בית החינוך ע"ש א"ד גורדון

בית החינוך ע"ש א"ד גורדון
Gordon School.JPG
חטיבת ביניים
על שם אהרן דוד גורדון עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1931 עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידים
640 (נכון ל־2009) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מיקום רחוב הירקון 248 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°05′31″N 34°46′25″E / 32.09195556°N 34.77358611°E / 32.09195556; 34.77358611
www.adgordon.org
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
בית החינוך ע"ש א"ד גורדון
בית החינוך ע"ש א"ד גורדון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לוחית זיכרון לבית הספר ע"ש א.ד. גורדון במקום משכנו הישן ברח' ברנשטיין פינת לסל
הבניין הישן של בית הספר א.ד. גורדון ברחוב לסל 7 בתל אביב
דגל בית הספר א.ד. גורדון תל אביב
פסל ילד בחדר המדרגות של הבניין הישן של בית הספר א.ד. גורדון בתל אביב. כיום הפסל ממוקם ברחבת הכניסה אל בית החינוך בבניין החדש

בית החינוך לילדי עובדים בצפון ת"א ע"ש אהרן דוד גורדון ובקיצור א.ד. גורדון הוא בית ספר יסודי וחטיבת ביניים שנוסד ב-1931 בתל אביב. בשנת 2009 למדו בבית הספר כ-640 תלמידים.

בית החינוך הוא מוסד חינוכי בעל מאפיינים ייחודיים, מורשת "זרם העובדים" של ההסתדרות הכללית. לאחר ביטול הזרמים בחינוך, ב-1953, ניתן לו אישור לפעול כמוסד ניסויי. בניגוד לרוב בתי הספר היסודיים, שהפכו, מאז הרפורמה בחינוך בשנות ה-70, לבתי ספר לכיתות א' עד ו', בבית החינוך נכללות עד היום כיתות א' עד ט'.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסגרות חינוך "עמלניות" לילדים ונוער, ברוח תנועת העבודה, הוקמו בארץ ישראל, מראשית שנות העשרים, בקיבוץ כפר גלעדי ובתל אביב במסדרת ההסתדרות הכללית, ועברו גילגולי צורה רבים, עד להתגבשותם בצורתו של בית החינוך בתל אביב, וביישובים נוספים בארץ.

בית חינוך הוקם בשנת 1931 על ידי קבוצת הורים השייכת לזרם העובדים, מתוך מטרה מוצהרת לאפשר לאמהות העובדות לצאת ולעבוד במהלך יום הלימודים. לשם כך נקבע יום לימודים ארוך, כנהוג בקיבוץ שהתאפשר בזכות הגשת ארוחת צהרים בחדר אוכל. את היום הארוך ניצלו לעבודה בתחומים שונים ובהם בחדר האוכל בו הילדים הכינו את המנות המוגשות (כיום מסתפקים הם אך ורק בעזרה במטלות היסוד בחדר האוכל: הגשת המנות, סידור המקום וניקוי המקום).

רוב שנותיו שכן בית החינוך ברחוב לסל פינת רחוב אדוארד ברנשטיין (הצפון הישן של תל אביב). במקור כלל בית הספר בניין בן קומה אחת ובניין עיקרי שכונה "הבניין הישן". בשנות ה-50 הוקם מבנה נוסף, "הבניין החדש", שאיפשר את הגדלת מספר התלמידים. חלק מהמבנים נהרסו בשנות ה-90 והאחרים שופצו והותאמו למרכז תרבות ולאולפן שהוקמו והופעלו במקום. בית הספר הועתק למשכנו הנוכחי, במתחם בית הספר "לדוגמא" לשעבר ברחוב הירקון 248, בקרבת הים ושדרות נורדאו.

צביון בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

את צביונו עיצב בעיקר גרשון זק, ששימש מנהלו שנים אחדות. מנהלים נוספים שהשפיעו על העקרונות החינוכיים והחברתיים, שרובם מנחים אותו עד היום, היו אליהו בילס (הקים יחד עם הצייר אהרון אבני את המדרשה לציור למורים), יצחק שטיין, דימה לוין, מדלנה טרייסטר, אלי נחמה, הראל גוטשטיין, שרון לוינהר-בכור, וכיום ענת זיידמן.

ישנה חלוקה לשכבה בוגרת, עמה נמנים תלמידי הכיתות ה' עד ט', והשכבה הצעירה. חלוקה זו התאימה לגודלו של חדר האוכל, שבמשך שנים היה האולם היחיד בבית הספר שבו ניתן היה לכנס תלמידים רבים תחת קורת גג אחת. מדי יום שישי מגיעים התלמידים לבושים בחולצה הכחולה שאפיינה את תנועות הנוער הסוציאליסטיות. בראשית שנות המדינה עיצב המורה והמלחין מאיר נוי את מסורת פתיחת שבוע הלימודים בשעה של שירה בציבור בחדר האוכל. כיום נוהגים לערוך בחדר האוכל ביום שישי בצהריים מעין קבלת שבת ושירה בציבור. לכל תלמיד נמסר שירון עם השירים שנבחרו לאותו היום. בסוף השנה נאגדים הדפים לחוברת ונמסרים לתלמידים לפני היציאה לחופשת הקיץ. בסיום השירה בציבור, טרם תחילת הארוחה, התלמידים שרים את המנון בית הספר מחרוזת בית חינוך.

בבית ספר פעם בשנה מתקיים "יום כחול", שהוא יום עבודה. ביום זה כל תלמידי בית הספר הולכים כל שכבה למקום מסוים, ועובדים בו. לדוגמה, עזרה בעמותה כלשהי, ניקוי חופים וכו'.

בית החינוך שילב במסגרתו גם תלמידים לקויי ראייה ועיוורים שקיבלו תמיכה ממורים מומחים לנושא והשתלבו בכל השיעורים ובכל פעילויות בית הספר. בבית ספר הוקם גם "מרכז קש"ת", האחראי על התלמידים לקויי הראייה.[דרושה הבהרה]

חברת הילדים והוועד הפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הספר קיימת "חברת ילדים" - בדומה לחברת הילדים והנוער בקיבוץ- גוף המורכב מתלמידי בית הספר ותפקידו לארגן את החיים בבית הספר באמצעות ועדות: ועדת תרבות, ועדת נוי וקישוט ועדת ספורט, ועדת חדר אוכל, ועדת פינת חי וועדות נוספות.

יצחק רבין (שלישי משמאל בשורה הראשונה) בתמונת מחזור של בית החינוך, 1934

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]