אנדרו רוברטסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדרו רוברטסון
Andrew Robertson
רוברטסון במדי ליברפול לאחר גמר ליגת האלופות 2019
רוברטסון במדי ליברפול לאחר גמר ליגת האלופות 2019
מידע אישי
לידה 11 במרץ 1994 (בן 30)
גלאזגו שבסקוטלנד
גובה 1.78 מטר
עמדה מגן שמאלי
מועדוני נוער
סלטיק
קווינס פארק
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2012 - 2013
2013 - 2014
2014 - 2017
2017 -
קווינס פארק
דנדי יונייטד
האל סיטי
ליברפול
36 (2)
36 (3)
99 (4)
199 (7)
נבחרת לאומית כשחקן**
2014 - נבחרת סקוטלנד בכדורגל סקוטלנד 62 (3)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-3 בספטמבר 2023
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-3 ביוני 2023

אנדרו רוברטסוןאנגלית: Andrew Robertson; נולד ב-11 במרץ 1994) הוא כדורגלן סקוטי המשחק בעמדת המגן השמאלי בליברפול ובנבחרת סקוטלנד.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברטסון נולד בגלאזגו, העיר הגדולה ביותר בסקוטלנד והיה אוהד אדוק של סלטיק בילדותו. אביו בראיין, שכונה "פופ", היה כדורגלן חובב שלא הצליח להפוך למקצוען בשל פגיעה בעמוד השדרה. בתיכון סט.ניניאן בו למד שימש כקפטן קבוצת הכדורגל של בית הספר. בנעוריו גילה כישרון רב גם בגולף והיה לקפטן של קבוצת הגולף המקומית לנוער. הוא שיחק במרכז הכדורגל במקום הולדתו, ובגיל צעיר החל להתאמן עם אקדמיית הנוער של סלטיק, אך שוחרר טרם הגעתו לגיל 15 כי נחשב לקטן מדי פיזית. בשל כך, עבר לקבוצת הנוער של קווינס פארק.

קווינס פארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוך התמקדות בלימודיו, היה רוברטסון על סף תחילת לימודי תואר ראשון באוניברסיטה. תכנון זה נקטע עקב זימונו לקבוצה הבוגרת של קווינס פארק, בעונת 2012/2013. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו עבור הקבוצה הבוגרת במסגרת גביע האתגר הסקוטי. במהלך עונה זו ערך רוברטסון 40 הופעות בכל המסגרות, והוביל את קבוצתו למקום השלישי בליגה הסקוטית הרביעית, תוך עליית ליגה. את שער הבכורה שלו כבש בהפסד 1–2 למזרח סטרלינגשר, ב-13 בנובמבר 2012.

דנדי יונייטד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 ביוני 2013 חתם רוברטסון בדנדי יונייטד, מליגת העל הסקוטית.[1] באופן מיידי הפך לשחקן הרכב בקבוצה, כאשר את הופעת הבכורה שלו ערך במשחק פתיחת העונה, בתיקו מאופס מול פרטיק ת'יסל. ב-22 בספטמבר 2013 כבש את שער הבכורה שלו עבור דנדי, בתיקו 2-2 מול מאת'רוול, כאשר רץ מחצי המגרש של קבוצתו לעבר שער היריבה, וכבש בבעיטה שטוחה מ-20 מטרים.[2] זמן קצר לאחר מכן חתם רוברטסון על חוזה חדש בדנדי, עד מאי 2016. בספטמבר 2013 נבחר לשחקן הצעיר המצטיין של הליגה הסקוטית. חודשיים מאוחר יותר נבחר לשחקן החודש בליגה הסקוטית. באפריל 2014 נבחר רוברטסון לכדורגלן הצעיר של השנה בליגה הסקוטית. מאוחר יותר נכלל בנבחרת העונה של הליגה הסקוטית.

באותה עונה העפיל עם קבוצתו לגמר הגביע הסקוטי, כולל ניצחון 1:3 על גלאזגו ריינג'רס בחצי הגמר, אך דנדי נכנעה בגמר לסט. ג'ונסטון.

