נאות חובב
 | |
| נאות חובב בעת שקיעה | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מחוז | מחוז הדרום |
| תאריך ייסוד |
1975  |
| קואורדינטות | 31°08′06″N 34°47′28″E / 31.135°N 34.791°E |
| אזור זמן | UTC+2 |
| https://neot-hovav.org.il/ | |
  | |
נאות חובָב היא מועצה מקומית תעשייתית הממוקמת בצפון הנגב, כ־12 ק"מ מדרום לבאר שבע. עד לשנת 2013 היה שמה של המועצה "רמת חובב"[1]. נאות חובב נמצאת דרומית לבאר שבע, גובלת במועצה אזורית מרחבים מצפון וממערב, מדרום המועצה גובלת במועצה אזורית רמת הנגב. הגבול המזרחי של המועצה הוא כביש 40.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תכנון נאות חובב החל בתחילת שנות ה-70, במטרה ליצור תעשייה עצמאית בענף הכימיקלים, אשר תספק כסף למדינה ומקומות עבודה לתושבי הנגב. האתר הוקם רחוק ממקומות מיושבים, כיוון שנמצא בו מקבץ של מפעלים פטרוכימיים. עם זאת, ההחלטה לא התחשבה בקיומה של אוכלוסייה בדואית ביישובים בלתי־מוכרים באזור[2]. תוכנית המתאר אושרה להפקדה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום בסוף 1973[3], ועבודות ההקמה החלו בתחילת 1975[4]. בסוף 1977 אושרה הקמתה של שלוחת מסילת רכבת מבאר שבע אל אזור התעשייה[5], אולם תקציב להקמתה אושר רק כ-20 שנה אחר כך[6] והקמתה התעכבה עוד כ-7 שנים[7].
המפעל הראשון שהוקם במקום היה "מכתשים-דרום" מקבוצת מכתשים מפעלים כימיים[8]. בשנת 1977 החלה הקמתו של המפעל השני, של חברת תרכובות ברום[9].
בשנת 1980, החל לפעול "האתר הארצי לפסולת רעילה ברמת חובב", במקום רכזו חומרים מסוכנים מכל רחבי הארץ לצורך טיפול. בפועל החומרים נזרקו למזבלה שהוקמה במקום ללא טיפול. בשנת 1982 נסגר האתר אך הוא נפתח שוב שנה אחר כך, לאחר שהובטח כי הטיפול בפסולת ישופר[10]. בשנת 1987 הוקם במקום מתקן לטיפול בפסולת תעשייתית רעילה[11], בשנת 1990 הוקמה החברה לשירותי איכות הסביבה, כחברה ממשלתית האחראית לניהול האתר[12].
עד סוף שנת 1991, לא הייתה בשטח המועצה מערכת לטיפול בשפכים, והם הוזרמו לנחל הבשור וזיהמו אותו[13].
בשנת 1995, הוקם מפעל של חברת טבע תעשיות פרמצבטיות ברמת חובב בשם "טבע-טק", שהיה מיועד לטיפול בשפכים של מפעלי החברה. בשנת 1997, עם ההחלטה על סגירת מפעל אסיא שהיה ממוקם בפתח תקווה, הוסב המפעל לייצור חומרים פעילים לתרופות (חומרי הגלם לתעשייה הפרמצבטית), והועברו אליו כל קווי הייצור שהיו במפעל אסיא[14]. אחר כך הורחב המפעל מספר פעמים[15]. ב-2001 הוקם ב"טבע טק" מתקן לייצור תרופת הקופקסון, התרופה המקורית המובילה של חברת טבע, המיועדת לטיפול בטרשת נפוצה[16]. במאי 2013 נהרג עובד המפעל ו-31 עובדים נפצעו קל-בינוני בפיצוץ באחת המכונות במפעל[17]. באוגוסט 2020, הודיעה טבע כי תפטר 350 מ-700 עובדי המפעל, בעקבות ירידה חדה ברווחיותו[18].
בשנת 2013, הוחלט לשנות את שם המועצה מ"רמת חובב" ל"נאות חובב", עקב התדמית השלילית שדבקה בשם הקודם[19].
