אלכסנדר רודימצב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלכסנדר איליץ' רודיצמב
Алекса́ндр Ильи́ч Роди́мцев
440px-Родимцев Александр Ильич.jpg
אלכסנדר רודימצב
לידה 8 במרץ 1905
האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 13 באפריל 1977 (בגיל 72)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
דרגה גנרל-פולקובניק גנרל-פולקובניק
תפקידים צבאיים
  • יועץ צבאי בכיר לצבא הרפובליקני בספרד (1936-1937)
  • מפקד הקורפוס המוטס ה-3
  • מפקד דיוויזיית הרובאים ה-87
  • מפקד דיוויזיית המשמר (גווארדיה) ה-13
  • מפקד קורפוס המשמר ה-32 (1943-1945)
  • סגן מפקד המחוז הצבאי מזרח סיביר
  • סגן מפקד המחוז הצבאי הצפוני
מלחמות וקרבות
עיטורים
גיבור ברית המועצות פעמיים גיבור ברית המועצות
עיטור לנין 3 עיטורי לנין
עיטור הדגל האדום 4 עיטורי הדגל האדום
עיטור בוגדן חמלניצקי מדרגה ראשונה עיטור בוגדן חמלניצקי
עיטור סובורוב מדרגה שנייה 2 עיטורי סובורוב
עיטור קוטוזוב מדרגה שנייה עיטור קוטוזוב
עיטור הכוכב האדום 2 עיטור הכוכב האדום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלכסנדר איליץ רודימצב (19051977) היה מפקד מצטיין בשורות הצבא האדום במלחמת העולם השנייה, שהתפרסם במהלך קרב סטלינגרד כמפקד דיוויזיית המשמר ה-13, וזכה פעמיים בעיטור גיבור ברית המועצות.

קריירה צבאית מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רודימצב נולד במחוז אורנבורג ברוסיה בשנת 1905. בשנות ה-20 הוא התגייס לשורות הצבא האדום. בשנים 1936-1937 נשלח רודימצב לספרד כיועץ צבאי בכיר לצבא ספרד הרפובליקנית, במסגרת הסיוע הצבאי שהגישה ברית המועצות לצד הרפובליקני במהלך מלחמת האזרחים בספרד, וזכה בעיטור גיבור ברית המועצות על הצטיינותו במשימה זו.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלבי הפתיחה של המתקפה הגרמנית על ברית המועצות (מבצע ברברוסה) שימש קולונל רודימצב במפקד חטיבה ולאחר מכן כמפקד הקורפוס המוטס ה-3 באוקראינה המערבית. בספטמבר 1941 הצליח חלק מהקורפוס שבפיקודו להיחלץ מהכיתור הגרמני של הכוחות הסוביטיים באזור קייב, ובראשית נובמבר הוקמה דיוויזיית הרובאים ה-87 משרידי הקורפוס תחת פיקודו של רודימצב. בינואר 1942 קיבלה היחידה את עיטור הדגל האדום על הצטיינותה בקרבות ושמה שונה לדיוויזיית המשמר ה-13. במאי 1942 השתתפה הדיוויזיה במתקפה הסובייטית הכושלת באזור חרקוב (קרב חרקוב השני). במהלך המתקפה היא הצליחה להדוף התקפות נגד גרמניות עזות, אך ספגה אבידות כבדות מאוד והוצאה מקו החזית לצורך ארגון מחדש. על הצטיינותו בלחימה באזור חרקוב הועלה רודימצב לדרגת מיור גנרל.

ב-13 בספטמבר 1942 נשלחה דיוויזיית המשמר ה-13, בהוראה ישירה מהסטאבקה, לחצות את נהר הוולגה ולתגבר את כוחות הארמייה ה-62 בעיר סטלינגרד, שהותקפו על ידי כוחות גרמניים עדיפים. הדיוויזיה ספגה אבידות נוראות, אך הצליחה לבלום את המתקפה הגרמנית במרכז סטלינגרד, ולהדוף אותם מהשטח השולט החיוני בגבעת מאמייב. עמידת הגבורה של הדיוויזיה מנעה את נפילת סטלינגרד לידי הגרמנים כבר באמצע ספטמבר, ואיפשרה לארמייה ה-62 לייצב את מערך ההגנה שלה ולקבל תגבורות נוספות. חייליו של רודימצב העריצו אותו בזכות אומץ ליבו, ושאבו השראה ממנהיגותו ומהדוגמה האישית שלו. במהלך החודשים הבאים הגנו שרידי הדיוויזיה על האגף השמאלי של הארמייה ה-62, מצפון לערוץ נהר צאריצה, ולאחר שהכוחות הסוביטיים עברו למתקפה באזור סטלינגרד נטלו חלק במבצע לחיסול הכוחות הגרמניים בכיס סטלינגרד. רודימצב, שהתפרסם בברית המועצות בעקבות התפקיד שמילא במהלך קרב סטלינגרד, קיבל בפעם השנייה את עיטור גיבור ברית המועצות על הצטיינותו בקרב.

לאחר תום המערכה באזור סטלינגרד התמנה רודימצב למפקד קורפוס המשמר ה-32, שכלל את הדיוויזיה המקורית שלו. הקורפוס היווה חלק מארמיית המשמר החמישית, וביולי 1943 מילא תפקיד חשוב בבלימת המתקפה הגרמנית על הגזרה הדרומית של בליטת קורסק במסגרת קרב קורסק. בשלבים המאוחרים יותר של המלחמה נגד גרמניה הנאצית, השתתף הקורפוס בהתקדמות אל נהר הדנייפר ובמבצעים של הצבא הסובייטי בצפון אוקראינה, במרכז פולין ובגרמניה. כחלק מהחזית האוקראינית ה-1 השתתף הקורפוס במתקפה הסובייטית הסופית על ברלין (קרב ברלין) והצטיין שוב במהלך הלחימה. רודימצב המשיך לפקד על הקורפוס עד תום המלחמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר רודימצב בוויקישיתוף