קולנוע אלנבי
 | |
| בניין קולנוע אלנבי בתל אביב בשנת 1937, כאשר פעל בשם קולנוע רימון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מועדון לילה, בית קולנוע לשעבר  |
| על שם |
רחוב אלנבי |
| כתובת |
אלנבי 58 |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1934 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1934 |
| אדריכל |
שלמה גפשטיין |
| סגנון אדריכלי |
הסגנון הבין-לאומי |
| קואורדינטות | 32°04′13″N 34°46′13″E / 32.07033°N 34.770201°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   קולנוע אלנבי  | |
  | |
קולנוע אלנבי היה בית קולנוע שפעל ברחוב אלנבי 58, בסמוך לכיכר מגן-דוד בתל אביב בין השנים 1934 ל-1988. אחר כך פעל כמועדון לילה וכאולם הופעות באותו השם; ובשנים 1994–2000 פעל כמועדון לילה בשם "אלנבי 58". המבנה נהרס באוקטובר 2017.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולנוע אלנבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניין קולנוע אלנבי נבנה בשנים 1933–1934 על ידי קבוצת שותפים בראשות ארנברג ושלוסברג. הוא תוכנן על ידי אדריכל שלמה גפשטיין, עם אלמנטים ששילבו את הסגנון הבין-לאומי ("באוהאוס") ואר דקו[1]. הקולנוע פעל החל משנת 1935, בשם קולנוע "רימון", עם 800 מקומות ישיבה, כולל יציע[2]. בשנת 1936 נכנס ירוחם ורדימון כשותף והחל מ-1937 שינה את שמו ל"קולנוע אלנבי". לאחר מותו של ורדימון, ב-1968[3], המשיכו בניו ראודור ואורגד ורדימון לנהל את הקולנוע, עד לשנת 1986[4], אז שכר אותו היזם עמוס הורוביץ ושינה את שמו ל"קולנוע סתיו"[5]; במקביל החל האחים ורדימון בקידום תוכנית להריסת הבניין ובניית מבנה חדש במקומו[6].
מאבק השבת בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת 1975 החל מאבק של חוגים דתיים, בראשות סיעת המפד"ל בעירייה ורב העיר ישראל מאיר לאו[7][8], נגד הקרנת סרטים בקולנוע בלילות שבת. קולנוע אלנבי היה אחד ממספר בתי קולנוע שפעלו בשבת; ובלחץ של ראש העירייה שלמה להט הסכים אורגד ורדימון לסגור אותו בשבת, בתנאי שגם כל המתחרים שלו יסגרו. לאחר שהעירייה לא כפתה את הסגירה על בתי קולנוע אחרים החליט להפעיל שוב את הקולנוע בלילות שבת[9]. העירייה גם הכחישה שהיה הסכם עם הקולנוע[10]. אז החלו הפגנות ואיומים נגד ורדימון והקולנוע. הקולנועים "גת", "אורלי" ו"מקסים", שנפתחו בלילות שבת, נכנעו בסופו של דבר ללחץ וסגרו[11]. המאבק נמשך חמישה חודשים, במהלכם ניסתה העירייה לנקוט תחבולות שונות כדי לאלצו לסגור[12]. כך למשל, היא טענה, שפתיחתו נוגדת את חוק שעות עבודה ומנוחה. ורדימון העסיק כעקבות כך עובדים ערבים. אחר כך טענה העירייה, שאסור למכור כרטיסים בשבת[13]. וררימון בתגובה קיים הצגות בחינם[14]. בסופו של דבר הרים להט ידיים, אבל מיהר להטיל היטל עינוגים בגובה של 35 אחוז על הכרטיסים שנמכרו ביום שישי והפך את פתיחת בתי הקולנוע בלילות שבת לבלתי כלכלית[15]. רק ב-1981 בוטל היטל העינוגים, במסגרת מאבק ארצי של התאחדות בעלי בתי הקולנוע בכנסת[16].
