אמנון אהרוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמנון אהרוני
לידה 7 בינואר 1943 (בן 80)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט יובל נאמן
מוסדות אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת אוסלו
פרסים והוקרה פרס רוטשילד, פרס ויצמן, פרס לנדאו למדעים ולמחקר ועוד רבים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
משתתפי הכנס Transport and Magnetism: from the thermodynamic limit to the nano scale חוגגים יום הולדת 60 לאמנון אהרוני, אילת, 2004[1]

אמנון אהרוני (נולד ב-7 בינואר 1943) הוא פרופסור (אמריטוס) לפיזיקה בבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה של אוניברסיטת תל אביב ובמחלקה לפיזיקה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. לאחר שנים בהן עסק בפיזיקה סטטיסטית [תופעות קריטיות, מערכות אקראיות, פרקטלים ופרקולציה (חלחול)], מתמקדים מחקריו העכשוויים בתיאוריה של מצב מוצק ובמיוחד בפיזיקה מזוסקופית (אנ') ובספינטרוניקה.[2] אהרוני חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים,[3][4] חבר זר לשם כבוד באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים[5] ובאקדמיות נוספות. זכה במספר פרסים, בהם פרס רוטשילד במדעי הפיזיקה[6][7] ופרס ראנדרס, המוענק מדי שנתיים על ידי מלך נורווגיה.[8]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנון אהרוני נולד בירושלים וגדל בנתניה. הוא קיבל את התואר הראשון בפיזיקה ובמתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בשנת 1964. התזה לתואר השני שלו, שהוגשה בשנת 1965 בהנחיית גדעון רכבי, עסקה בקירוב בורן עם גלים מעוותים לריאקציות גרעיניות. את הדוקטורט קיבל אהרוני מאוניברסיטת תל אביב בהנחיית יובל נאמן. נושא הדוקטורט: "אספקטים בהפרות של סימטריית היפוך זמן".[2] אהרוני שימש חוקר בכיר בצה"ל ובמשרד הביטחון בשנים 1965–1972 ובמקביל עבד כאסיסטנט באוניברסיטת תל אביב. לאחר מכן נסע לארצות הברית לפוסט-דוקטורט באוניברסיטאות קורנל עם מיכאל פישר (אנ'),[9] הרווארד, אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ובמעבדות בל במוריי היל.

הוא שב ארצה בשנת 1975 והצטרף לסגל אוניברסיטת תל אביב כפרופסור חבר לפיזיקה. בשנת 1979 קודם לפרופסור מן המניין. משנת 1990 הופקד על הקתדרה על שם משה נוסנצוייג בפיזיקה סטטיסטית. יצא לפנסיה כפרופסור אמריטוס בשנת 2006. בשנים 2003–2013 היה אהרוני גם פרופסור באוניברסיטת בן-גוריון, ומ-2013 עד 2019 היה פרופסור מחקר אמריטוס לפיזיקה שם.

במהלך השנים היה אהרוני פרופסור אורח וחוקר אורח במוסדות אקדמיים רבים. בין היתר באוניברסיטאות הרווארד, MIT, בוסטון וטוקיו, במכונים ללימודים מתקדמים בירושלים ובבייג'ינג ובמכון הבינלאומי לפיזיקה בנאטאל (ברזיל), פרופסור אורח בכיר באוניברסיטת צ'אנג קונג בטאיוואן וחוקר אורח במעבדות Bell, IBM, NTT, במעבדות לאומיות בארצות הברית, במרכז למדע חישובי בבייג'ינג ובמכון למדע בסיסי בדייז'און (קוריאה). מ-1987 עד 2013 כיהן אהרוני כפרופסור עמית באוניברסיטת אוסלו. מ-1987 הוא גם יועץ במכון ויצמן.[2]

אהרוני הוא אביהם של הפרופסור לפיזיקה עופר אהרוני,[10] הפסיכולוגית ד"ר תמר אהרוני והפרופסור למוזיקה עידו אהרוני.[11]

