נאות חובב
נאות חובָב היא מועצה מקומית תעשייתית הממוקמת בצפון הנגב, כ־12 ק"מ מדרום לבאר שבע. עד לשנת 2013 היה שמה של המועצה "רמת חובב"[1].
שמה של המועצה ניתן לה על שום קרבתה לנחל חובב, הקרוי על שמו של יתרו, כוהנה של מדיין, חותנו של משה.
תוכן עניינים
המועצה המקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
נאות חובב היא מועצה מקומית תעשייתית ללא תושבים - ובשטחה פארק האקו תעשייתי נאות חובב (מועצה מקומית תעשייתית דומה היא מגדל תפן, הממוקמת בגליל המערבי).
כיוון שאין כלל תושבים בנאות חובב, ראש המועצה ממונה על ידי שר הפנים. המועצה מורכבת מ-9 חברים: 3 נציגי ממשלה בעלי זכות הצבעה (בריאות, פנים ומשרד הכלכלה), 3 נציגי רשויות מקומיות (באר שבע, מועצה אזורית רמת נגב ומועצה אזורית אשכול) ושלושה מנציגי המפעלים (תרכובות ברום (כיל), אדמה מכתשים וטבע). רוב של נציגי ציבור (2/3) מול מיעוט (1/3) של נציגי המפעלים נועד להבטיח הגנה על האינטרס הציבורי. בנוסף לחברי המועצה בעלי זכות הצבעה, משתתפים בישיבות גם נציג המשרד להגנת הסביבה כמשקיף (שאינו בעל זכות הצבעה אך בעל זכות ויכולת להביע דעה ולהשפיע), ונציג של ארגונים ישראליים לאיכות סביבה. ישיבות המועצה פתוחות לציבור.
ראש המועצה, נכון לשנת 2017 הוא אנדריי אוזן, לשעבר סגן ראש עיריית באר שבע.
ראשי המועצה המקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראש המועצה ממונה על פי חוק על ידי שר הפנים.
| מס' | ראש המועצה | משך הכהונה | הערות |
| 1 | משה הבא | 1989 - 1991 | ממקימי המועצה וראש המועצה הראשון[2]יזם ודירקטור[3] |
| 2 | דוד מילגרום[4] | 1991 - 1999 | |
| 3 | רפי כהן | 2000 - 2002 | הודח מתפקידו עקב הרשעה בפלילים |
| 4 | צביקה כהן | 2002 - 2003 | איש מפלגת ש"ס, מינוי פוליטי של אלי ישי[5], לימים ראש עיריית אלעד וראש המועצה התעשייתית מגדל תפן |
| 5 | אבי הלר | 2003 - 2004 | לימים הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים |
| 6 | גיורא מיוחס | 2004 - 2010 | מנהל מפעלים כימיים[6] |
| 7 | אנדריי אוזן[7] | 2010 - מכהן | לשעבר סגן ראש עיריית באר שבע |
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נאות חובב נמצאת דרומית לבאר שבע, גובלת במועצה אזורית מרחבים מצפון וממערב, מדרום המועצה גובלת במועצה אזורית רמת הנגב. הגבול המזרחי של המועצה הוא כביש 40.
היסטוריה והווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדינת ישראל הקימה את נאות חובב בשנת 1975 במטרה ליצור תעשייה עצמאית בענף הכימיקלים, אשר יספק כסף למדינה ומקומות עבודה לתושבי הנגב. האתר הוקם בכוונה רחוק ממקומות מיושבים, כיוון שנמצא בו מקבץ של מפעלים פטרוכימיים. עם זאת, ההחלטה לא התחשבה בקיומה של אוכלוסייה בדואית ביישובים בלתי־מוכרים באזור.
בנאות חובב מצויים מפעל "אדמה מכתשים" המייצר חומרי הדברה, "תרכובות ברום", מגדולי יצרני הברום בעולם, המפעל המרכזי של חברת התרופות "טבע", מפעל "מקסימה" להפרדת אוויר, ועוד.
במפעלים אלו עובדים בעיקר תושבי האזור, בדואים מהאזור ותושבי באר שבע ויישובי הנגב. המפעלים שבו רווחיים ביותר. מפעל תרכובות ברום מרוויח כמיליארד שקלים בשנה, וחלק ניכר ממנו מיועד לייצוא, בעיקר הודות לברום המופק מאזור ים המלח.