כמועדון להופעות רוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות הירידה בצפייה בקולנוע בישראל בשנות ה-80 של המאה ה-20, היה קשה לתפעל ברווח אולמות קולנוע גדולים. מספר בתי קולנוע פוצלו מאולם גדול יחיד למספר אולמות, כך שניתן להקרין מספר סרטים במקביל (לדוגמה קולנוע "חן" בכיכר דיזנגוף פוצל לחמישה אולמות[17]), בעלי קולנוע אלנבי גם שקלו לפצל את האולם[18], אך לבסוף הוחלט ב-1988 להסב את הקולנוע לאולם הופעות. שטח האולם הורחב על ידי הסרת קירות מפרדים לפואייה, נבנה בר וחנות מוזיקה קטנה[19]. מאז החל האולם לפעול בעיקר כמועדון להופעות מוזיקת רוק[20]. בין ההופעות שנערכו באולם היו:
- הופעת הבכורה בסיבוב הקאמבק של הזמר גבי שושן במאי 1989[21].
- הופעת בכורה של ההרכב "למה פיל" שהקים יוסי אלפנט[22], יחד עם אהוד בנאי ו"הפליטים", באוקטובר 1989[23].
- הופעת בכורה של המופע "שתי בובות על חוט" של שרון ליפשיץ[24].
- תחרות להקות צעירות, בשיתוף האוזן השלישית, שנערכה ב-3 בדצמבר 1989[25]. בתחרות זכתה להקת "תערובת אסקוט" במקום הראשון ולהקת "טפיקס" במקום השלישי, והן זכו לחשיפה ראשונה[26].
- ערב שכלל הופעה של סיון שביט בתחילת דרכה ושל הלהקות "פונץ'" ו"אלגנט"[27].
- ערב מחווה למתופף ז'אן ז'אק גולדברג, כדי לסייע לו לאחר שנקלע לקשיים כלכליים. בערב הופיעו בהתנדבות: להקת "אור כשדים", סיון שביט, אהוד בנאי, ליליה, "הקליק" ורמי פורטיס[28].
- ערב של יוצרי מוזיקה אלקטרונית, עם ההרכב "דאדאטיקס" מחלוצי התחום בישראל, והרכבים אחרים[29].
- הופעת ההשקה של אלבום הבכורה של הזמר גדעון כפן[30].
מועדון אלנבי 58
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1994 הוסב המבנה למועדון לילה בשם "אלנבי 58", על ידי אורי שטרק, רל נדל וניצן לב צור[31]. מסיבות הטראנס וההאוס שנערכו בו מדי יום חמישי זכו להצלחה, והתקליטנים המובילים בעולם פקדו אותו. המועדון הפך למוביל בסצנת המועדונים התל אביבית בשנות ה-90 של המאה ה-20. המועדון הוכתר על ידי מגזין "מיניסטרי אוף סאונד" כאחד מעשרים המועדונים הטובים בעולם[32]. ב-1996 החלו במועדון מסיבות "אפטר פארטי", המתחילות עם עלות השחר ונערכות בשעות הבוקר.
ביוני 2000 נסגר המועדון, לאחר שהעירייה ביקשה להטיל על בעלי המועדון קנס גבוה בנימוק שהמועדון פעל מספר שנים ללא רישיון וגרם למטרדים לסביבה. בעלי המבנה ובעלי המועדון הגיעו להסכמה עם העירייה, לפיה הפעילות במקום תסתיים בתמורה לוויתור על הקנס[33]. מייסדיו הקימו חודשים ספורים אחר כך את "מועדון ה-TLV" בנמל תל אביב, שנסגר אף הוא בינואר 2013[34].
בין 1996–1998 הפיק המועדון שלושה אלבומי אוסף בשם "קולנוע אלנבי 58" שכללו כמה מלהיטי הדאנס שנוגנו במועדון:
- קולנוע אלנבי 58 - Volume 1 (1996, BNE/Agnosia)[35]
- קולנוע אלנבי 58 - Volume 2 (1997, BNE/Agnosia)[36]
- קולנוע אלנבי 58 - Volume 3 (1998, אן אם סי דאנס)[37]
מכירת המבנה והריסתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שהבעלות על המבנה עברה כמה פעמים, ב-1997 רכשה אותו קבוצת משקיעים שכללה את חיים צ'יזיק, פרדי רובינסון ויגאל זילכה, באמצעות חברה שהוקמה לצורך כך בשם "קולנוע אלנבי 58 (1997) בע"מ"[39]. הקבוצה תכננה להרוס את בניין הקולנוע ולבנות במקום בניין למגורים בן 7 קומות. עם זאת הבניין הוגדר כבניין לשימור ברמה ג' (הנמוכה ביותר), בשל הערך ההיסטורי שלו כאחד מבתי הקולנוע ההיסטוריים של תל אביב ובשל בנייתו בסגנון "הבאוהאוס". לאחר עשר שנים שבהם הפרויקט לא קודם, המבנה נמכר בנובמבר 2007 תמורת 20 מיליון שקל לחברת נדל"ן בשם "מאיר עייני ישראל מניבים בע"מ"[40].
