אלסנדרה מוסוליני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלסנדרה מוסוליני
Alessandra Mussolini
Alessandra Mussolini datisenato 2013.jpg
לידה 30 בדצמבר 1962 (בת 58)
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ספיאנצה - אוניברסיטת רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאית, שחקנית קולנוע, דוגמנית, מוזיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה Forza Italia עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הסנאט האיטלקי
8 במרץ 2013–30 ביוני 2014
(שנה ו־16 שבועות)
Domenico Auricchio
חברת בית הנבחרים של הרפובליקה האיטלקית
22 באפריל 2008–14 במרץ 2013
(4 שנים ו־46 שבועות)
14 באפריל 1992–14 באפריל 1994
(שנתיים)
1 באפריל 1994–8 במאי 1996
(שנתיים ו־5 שבועות)
2 במאי 1996–29 במאי 2001
(5 שנים)
22 במאי 2001–19 ביולי 2004
(3 שנים ו־8 שבועות)
Sergio D'Antoni
חברת הפרלמנט האירופי
1 ביולי 2014
2004–2008
(כ־4 שנים)
20 ביולי 2004–28 באפריל 2008
(3 שנים ו־40 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלסנדרה מוסוליניאיטלקית: Alessandra Mussolini; נולדה ב-30 בדצמבר 1962) היא פוליטיקאית איטלקייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסולני נולדה ברומא כנכדתו של שליט איטליה הפשיסטי בניטו מוסוליני, דודתה, אחות אמה, היא השחקנית סופיה לורן.

היא למדה בבית ספר אמריקאי ברומא, ב-1994 סיימה ללמוד בספיאנצה – אוניברסיטת רומא.

ב-1989 נישאה ולה שלושה ילדים.

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1972 שיחקה את דמותה הצעירה של סופיה לורן בסרט הקומי "Bianco, rosso e...".

ב-1977 שיחקה תפקיד קטן בסרט יום מיוחד.

ב-1985 הופיעה בסרט האמריקאי "The Assisi Underground".

ב-1990 הופיעה בסרט הישראלי "הדרך לעין חרוד" של דורון ערן המבוסס על ספר של עמוס קינן[1].

בנוסף למשחק היא שימשה כדוגמנית והופיעה במהדורה האיטלקית והגרמנית של פלייבוי.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1992 נבחרה לחברה בפרלמנט של נאפולי כחברה במפלגה הנאו-פאשיסטית "MSI".

ב-1993 התמודדה על ראשות העיר נאפולי, אך הפסידה בבחירות.

ב-2003 הצהירה על כך שכל העולם צריך לבקש סליחה ממדינת ישראל על מעשי הטבח שנעשו בשואה[2].

ב-2004 התמודדה עבור מקום בפרלמנט האירופאי וזכתה כאשר קיבלה 133,000 קולות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאיר שניצר, תענוג למזוכיסטים⁩⁩, חדשות, 5 במרץ 1990
  2. ^ "אלסנדרה מוסוליני: "כל העולם צריך לבקש סליחה מישראל"". הארץ (בעברית). 23 בנובמבר 2003. בדיקה אחרונה ב-24 בפברואר 2020.