בעיות אקולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נאות חובב הוא אזור תעשייה רחב ידיים, המכיל 21 מפעלים ושלושה מתקני טיפול ומיחזור פסולת. המפעלים מייצרים כמחצית מכלל הכימיקלים המיוצרים בישראל, בתוכם תשומות לחקלאות, מטהרי מים, מעכבי בעירה וכימיקלים לתעשיית התרופות והקוסמטיקה. באזור התעשייה קיים מפעל לטיפול בפסולת מסוכנת והמשמש גם כאתר הטמנה לפסולת כימית רעילה מכל הארץ. מפעילת האתר היא החברה לשירותי איכות הסביבה. האתר נמצא זמן רב בוויכוח ציבורי, בשל בעיות אקולוגיות שהוא יוצר.
אזור התעשייה נאות חובב נחשב במשך שנים רבות כמפגע האקולוגי הקשה ביותר בדרומה של המדינה, שגרם לזיהום האוויר והקרקע. מאז 2004 קיימים ממצאי ניטור המעידים על מגמת שיפור משמעותי באיכות האוויר והקרקע, עקב פעילות אכיפה נמרצת של המועצה והמשרד להגנת הסביבה, והשקעות המפעלים בטכנולוגיות סביבתיות. נתוני הניטור במרחב הנגב מופיעים באתר האינטרנט המציג את נתוני ניטור האוויר[8] של המועצה התעשייתית נאות חובב. המפעלים באתר משתמשים ומייצרים חומרים רבים הידועים כמסרטנים, ופליטתם לחלל עלולה לגרום לבעיות נשימה, וכחשודים בגרימת הפרעות גנטיות. בסקרים הידרו-גאולוגיים הנערכים במקום ב-15 השנים האחרונות נמצא כי שכבות הקרקע העליונות זוהמו, אך מי התהום לא זוהמו. זיהום האוויר הכימי מהמפעלים מגיע עד לבאר שבע, מרחק 12 ק"מ מהאתר. דו"ח משרד הבריאות קבע כי תחלואת הסרטן בבאר שבע היא מהגבוהות במדינה, מבלי לייחס זאת לתעשייה הכימית[9].
במשך שנים המפעלים לא השקיעו כסף רב בטיפול בשפכים התעשייתיים. למעשה, היו בריכות אידוי משותפות לכל 14 המפעלים, במקום בריכות שונות לכימיקלים שונים. כתוצאה מכך הכימיקלים לא טופלו כראוי, ונוצרו מטרדי ריח קשים. כתוצאה מלחץ מתמשך, הוקמו על ידי המועצה התעשייתית 10 בריכות אידוי אטומות לשפכי תעשייה וכעת השפכים מטופלים טוב יותר. בשנת 2002, לאחר מטרדי ריח קשים פעלה המועצה לפיזור 360 אלף טון מלח בבריכות, ומאז הבריכות אינן פולטות מימן גופרתי.
תושבים בדואים המתגוררים במרחק 500 מטרים בלבד מגבולות אזור התעשייה (ביישוב הבלתי-מוכר ואדי אל-נעם), הם הנפגעים העיקריים מפליטות המפעלים. לאוכלוסייה זו אחוז חולי אסתמה גבוה במיוחד. תושבי הכפר תבעו את חברת מכתשים בסכום של מיליארד שקלים בשל חריגות בפליטת מזהמים. בדיקות שנערכו במפעל "מכתשים" באוקטובר 2007 מצאו חריגות של עשרות-אלפי אחוזים מהתקן בפליטה של מתיל-איזובוטיל-קטון, פחמן ארבע-כלורי ותרכובות אורגניות נדיפות. בחודש ינואר 2013 דחתה השופטת שרה דברת, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, את תביעתם של תושבי ואדי על נעם, וקבעה כי לא ניתן לקבוע כל קשר סיבתי בין התחלואה לבין פארק התעשייה נאות חובב.
מפעל תרכובות ברום מייצר תרכובות רעילות במיוחד, בהן מתיל ברומיד, אשר נמצא תחת מגבלות ייצור נוקשות מתוקף פרוטוקול מונטריאול, ומיוצר במספר מועט של מדינות ובכללן ישראל, ארצות הברית, יפן וסין. בדיקות פתע שערך המשרד לאיכות הסביבה במפעל תרכובות ברום בשנת 2003, העלו בין השאר חריגה של 420 אחוזים בטולואן, חומר העלול לפגוע במערכת העצבים המרכזית ולגרום להפרעות קצב לב, ולנזק בכבד ובכליות. כמו כן נרשמה באותה בדיקה חריגה של 1,170 אחוזים בדיכלורומתאן, חומר החשוד כמסרטן וגורם לגירוי העור[10]. בשנים האחרונות מבצעת המועצה התעשייתית סביבתית נאות חובב מעל 50 בדיקות פתע בארובות המפעלים, והממצאים משביעים רצון.
