ינון נאמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ינון נאמן
ינון נאמן.jpg
לידה 1936
משמר השרון, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1965 (בגיל 29 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
תקופת הפעילות ? – 1965 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה מחול, כוריאוגרפיה, שירה, הלחנה, מוזיקה, כתיבה, משחק, בימוי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ינון נאמן (8 בנובמבר 1936 - 23 בדצמבר 1965), (כ"ג בחשוון ה'תרצ"ז - כ"ט בכסלו ה'תשכ"ו) יוצר רב תחומי, בן קיבוץ משמר השרון, שנפטר והוא בן 29 בלבד. רקדן, כוריאוגרף, משורר, מלחין, מעבד, מנצח, סופר, שחקן ובמאי, בנוסף לעבודתו הקבועה בענפי החקלאות (לול, מטעים ומכוורת) במשק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידן של גרטרוד קראוס ושרה לוי תנאי, השתתף בתיאטרון הלירי של אנה סוקולוב, בלהקות הריקוד של רינה שחם ונעמי אלסקובסקי, ובהצגת שלמה המלך ושלמי הסנדלר בתיאטרון הקאמרי.

עיקר פעילותו האומנותית, הייתה בקיבוצו, בו עיצב מחדש את דמותם של החגים המסורתיים כמו את חגי העבודה והטבע, ואילו לקהל הרחב, נתגלה רק בפסטיבל הזמר של שנת 1964 (תשכ"ד), בשירו "כשושנה בן החוחים" למילים מן המקורות, בביצועים של מקהלת רינת ונחמה הנדל, ובעיבודו של גיל אלדמע.

לכל אחד משני פסטיבלי הזמר הבאים נתקבלו 2 שירים שלו:

לאחר מותו כתב אמנון בקר מילים חדשות לשיר מעזבונו של נאמן, השיר נקרא "שלכת", ומילותיו יוצרות באקרוסטיכון, את השם ינון נאמן. השיר זכה להצלחה ובוצע בין השאר על ידי חוה אלברשטיין (באלבום "כמו צמח בר"), נורית גלרון ושולי נתן.

עולם המקרא כמו מורשת ישראל היו מקורותיו ומהם לחניו לטקסטים של יהודה הלוי ושלמה אבן גבירול. יחד עם זאת, קשוב היה לטבע, לעבודתו בחקלאות ולנופי הארץ, וכל אלה באו לידי ביטוי ביצירתו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ראשית קציר" בעריכת ש. קפלן, בהוצאת המרכז לחינוך ותרבות.
  • "ינון", חוברת לזכרו בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומשמר השרון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : גיל אלדמע, "מנהג חדש בא למדינה", (עיבוד), (זמר), נושא ישן : חזור, נושא ישן : נעורים, נושא ישן : הרכב מקהלה (2 קולות), ינון נאמן, חיים נחמן ביאליק (1934), גיל אלדמע, מתוך שירים למקהלה, משרד החינוך התרבות והספורט, (עמוד 39)