אלי כדורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אלי כדוריאנגלית: Elie Kedourie;‏ 25 בינואר 1926 - 29 ביוני 1992) היה היסטוריון ואיש מדעי המדינה יהודי-בריטי יליד בגדד, שימש כפרופסור בבית הספר לכלכלה של לונדון. מחקריו עסקו במזרח התיכון, היסטוריה אירופית מודרנית, מחשבה פוליטית ובתופעת הלאומיות.

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-25 בינואר 1926 בבגדד, למשפחה יהודית. למד בבית ספר אליאנס ובתיכון שמאש בעיר.

את לימודיו לתואר ראשון עשה בבית הספר לכלכלה של לונדון וסיים אותם בשנת 1951. המשיך לתואר שני בקולג' סנט אנטוני באוניברסיטת אוקספורד בין השנים 1951 ל-1953.

הדוקטורט של כדורי סורב על ידי אוניברסיטת אוקספורד. בדוקטורט האשים כדורי את מקבלי ההחלטות הבריטיים בעידוד הלאומיות הערבית, וצייר תמונה שלילית ביותר של לורנס איש ערב. אחד הבוחנים שלו, המזרחן הנודע סר המילטון א.ר. גיב, ביקש שיכניס שינויים בעבודתו, דבר נפוץ ביותר בהליכי כתיבת דוקטורט. אך משסירב כדורי, הוחלט להפסיק את לימודיו והתזה שלו קיבלה ציון נכשל.

אחר כך חזר לבית הספר לכלכלה של לונדון, שם השלים דוקטורט, עלה לדרגת פרופסור ולימד עד שנת 1990. עבודותיו שם בנושא הלאומיות עוררו ביקורת רבה, כגון זאת של עמיתו לאוניברסיטה, ארנסט גלנר, מחוקרי הלאומיות הנודעים ביותר.

בשנת 1964 היה המייסד והעורך של כתב העת האקדמי "Middle Eastern studies" העוסק במזרח התיכון. בשנת 1991 הוענקה לכדורי דרגת "מפקד" במסדר האימפריה הבריטית ובשנת 1975 התקבל כחבר באקדמיה הבריטית.

בשנת 1950 נישא לסילביה חיים, ד"ר למדעי המדינה, והיה אב לשני בנים ובת. נפטר בוושינגטון די. סי. בשנת 1992.

בשנת 1998 יצא ספר מאמרים שכתבו חבריו לזכרו, בשם "Elie Kedourie CBE, FBA, 1926-1992: history, philosophy, politics", בשנת 2003 יצא ספר מאמרים "Political thought and political history: studies in memory of Elie Kedourie" המוקדש לזכרו, שניהם בהוצאת Routledge. לאחר מותו ייסדה משפחתו קרן מלגות לתלמידי פוסט-דוקטורט באקדמיה הבריטית לקידום לימודי המזרח התיכון, היסטוריה אירופית מודרנית ומחשבה פוליטית.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • England and the Middle East: The Vital Years 1914–1921 (1956) later as England and the Middle East; the destruction of the Ottoman Empire 1914–1921
  • Nationalism (1960) revised edition 1993
  • Afghani and 'Abduh: An essay on religious unbelief and political activism in modern Islam (1966)
  • The Chatham House Version: And Other Middle Eastern Studies (1970)
  • Nationalism in Asia and Africa (1970) editor
  • Arabic Political Memoirs and Other Studies (1974)
  • In the Anglo-Arab Labyrinth: The McMahon-Husayn Correspondence and its Interpretations 1914–1939 (1976)
  • Middle Eastern Economy: Studies in Economics and Economic History (1976)
  • The Jewish World: Revelation, Prophecy and History (1979) editor, as The Jewish World: History and Culture of the Jewish World (US)
  • Islam in the Modern World and Other Studies (1980)
  • Towards a Modern Iran; Studies in Thought, Politics and Society (1980) editor with Sylvia G. Haim
  • Modern Egypt: Studies in Politics and Society (1980) editor
  • Zionism and Arabism in Palestine and Israel (1982) editor with Sylvia G. Haim
  • The Crossman Confessions and Other Essays in Politics, History and Religion (1984)
  • Diamonds into Glass: The Government and the Universities (1988)
  • Essays on the Economic History of the Middle East (1988) editor with Sylvia G. Haim
  • Democracy and Arab Political Culture (1992)
  • Politics in the Middle East (1992)
  • Spain and the Jews: The Sephardi Experience, 1492 and after (1992)
  • Hegel & Marx: Introductory Lectures (1995)

דמוקרטיה והתרבות הפוליטית הערבית, הוצאת כרמל, 1993

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]