האל סיטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביולי 2014 נרכש רוברטסון על ידי האל סיטי מהפרמייר ליג, עבור 2.85 מיליון פאונד. רוברטסון חתם בהאל על חוזה לשלוש שנים.[3] רוברטסון ערך את הופעת הבכורה שלו במחזור הפתיחה של עונת 2014/2015, בניצחון 0:1 על קווינס פארק ריינג'רס שבו רשם הצלה מקו השער. במהרה הפך רוברטסון לשחקן הרכב פותח, תוך זכייה בשחקן המצטיין של האל לחודש אוגוסט 2014. בעונת הבכורה שלו בשורות הקבוצה רשם 24 הופעות. בתום העונה נשרה הקבוצה לליגת המשנה לאחר שסיימה במקום ה-18.

רוברטסון בחר להישאר בהאל גם בצ'מפיונשיפ וב-3 בנובמבר 2015 כבש את שער הבכורה שלו במדי האל בניצחון 0–2 על ברנטפורד. בסיום העונה לקח חלק בגמר פלייאוף הצ'מפיונשיפ, בו ניצחה האל 0–1 את שפילד ונסדיי והבטיחה את חזרתה המיידית לפרמייר ליג.

בעונת 2016/2017 שיחק רוברטסון 33 משחקי ליגה. את שער הבכורה שלו בפרמייר ליג כבש ב-1 באפריל 2017, בניצחון 1–2 על ווסטהאם יונייטד. בסיום עונה זו ירדה האל סיטי לצ'מפיונשיפ.

ליברפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 ביולי 2017 חתם רוברטסון על חוזה ארוך טווח בליברפול, ששילמה עבורו 8 מיליון לירות שטרלינג.[4] הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בליברפול ב-19 באוגוסט 2017, בניצחון 0–1 על קריסטל פאלאס. כבר במשחק הבכורה נבחר לשחקן המצטיין.[5]

רוברטסון החל את עונת 2017/2018 כמחליפו של אלברטו מורנו, אך החל לשחק בהרכב הפותח עקב יכולתו הטובה, ופציעתו של הספרדי בחודש דצמבר. בניצחון 3–4 על מנצ'סטר סיטי ב-14 בינואר 2018, הפגין יכולות מצוינות, עקב כך זכה לתשואות רבות מצד אוהדי ופרשני כדורגל רבים.[6] רוברטסון כבש את שער הבכורה שלו במדי ליברפול בניצחון 0–4 על ברייטון במשחק סיום העונה.[7]

ב-1 בינואר 2018 חתם לחוזה ארוך טווח במועדון עד לשנת 2024.[8]

בעונה זו לקח חלק רוברטסון בקמפיין המוצלח של ליברפול בליגת האלופות, וסייע לה להגיע עד לגמר ליגת האלופות 2018, בו הפסידה 1–3 לריאל מדריד.[9]

ב-1 ביוני 2019 שוב לקח חלק בקמפיין של ליברפול בליגת האלופות שהפעם גם הסתיים בזכייה. רוברטסון שיחק 90 דקות במשחק הגמר בניצחון 0–2 על טוטנהאם.

במשחק הבית הראשון של ליברפול כאלופת אירופה בליגת האלופות לעונת 2019/2020, כבש רוברטסון את שערו האירופי הראשון בניצחון הדרמטי 4–3 על רד בול זלצבורג.[10]

בסיום שנת 2019, נבחר לנבחרת השנה של אופ"א, יחד עם שלושה מחבריו לקבוצה, סאדיו מאנה, טרנט אלכסנדר ארנולד ווירג'יל ואן דייק.[11]

בסיום עונת 2019/2020 זכה עם הקבוצה באליפות הפרמייר ליג[12] תוך שהוא שובר את שיא הבישולים של שחקן הגנה בפרמייר ליג עם 12 בישולים, יחד עם חברו לקבוצה טרנט אלכסנדר ארנולד (13).

באוגוסט 2021 האריך את חוזהו בליברפול עד 2026.[13]

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברטסון זומן לראשונה לסגל נבחרת סקוטלנד עד גיל 21 באוקטובר 2013. הוא ערך את הופעת הבכורה כאשר נכנס כמחליף בניצחון 1–2 על סלובקיה.

רוברטסון זומן לראשונה לסגל נבחרת סקוטלנד הבוגרת לקראת משחק ידידות מול פולין ב-5 במרץ 2014. הוא נכנס כמחליף במחצית השנייה, בניצחון נבחרתו 0–1. גורדון סטראכן, המאמן הלאומי, אמר על רוברטסון לאחר המשחק: "אנדי נכנס, והפעם הראשונה שנגע בכדור הייתה כאשר הרים כדור ל-30 מטרים. חשבתי לעצמי שזה פנטסטי. לחלוטין אין תחום אפור. 'אני הולך לעשות מה שאני רוצה לעשות'. אהבתי לראות את הנגיעה הראשונה הזו בכדור".[14] רוברטסון פתח לראשונה בהרכב הנבחרת הלאומית בתיקו 2 - 2 עם ניגריה, ב-28 במאי 2014.