עקב הלחץ הציבורי והתוכנית להקמת עיר הבה"דים, החלו המפעלים בנאות חובב להשקיע סכומים משמעותיים על מנת לעמוד בתקנים הבינלאומיים, תוך הפעלת טכנולוגיות חדשות למניעת זיהום אוויר וקרקע. תוצאות השיפור באיכות האוויר, הקרקע והנחלים באזור מוצגות בדו"ח המציאות הסביבתית אותו מפרסמת המועצה מדי שנה. בין השנים 2006 ל-2012 השקיעו המפעלים קרוב ל-1.5 מיליארד ש"ח בשיפור הטיפול הסביבתי.
הקמת עיר הבה"דים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עיר הבה"דים
ערך מורחב – בשנת 2007 החל צה"ל בבניית "עיר הבה"דים" באזור צומת הנגב, כ־10 ק"מ דרומית לנאות חובב. אף שבבדיקות ניטור אוויר שבוצעו לא נמצאו נתונים המעידים על זיהום אוויר במקום, הועלתה הטענה כי במקרה של תקלה באתר או באחד המפעלים עלולים להיפלט לאוויר חומרים כימיים מסרטנים וחומצתיים עד לרדיוס של 20 ק"מ אשר עשויים לפגוע בחיילים בבסיס. לאור זאת המועצה הובילה תהליכים שונים וביצעה סקר סיכונים להפחתת הרדיוס עד ל-5 ק"מ. בעתיד בכוונת המועצה להפחית את הרדיוס עד לגדרות פארק התעשייה.
רשימת המפעלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אביב תעשיות מיחזור - מפעל העוסק במיחזור פסולת פלסטיק
- אקוסול ישראל - מפעילה את המשרפה לפסולת אורגנית
- גז גל דרום (1990) - אספקת גז לתושבי הנגב בפרט ולכל הסוכנויות בארץ
- גז טכנולוגיות או.בי - במרכז אין פעילות יצרנית אלא הוא משמש לאכסון גלילי מתכת המיועדים לתעשיות השונות ברחבי הארץ
- החברה לשירותי איכות הסביבה - חברה ממשלתית שייעודה לטפל בפסולת רעילה, על ידי מיחזור, ניטרול והטמנה. מפתחת ומיישמת טכנולוגיות לשמירה על איכות הסביבה. פסולת רעילה שאינה ניתנת לטיפול בארץ מיוצאת למפעלים בעולם
- טבע-טק - מייצרת ומשווקת תרופות, מוצרים לבתי חולים, כימיקלים עדינים לתעשיית התרופות ומוצרים וטרינריים. המפעל בנאות חובב מטפל בחומרי הגלם של כלל מפעלי טבע תעשיות פרמצבטיות בארץ. ייצור הקופקסון, תרופת הדגל של טבע, מתבצע בנאות חובב.
- כימאגיס - עוסק בייצור וייצוא חומרי גלם לתעשיית התרופות והקוסמטיקה
- מטל-טק - מחזור מתכות, טונגסטן וסוללות ליתיום.
- מכתשים אגן תעשיות - מייצר קוטלי מזיקים, מוצרים להגנת הצומח, חומרי חיטוי, פחמן דו-חמצני לתעשיית המזון, מי-חמצן לתעשייה ולשימושים אחרים
- מקסימה - עוסק בתהליכי הפרדת אוויר. מייצר חמצן, חנקן וגזים נוספים לתעשייה ולטיפול רפואי
- קופולק-דרום - המפעל בנאות חובב, Koffolk Fine Chemicals, מייצר חומרי ביניים מתקדמים בתחום הכימיה העדינה למגוון תעשיות ובעיקר לתעשיית הפרמה והאגרו. המוצרים כוללים בין השאר מוצרי ביניים לייצור תרופות, המרכיב הפעיל של פנטן בתכשירי שיער, ומוצרים פעילים אחרים
- תרכובות ברום - מוצרי המפעל ומפעלים נוספים של החברה בארץ ובחו"ל מייצרים מוצרים מתרכובות ברום המיועדים לתעשייה ולחקלאות: מזון, דלק, תרופות, צבעים, קוסמטיקה, חומרי צילום, חומרי הדברה, חומרים מונעי בעירה למניעת התלקחות (לתעשיות האלקטרוניקה, ביגוד, פלסטיקה וטקסטיל), חומרים לטיפול במים, מוצרי ביניים לתעשיית התרופות, כימיקלים לתעשיית קידוחי הנפט, מוצרים לחיטוי קרקע ונפח ועוד
- לוקסמבורג - ייצור ואספקת כימיקלים לחקלאות, לביוטכנולוגיה ולתעשייה. המפעל אינו פעיל.