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעברי פאזה: אהרוני יישם את חבורת הרינורמליזציה על מנת לזהות ולאפיין מחלקות אוניברסליות של נקודות קריטיות (למשל במערכות דיפוליות או קוביות) ומולטיקריטיות (למשל ביקריטיות, טטראקריטיות).[9][12] עבודתו בנושא מערכות אקראיות כללה מערכות עם שדות אקראיים[13][14] וטיפול בשאלה של מיצוע עצמי.[15] אהרוני היה אחד הראשונים שהשתמשו בגאומטריה פרקטלית בכמה ענפים של הפיזיקה הסטטיסטית, במיוחד בקשר למבנים שונים שמופיעים בצבירים של מערכות פרקולטיביות,[16][17] עם יישומים בהפקת נפט.

מגנטיות קוונטית: אהרוני הציע הסבר למבנים ולדיאגרמת הפאזות של תחמוצות מגנטיות. זה כולל את המבנה המגנטי של הקופראטים, שבהם הופיעה לראשונה מוליכות-על בטמפרטורות גבוהות, ניבוי הפאזה של זכוכית ספין בחומרים הללו,[18] גילוי הסימטריה המיוחדת באינטראקציה של דז'יאלושינסקי-מוריה (הנקראת כיום הסימטריה של שכטמן-אנטין-וולמן-אהרוני)[19] ופאזות מסודרות של חומרים מולטיפרואיים שונים.[20]

פיזיקה מזוסקופית: אהרוני השתתף בדיונים קריטיים על האינטרפרומטר של אהרונוב-בוהם.[21][22][23] בשנים האחרונות הוא מתמקד באפקטים של האינטראקציה ספין-מסילה על זרמי המעבר והספין במערכות מזוסקופיות ספינטרוניות, כולל הצעות למסנני ספין שעשויים להתאים לעיבוד נתונים קוונטי.[24][25][26]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרוני חיבר שמונה ספרים וכתב יותר מ-450 מאמרים.[27] על פי גוגל סקולר, עבודותיו מצוטטות יותר מ-50,000 פעמים וה-H-index שלו הוא 87 (נכון לאוגוסט 2023).[28]

ספרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A. Aharony and J. Feder, editors. Fractals in Physics. Proceedings of a Conference, Vence, France (North Holland, Amsterdam, 1989)
  • D. Stauffer and A. Aharony. Introduction to Percolation Theory. Taylor and Francis, London (1992); revised 2nd edition (1994);[29]German translation: Perkolationstheorie, Eine Einführung, VCH, Weinheim (1995); Japanese translation: PA-KO RE-SHON NO KI HON GEN RI, Yoshiokashoten, Kyoto (2001).
  • A. Aharony and O. Entin-Wohlman, editors. Perspectives of Mesoscopic Physics. World Scientific, Singapore (2010)[30]
  • אמנון אהרוני ואורה אנטין-וולמן. פיזיקה של מצב מוצק. האוניברסיטה הפתוחה, ישראל (2018), 600 עמ';[31] תרגום לאנגלית: World Scientific, Singapore (2018)[32]