באוקטובר 2016, מינה משרד הדתות רב למועצת נאות חובב, על אף שאין בה תושבים. במועצה הסבירו כי אלפי עובדים פוקדים את האזור מדי יום וצורכים שירותי דת, ועל כן ישנו צורך ברב[20].
בינואר 2017, שר הפנים אריה דרעי פיטר את יו"ר המועצה אנדריי אוזן, ומינה במקומו את מקורבו גדי אלפסי[21]. אוזן עתר לבג"ץ נגד ההחלטה, אך לבסוף משך את העתירה[22].
בקיץ 2020, יזם ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', מהלך לצירוף נאות חובב לתחום שטח שיפוטה של העיר באר שבע. לטענתו באר שבע הסוגלת ליטול על עצמה את ניהול המתחם, ולהשתמש בהכנסות הארנונה שמשלמים המפעלים למימון פיתוחה[23]. ואין מקום להשלים עם מועצה שבה ה"תושבים" הם מפעלים שהם בעלי עניין ומהווים גם נציגים בהנהלתה. מעורבות קהילתית תבטיח שהפארק ינוהל לאור עקרונות של צדק חברתי וסביבתי. המועצה והתעשיינים שבתחומה החלו במאבק נגד היוזמה[24].
המועצה המקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
נאות חובב היא מועצה מקומית תעשייתית ללא תושבים - ובשטחה פארק האקו תעשייתי נאות חובב (מועצה מקומית תעשייתית דומה היא מגדל תפן, הממוקמת בגליל המערבי)[25].
כיוון שאין כלל תושבים בנאות חובב, ראש המועצה ממונה על ידי שר הפנים. המועצה מורכבת מ-9 חברים: 3 נציגי ממשלה בעלי זכות הצבעה (בריאות, פנים ומשרד הכלכלה), 3 נציגי רשויות מקומיות (באר שבע, מועצה אזורית רמת נגב ומועצה אזורית אשכול) ושלושה מנציגי המפעלים (תרכובות ברום (כיל), אדמה מכתשים וטבע). רוב של נציגי ציבור (2/3) מול מיעוט (1/3) של נציגי המפעלים נועד להבטיח הגנה על האינטרס הציבורי. בנוסף לחברי המועצה בעלי זכות הצבעה, משתתפים בישיבות גם נציג המשרד להגנת הסביבה כמשקיף (שאינו בעל זכות הצבעה אך בעל זכות ויכולת להביע דעה ולהשפיע), ונציג של ארגונים ישראליים לאיכות סביבה. ישיבות המועצה פתוחות לציבור[26].
ראשי המועצה המקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראש המועצה ממונה על פי חוק על ידי שר הפנים.
| מס' | ראש המועצה | משך הכהונה | הערות |
| 1 | משה הבא | 1989–1991 | ממקימי המועצה וראש המועצה הראשון[27]יזם ודירקטור[28] |
| 2 | דוד מילגרום[29] | 1991–1999 | |
| 3 | רפי כהן | 2000–2002 | הודח מתפקידו עקב הרשעה בפלילים |
| 4 | צביקה כהן | 2002–2003 | איש מפלגת ש"ס[30], לימים ראש עיריית אלעד, ראש המועצה התעשייתית מגדל תפן וסגן ראש העיר ירושלים. |
| 5 | אבי הלר | 2003–2004 | לימים הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים |
| 6 | גיורא מיוחס | 2004–2010 | מנהל מפעלים כימיים[31] |
| 7 | אנדריי אוזן[32] | 2010–2017 | לשעבר סגן ראש עיריית באר שבע |
| 8 | גדי אלפסי | 2017–2022 | עורך דין, לשעבר מנכ"ל חברת נכסי ההסתדרות. |
| 9 | ארז בדש | 2022–מכהן | אל"ם במילואים, שימש מנכ"ל בחברות ציבוריות שונות והיה גזבר נאות חובב.[33] |
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 2004 נפתחה שלוחת מטענים של רכבת ישראל ממסילת הדרום בבאר שבע לנאות חובב[34]. קיימת תוכנית להמשיך את מסילת הרכבת עד לעיר הבה"דים כך שתשמש גם להסעת נוסעים[35].
אנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2010 החלה לפעול, מדרום מזרח לנאות חובב, תחנת הכוח רמת חובב. באותה עת גם חובר אזור התעשייה לרשת הארצית של חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל[36]. תחנת רמת חובב הופרטה בנובמבר 2020, ונמכרה לחברת אדלטק תמורת 4.25 מיליארד שקל[37].
בשנת 2012 החלה הקמתה של תחנת כוח במפעל "מכתשים" בהספק של 110 מגה וואט, על ידי חברת אדלטק וחברת זורלו החזקות הטורקית, המייצרת גם קיטור לשימוש המפעל[38]. באותה שנה גם החלה הקמתה של תחנת כוח פוטו-וולטאית בהספק של 30 מגה וואט, על שטח של 485 דונם, בבריכות אידוי שפכים משוקמות ששימשו בעבר לטיפול בשפכי תעשייה[39]. התחנה נמכרה אחר כך לחברת אנרג'יקס אנרגיות מתחדשות[40], והיא החלה לפעול בסוף 2014[41].
בעיות אקולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נאות חובב הוא אזור תעשייה רחב ידיים, המכיל 21 מפעלים ושלושה מתקני טיפול ומיחזור פסולת. המפעלים מייצרים כמחצית מכלל הכימיקלים המיוצרים בישראל, בתוכם תשומות לחקלאות, מטהרי מים, מעכבי בעירה וכימיקלים לתעשיית התרופות והקוסמטיקה. באזור התעשייה קיים מפעל לטיפול בפסולת מסוכנת והמשמש גם כאתר הטמנה לפסולת כימית רעילה מכל הארץ. מפעילת האתר היא החברה לשירותי איכות הסביבה. האתר נמצא זמן רב בוויכוח ציבורי, בשל בעיות אקולוגיות שהוא יוצר[42].
במאי 1985, 25 חיילים נפגעו מגז רעיל שנפלט מאחד המפעלים, אך הדבר נשמר בסוד במשך שלושה חודשים[43], בינואר 1986 נפגעו שלושה חיילים נוספים[44].
בשנות ה-90 עלו טענות שמפעלי הכימיה במקום מסתירים דו"חות על פליטת חומרים מסוכנים[45].
אזור התעשייה נאות חובב נחשב במשך שנים רבות כמפגע האקולוגי הקשה ביותר בדרומה של המדינה, שגרם לזיהום האוויר והקרקע[46]. בעקבות הלחץ הציבורי החליטה המועצה להשקיע בשיפור איכות הסביבה[47]. החל מ-2004 הקימה המועצה מתקני ניטור[48], המעידים על מגמת שיפור משמעותי באיכות האוויר והקרקע[49], עקב פעילות אכיפה נמרצת של המועצה והמשרד להגנת הסביבה, והשקעות המפעלים בטכנולוגיות סביבתיות. נתוני הניטור במרחב הנגב מופיעים באתר האינטרנט המציג את נתוני ניטור האוויר[50] של המועצה התעשייתית נאות חובב. המפעלים באתר משתמשים ומייצרים חומרים רבים הידועים כמסרטנים, ופליטתם לחלל עלולה לגרום לבעיות נשימה, וכחשודים בגרימת הפרעות גנטיות. בסקרים הידרו-גאולוגיים הנערכים במקום ב-15 השנים האחרונות נמצא כי שכבות הקרקע העליונות זוהמו, אך מי התהום לא זוהמו. זיהום האוויר הכימי מהמפעלים מגיע עד לבאר שבע, מרחק 12 ק"מ מהאתר. דו"ח משרד הבריאות קבע כי תחלואת הסרטן בבאר שבע וישובי הבדואים באזור היא מהגבוהות במדינה[51].
במשך שנים המפעלים לא השקיעו כסף רב בטיפול בשפכים התעשייתיים. למעשה, היו בריכות אידוי משותפות לכל 14 המפעלים, במקום בריכות שונות לכימיקלים שונים. כתוצאה מכך הכימיקלים לא טופלו כראוי, ונוצרו מטרדי ריח קשים[52]. כתוצאה מלחץ מתמשך, הוקמו על ידי המועצה התעשייתית 10 בריכות אידוי אטומות לשפכי תעשייה וכעת השפכים מטופלים טוב יותר. בשנת 2002, לאחר מטרדי ריח קשים פעלה המועצה לפיזור 360 אלף טון מלח בבריכות, ומאז הבריכות אינן פולטות מימן גופרי[53].
