אמנון בקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמנון בקר
אמנון בקר.jpg
לידה 14 בנובמבר 1932 (בן 85)
תל אביב
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים תל אביב, קיבוץ יזרעאל
מקצוע סופר, מלחין, צייר, מחזאי, מפיק תיאטרון, משורר ופזמונאי.
Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של אמנון בקר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אמנון בקר (נולד ב-14 בנובמבר 1932) הוא סופר, מלחין, צייר, מחזאי, מפיק תיאטרון, משורר ופזמונאי. בקר חבר בקבוצת יזרעאל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות והתבגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנון בקר נולד לשרה ויוסף בקר. בקר גדל והתחנך בתל אביב. בקר החל את לימודיו בבית הספר העממי "בית החינוך לילדי העולים בצפון". בין מוריו נמנו - דוד אלוני, גרשון זק, משה ברקאי, וצבי גולדין. היה זה בית ספר חדור ברוח תנועת הפועלים, שם עוצבה השקפת עולמו. ב-1947, נשלח בקר ללמוד מכונאות בבית הספר מכס פיין. בתקופה זו היה חבר בתנועת הנוער בקן הצפון של התנועה המאוחדת. שם פגש את חברו הקרוב מנשה קדישמן. במלחמת השחרור שרת כקשר, בגדוד 9 של הגדנ"ע בו עבר קורס מכ"ים. ב-1950 התגייס, עם חבריו מהתנועה. בבסיס הטירונים במחנה 80, למחזור השני של הנח"ל. לאחר הטירונות הגיע בקר לתקופת הכשרה בקיבוץ מעיין ברוך. אחרי כשנה, עבר לקיבוץ יזרעאל, בה הוא חבר מאז 1952.

החיים בקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים עסק בתחומים מקצועיים וציבוריים שונים : ריכוז בניין, נגרייה, שליחות ב"תנועה המאוחדת" באזור הצפון, חקלאות, שליחות לתנועות הנוער ברודזיה ובדרום אפריקה, מזכיר הקיבוץ בשתי קדנציות ומנהל מחלקת הכבלים במפעל הקיבוץ. ב-1969 יצא ללימודי B.A באוניברסיטת תל אביב לפילוסופיה ולאמנות התיאטרון. בין השנים 1975 ל-1981, ניהל בקר את סדנת הצפון של בימת הקיבוץ. בקר כתב ביים והפיק מחזות ברחבי התנועה הקיבוצית (כפרנסה). אמנון נישא לרות עולמי ולהם נולדו 4 ילדים.

היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים כתב אמנון בקר עשרות פזמונים, מחזות ושירים. החיים בקיבוץ החתונות והחגים היו הסיבה והרקע לכתיבה. ב-1975 התמנה למנהל האמנותי (גם הארגוני) של סדנת הצפון של "בימת הקיבוץ". תוך כדי כך עסק בתיאטרון קהילתי במסגרת חגי יובל של קיבוצים ושל תנועות נוער. בולטת במיוחד הצגתו בשם "מישהו" (על בסיס כלאדם) שהועלתה שלוש פעמים בהפקות ענק.

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנון בקר כתב ועיבד 16 מחזות שהוצגו על במות בעיקר בתנועה הקיבוצית:

  • מישהו (מבוסס על המחזה כלאדם)
  • מוֹת אוּרזִילָא (1975)
  • בעל עור הדוב
  • דבורה שטרקמן
  • השמש והתרנגול
  • אגס וגם תפוח
  • גל אבנים
  • נאום הכוס ציפור הלילה
  • הַבַּקְכוֹת (מאת אוריפידס)
  • אגס וגם תפוח
  • מלוס
  • מעות של חוכה
  • צלש לכליפה
  • קריטון זוטא
  • רבי גיצל ורבי זליג
  • שתי דקות אדגיו על פי בנימין הלוי

ציור[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות השמונים החל לצייר. משנת 1989, החל ללמוד ציור, אחת לשבוע, אצל האמן טומי ברונשטיין. במהלך השנים צייר קרוב ל-1000 ציורים אותם ניתן לראות ברשת האינטרנט. עבודותיו הוצגו ביותר מ-30 תערוכות ציור. ציורי המיתוס התנכ"י מייחדים את אמנון בקר כיוצר העוסק בתנ"ך באופן ביקורתי ובוטה.

קלנועיות חמורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות הששים (של המאה ה-20) ערך אמנון בקר את עלון קיבוץ יזרעאל. בין השאיר כתב סדרת רשימות היתוליות העוסקות בהווי החיים בקיבוץ, תחת הכותרת "בחמוריות נמרית". עקב הוצאת ספר היובל לקיבוץ יזרעאל וכדי להוסיף על הנכתב בו, חזר לפרסם רשימות דומות בעלון הקיבוץ. רשימות אלו מכונות קלנועיות חמורית[1]. עם השנים הצטברו יותר מארבע מאות רשימות העוסקות בנושאים שונים ומבטאות את השקפת עולמו.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנון בקר פרסם שלושה ספרים: "משהו על מישהו". "בעל ואהליבה" בהוצאת ירון גולן וקלנועיות חמורית[1].

שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים כתב אמנון בקר עשרות שירים ופזמונים, שזכו לביצוע על ידי אמנים בולטים כמו חוה אלברשטיין, שולי נתן ולהקת הזמר הגבעטרון. פרויקט "זמרשת" מצא באמנון בקר מקור בלתי נדלה לשחזור שירים עממיים מהתקופה שלפני הקמת מדינת ישראל . יותר מ-100 שירים שוחזרו והוקלטו בקולו של אמנון השר מהזיכרון שירים שנשכחו לפני זמן רב[2]. שירו המפורסם "שלכת" הוא אקרוסטיכון הבנוי משמו של ידידו שנפטר בטרם עת ינון נאמן. משיריו הידועים שהולחנו הוקלטו ובוצעו על ידי אמנים ידועים - "שלכת", "אלי בתלם בואה", "בלדה לנבות", "אור על הגבעה", "הביא לי הרוח", "פיתולי הדרך".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]