אן ברדסטריט

אן ברדסטריט
	דיוקן של אן ברדסטריט שצויר על ידי אדמונד גארט (אנ') על פי תיאוריה בשירתה
לידה	20 במרץ 1612; נורת'האמפטון, הממלכה המאוחדת
פטירה	16 בספטמבר 1672 (בגיל 60); אנדובר, ארצות הברית
שם לידה	Ann Dudley
מדינה	ממלכת אנגליה
מקום קבורה	מסצ'וסטס
שפות היצירה	אנגלית
סוגה	שירה
בן או בת זוג	Simon Bradstreet (1628, 1628–1672)
צאצאים	Dudley Bradstreet, Dorothy Bradstreet, Simon Bradstreet, Mercy Bradstreet, Sarah Bradstreet, John Bradstreet, Samuel Bradstreet, Hannah Ann Wiggin

אן ברדסטריט (באנגלית: Anne Bradstreet,‏ 8 במרץ 1612 – 16 בספטמבר 1672) נחשבת למשוררת האנגלו-אמריקאית הראשונה^[1]. היא הייתה הבולטת מבין המשוררות שהיגרו מאנגליה לצפון אמריקה, והראשונה במושבות צפון אמריקה שהתפרסמה ביצירותיה. הייתה הסופרת הראשונה מקהילת הפוריטנים בארצות הברית. פרסמה שירים רבים, חלקם פורסמו לאחר מותה.

ברדסטריט נולדה למשפחה פוריטנית עשירה בנורת'המפטון, אנגליה. הייתה משכילה וכתבה שירה מגיל צעיר. היא נישאה בגיל 16, ובשנת 1630 היגרה עם הוריה ובעלה למושבה בפרובינציה של מפרץ מסצ'וסטס. אם לשמונה ילדים.

יצירותיה המוקדמות הושפעו בסגנונן מדו ברטס (אנ'), אך בכתביה המאוחרים יותר פיתחה סגנון שירה ייחודי, שבמרכזו האימהות, התמודדותה עם סבלי החיים ואמונתה הפוריטנית. אוסף השירה הראשון שלה, "המוזה העשירית עלתה ובקעה באמריקה", היה רב מכר בארצות הברית ובאנגליה.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם אן דאדלי בנורת'המפטון, אנגליה, בשנת 1612, למשפחת אצולה בריטית. קיבלה חינוך ברמה גבוהה והייתה אישה משכילה, ובין השאר למדה היסטוריה, שפות וספרות. בגיל 16 נישאה לסיימון ברדסטריט. בשנת 1630 היגרה עם הוריה ובעלה למושבה בפרובינציה של מפרץ מסצ'וסטס, כחלק מקבוצת פוריטנים שהתיישבו בניו אינגלנד.

ברדסטריט ומשפחתה ירדו מהספינה בסיילם, מסצ'וסטס ב-14 ביוני 1630, אך הם שהו שם זמן קצר בלבד עקב רעב ומחלות. הם נדדו דרומה לאורך נהר צ'ארלס ושהו זמן מה בבוסטון, "העיר היושבת על הר" שנוסדה על ידי חבריהם הפוריטנים, ולבסוף התיישבו באזור קיימברידג'. בשנת 1632 ילדה את בנה הראשון. בסביבות שנת 1640 עברו ברדסטריט ובעלה וששת ילדיהם לעיירה פאריש אנדובר בצפון-מערב מסצ'וסטס, שם נולדו שני ילדים נוספים.

הן אביה של אן ברדסטריט והן בעלה היו בין המייסדים של אוניברסיטת הרווארד בשנת 1636, ושניים מבניה היו בוגרי האוניברסיטה.

בשנת 1650 יצא לאור בלונדון ספר השירה הראשון שלה, "המוזה העשירית עלתה ובקעה באמריקה". ברדסטריט הייתה המשוררת הראשונה שהוציאה ספר שראה אור הן באנגליה והן בעולם החדש.