תושבים בדואים המתגוררים במרחק 500 מטרים בלבד מגבולות אזור התעשייה (ביישוב הבלתי-מוכר ואדי אל-נעם), הם הנפגעים העיקריים מפליטות המפעלים. לאוכלוסייה זו אחוז חולי אסתמה גבוה במיוחד. תושבי הכפר תבעו את חברת מכתשים בסכום של מיליארד שקלים בשל חריגות בפליטת מזהמים. בדיקות שנערכו במפעל "מכתשים" באוקטובר 2007 מצאו חריגות של עשרות-אלפי אחוזים מהתקן בפליטה של מתיל-איזובוטיל-קטון, פחמן ארבע-כלורי ותרכובות אורגניות נדיפות[54]. בחודש ינואר 2013 דחתה השופטת שרה דברת, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, את תביעתם של תושבי ואדי על נעם, וקבעה כי לא ניתן לקבוע כל קשר סיבתי בין התחלואה לבין פארק התעשייה נאות חובב[55].
מפעל תרכובות ברום מייצר תרכובות רעילות במיוחד, בהן מתיל ברומיד, אשר נמצא תחת מגבלות ייצור נוקשות מתוקף פרוטוקול מונטריאול, ומיוצר במספר מועט של מדינות ובכללן ישראל, ארצות הברית, יפן וסין. בדיקות פתע שערך המשרד להגנת הסביבה במפעל תרכובות ברום בשנת 2003, העלו בין השאר חריגה של 420 אחוזים בטולואן, חומר העלול לפגוע במערכת העצבים המרכזית ולגרום להפרעות קצב לב, ולנזק בכבד ובכליות. כמו כן נרשמה באותה בדיקה חריגה של 1,170 אחוזים בדיכלורומתאן, חומר החשוד כמסרטן וגורם לגירוי העור[54].
עקב הלחץ הציבורי והתוכנית להקמת עיר הבה"דים, החלו המפעלים בנאות חובב להשקיע סכומים משמעותיים על מנת לעמוד בתקנים הבינלאומיים, תוך הפעלת טכנולוגיות חדשות למניעת זיהום אוויר וקרקע. תוצאות השיפור באיכות האוויר, הקרקע והנחלים באזור מוצגות בדו"ח המציאות הסביבתית אותו מפרסמת המועצה מדי שנה. בין השנים 2006 ל-2012 השקיעו המפעלים קרוב ל-1.5 מיליארד ש"ח בשיפור הטיפול הסביבתי.
הקמת עיר הבה"דים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עיר הבה"דים
ערך מורחב – בשנת 2007 החל צה"ל בבניית "עיר הבה"דים" באזור צומת הנגב, כ־10 ק"מ דרומית לנאות חובב. אף שבבדיקות ניטור אוויר שבוצעו לא נמצאו נתונים המעידים על זיהום אוויר במקום, הועלתה הטענה כי במקרה של תקלה באתר או באחד המפעלים עלולים להיפלט לאוויר חומרים כימיים מסרטנים וחומצתיים עד לרדיוס של 20 ק"מ אשר עשויים לפגוע בחיילים בבסיס. לאור זאת המועצה הובילה תהליכים שונים וביצעה סקר סיכונים להפחתת הרדיוס עד ל-5 ק"מ. בעתיד בכוונת המועצה להפחית את הרדיוס עד לגדרות פארק התעשייה.
