אנהדוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בפסיכיאטריה, אנהדוניה (בלועזית: Anhedonia; מיוונית: αν (אנ) = ללא, ηδονή (הדונה) = הנאה; על פי האקדמיה ללשון העברית: אִי-נֶהֱנוּת) היא היעדר יכולת לחוות הנאה מאירועי חיים הנחשבים למהנים, כגון אכילה, פעילות גופנית, ואינטראקציות חברתיות או מיניות. מאותו מקור יווני באה גם המילה "הדוניזם" - תורה שלפיה ההנאה או האושר (של החושים, או לפי חסידי אפיקורוס - של הנפש כולה) צריכה להיות השאיפה המרכזית בחיים.

ב-DSM וה-ICD מזוהה אנהדוניה כאחד מתסמיני המפתח של דיכאון. אנהדוניה קיימת גם בסכיזופרניה, שבה היא אחת מארבעת התסמינים השליליים העיקריים להפרעה (שלושת הנוספים הם אפקט קהה, אלוגיה ואבוליציה), וכן גם בהפרעה סכיזואפקטיבית, בהפרעת אישיות סכיזואידית ובהפרעות נפשיות נוספות.

המוזג אנהדוניה הונהג לראשונה בפסיכולוגיה המערבית על ידי תאודול ריבו ספרו "הפסיכולוגיה של הרגשות" בשנת 1896.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.