אנדרו מק'נוטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדרו ג'ורג' לאטה מק'נוטון
Andrew George Latta McNaughton
אנדרו מק'נוטון
אנדרו מק'נוטון
לידה 25 בפברואר 1887
מוסומין, קנדה Canadian Red Ensign 1870-1898.jpg
פטירה 11 ביולי 1966 (בגיל 79)
קנדה קנדהקנדה
מקום קבורה בית הקברות ביצ'ווד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת מקגיל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Lesser badge of the Canadian Army.svg צבא קנדה
תקופת הפעילות 19091944 (כ־35 שנים)
דרגה גנרל
תפקידים בשירות
מפקד הבריגדה ה-11
מפקד צבא קנדה
מפקד הדיוויזיה ה-1
מפקד הקורפוס ה-7 של צבא בריטניה
מפקד הקורפוס הקנדי
מפקד הקורפוס ה-1
מפקד הארמייה ה-1
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
מסדר עמיתי הכבוד  מסדר עמיתי הכבוד
מסדר האמבט  מסדר האמבט (עמית)
מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש  מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש
אות השירות המצוין  אות השירות המצוין
תפקידים אזרחיים
ראש המועצה הלאומית למחקר של קנדה
שר הביטחון
יושב ראש הוועדה לאנרגיה אטומית של האו"ם
שגריר קנדה לאו"ם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנדרו ג'ורג' לאטה מק'נוטוןאנגלית: Andrew George Latta McNaughton 25 בפברואר 1887 - 11 ביולי 1966) היה גנרל ופוליטיקאי קנדי, אשר שימש כמפקד צבא קנדה, כמפקד הארמייה הראשונה, וכשר ההגנה של קנדה במהלך מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מק'נוטון נולד ב-25 בפברואר 1887 במוסומין שבקנדה. הוא התגייס לצבא קנדה ב-1909, ובמקביל פיתח קריירה אקדמאית באוניברסיטת מקגיל. השלים תואר ראשון בהנדסת חשמל בשנת 1910, וב-1912 השלים תואר שני. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914, החזיק מק'נוטון בדרגת מייג'ור ומונה למפקד על סוללה שלוש במונטריאול. בפברואר 1915 נשלח לצרפת כחלק מהקורפוס הקנדי. הוא לחם בחזית המערבית ונפצע פעמיים. הוא פיתח טקטיקות ארטילריה חדשות, ואף המציא שיטה לאיתור מטרות באמצעות אוסצילוסקופ. מכיוון שהיה פטריוט, הוא מכר את ההמצאה לממשלת קנדה תמורת 10 דולר בלבד. במרץ 1916 הועלה לדרגת לוטננט קולונל, והוחזר לבריטניה כדי לקבל את הפיקוד על בריגדת הארטילריה ה-11. ביולי הועברה הבריגדה לצרפת, וב-10 בנובמבר 1918, יום לפני סיום המלחמה, הוא הועלה לדרגת בריגדיר גנרל.

מפקד צבא קנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1922 מונה לסגן מפקד הצבא, וב-1929 הועלה לדרגת מייג'ור גנרל ומונה למפקד הצבא. במסגרת תפקידו זה, הוא פעל להביא למודרניזציה במיליציה. בקיץ 1932 בעקבות המשבר הכלכלי העולמי של 1929, האבטלה בקנדה הגיעה לממדים אדירים. מק'נוטון חשש שהמדינה על סף מהפכה, והציע לראש הממשלה ריצ'רד בדפורד בנט תוכנית שבה יהיה מעורב הצבא כדי להתגבר על האבטלה. במסגרת תוכניתו הוקמו "מחנות סיוע" אשר בהם קיבלו אנשים מזון, קורת גג ולבוש וכן שכר זעום, בתמורה לעבודות שירות שונות כמו סלילת כבישים ובניית שדות תעופה למען המדינה. הממשלה קיבלה את התוכנית בהתלהבות, אולם עד מהרה היא נתקלה בהתנגדות מצד גורמים אזרחיים. המשמעת במחנות הייתה קפדנית מדי, התנאים בצריפים שבהם ישנו העובדים היו גרועים ולא היגייניים, השכר היה 20 סנט ליום בלבד, והעובדים היו למעשה מנותקים מהעולם. נאסר עליהם לקרוא עיתונים או להשתמש ברדיו, וכאשר עזבו כדי לבקר את משפחותיהם לא הורשו לחזור. בשל כך נודעו המחנות לשמצה כ"מחנות עבדים". מאורעות אלו גרמו למק'נוטון לפרוש מהצבא ב-1935. מפרישתו עד שנת 1939 הוא היה ראש המועצה הלאומית למחקר של קנדה (NRC).