רשימת המפעלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "אביב תעשיות מיחזור" - מפעל העוסק במיחזור פסולת פלסטיק
- "אקוסול ישראל" - מפעילה את המשרפה לפסולת אורגנית
- "גז גל דרום (1990)" - אספקת גז לתושבי הנגב בפרט ולכל הסוכנויות בארץ
- "גז טכנולוגיות או.בי" - ללא פעילות יצרנית. משמש לאחסון גלילי מתכת המיועדים לתעשיות השונות ברחבי הארץ
- החברה לשירותי איכות הסביבה - חברה ממשלתית שייעודה לטפל בפסולת רעילה, על ידי מיחזור, ניטרול והטמנה. מפתחת ומיישמת טכנולוגיות לשמירה על איכות הסביבה. פסולת רעילה שאינה ניתנת לטיפול בארץ מיוצאת למפעלים בעולם
- "טבע-טק" - מייצרת ומשווקת תרופות, מוצרים לבתי חולים, כימיקלים עדינים לתעשיית התרופות ומוצרים וטרינריים. המפעל בנאות חובב מטפל בחומרי הגלם של כלל מפעלי טבע תעשיות פרמצבטיות בארץ. ייצור הקופקסון, תרופת הדגל של טבע, מתבצע בנאות חובב.
- "כימאגיס" - עוסק בייצור וייצוא חומרי גלם לתעשיית התרופות והקוסמטיקה
- "מטל-טק" - מחזור מתכות, טונגסטן וסוללות ליתיום.
- "מכתשים אגן תעשיות" - מייצר קוטלי מזיקים, מוצרים להגנת הצומח, חומרי חיטוי, פחמן דו-חמצני לתעשיית המזון, מי-חמצן לתעשייה ולשימושים אחרים
- "מקסימה" - עוסק בתהליכי הפרדת אוויר. מייצר חמצן, חנקן וגזים נוספים לתעשייה ולטיפול רפואי
- "חברת פיברו בריאות בעלי חיים בע"מ (בעבר חברת קופולק)" - המפעל בנאות חובב, Koffolk Fine Chemicals, מייצר חומרי ביניים מתקדמים בתחום הכימיה העדינה למגוון תעשיות ובעיקר לתעשיית הפרמה והאגרו. המוצרים כוללים בין השאר מוצרי ביניים לייצור תרופות, המרכיב הפעיל של פנטן בתכשירי שיער, ומוצרים פעילים אחרים
- "תרכובות ברום" - מוצרי המפעל ומפעלים נוספים של החברה בישראל ובעולם מייצרים מוצרים מתרכובות ברום המיועדים לתעשייה ולחקלאות: מזון, דלק, תרופות, צבעים, קוסמטיקה, חומרי צילום, חומרי הדברה, חומרים מונעי בעירה למניעת התלקחות (לתעשיות האלקטרוניקה, ביגוד, פלסטיקה וטקסטיל), חומרים לטיפול במים, מוצרי ביניים לתעשיית התרופות, כימיקלים לתעשיית קידוחי הנפט, מוצרים לחיטוי קרקע ונפח ועוד
- "לוקסמבורג" - ייצור ואספקת כימיקלים לחקלאות, לביוטכנולוגיה ולתעשייה. המפעל אינו פעיל.
- "כל בו גז 2002" - מרכז לוגיסטי לגפ"מ, לשימוש ביתי וחקלאי במכלים ובצוברים
- "קבוצת גאון" - מפעל צינורות שהחל לפעול ביוני 2020 במקום מפעל "צינורת המזרח התיכון" שהיה ממוקם בצריפין[56].
