אנטואן לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אנטואן (אשר) לויצרפתית: Antoine (Asher) Levy) ‏ (1832 - ? ) היה רב ודרשן[1], מורה ועתונאי יהודי צרפתי, אחד ממובילי רוח ההתחדשות ביהדות רומניה במחצית השנייה של המאה ה-19 על ידי פעילותו בבוקרשט וביאשי. אנטואן לוי נשא את הדרשה הראשונה בבית הכנסת קורל של בוקרשט והוכר רשמית כמנהיג הדתי של יהדות בוקרשט (מסביב ל"קונגרגציית טפמלול קורל") בין השנים 1867-1869 [2] ובו זמנית היה מנהל בתי הספר היהודי של שתי הקהילות בבירת רומניה, האשכנזית והספרדית. מאוחר יותר היה רב ביאשי (1867-1871). בצרפת נשא תואר של "רב גדול" או "רב ראשי" grand rabbin. מאוחר יותר היה מורה לגרמנית בבורדו ובפריז ופרופסור בבית המדרש לרבנים בפריז.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטואן לוי נולד בכפר לוטרבור (לאוטרבורג Lauterbourg) באלזס בשנת 1832 ואולי משום כך כונה Elsass. התחיל את הקריירה שלו כמורה בבית הספר היהודי ביישוב הולדתו. בין השנים 1857 - 1873 חי בחו"ל, בעיקר בגרמניה שם עשה לימודים רבניים. [3] הגיע בהמשך לוולאכיה שם עבד כמורה פרטי. לאחר שנשא, בצרפתית, דרשה מרשימה לרגל חנוכת היכל קורל של בוקרשט (הדרשה הודפסה והופצה כחוברת), הוטל עליו לנהל את טקסי הלוויה והקבורה של הבנקאי יעקב לבל, מי שהיה מראשי הקהילה. הוא ייסד וניהל בבוקרשט את העיתונים Viitorul ו-L'essperence. אנטואן לוי הגיע ב-1869 כדרשן ל"בית יעקב", בית הכנסת המודרני[4][5], הקרוי על שם הברון יעקב נוישוץ, מקימו ביאשי, כדי להיות שם רב ודרשן. בתוקף תפקידו כרב ראשי של הקהילה המודרנית ביאשי נפגש בשנת 1870 עם השליט קרול הראשון של רומניה. [6] אנטואן לוי היה מיודד עם ארמן לוי והשניים אף נהגו לצאת למסעי מגבית (למעם העיתונים ופרסומים נוספים) יחד ברחבי רומניה. ב-1873 חזר לצרפת והתיישב זמנית בעיר בורדו שבה אחיו סימון לוי כיהן כרב הראשי. [7] לימד גרמנית בבית ספר תיכון בעיר ובהמשך עמד במבחני ההסמכה להוראה - - בaptitude 1875 וב-1877 "אגרגרציה" agrégation. עבר אחר כך לפריז ולימד שם גרמנית בתיכון "שארלמאן" בין השנים 18771894. במקביל כיהן כ"רב גדול" grand rabbin ולימד בבית המדרש הרבני של צרפת בבירה.[8]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחום היהדות

  • Die Exegese bei französischen Israeliten von 10. bis 14. Jahrhundert

Institut zur Förderung der israelitischen Literatur - Schriften Oscar Leiner, Leipzig,1873 (גרמנית) (תרגום מצרפתית) (פירושי המקרא אצל יהודי (בני ישראל) צרפת בין המאה ה-10 ובין המאב 14 - הוצא לאור על ידי המכון לחקר הספרות היהודית (ישראלית),-סדרת כתבים - אוסקר ליינר, לייפציג. 1873.

בתחום הוראת השפה והתרבות הגרמנית: (פורסמו בהוצאת הספרים לה סודייה Le Soudier)

  • שיטה שימושית להוראת השפה הגרמנית 1888

(Méthode pratique de langue allemande)

  • קטעים נבחרים מפילוסופים גרמנים 1881

(Morceaux choisis des philosophes allemands)

רשימות ביוגרפיות והערות - 1891 (Grimm, Kinder- und Hausmärchen. Hebel, Das Schatzkästlein. Extraits, avec notices biographiques et annotations )

  • השפה הגרמנית, מחברים גרמנים, שירה ופרוזה. היינה - יצירות מובחרות, שירה ופרוזה, עם רשימה ביוגרפית והערות.

Langue allemande, auteurs allemands, poésie et prose. Heine. Ausgewählte Werke, Poesie und Prosa, avec notice biographique et annotations par Antoine Lévy

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Evreii din România, Federaţia Comunităţilor Evreieşti din România, HASEFER, Bucureşti, 2008 - יהודי רומניה, הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה, הוצאת הספר, בוקרשט, 2008. (ברומנית)
  • Baruch Tercatin şi Lucian-Zeev Herşcovici, „Prezenţe rabinice în perimetrul românesc”, Editura HASEFER, Bucureşti, 2008 - ברוך טרקטין ולוסיאן-זאב הרשקוביץ', "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008. (ברומנית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Les revues scientifiques d'études juives: passe et avenir, Peeters Publishers, Louvain 2006 (סימון קלוד ממוני וז'ודית אולשובי שלאנגר - כתבי העת המדעים ללימודי יהדות - עבר ועתיד - הוצאת ספרים פטרס, לוון 2006

  • תיאודור לביא (עורך) - פנקס הקהילות - רומניה כרך א מולדובה, בתרגום לאנגלית -מאת זיוה יבין והרב ג'ק בלום - עורך - רוברט שרינס 2005

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לוצ'יאן-זאב הרשקוביץ', Le mouvement de la haskalah parmi les juifs de Roumanie עמוד 12
  2. ^ אנציקלופדיה יודאיקה - מצוטטת ברשת - לוסיאן הרשקוביץ' באתר "הספרייה היהודית הווירטואלית" (2009)
  3. ^ :Jacques Brethomé La Langue de l'autreHistoire des professeurs d'allemand de lycées,1850-1880 2004 Éditions littéraires et linguistiques de l'université de Grenoble ז'אק ברטומה - שפת האחר - תולדות מורי הגרמנית בבית הספר תיכון 1850-1880, ההוצאה לאור לספורות ובלשנות של אוניברסיטת גרנובל,2004 (בצרפתית) ע'83
  4. ^ לוצ'יאן-זאב הרשקוביץ', Le mouvement de la haskalah parmi les juifs de Roumanie עמוד 8
  5. ^ Jacob de Neuschotz 1819 - 1888 Viaţa şi faptele în texte şi documente (יעקב דה נוישוץ 1819 - 1888 חייו ומעשיו בטקסטים ובתעודות) עמודים 127 - 128
  6. ^ ע' 20 Bulletin de l`Alliance Israélite Universelle 1.7.1870
  7. ^ מימוני ואולשובי -שלאנגר (2006) ע' 141
  8. ^ (Jacques Brethomé (2004 ע'83