המבנה נהרס באוקטובר 2017[1][41], לטובת הקמת מבנה מגורים, תוך הבטחה של היזמים לשיחזור חזית המבנה המקורית[42].
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
חזית קולנוע אלנבי עם כרזת הסרט "תינוקה של רוזמרי", 1970 -
קולנוע אלנבי בשנת 1964
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דרור מרמור, "בית לשימור" רחוב אלנבי 58 תל אביב 18 מיליון שקל: שווה או לא?, באתר גלובס, 9 בספטמבר 2007
- משה קוטנר, תרבות / מועדונים בתל אביב: תולדות הבילויים, באתר מסע אחר
- ניב הדס, אלנבי 58, 1994: הערפד מגיע לעיר, באתר וואלה, 15 בינואר 2009
- דקל גודוביץ, השימור הפך לשיחזור: כך אישרה עיריית ת"א להרוס את אלנבי 58, באתר ynet, 21 ביוני 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 בר פלג, סופו של מקדש השמחה משנות התשעים - "אלנבי 58", באתר הארץ, 17 באוקטובר 2017
- ^ בעניני קולנוע רימון, הארץ, 6 במאי 1938
- ^ אורי קיסרי, האיש שמכר אשליות, אך אחת שמר לעצמו: ירוחם ורדימון ז"ל, הארץ, 18 באוקטובר 1968
- ^ חזי לסקלי, נפילת האימפריה - אורגד ורדימון מרים ידיים, אבל לא נכנע, העיר, 26 בספטמבר 1986
- ^ שיפוצים - בניגוד לתחזיות בשבוע הבא ייפתח קולנוע סיוון, העיר, 10 באוקטובר 1986
- ^ אסתר זנדברג, אלנבי ירד מהקיר - וחזון ורדימון נקבר. על הסתיו ב״סיון", העיר, 5 בדצמבר 1986
- ^ דנקה הרניש, הוגברו הלחצים על בעלי קולנוע אלנבי" בתל־אביב להפסיק " ההצגות בליל שבת, דבר, 2 במאי 1975
- ^ ענת אבנאלי, להט Iגד בתי קולנוע בשבח, העיר, 17 בפברואר 1989
- ^ הדתיים עשויים להפגין הערב ליד קולנוע "אלנבי" בת"א - בשל חידוש הקרנת הסרטים בלילות שבת, מעריב, 30 במאי 1975
- ^ דובר עת"א: אין הסכם עם קולנוע אלנבי, על המשמר, 2 ביוני 1975
- ^ מנסים להביא לסגירת קולנוע "אלנבי" הערב – כדי למנוע התנגשות, על המשמר, 2 במאי 1975
- ^ דנקה הרניש, העירייה תפעל לסגירת קולנוע "אלנבי" בליל־שבת, דבר, 1 ביוני 1975
- ^ דנקה הרניש, המשטרה מנעה ממפגינים דתיים להפריע לסרט בקולנוע "אלנבי", דבר, 8 ביוני 1975
- ^ דנקה הרניש, קולנוע "אלנבי" יקיים הערב הצגה חינם, דבר, 18 באפריל 1975
א. קיציס, מאות חזו בערב־שבת בהקרנת סרט ב״אלנבי" - לטיף דורי: יש לכבד את הדתיים, אך למנוע כפייה דתית, על המשמר, 27 באפריל 1975 - ^ מיכל הוכשטט, קולנוע: מלחמת מחירי הכרטיסים, מעריב, 12 באוקטובר 1979
- ^ אברהם רותם, היטל עינוגים עלול להוריד את המסר, מעריב, 28 בספטמבר 1980
- ^ מרכז קולנוע במקום קולנוע חן בת"א, דבר, 25 במרץ 1981
- ^ קולנוע אלנבי ישנה בקרוב פנים. בעליו הגישו בקשה לבנות שני אולמות במבנה הקיים, העיר, 25 ביולי 1986
- ^ רונן טל, יחודש אלנבי - קולנוע אלנבי משנה את ייעודו. האולם הורחב ויחדל לשמש בית־ קולנוע רגיל, חדשות, 23 באוקטובר 1988
- ^ אדר אבישר, עמ מעט עזרה מידידי, מעריב, 22 באוקטובר 1989