פסל "שומר הנגב"[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסל "שומר הנגב" נוצר בידי הפסל אמיליו מוגילנר ומתנדבים התומכים בנושאי איכות הסביבה, והוא ניצב מול הכניסה לנאות חובב. הפסל שוקל 1,850 טון - מהם 450 טון בטון וברזל ו-1,400 טון עפר, וגובהו 17 מטרים, כנגד 14 המפעלים ושלושת המתקנים הפועלים באזור התעשייה. הוא נועד להזכיר את פסלי אי הפסחא באוקיינוס השקט, סמל לשואה אקולוגית וניצול יתר של המשאבים הטבעיים, ולהתריע נגד הזיהום הנגרם בנאות חובב.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צו המועצות המקומיות (מועצה מקומית תעשייתית נאות חובב), התשמ״ט–1989, בספר החוקים הפתוח
אתר האינטרנט הרשמי של נאות חובב- עתירה לבג"ץ לגבי נוהל החומרים המסוכנים בנאות חובב, באתר הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב
- אתר פרויקט "שומר הנגב"
- תמורות סביבתיות במועצה המקומית–תעשייתית רמת חובב, בכתב העת "אקולוגיה וסביבה"
- שמוליק דוד, פארק אגו תעשייתי: נאות חובב והסימביוזה התעשייתית-פוליטית, העוקץ, 4 באוגוסט 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יניר יגנה, מתנערים מתדמית המזהמים: רמת חובב הפכה לנאות חובב, באתר הארץ, 13 במרץ 2013
- ^ חיה נח, רמת חובב והישוב ואדי אלנעם, באתר "העוקץ", 11 ביוני 2008
- ^ הפקדת תוכנית מתאר מקומית, מעריב, 25 באוקטובר 1973
- ^ יפותחו 6 אזורי תעשיה חדשים, דבר, 27 בפברואר 1975
- ^ מרחב תכנון דרום - הודעה בדבר הפקדת תוכנית מפורטת, דבר, 13 בנובמבר 1977
- ^ גדי גולן, אושר תקציב ראשוני לתכנון מסוף מטענים מסוכנים ברמת חובב, באתר גלובס, 4 בנובמבר 1996
- ^ דוד חיון, אושרה הצעת שרון להעתקת מסוף החומרים המסוכנים לרמת חובב, באתר גלובס, 13 במאי 1999
דוד חיון, מסוף המטענים המסוכנים בבאר שבע יועתק לנבטים במקום לרמת חובב, באתר גלובס, 2 במרץ 1999 - ^ 250 מיליון ל"י יושקעו בהקמת "מכתשים־דרום",, דבר, 21 במאי 1975
- ^ רבע מיליארד די יושקעו בהקמת תשלובת הברום, מעריב, 6 בספטמבר 1976
300 מיליון יושקעו במפעל חדש לחומצה זרחתית בערד, מעריב, 13 באפריל 1977 - ^ אתר רמת חובב יופעל מחדש, דבר, 31 ביולי 1983
- ^ דורית ראשוני, כלכלה ירוקה - חבית רעל בדרום, חדשות, 29 באוגוסט 1990
- ^ גיא חרוץ, החברה לשירותי איכות הסביבה הוכרזה כמונופול, חדשות, 21 ביוני 1993
- ^ רומי סופר, מאות קוב נוזלים רעילים הוזרמו לוואדי ברמת חובב, מעריב, 27 באפריל 1990
רות ש, פארק התעשיה רמת־חובב פורח מחדש עם השלמת מערכת טיפול בשפכים, חדשות, 15 בדצמבר 1991 - ^ יצחק דנון, בקשה לאישור מיזוג טבע-טק באסיא תעשיות כימיות; המפעל יועתק מפ"ת לרמת חובב, באתר גלובס, 31 בדצמבר 1997
- ^ גדי גולן, טבע תשקיע מיליוני דולרים בהרחבת מפעל טבע-טק ברמת חובב, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2000
- ^ ספיר פרץ, מפעל טבע-טק לחומרי תרופות ברמת חובב יורחב ב-32.6 מיליון ד', באתר גלובס, 28 באוקטובר 2001
- ^ יניר יגנה, הרוג ו-31 פצועים קל-בינוני בפיצוץ במפעל בנאות חובב, באתר הארץ, 23 במאי 2013
- ^ יורם גביזון, טבע תפטר 350 מ-700 עובדי מפעל טבע-טק ברמת חובב, באתר TheMarker, 23 באוגוסט 2020
- ^ אמנון בן דהן, מאזור התעשייה רמת חובב לנאות חובב - פארק אקו תעשייתי, באתר גלובס, 19 בפברואר 2014
