אן, הנסיכה המלכותית (1709–1759)
 | |||||||||
| לידה |
2 בנובמבר 1709 ארמון הרנהאוזן, הנובר | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
12 בינואר 1759 (בגיל 49) האג, הולנד | ||||||||
| שם לידה |
Princess Anne of Hanover  | ||||||||
| מדינה | גרמניה, בריטניה, הרפובליקה ההולנדית | ||||||||
| מקום קבורה | הכנסייה החדשה, דלפט | ||||||||
| בן זוג | וילם הרביעי, נסיך אורנז'-נסאו | ||||||||
| שושלת בית הנובר | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
אן, הנסיכה המלכותית (באנגלית: Anne, Princess Royal and Princess of Orange, 2 בנובמבר 1709 - 12 בינואר 1759) הייתה בתו של ג'ורג' השני, מלך בריטניה ורעייתו של וילם הרביעי, נסיך אורנז'-נסאו, הסטאדהאודר של הרפובליקה ההולנדית. הנסיכה אן הייתה הנסיכה הבריטית השנייה לשאת את התואר נסיכה מלכותית, השמור לבת הבכורה של מלך בריטי מכהן.
ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנסיכה אן נולדה ב-2 בנובמבר 1709 בארמון הרנהאוזן, משכנם של הנסיכים הבוחרים של הנובר. היא הייתה ילדתם השנייה ובתם הבכורה של גאורג, יורש העצר של הנובר ורעייתו קרולין, מרקיזת ברנדנבורג-אנסבך. כשהייתה בת חמש עלה סבה, גאורג, הנסיך הבוחר של הנובר, לכס המלוכה הבריטי לאחר מותה של בת דודתו, אן. אביה הפך ליורש העצר לממלכה הבריטית ואן קיבלה את התואר "נסיכת ויילס".
אן הייתה בילדותה תלמידתו של גאורג פרידריך הנדל, מלחין החצר של המלך ג'ורג' הראשון. הנדל לימד אותה הלחנה, שירה ונגינה בצ'מבלו, ובמהלך כל חייה היא המשיכה לתמוך בו ולהשתתף בהופעותיו.
הנסיכה המלכותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-11 ביוני 1727 מת המלך ג'ורג' הראשון ואביה של אן עלה לשלטון כג'ורג' השני, מלך בריטניה. באוגוסט של אותה השנה העניק המלך החדש לבתו את התואר נסיכה מלכותית, השמור לבת הבכורה של מלך בריטי מכהן. אן הייתה השנייה בהיסטוריה להחזיק בתואר זה, אחרי מרי הנרייטה, בתו של המלך צ'ארלס הראשון.
נישואים וילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-25 במרץ 1734 נישאה הנסיכה אן לוילם הרביעי, נסיך אורנז', שהיה באותה התקופה הסטאדהאודר של פריזלנד, חרונינגן וחלרה ולעתיד הסטאדהאודר של הרפובליקה ההולנדית כולה.
לזוג נולדו שישה ילדים, מתוכם שלושה מתו עם לידתם. שלושת הילדים הנותרים היו:
- קרולינה (1743–1787) - שימשה בשנים 1765–1766 כעוצרת בשמו של אחיה הקטין, וילם. נישאה לקרל כריסטיאן, נסיך נסאו-ויילבורג.
- אנה (1746 - 1746) - מתה בינקותה.
- וילם (1748–1806) - ירש את אביו בתפקיד הסטאדהאודר של הרפובליקה ההולנדית כוילם החמישי. נישא לוילהלמינה, נסיכת פרוסיה, אחותו של פרידריך וילהלם השני, מלך פרוסיה.
עוצרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילם הרביעי מת בשנת 1751 והנסיכה אן מונתה לעוצרת בשמו של בנה בן השלוש, וילם. היא כיהנה בתפקיד עד למותה בשנת 1759 ואז החליפה אותה כעוצרת חמותה, מריה לואיזה, רוזנת הסן-קאסל. עם מותה של מריה לואיזה בשנת 1765, כשוילם היה בן 17 ונחשב עדיין לקטין, מונתה בתה הבכורה של אן, קרולינה, כעוצרת.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אן, הנסיכה המלכותית, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| נסיכות מלכותיות | |
|---|---|
|