אנדראס, נסיך יוון ודנמרק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנדראס, נסיך יוון ודנמרק
Πρίγκιπας Ανδρέας της Ελλάδας
Prince Andrew of Greece and Denmark.jpg
אנדראס, נסיך יוון ודנמרק
מדינה ממלכת יוון
תאריך לידה 20 בינואר 1882
מקום לידה אתונה, ממלכת יוון ממלכת יווןממלכת יוון
תאריך פטירה 3 בדצמבר 1944 (בגיל 62)
מקום פטירה מונטה קרלו, מונקו מונקומונקו
עיסוק קצין
דת נצרות יוונית-אורתודוקסית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג אליס, נסיכת בטנברג
שושלת בית שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג
תואר נסיך יוון ודנמרק
אב גאורגיוס הראשון, מלך היוונים
אם אולגה קונסטנטינובה, הנסיכה הגדולה של רוסיה
צאצאים ראו בהמשך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנדראס, נסיך יוון ודנמרקיוונית: Πρίγκιπας Ανδρέας της Ελλάδας; ‏20 בינואר 1882 - 3 בדצמבר 1944) היה נסיך יווני, בנו של מלך יוון גאורגיוס הראשון, נכדו של כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק (וצאצא לשושלת האצולה הגרמנית-דנית שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג). אנדראס הוא אביו של פיליפ, דוכס אדינבורו, בעלה של מלכת בריטניה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיך אנדראס נולד באתונה ב-20 בינואר 1882, לגאורגיוס הראשון, מלך היוונים ואולגה קונסטנטינובה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, ולמד אנגלית עוד משחר נעוריו.

במהלך מלחמות הבלקן, בשנים 19121913, ניהל אנדראס בית חולים שדה.

בשנת 1917, עם הדחת המלך ביוון, נאלצו אנדראס ואליס לצאת לגלות עם ילדיהם, והשתכנו בשווייץ. עם שיבת המלך קונסטנטינוס לכס המלוכה בשנת 1920 חזרו אליס ואנדראס ליוון והתיישבו בקורפו. אנדראס, קיבל פיקוד על הארמייה השנייה של הצבא היווני במהלך מלחמת יוון-טורקיה, ומילא תפקיד פעיל בקרב סקריה, בו נחל צבא יוון תבוסה.

בשנת 1922 תפסה קבוצת מהפכנים בראשותו של ניקולאוס פלסטירס את השלטון והגלתה שוב את המלך. אנדראס נעצר בעוון "סירוב פקודה ונקיטת יוזמות עצמאיות בשדה הקרב", נשפט ונידון לגלות. הוא, אליס וילדיהם עזבו את יוון על ספינת קרב של הצי הבריטי והתיישבו בצרפת. בשנת 1930 פרסם את גירסתו לאשר אירע במלחמה בספר "לקראת אסון: הצבא היווני באסיה הקטנה ב-1921".

בשנת 1930 לקתה אשתו בהתמוטטות עצבים ואושפזה במוסד בשווייץ. הקשר בינו לבין משפחתו נותק, ולאחר ביקור קצר ביוון בשנת 1936 השתקע סופית בדרום צרפת. משפחתו התפזרה לכל עבר: בנותיו נישאו לאצילים גרמניים, בחלקם בעלי נטיות נאציות, בנו פיליפ עבר להתגורר אצל דודיו בלונדון, לואי מאונטבטן וג'ורג' מאונטבטן (מה שיביא אותו לימים לאמץ את שם משפחתם מאונטבטן), ואשתו חזרה ליוון, שם חיה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

אנדראס מת ב-3 בדצמבר 1944 ממחלת לב בעת שהותו במלון מטרופול במונטה קרלו שבמונקו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדראס נישא בגיל צעיר לאליס, נסיכת בטנברג, נינתה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת, אותה פגש במהלך הכתרתו של המלך אדוארד השביעי בשנת 1902.

חתונתם התקיימה בשנת 1903 בדרמשטט, גרמניה. בטקס נישואיהם התרחש הכינוס הגדול האחרון של צאצאיהם המלכותיים של המלכה ויקטוריה וכריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק לפני מלחמת העולם הראשונה.

לזוג נולדו חמישה ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידריך וילהלם, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג
 
לואיזה קרולינה, נסיכת הסן-קאסל
 
וילהלם, נסיך הסן-קאסל
 
לואיזה שרלוטה, נסיכת דנמרק
 
ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה
 
שרלוטה, נסיכת פרוסיה
 
יוזף, דוכס סקסוניה-אלטנבורג
 
אמליה, דוכסית וירטמברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק
 
 
 
 
 
לואיזה, נסיכת הסן-קאסל
 
 
 
 
 
קונסטנטין ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה
 
 
 
 
 
אלכסנדרה, נסיכת סקסוניה-אלטנבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גאורגיוס הראשון, מלך היוונים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אולגה קונסטנטינובה, הנסיכה הגדולה של רוסיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אנדראס, נסיך יוון ודנמרק


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]