- ^ אלמוג בן זכרי, משרד הדתות מינה רב יישובי למועצת נאות חובב, על אף שאין בה תושבים, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2016
- ^ משה ליכטמן, שר הפנים דרעי פיטר את יו"ר המועצה התעשייתית נאות חובב, באתר גלובס, 31 בינואר 2017
- ^ משה ליכטמן, אנדריי אוזן משך את העתירה נגד החלטת דרעי לפטרו מתפקיד יו"ר מועצת נאות חובב, באתר גלובס, 22 במאי 2017
- ^ צפריר רינת, בנאות חובב הפחיתו את הפגיעה בסביבה. סיפוח האתר לבאר שבע עלול לפגוע בהישגים, באתר הארץ, 21 ביולי 2021
- ^ שמוליק דוד, פארק אגו תעשייתי: נאות חובב והסימביוזה התעשייתית-פוליטית, באתר "העוקץ", 4 באוגוסט 2021
- ^ אנדריי אוזן, ראש מועצת נאות חובב: "מועצות תעשייתיות זה טוב לכולם", באתר גלובס, 10 בפברואר 2014
- ^ עמירם ברקת, מועצה של 28 דיירים: כך מנסה נאות חובב למשוך יזמים, באתר גלובס, 4 במרץ 2014
- ^ דף פרופיל, הבא משה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 05 בדצמבר 2000
- ^ שחקן חדש בכלכלית ירושלים: משה הבא, יו"ר בזק בינלאומי לשעבר, רכש 5% מהחברה, כלכליסט, אורן פרוינד, 2016משה הבא הרוויח אצל איזנברג מעל 10 מיליון שקל בשלושה חודשים, גלובס, גיא ימין, 2005
- ^ ראש המועצה המקומית רמת חובב הוציא צו סגירה לאתר הפסולת, גדי גולן, גלובס, 1999
- ^ תמר נהרי, יו"ר מועצת רמת חובב - תושב טבריה, באתר וואלה!, 28 במאי 2002
- ^ ראש מועצת רמת חובב פורש מתפקידו, ynet, 2009
- ^ האתגר: שרמת חובב לא תכשיל את עיר הבה"דים, עודד בר-מאיר, mynet, 2010
- ^ ראש מועצה חדש לנאות חובב, 14 ביוני 2022, באתר "רשויות - הפורטל הישראלי לרשויות המקומיות.
- ^ ענת ג'ורג'י, תוקם מסילת רכבת לפינוי חומרים מסוכנים מרמת חובב, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2003
גדי גולן, ליברמן: המסילה מב"ש לרמת חובב תיחנך במאי 2004, באתר גלובס, 29 בספטמבר 2003 - ^ ליאור גוטמן, משרד הביטחון יפעל להארכת מסילת הרכבת לעיר הבה"דים, באתר כלכליסט, 3 במאי 2010
משה ליכטמן, רכבת לעיר הבה"דים? המדינה מעדיפה לתכנן חניון לרכבים, באתר גלובס, 12 ביוני 2012 - ^ יעל גרונטמן, הסוף להפסקות החשמל: הושלם שלב א' בתוכנית ייצור החשמל, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2010
- ^ ישראל פישר, הצ'ק לחברת החשמל בדרך: הושלמה מכירת רמת חובב ב-4.25 מיליארד שקל, באתר TheMarker, 30 בנובמבר 2020
- ^ איתי טרילניק, החלה הקמת תחנת הכוח של אדלטק בהשקעה של מיליארד שקל, באתר TheMarker, 27 בדצמבר 2012
- ^ איתי טרילניק, סולאייר תקים מערכת סולארית ברמת חובב; תשלם 80 מיליון שקל למועצה, באתר TheMarker, 31 בינואר 2012
- ^ איתי טרילניק, אנרג'יקס תרכוש מיזם סולארי ברמת חובב ב-7.5 מיליון יורו, באתר TheMarker, 4 במרץ 2013
- ^ הדי כהן, התחנה הסולארית הגדולה בנאות חובב יוצאת לדרך, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2014
- ^ צבי לביא, מועצת רמת חובב: מפגעי הסביבה ימשיכו לגרום סבל לתושבים בשנתיים הקרובות, באתר גלובס, 7 באוגוסט 1997
- ^ אמנון רבי, 25 חיילים נפגעו מגז רעיל, חדשות, 7 באוגוסט 1985
- ^ חיים רביב, אמנון רבי, שלושה חיילי צה״ל הורעלו ברמת חובב, חדשות, 16 בינואר 1986
- ^ גדי גולן, ראשי רשויות בנגב: מפעלי הכימיה מסתירים דו"חות על פליטת חומרים מסוכנים, באתר גלובס, 8 באפריל 1997
