אנדרטת 12 ביכתית
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מונומנט  |
| על שם |
טבח 12 ביקטיט |
| מיקום |
אדיס אבבה |
| מדינה |
אתיופיה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1955 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1955 |
| יוצר |
אנטון אוגוסטינצ'יץ' |
| מידות | |
| גובה |
2,800 ס״מ |
| קואורדינטות | 9°02′38″N 38°45′40″E / 9.04378°N 38.7612°E |
|
(למפת אדיס אבבה רגילה)   אנדרטת 12 ביכתית | |
  | |
אנדרטת 12 ביכתית (געז: የካቲት ፲፪) היא אנדרטה באדיס אבבה, בירת אתיופיה, המנציחה את זכר קורבנות טבח גרציאני ב־12 (בחודש) יכתית", המקביל ל־19 בפברואר בלוח השנה הגרגוריאני[1].
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנדרטה ניצבת בכיכר הנושאת אותו שם (የካቲት ፲፪ አደባባይ - "יכתית 12 אדבבאי"), בחלקו הצפוני של מרכז העיר. באופן לא רשמי מכונה הכיכר בשם "סידיסט קילו", היינו "שישה קילומטרים", המציינים את המרחק, הלכאורי, ממרכז העיר. בכיכר נפגשות, בין היתר, דרך אנטוטו המובילה צפונה אל הרי אנטוטו שבגבולה הצפון-מזרחי של אדיס אבבה, ורחוב המלך ג'ורג' השישי המוביל בשמות שונים דרומה אל כיכר מסקל, והלאה עד לנמל התעופה הבינלאומי אדיס אבבה בולה.
בצידה הצפון-מערבי גובל בכיכר הקמפוס המרכזי של אוניברסיטת אדיס אבבה, ודרומית-מזרחית לה נמצא גן האריות בו עדיין חיים צאצאיהם של האריות הקיסריים. עוד ניצב בכיכר, בצידה הדרום-מערבי, בית החולים הנושא גם הוא את השם "יכתית 12", לאחר שבעבר נקרא על-שם הקיסר היילה סלאסי, וקודם לכן נקרא "ביתא סעידה".
האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנדרטה מנציחה את זכרם של קורבנות הטבח שהחל ב-19 בפברואר 1937 ונמשך שלושה ימים. הטבח, שבו נרצחו אלפי בני-אדם, החל ביום שבו כשל ניסיון התנקשות בחייו של מרשל רודולפו גרציאני, המושל הכללי של מזרח אפריקה האיטלקית. שרידי הקורבנות עצמם שמורים בקתדרלת השילוש הקדוש הסמוכה.
האנדרטה הוקמה ב-1955 על ידי הפסל הקרואטי אנטון אוגוסטינצ'יץ' (Antun Augustinčić), והוענקה לעם האתיופי במתנה מאת המרשל יוסיפ ברוז טיטו. הקיסר היילה סלאסי נהג להניח במקום זר ביום השנה לטבח. מסורת זו נמשכה על ידי מנגיסטו היילה מריאם לאחר המהפכה האתיופית ב-1974, ולאחר תום מלחמת האזרחים ב-1991 נמסרה לראש העיר. כיום נושא בתפקיד נשיא אתיופיה.
האנדרטה בנויה בצורת אובליסק לבן שבתחתיתו שני תבליטים המקיפים את בסיסו. הסצינות מתארות את הטבח ואת הלוויית הקורבנות שהתקיימה לאחר שחרור המדינה מהכיבוש האיטלקי, בנוכחותו של הקיסר. באחת הפינות של האובליסק, מעט מתחת לחצי הגובה, ניצב פסל קטן של גור אריה יהודה, סמלם של הקיסר היילה סלאסי ושל אתיופיה עד 1991. האריה דומה לפסל האריה הגדול של אנדרטת גור אריה יהודה ליד תחנת הרכבת של אדיס אבבה; כמוהו הוא "פוסע" (Passant) ופונה שמאלה, לראשו כתר וברגלו הקדמית הימנית הוא אוחז במוט המסתיים בצלב. כשהחונטה הצבאית האתיופית עלתה לשלטון, היא סילקה את כל סמלי האריה של הקיסר, למעט באנדרטה זו ובאנדרטת גור אריה יהודה הנ"ל. האובליסק ניצב על בסיס מוגבה שאליו מוליכות שש מדרגות משלושה כיוונים.