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 באוקטובר 1939, לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, חזר מק'נוטון והתגייס לצבא בדרגת מייג'ור גנרל, ומונה למפקד הדיוויזיה ה-1, שלחמה במסגרת המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה[1]. בעקבות פלישת גרמניה לנורווגיה נתבקש על ידי צ'רצ'יל לשלוח את הצבא הקנדי לנורווגיה, אך סירב[2]. ביולי 1940 הועלה לדרגת לוטננט גנרל ומונה למפקד הקורפוס ה-7 של צבא בריטניה. הקורפוס פורק בדצמבר של אותה שנה ועל בסיסו הוקם הקורפוס הקנדי. הוא פיקד על הקורפוס הקנדי עד דצמבר 1941, ובמקביל פיקד על הקורפוס ה-1 עד 5 באפריל 1942. לאחר מכן מונה למפקד הארמייה הראשונה של צבא קנדה[3] – הכוח הקנדי הגדול ביותר שהוקם בהיסטוריה. שמו אף עלה כמועמד למפקד כוחות בעלות הברית במערב אירופה[4]. תחת פיקודו של מק'נוטון הארמייה לא השתתפה בקרבות, אולם הדיוויזיה ה-2 אשר הייתה חלק ממנה ספגה אבדות כבדות במהלך הפשיטה על דייפ. בדצמבר 1943 הוא התפטר מתפקידו בשל בעיות בריאותיות[5].

בעידודו של ראש הממשלה ויליאם ליון מקנזי קינג הוא החל לפתח קריירה פוליטית. ב-2 בנובמבר 1944 הוא התמנה לשר ההגנה[6] במקומו של ג'יימס רלסטון אשר פרש בשל משבר הגיוס של 1944. הוא שר ההגנה היחיד בהיסטוריה של קנדה אשר מונה לתפקיד לא מטעם מפלגה כלשהי אלא מטעם הצבא. עד לאותה תקופה, בגלל המלחמה אמנם היה גיוס חובה לצבא קנדה, אולם חיילים קנדים לא נשלחו מחוץ לגבולות הארץ אלא בהתנדבות. רלסטון ניסה להפוך את השירות מעבר לים לחובה, בעוד קינג התנגד למהלך ורצה לשמור על מודל התנדבותי. מק'נוטון תמך בתחילה בגישתו של קינג, אולם בהמשך שינה את דעותיו והמשיך במאמציו של רלסטון למורת רוחו של קינג. קינג הפר את הבטחתו להמליץ על מק'נוטון כמושל הכללי של קנדה, והמליץ במקום על הרולד אלכסנדר.

אחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 באוגוסט 1945 בעקבות ניצחון המפלגה הליברלית של קינג במהלך הבחירות ביוני של אותה שנה, פרש מק'נוטון מתפקיד שר ההגנה. בין 19461948 הוא שימש כיושב ראש הוועדה לאנרגיה אטומית של האו"ם. בין 1948–1949 שימש כשגריר קנדה לאו"ם[7] ומתוקף כך היה חבר מועצת הביטחון. מהמלך מרץ 1948 בעת שעלה הרעיון להעביר את ארץ ישראל למשטר נאמנות, הביע עמדה מסויגת בעד הרעיון, אך דרש שהוא יובא בהסכמה של המעצמות ושהמדינות המקדמות את ההצעה ישלחו כוחות שידאגו למימושה[8]. בפברואר 1948 היה נשיא מועצת הביטחון, בעת שהמועצה עסקה בסכסוך בארץ ישראל[9] ובקשמיר[10] והוא חזר לתפקיד הנשיא בינואר 1949[11]. הוא נפטר ב-11 ביולי 1966 בגיל 79. נכדו הוא הגנרל אנדרו לסלי אשר שימש כמפקד צבא היבשה הקנדי בין השנים 20062010.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדרו מק'נוטון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]