- ^ ברמת חובב עושים ניסויים בבני אדם, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2002
צפריר רינת, ברמת חובב לא מצליחים להתמודד עם הזיהום, באתר הארץ, 6 במאי 2004 - ^ גדי גולן, רמת חובב תשקיע 100 מיליון שקל באיכות סביבה בשנתיים, באתר גלובס, 1 ביוני 2003
- ^ דליה טל, הושקה תחנת ניטור אוויר ניידת ברמת חובב ב-400 אלף ש', באתר גלובס, 5 בדצמבר 2004
גדי גולן, רמת חובב תשקיע במערך ניטור האוויר עוד 1.7 מיליון שקל, באתר גלובס, 10 ביולי 2005
גדי גולן, הוצבה תחנת ניטור ניידת בצומת הנגב, באתר גלובס, 20 ביוני 2005 - ^ גדי גולן, דו"ח רמת חובב 2004: עלייה באיכות האוויר, פחות זיהומי קרקע ונחלים, באתר גלובס, 6 במרץ 2005
צפריר רינת, זיהום בשליטה, באתר הארץ, 29 בינואר 2015 - ^ אתר ניטור האוויר, נאות חובב - מועצה מקומית תעשייתית
- ^ רן רזניק, מש' הבריאות: קשר בין מגורים ליד רמת חובב לסרטן, באתר הארץ, 8 ביולי 2004
- ^ צפריר רינת, גם הקיץ הסירחון יימשך, באתר הארץ, 20 במרץ 2002
- ^ צפריר רינת, ברמת חובב ינסו להילחם בריחות הקשים בעזרת 80 אלף טונות מלח, באתר הארץ, 4 באפריל 2003
- ^ 1 2 ייצוגית של 1.1 מיליארד שקל נגד מכתשים בגין זיהום אוויר, באתר TheMarker, 8 באוקטובר 2007
- ^ חן מענית, "לא הוכח קשר בין מפעלי רמת חובב למחלות של התושבים", באתר גלובס, 10 בינואר 2013
- ^ ערן אזרן, לאחר האקזיט הגדול: קבוצת גאון תקים מפעל בנאות חובב בהשקעה של כ-200 מיליון שקל, באתר TheMarker, 26 בדצמבר 2017
 | ||
|---|---|---|
| אזורי תעשייה | אבשלום • אלון תבור • BBC בני ברק • דימונה • הר חוצבים • הר-טוב • חולון • מגדל תפן • מישור רותם • מעלות • מצפה רמון • נאות חובב • נווה נאמן • סגולה • עבר הירקון • עטרות • עידן הנגב • עמק שרה • צ.ח.ר • הצ'ק פוסט • קריית אריה • קריית מטלון • קריית ספיר • שער הנגב ו"ספירים" • כפר סבא • הרצליה פיתוח • תימורים • תלפיות | |
| פארקי תעשייה | פארק אזורים • איירפורט סיטי • אפק • לב הארץ • בר-לב • גב-ים נגב • חמן • יורופארק, יקום • יקנעם • כנות • מבוא כרמל • הגן הטכנולוגי מלחה • משגב • מת"ם • נעם • עומר • עמק חפר • פלמחים • צבאים • ציפורית • קדמת גליל • קיסריה • קריית גת • קריית ויצמן • עתידים • ראם • רמת דלתון • שגיא 2000 • שורק • שחורת | |
| אזורי תעשייה ביהודה ושומרון | ברקן • אריאל מערב • פארק בראון • מישור אדומים • ניצני שלום • שח"ק • שער בנימין | |
| אזורי ופארקי תעשייה עתידיים | רמת בקע • מתחם האלף • צומת שוקת • מעבר תרקומיא • עירון • גבעת ברנר • רג"מ • בוסתני חפץ • שער שומרון | |
| אזורי תעשייה שפונו או ננטשו | אופירה • ארז • ימית • נווה דקלים • קטיף • קרני | |
| ||
|---|---|---|
| נפות | נפת אשקלון • נפת באר שבע |  |
| ערים | אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות | |
| מועצות מקומיות | חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקיה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע | |
| מועצות אזוריות | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
| מועצה מקומית תעשייתית | נאות חובב | |
| מועצות אזוריות שבוטלו | אבו בסמה | |
| יישובים לשעבר | כרמון • נוה יאיר • אשלים | |
| יישובים עתידיים | דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • שפיר | |