את שער הבכורה שלו במדי הלאומיים כבש רוברטסון בנובמבר 2014, במשחק ידידות, בהפסד 1–3 לאנגליה.

ב-3 בספטמבר 2018 מונה רוברטסון לקפטן הנבחרת הסקוטית על ידי המאמן אלכס מקליש.[15]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברטסון מאורס לרייצ'ל רוברטס[16] אשר ילדה ב-26 באוגוסט 2017 את בנם רוקו, בינואר 2019 נולדה להם בת בשם אריה.[17]

במרץ 2018 העניק רוברטסון חולצה חתומה של חברו לקבוצה, רוברטו פירמינו, לילד צעיר אשר תרם את דמי הכיס שלו לבנק מזון. במכתב שכתב לילד, טען רוברטסון כי "אף אחד לא רוצה את החולצה של המגן השמאלי, לכן הבאתי לך את החולצה של 'בובי'".[18]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדונים
ליברפול
אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדרו רוברטסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Dundee Utd sign Queen's Park's Robertson and Connolly, BBC
  2. ^ Dundee United 2–2 Motherwell, BBC
  3. ^ Andrew Robertson: Dundee United agree fee with Hull City, BBC
  4. ^ העברות בעולם, 21.7: אלברו מוראטה חתם בצ'לסי, ליברפול רכשה את אנדרו רוברטסון, באתר וואלה!‏, 21 ביולי 2017
  5. ^ Paul Gorst, Robertson thanks Liverpool fans after impressing on Reds debut, liverpoolecho, ‏2017-08-19
  6. ^ אנגליה: ליברפול הנחילה לסיטי הפסד בכורה עם 3:4 משוגע, באתר וואלה!‏, 14 בינואר 2018
  7. ^ צפו: ליברפול התפוצצה, צ'לסי הובסה, יונייטד וסיטי ניצחו, באתר ספורט1, 13 במאי 2018
  8. ^ "Andy Robertson: Liverpool & Scotland defender signs new contract until 2024". BBC Sport (באנגלית בריטית). 17 בינואר 2019. נבדק ב-2020-06-16. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ ריאל מדריד זכתה בליגת האלופות אחרי 1:3 על ליברפול בגמר, באתר וואלה!‏, 26 במאי 2018
  10. ^ Gareth Bicknell, Andy Robertson hails Liverpool teammate after goal against Red Bull Salzburg, mirror, ‏3 באוקטובר 2019
  11. ^ UEFA.com, UEFA.com fans' Team of the Year 2019 revealed, UEFA.com, ‏15 בינואר 2020 (באנגלית)
  12. ^ "Liverpool win Premier League: Reds' 30-year wait for top-flight title ends". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2020-06-25. נבדק ב-2020-07-27.
  13. ^ Andy Robertson signs new long-term contract with Liverpool FC, Liverpool FC
  14. ^ Scott Brown late show gives Scotland impressive win over Poland in Warsaw, הגרדיאן
  15. ^ Andy Robertson appointed new Scotland captain, Liverpool FC (ארכיון)
  16. ^ Sophie McCoid, Meet the new Everton and Livepool WAGS, liverpoolecho, ‏4 באוגוסט 2017
  17. ^ James Pearce, Liverpool victory was perfect end to special week for Andy Robertson, liverpoolecho, ‏13 בינואר 2019
  18. ^ Andrew Robertson gifts Liverpool top to young fan for making foodbank donation, BBC


נבחרת סקוטלנדיורו 2020

1 מרשל • 2 אודונל • 3 רוברטסון • 4 מקטומיני • 5 הנלי • 6 טיירני • 7 מקגין • 8 מקגרגור • 9 דייקס • 10 אדמס • 11 כריסטי • 12 גורדון • 13 טיילור • 14 פלק • 15 גלאגר • 16 קופר • 17 ארמסטרונג • 18 טרנבול • 19 ניסבת • 20 פרייזר • 21 מקלפלין • 22 פאטרסון • 23 גילמור • 24 הנדרי • 25 פורסט • 26 מקנה • מאמן: קלארק

סקוטלנדסקוטלנד