ביולי 1666 בית משפחתם בפאריש אנדובר נשרף, והם נותרו חסרי כל. בנוסף לכך, מצבה הבריאותי של ברדסטריט התדרדר והיא חלתה בשחפת. אן ברדסטריט מתה בביתה ב-16 בספטמבר 1672, בגיל 60. נקברה כנראה בבית קברות בצפון אנדובר, אם כי מיקומו המדויק של קברה אינו ידוע.

כתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיריה הראשונים של ברדסטריט היו חמישה קווטרניונים, שירים אפיים בני ארבעה חלקים כל אחד, העוסקים בהתבוננות על העולם הסובב אותה, תוך התמקדות בנושאים משפחתיים ודתיים. שירים אלה זכו להצלחה ולהערכה, בין השאר מפי קוטון מת'ר.

באותה תקופה כתבה שורה של שירים דתיים תחת הכותרת "הרהורים", שנכתבו עבור בני משפחתה ולא פורסמו עד אמצע המאה ה-19^[2].

בשנת 1650 יצא לאור בלונדון ספר השירה הראשון שלה, "המוזה העשירית עלתה ובקעה באמריקה". ברדסטריט הייתה המשוררת הראשונה שהוציאה לאור ספר באנגליה ובעולם החדש באותו זמן. הספר נמסר לדפוס על ידי אחיה, ולא פורסם בשמה אלא תחת השם "גברת מהאזור", רמז לאישה מארצות הברית. לברדסטריט היה חשוב להצניע את שאיפותיה כסופרת, שנחשבו כ"לא נשיות". נראה שמטרת הפרסום של הספר הייתה ניסיון של הגברים הפוריטנים במשפחתה להראות שאישה יראת שמים ומשכילה יכולה לרומם את מעמדה כאישה ואם, מבלי להציב אותה בהכרח בתחרות עם גברים. אחד משיריה המפורסמים ביותר מאותה תקופה הוא שיר ההערצה "לבעלי היקר והאוהב", המאיר את הגבר של חייה באור יקרות^[1]. חלק משיריה של ברדסטריט מוקדשים לילדיה, והיא מבטאת בהם את אהבתה כלפיהם.

השכלתה הרחבה של אן ברדסטריט אפשרו לה לפרסם שירים שעסקו בנושאי פוליטיקה, היסטוריה, רפואה ותאולוגיה. בספרייתה היו מעל ל-800 ספרים, אך הם עלו באש כאשר ביתה נשרף, כמתואר בשיר "אודות שריפת ביתנו ב-10 ביולי 1666". בתחילת השיר היא מביעה כעס ואבל על הטרגדיה, ובסופו היא מוצאת נחמה באמונה באלוהים ובגן העדן המובטח לה.

פרסום ספרים על ידי נשים היה מעשה חריג מאד באותה תקופה, ומנוגד לתפיסה הפוריטנית דאז לפיה נשים נחותות מגברים. ג'ון ווינתרופ, אחד מנהיגי המושבות האנגליות בארצות הברית, כתב בהקשר זה שנשים צריכות להיות עקרות בית ולהשאיר את הכתיבה והקריאה לגברים, "שהם בעלי מוח חזק יותר". תומאס פרקר, שר בולט באותה תקופה, התנגד גם הוא לרעיון של כתיבת נשים.

הנצחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אן ברדסטריט זכתה להנצחה דלה בלבד. לא קיים דיוקן שלה שצויר בימי חייה. במאה ה-19 יצר הצייר אדמונד גארט (אנ') דיוקן שלה, על פי תיאוריה בשירתה. לפי התרשמותו היא הייתה "אישה אנגלייה משכילה, רעיה חביבה ואוהבת, אם מסורה, אשת אצולה ממסצ'וסטס, פוריטנית אדוקה ומשוררת רגישה".

בשנת 2000 הותקנה מצבה לזכרה בבית הקברות בצפון אנדובר שבו היא כנראה נקברה. כמו כן נבנה לזכרה שער באוניברסיטת הרווארד.

בעיירה איפסוויץ' במסצ'וסטס, סמוך למקום מגוריה, הוקמה אנדרטה לזכרה וגן ילדים קרוי על שמה.