ראש עירייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ראש עיר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ראש עירייה (מכונה לעיתים "ראש עיר") הוא תוארו של בעל תפקיד העומד בראש העירייה - הגוף שנבחר במדינות דמוקרטיות על ידי תושבי העיר לשם ניהולה, או שממונה על ידי הממשל במדינות בעלות שיטת משטר שאיננה דמוקרטית.

בראש רשויות מקומיות קטנות מעיר ניצב בעל סמכות דומה: ראש מועצה מקומית (בראשות מועצה מקומית) וראש מועצה אזורית (בראשות מועצה אזורית).

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ראש עירייה" בעברית ארכאית
  • ראש האזרחים - "יועץ העדה שוחמייער, התאונן באוזני ראש האזרחים ד"ר לועגר כי השלג שוכב בחוצות ורחובות ואין מטאטא כראוי. הוא ענהו כמהתל.", חבצלת (כתב עת), 14-01-1907
  • שר האזרחים - "נקראו ובאו שרים רבים ונכבדים מאזרחי העיר ובראשם האדון הגובערנער דפה ואחריו שר האזרחים (בירגערמייסטער, פרימאר) ואחריו ראש השוטרים (פאליצייא-מייסטער).", המגיד, 26-10-1870
  • שר הבלדיה - "לכבוד שר הבלדיה בעירנו השר הנכבד סעיד אלחוסיני. באנו להגות לך תודה וברכה בעד הטובה אשר הטבת עם שכונתנו משכנות ישראל." השקפה, 06-05-1904
  • ראש הבלדיה - "בקש כבוד ראש הבלדיה ממנו לפעל על אחיו היהודים יושבי ירושלם להיות זהירים בענייני הניקיון.", הצבי, 18-10-1895
  • ראש בית מועצת עיר - "כבוד האדון סעיד אפנדי אלחוסיני ראש בית מועצת עירנו נסע בשבוע העבר לעיר הבירה קושטא לחדשים אחדים." השקפה, 10-11-1905

ראשי עירייה בישראל נבחרים אחת לחמש שנים, כאשר הבחירות הן חשאיות, אישיות, כלליות, ישירות ושוות.

הבחירות לעירייה ולראשות העירייה נערכות באותו יום, בשתי מעטפות הצבעה נפרדות, שבהן פתקים לבנים למועצת העירייה ופתקים צהובים לראשות העירייה. הבחירות נערכות לפי החוק בכל חמש שנים, ביום ג' השלישי של חודש חשוון, למעט בשנים בהם השנה שלפני שנת הבחירות היא שנה מעוברת, אז הבחירות נערכות ביום ג' הראשון של חודש חשוון (כגון מערכת הבחירות של שנת 2008, שהשנה שלפניה, ה'תשס"ח, הייתה שנה מעוברת).

חוק הבחירות בישראל קובע, כי במקרה ורשימת המועמדים בראשה עומד ראש העירייה הנבחר אינה זוכה למושב במועצת העירייה, מתווסף באופן אוטומטי מושבו של ראש העירייה במועצת העירייה לסך הקבוע של המושבים אותם קבע שר הפנים.

סמכויותיו ותפקידיו של ראש עירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמכויותיו ותחומי פעילותו של ראש העירייה כפופים לשלטון המרכזי – משרד הפנים או הממונה על המחוז. על ראש העיר לנווט, לנהל את ענייני העיר ולהתאים את המדיניות הממשלתית לצרכים המקומיים.

במסגרת תפקידו, על ראש העיר להקפיד על ביצוע שוטף ותקין של מטלות העירייה, לתת שירותים חיוניים לתושבי העיר וליצור שיפור תמידי באיכות החיים של אלה הגרים בה. כראש עירייה עבודתו מתפרסת על תחומים רבים, בהם פיתוח רציף של שכונות המגורים, אזורי תעשייה, מוסדות ציבור, שיפור קליטת עלייה ועוד.

שכר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכרו של ראש רשות מקומית בישראל נגזר ממספר התושבים ברשות וצמוד לשכר של שר בממשלה:[1][2]

מספר התושבים שכר ראש הרשות
אחוז משכר שר
שכר סגן
אחוז משכר שר
250,001 ומעלה 100% 80%
100,001–250,000 97% 77.6%
50,001–100,000 92% 73.6%
30,001–50,000 90% 72%
20,001–30,000 88% 70.4%
10,001–20,000 86% 68.8%
5,001–10,000 84% 68.8%
עד 5,000 80% אין

שחיתות ראשי עיריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות כמה הרשעות מתוקשרות של ראשי עיריות בישראל של העשור השני של המאה ה-21, המכון הישראלי לתכנון כלכלי, בשיתוף התנועה לאיכות השלטון וד"ר דורון נבות, בצעו בשנת 2018 מחקר בנושא שחיתות בשלטון המקומי, עם התמקדות בפרשות חמורות יחסית הכוללות לרוב עבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים. ממצאיו הראשונים של המחקר העלו מספר מסקנות[3]:

  • תופעה כלל ארצית - השחיתות היא תופעה רחבה שקיימת בכל רחבי הארץ ולא מבדילה בין עיריות עשירות לעניות ובין עיריות יהודיות לערביות.
  • איחור במתן גזר הדין - משך הזמן הממוצע מביצוע העבירה ועד למתן גזר הדין עומד על 10.4 שנים בממוצע.
  • ענישה קלה - מבין ראשי העיריות שהורשעו, קרוב למחצית נענשו בעבודות שירות, ומקצתם קיבלו עונש מאסר על תנאי. עבור אלו שקיבלו עונש מאסר בפועל, ממוצע תקופת המאסר עמד על 1.3 שנים, לפני ניכוי תקופת מעצר וקיצור שליש על התנהגות טובה.
  • שחיתות בקדנציה הראשונה - מרבית מקרי השחיתות שנמצאו במחקר התבצעו בקדנציה הראשונה של ראש העירייה. לאחר מכן מספר המקרים ירד בכל שנה.
  • תחומי השחיתות - תחום מנהל השלטון המקומי הנגוע ביותר בשחיתות הוא תכנון ובנייה (למעלה מ-50% מהמקרים), ולאחר מכן מימון קמפיינים, התקשרויות ומינויים. העבירה הדומיננטית ביותר היא שוחד, כשהתמריצים הנפוצים עבור ראשי עיריות הם כלכליים ופוליטיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דויד דרי, מי שולט בשלטון המקומי?, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1994
  • אברהם י. שפט, ראש הרשות המקומית ומועצתה, הבטים משפטיים ואחרים, הוצאת משרד הפנים, ירושלים 1980
  • צבילי ירדני, מדריך לנבחר החדש, הוצאת משרד הפנים, ירושלים 1989

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראש עירייה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]