פרסים והוקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1972: מלגת פולברייט להשתלמות בארצות הברית.
  • 1984: פרס לנדאו בפיזיקה של מפעל הפיס (תל אביב).
  • 1985: עמית, החברה האמריקאית לפיזיקה.[33]
  • 1988: חבר זר, האקדמיה הנורווגית למדעים ולמדעי הרוח (אוסלו).
  • 1992: חבר, האקדמיה האירופאית לאמנויות, מדעים ומדעי הרוח (פריז).
  • 1993: פרס ויצמן במדעים מדויקים של עיריית תל אביב.[34]
  • 1993: חבר, האקדמיה הנורווגית המלכותית למדעים (טרונדהיים).
  • 2000: פרס רוטשילד בפיזיקה של קרן יד הנדיב (ירושלים).[6]
  • 2002: חבר זר לשם כבוד, האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (קיימברידג', מסצ'וסטס).[5]
  • 2003: פרס מייטנר-הומבולט, מהקרן הגרמנית ע"ש הומבולט (ביקורים בקלן, דרזדן ומיינץ).
  • 2003: פרס ראנדרס, שניתן על ידי מלך נורווגיה בשם המכון הנורווגי לטכנולוגיה של אנרגיה למדען זר שתרם למדע הנורווגי.[8]
  • 2011: עמית, המכון הבריטי לפיזיקה.
  • 2012: חבר, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.[3]
  • 2023: פרס סיגמה-פי לשנת 2020 מהכנס על פיזיקה סטטיסטית של החברה האירופית לפיזיקה, על השגים מיוחדים בפיזיקה סטטיסטית.[35]