- ^ 1989טל פרי, גבי שושן, מודל'89 - אחדי הרבה תכנונים עולה גני שושן לבמה במופע סולו חדש. שיהיה אולי תחילת ה"קאם בק" שלו למרכז הזירה של הרוק. הבכורה הערב בקולנוע אלנבי, מעריב, 21 במאי 1989
- ^ למה פיל ?יוסי אלפנט. כל מי שניגן איתי, חדשות, 20 באוקטובר 1989
- ^ צבי גילת, צבי גילת היה ב"דיל של הפיל". קולנוע אלנבי, יום חמישי, חדשות, 29 באוקטובר 1989
- ^ טל פרי, שרון ליפשיץ מעלה ביום ראשון את המופע הנפלא שלה, "שתי בובות על חוט י , על במת קולנוע אלנבי בתל אביב, מעריב, 25 בדצמבר 1988
- ^ רקפת הלפרין, הודעה לשואפי הטיפקס - צפוף באוזף - קולנוע אלנבי - יום ראשון 3.12. שעה 21.00 - האוזן השלישית בשיתוף עם קולנוע אלנבי, העיר, 1 בדצמבר 1989
תחרות להקות - קולנוע אלנבי, יום ראשון, 21.00.3.12 , כל העיר, 1 בדצמבר 1989 - ^ יורם בר, הופעה - החיים כמשל (למשל) - ״צפוף באוזן - תחרות להקות״; 3.12. קולנוע אלנבי, כל העיר, 8 בדצמבר 1989
- ^ טל פרי, שלושה על במה אחת, מעריב, 8 בנובמבר 1989
- ^ רונן טל, מחווה - גולדברג וחברים - ערב לכבוד המתופף זאן ז׳אק גולדברג. קולנוע אלנבי, תל־אביב, חמישי בלילה, חדשות, 26 בנובמבר 1989
- ^ יורם בר, נערי הניו-ביט - ערב מוסיקה אלקטרונית; 5.11, קולנוע אלנבי, כל העיר, 10 בנובמבר 1989
- ^ בועז כהן, הופעה - עירומים וחשופים גדעון כפן, קולנוע אלנבי תיא, חמישי בלילה, חדשות, 15 באוקטובר 1989
- ^ מורן שריר, נמאס לי, באתר גלובס, 21 במאי 2007
- ^ נועם דביר, נדל"ן במקום נוסטלגיה: פרידה מאלנבי 58, באתר הארץ, 15 בפברואר 2011
- ^ יצחק דנון, מועדון אלנבי 58 בת"א ייסגר, אם לא ישיג רשיון הפעלה בתוך חודש, באתר גלובס, 18 במאי 2000
- ^ לירי הלפרין, עכבר העיר, כבר לא עושים את תל אביב: רל נדל נפרד ממועדון ה-TLV אבל ממשיך להגשים פנטזיות, באתר הארץ, 5 בינואר 2013
- ^ Osafim, אומרים שפעם היה פה שמח: קולנוע אלנבי 58 - Volume 1, באתר אומרים שפעם היה פה שמח, יום רביעי, 31 בינואר 2018
- ^ Osafim, אומרים שפעם היה פה שמח: קולנוע אלנבי 58 - Volume 2, באתר אומרים שפעם היה פה שמח, יום רביעי, 7 בפברואר 2018
- ^ Osafim, אומרים שפעם היה פה שמח: קולנוע אלנבי 58 - Volume 3, באתר אומרים שפעם היה פה שמח, יום שלישי, 13 בפברואר 2018
- ^ רסידו במו"מ לקניית קולונע אלנבי ב-4 מיליון דולר, באתר גלובס, 28 ביולי 1997
- ^ [38]
- ^ גיא ליברמן, סוף המסיבה: פרדי רובינסון וחיים צ'יזק מכרו את אלנבי 58 תמורת 20 מיליון שקל, באתר TheMarker, 13 בנובמבר 2007
אריאל רוזנברג, בניין מועדון אלנבי 58 יימכר למשקיעים פרטיים תמורת 18 מיליון ש', באתר גלובס, 8 באוגוסט 2007 - ^ אורי חודי, קולנוע אלנבי בת"א נהרס, בדרך לבניית 36 דירות, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2017
- ^ דקל גודוביץ, השימור הפך לשיחזור: כך אישרה עיריית ת"א להרוס את אלנבי 58, באתר Xnet, 21 ביוני 2016