- כל בו גז 2002 - מרכז לוגיסטי לגפ"מ, לשימוש ביתי וחקלאי במכלים ובצוברים
פסל "שומר הנגב"[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסל "שומר הנגב" נוצר בידי הפסל אמיליו מוגילנר ומתנדבים התומכים בנושאי איכות הסביבה, והוא ניצב מול הכניסה לנאות חובב. הפסל שוקל 1,850 טון - מהם 450 טון בטון וברזל ו-1,400 טון עפר, וגובהו 17 מטרים, כנגד 14 המפעלים ושלושת המתקנים הפועלים באזור התעשייה. הוא נועד להזכיר את פסלי אי הפסחא באוקיינוס השקט, סמל לשואה אקולוגית וניצול יתר של המשאבים הטבעיים, ולהתריע נגד הזיהום הנגרם בנאות חובב.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קואורדינטות: 31°07′56″N 34°47′41″E / 31.1321238°N 34.7946445°E
- מועצת נאות חובב - אתר האינטרנט של המועצה התעשייתית
- עתירה לבג"ץ לגבי נוהל החומרים המסוכנים בנאות חובב, באתר הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב
- אתר פרויקט "שומר הנגב"
- תמורות סביבתיות במועצה המקומית–תעשייתית רמת חובב, בכתב העת "אקולוגיה וסביבה"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יניר יגנה, מתנערים מתדמית המזהמים: רמת חובב הפכה לנאות חובב, באתר הארץ, 13 במרץ 2013
- ^ דף פרופיל, הבא משה, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1), 05 בדצמבר 2000
- ^ שחקן חדש בכלכלית ירושלים: משה הבא, יו"ר בזק בינלאומי לשעבר, רכש 5% מהחברה, כלכליסט, אורן פרוינד, 2016משה הבא הרוויח אצל איזנברג מעל 10 מיליון שקל בשלושה חודשים, גלובס, גיא ימין, 2005
- ^ ראש המועצה המקומית רמת חובב הוציא צו סגירה לאתר הפסולת, גדי גולן, גלובס, 1999
- ^ תמר נהרי, יו"ר מועצת רמת חובב - תושב טבריה, באתר וואלה! NEWS, 28 במאי 2002
- ^ ראש מועצת רמת חובב פורש מתפקידו, ynet, 2009
- ^ האתגר: שרמת חובב לא תכשיל את עיר הבה"דים, עודד בר-מאיר, mynet, 2010
- ^ אתר ניטור האוויר, נאות חובב - מועצה מקומית תעשייתית
- ^ ד"ר איתי גל, הערים המובילות בתחלואת סרטן: חיפה, ת"א וב"ש, באתר ynet, 7 באוקטובר 2007
- ^ ענת שיחור-אהרונסון, תביעה ייצוגית נגד מכתשים, באתר nrg, 7 באוקטובר 2007
| אזורי תעשייה בישראל | ||
|---|---|---|
| אזורי תעשייה | איירפורט סיטי • BBC בני ברק • הר חוצבים • מגדל תפן • מישור רותם • מעלות • נאות חובב • נווה נאמן • סגולה • עבר הירקון • עטרות • עידן הנגב • עמק שרה • הצ'ק פוסט • קריית אריה • קריית מטלון • קריית ספיר • שער הנגב ו"ספירים"• כפר סבא |  |
| פארקי תעשייה | אלון תבור • אפק • בר-לב • גב-ים נגב • חמן • יורופארק, יקום • כנות • לב ישראל • הגן הטכנולוגי מלחה • משגב • פארק מתם • עומר • עמק חפר • פלמחים • קיסריה • קריית גת • קריית ויצמן • קריית עתידים • רמת דלתון • מרכז עסקים שורק | |
| אזורי תעשייה ביהודה ושומרון | ברקן • מישור אדומים • ניצני שלום • שח"ק • שער בנימין • בר-און | |
|
|
||
|---|---|---|
| נפות | נפת אשקלון · נפת באר שבע |
 |
| ערים | אופקים · אילת · אשדוד · אשקלון · באר שבע · דימונה · נתיבות · ערד · קריית גת · קריית מלאכי · רהט · שדרות | |
| מועצות מקומיות | חורה · ירוחם · כסייפה · להבים · לקיה · מיתר · מצפה רמון · עומר · ערערה-בנגב · נאות חובב · שגב שלום · תל שבע | |
| מועצות אזוריות | אל קסום · אשכול · באר טוביה · בני שמעון · הערבה התיכונה · חבל אילות · חוף אשקלון · יואב · לכיש · מרחבים · נווה מדבר · רמת הנגב · שדות נגב · שער הנגב · שפיר · תמר | |
| מועצות אזוריות שבוטלו | אבו בסמה | |
