אמיליו מוגילנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמיליו מוגילנר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1965 (בן 59 בערך)
ארגנטינה
יצירות ידועות שומר הנגב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פסל "שומר הנגב" בצומת הכניסה לנאות חובב

אמיליו מוגילנר (נולד ב-1965) הוא אמן ישראלי סביבתי חב"דניק. פסלו המפורסם שומר הנגב, נמצא בכניסה לנאות חובב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוגילנר נולד וגדל בארגנטינה. בגיל 4 עלה עם משפחתו לישראל והתגורר ברחובות. בכיתה י"א עזב את הלימודים לטובת טיולים וחקר מעמיק של מערות בית גוברין. בצבא שירת בצנחנים ולאחר השחרור פנה לאמנות. עם השנים קנה לעצמו שם כצייר ופסל סביבתי שמשקיע את כל מרצו וכספו בשיפור איכות הסביבה. לדבריו סימנו אותו כמטרה לפגיעה מצד ארגוני פשיעה. ”"אני חושש לחיי אבל לא פוחד", הוא אומר. "בורא עולם שומר עליי ואני תמיד ערני ודרוך לכל תרחיש".”[1]

במאי 2001, בזמן שצייר בביתו, פרץ לביתו רעול פנים שירה בו בגב וגרם לתלישת כתפו הימנית. הציור שעליו עבד בעת ניסיון ההתנקשות היה דיוקן עצמי שלו כשהוא צועק. ”"ואז נתתי למתנקש כזאת צעקה, שהוא עמד מולי רועד, מזיע, ואחר כך ברח החוצה עם הזנב בין הרגליים".” ניסיון ההתנקשות הותיר אותו משותק בידו הימנית ואילץ אותו להשתמש ביד שמאל. אותו ציור הפך עם הזמן לסדרת ציורים של צעקות, שמסמלת עבורו את "סוף העידן של יד ימין ותחילת העידן של יד שמאל". לדבריו, הוא סובל עדיין מכאב.

מוגילנר נשוי ואב לילדים ומתגורר בבית עם באר מים שנבנה במאה ה-19 שאת קירותיו שיחזר בעצמו. הבית משמש אותו לסטודיו לציור.

בין עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שומר הנגב – 16 מטר, אחד מהגדולים בישראל. התבנית נוצרה מ-1,400 טון של ברזל, עפר ואדמת נגב ולתוכה נוצקו 400 טון של בטון מזוין. הוא הוצב בכניסה לנאות חובב ב-27 בנובמבר 2005.
  • חנוכייה – גובה תשעה מטרים וחצי, החנוכייה האמנותית הגבוהה ביותר שמוצבת בישראל. נמצאת בגן המייסדים ברחובות.
  • פסלי הינשופים – הפסלים עשויים מחומרים ממוחזרים ויציקת בטון, נמצאים באזור תעשייה פארק ינאי בפתח תקווה.
  • שומר היערות – הפסל נמצא במפגש רחוב השריון ודרך גבעות הכורכר בנס ציונה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמיליו מוגילנר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]