ריקנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הריקנות מתוארת כתחושה מתעתעת ומעיקה מאוד של "חוסר רגש", חוסר תחושה או חוסר תכלית. הגדרה נכונה יותר היא שזו משקפת מצב בו חוסר או חוסרים מסוימים בחייו של הסובל תופסים את מיקוד המחשבה והרגש שלו בצורה אובססיבית, לעתים לא-מודעת. הריקנות לעתים קרובות מלווה מצבים דיכאוניים, בדידות, ייאוש, או הפרעות נפשיות כגון אישיות גבולית. היא עשויה למצוא ביטוי בסוגים שונים של פגיעה עצמית, ובמקרים קיצוניים אף בהתאבדות.

הריקנות נוטה להיות מלווה בתחושת ניכור, אם זמנית או נרכשת, ולעתים גם בשנאה עצמית. אנשים הנוטים להרגיש ריקנות בדרך כלל מגיעים מרקע משפחתי בעייתי. אם בכלל היה קיים גרעין משפחתי, התעלמו מצרכיהם, החשיבו אותם כ"סוג ב'", ניתוקים היו שכיחים, או שהייתה קיימת התעללות ממשית.

תחושת ריקנות יכולה גם להיות זמנית, כתוצאה של פרידה, מוות של אדם קרוב, או שינויים משמעותיים אחרים בחייו של האדם כגון כישלון בהגשמת מטרה שהאדם התכוונן אליה במשך זמן ממושך, ונתנה לו טעם לחיים, כמו נשירה ממסגרת לימודית נחשקת.

הפסיכיאטר ויקטור פראנקל, הוגה שיטת הלוגותרפיה, סבר כי הריקנות היא שורש הבעיות של האדם המודרני. את הריקנות המודרנית שמאופיינת בתחושת עקרות וחוסר משמעות, והסימפטום הראשי שלה שעמום, הוא כינה בשם "ריק קיומי". לפי פראנקל שספרו המפורסם ביותר הוא "האדם מחפש משמעות", ברגע שהאדם ימלא לעצמו את הריק הפנימי שלו, וימצא משמעות לחייו בדבר שמחוצה לו, אליו יוכל להתכוון, ושלקראתו יוכל לחתור, ובו יוכל לשכוח את עצמו, הדבר יגלה את הוויתו האנושית האמיתית, ורוב הנוירוזות והבעיות שליוו אותו ,תפתרנה‏[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "הזעקה הלא נשמעת למשמעות", עמ' 37
Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.