סטודנטים ופוסט-דוקטורנטים בולטים באקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ואן אדלר(אנ'), שמואל פישמן,[36] סרג' גאלאם(אנ'), דניאל בלנקשטיין,[37] יובל גפן,[38] יונתן שפיר,[39] יגאל מאיר, רמית מר,[40] ליאור קליין,[41] איקסו צ'אנג,[42] סבינה טורנו,[43] ויצ'סלב קשצ'ייבס[44] ואקיקו יואדה.[45]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמנון אהרוני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פוסטר הכנס, באתר אוניברסיטת תל אביב
  2. ^ 1 2 3 פרופ' אמנון אהרוני (באנגלית), באתר אוניברסיטת תל אביב
  3. ^ 1 2 תשעה מדענים בכירים ומובילים בתחומם הצטרפו לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
  4. ^ פרופ' אמנון אהרוני נבחר כחבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  5. ^ 1 2 פרופ' אמנון אהרוני (באנגלית), האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  6. ^ 1 2 פרס רוטשילד במדעי הפיזיקה (באנגלית), באתר אוניברסיטת תל אביב
  7. ^ פרסי רוטשילד 2010 - 50 שנה (באנגלית), באתר יד נדיב
  8. ^ 1 2 פרס ראנדרס מוענק לפרופ' אמנון אהרוני על הישגים מדעיים יוצאי דופן (באנגלית), אתר Institute for Energy Technology
  9. ^ 1 2 Aharony, A.; Fisher M. E. (1973) Critical Behavior of Magnets with Dipolar Interactions. I. Renormalization Group near Four Dimensions Physical Review B. 8 (7): 3323–3341.
  10. ^ פרופ' עופר אהרוני (באנגלית), אתר מכון ויצמן למדע
  11. ^ פרופ' עידו אהרוני (באנגלית), אתר קולורדו קולג'
  12. ^ Aharony, A. (1976). Domb, C.; Green, M. S. (eds.). Dependence of universal critical behavior on symmetry and range of interaction Phase Transitions and Critical Phenomena. 6: 357–424.
  13. ^ Aharony, A.; Imry Y.; Ma S. (1976). Lowering of Dimensionality in Phase Transitions with Random Fields Physical Review Letters. 37 (20): 1364–1367.
  14. ^ Fishman, S.; Aharony A. (1979). Random field effects in disordered anisotropic antiferromagnets. Journal of Physics: Condensed Matter. 12 (18): L729–L733.
  15. ^ Aharony, A.; Harris A. B. (1996) Absence of Self-Averaging and Universal Fluctuations in Random Systems near Critical Points. Physical Review Letters. 77 (18): 3700–3703.
  16. ^ Gefen, Y.; Aharony A.; Alexander S. (1983) Anomalous Diffusion on Percolating Clusters Physical Review Letters. 50 (1): 77–80.
  17. ^ Aizenman, M.; Duplantier B.; Aharony A. (1999). Path-Crossing Exponents and the External Perimeter in 2D Percolation. Physical Review Letters. 83 (7): 1359–1363.
  18. ^ Aharony, A.; Birgeneau R. J.; Coniglio A.; Kastner M. A.; Stanley H. E. (1988). Magnetic phase diagram and magnetic pairing in doped La2CuO4. Physical Review Letters. 60 (13): 1330–1333.
  19. ^ Shekhtman, L.; Entin-Wohlman O.; Aharony A. (1992). Moriya's anisotropic superexchange interaction, frustration, and Dzyaloshinsky's weak ferromagnetism. Physical Review Letters. 69 (5): 836–839.
  20. ^ Lawes, G.; Harris A. B.; Kimura T.; Rogado N.; Cava R. J.; Aharony A.; Entin-Wohlman O.; Yildirim T.; Kenzelmann M.; Broholm C.; Ramirez A. P. (2005). Magnetically Driven Ferroelectric Order in Ni3V2O8. Physical Review Letters. 95 (8): 087205.
  21. ^ Aharony, A.; Entin-Wohlman O.; Halperin B. I.; Imry Y. (2002). Phase measurement in the mesoscopic Aharonov-Bohm interferometer. Physical Review B. 66 (11): 115311.
  22. ^ Entin-Wohlman, O.; Aharony A.; Imry Y.; Levinson Y.; Schiller A. (2002). Broken Unitarity and Phase Measurements in Aharonov-Bohm Interferometers. Physical Review Letters. 88 (16): 166801.
  23. ^ Aharony, A.; Entin-Wohlman O.; Otsuka T.; Katsumoto S.; Aikawa H.; Kobayashi K. (2006). Breakdown of phase rigidity and variations of the Fano effect in closed Aharonov-Bohm interferometers. Physical Review B. 73 (19): 195329.
  24. ^ Aharony, A.; Tokura Y.; Cohen G. Z.; Entin-Wohlman O.; Katsumoto S. (2011). Filtering and analyzing mobile qubit information via Rashba–Dresselhaus–Aharonov–Bohm interferometers. Physical Review B. 84 (3): 035323.
  25. ^ Matityahu, S.; Aharony A.; Entin-Wohlman O.; Balseiro C. A. (2017). Spin filtering in all-electrical three-terminal interferometers. Physical Review B. 95 (8): 085411.
  26. ^ Entin-Wohlman, O.; Shekhter R. I.; Jonson M.; Aharony A. (2020). Photovoltaic effect generated by spin-orbit interactions. Physical Review B. 101 (12): 121303(R).
  27. ^ Prof. Amnon Aharony - List of publications, Tel Aviv University
  28. ^ Amnon Aharony, Google Scholar
  29. ^ Introduction to Percolation Theory, Taylor and Francis
  30. ^ Perspectives of Mesoscopic Physics, World Scientific
  31. ^ פיזיקה של מצב מוצק, האוניברסיטה הפתוחה
  32. ^ Introduction to Solid State Physics, World Scientific
  33. ^ APS Fellow Archive, American Physical Society
  34. ^ הזוכים בפרס ויצמן עד כה, אתר עיריית תל אביב
  35. ^ SigmaPhi Prizes, www.sigmaphi.polito.it
  36. ^ Shmuel Fishman, Technion
  37. ^ Daniel Blankschtein, MIT
  38. ^ Yuval Gefen, Weizmann Institute of Science
  39. ^ Yonathan Shapir, University of Rochester
  40. ^ Meet Prof. Ramit Mehr, Bar-Ilan University
  41. ^ Prof. Lior Klein, Bar-Ilan University
  42. ^ Iksoo Chang - Distinguished Professor, Daegu Gyeongbuk Institute of Science and Technology
  43. ^ FORMER PROFESSORS EMERITUS of the Faculty of Computer Science and Mathematics, Munich University of Applied Sciences
  44. ^ Vyacheslavs "Slava" Kashcheyevs, Ph.D., University of Latvia
  45. ^ Assistant Professor Akiko Ueda, Faculty of Pure and Applied Sciences, University of Tsukuba
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אמנון_אהרוני&oldid=36998646"