אנטולי אלכסנדרוב

אנטולי אלכסנדרוב
Анатолий Петрович Александров
לידה	31 בינואר 1903 (יוליאני); טאראשה, אוקראינה
פטירה	3 בפברואר 1994 (בגיל 91); מוסקבה, רוסיה
מקום קבורה	בית קברות מיטינו
מדינה	ברית המועצות
ענף מדעי	פיזיקה
השכלה	Faculty of Physics and Mathematics of Kyiv University (1930); האוניברסיטה הפוליטכנית של סנקט פטרבורג; Kiev Real School ;
מנחה לדוקטורט	אברם יופה
תפקיד	חבר הוועידה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (1966–1989); דירקטור (1960); דירקטור (1946–1955); נשיא האקדמיה הרוסית למדעים (25 בנובמבר 1975–16 באוקטובר 1986); חבר הסובייט העליון ;
תארים	דוקטור למדעים בפיזיקה ומתמטיקה
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
פרסים והוקרה	פרס סטלין, דרגה 1 (10 באפריל 1942); פרס סטלין (1949); פרס סטלין (1951); פרס סטלין (1953); מדליית קורצ'טוב (1968); עיטור לנין (11 בפברואר 1983); עיטור לנין (17 בספטמבר 1975); עיטור לנין (10 בפברואר 1978); עיטור לנין (12 בפברואר 1963); עיטור לנין (11 בספטמבר 1956); מדליית הזהב של לומונוסוב (1978); צלב גיאורגי הקדוש, דרגה 3; מסדר הדגל הרפובליקה של הונגריה; מפקד עם כוכב במסדר ההערכה של הרפובליקה של פולין; צלב גיאורגי הקדוש, דרגה 4; מסדר הרפובליקה העממית של בולגריה; מסדר סוחבאטאר (1982); מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין (1970); צלב גיאורגי הקדוש, דרגה 2; מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945; עיטור לנין (19 בספטמבר 1953); עיטור לנין (6 במרץ 1945); עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה (11 במרץ 1985); עיטור הדגל האדום של העמל (10 ביוני 1945); מדליה על הצטיינות בהגנת גבולות ברית המועצות; עיטור מהפכת אוקטובר (26 באפריל 1971); עיטור לנין (4 בינואר 1954); מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945; פרס ברית המועצות (1984); עיטור לנין (29 באוקטובר 1949); מדליה על הגנת לנינגרד; מדליה על הגנת סטלינגרד (1945); מדליית הפטיש והמגל (14 במאי 1960); מדליית הפטיש והמגל (12 בפברואר 1973); מדליית "ההגנה על סבסטופול" (1945); מדליית הפטיש והמגל (4 בינואר 1954); מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945; פרס לנין (1959); מדליית ותיק העמל; honorary member of the National Academy of Sciences of Azerbaijan (ערך בלתי־ידוע) ;

אנטולי אלכסנדרוב (ברוסית: Анатолий Петрович Александров;‏ 13 בפברואר 1903 – 3 בפברואר 1994) היה פיזיקאי סובייטי. אלכסנדרוב היה נשיא האקדמיה הרוסית למדעים, וזכה לעיטורים ולפרסים רבים: הוא היה חתן פרס סטלין ארבע פעמים, עוטר תשע פעמים בעיטור לנין וזכה שלוש פעמים בתואר גיבור העמל הסוציאליסטי.

ביוגרפיה

אנטולי אלכסנדרוב נולד בעיירה טאראשה שבפלך קייב של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) במשפחת שופט מקומי. אביו היה רוסי ואמו - ממוצא גרמני. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה, בהיותו בן 16, התנדב לצבא הלבן. בשנת 1920 הוא היה בין החיילים שהגנו על חצי האי קרים מפני כיבוש על ידי הצבא האדום. קיבל כמה עיטורים על אומץ ליבו בקרבות. בסופו של דבר הוא נשבה על ידי כוחות הצבא האדום. עם סיום הלחימה למד באוניברסיטת קייב. בשנת 1930 הוזמן על ידי אברם יופה לעבור ללנינגרד. תחילה הוא עסק במחקרים בתחום פיזיקת מצב מוצק. לפני תחילת מלחמת העולם השנייה ביחד עם איגור קורצ'טוב הוא פיתח שיטה להגנת אוניות ממוקשים מגנטיים. פיתוח זה היה בשימוש רחב בצי הסובייטי במהלך המלחמה.

בשנת 1931 אנטולי אלכסנדרוב התחתן וכעבור שנה נולד לו בן. הזוג התגרש לאחר זמן קצר, ובשנת 1933 אלכסנדרוב התחתן בשנית.

החל משנת 1943 היה פעיל בפיתוח פצצה גרעינית סובייטית. בפרויקט זה הוא היה סגנו של איגור קורצ'טוב. בשנים 1946–1955 היה מנהל מכון לבעיות פיזיקליות. באוקטובר 1953 הוא התקבל כחבר באקדמיה רוסית למדעים. בשנת 1955 אלכסנדרוב התמנה לסגנו של קורצ'טוב במכון לאנרגיה גרעינית ובשנת 1960 החליף אותו בראש המכון. במהלך עבודתו במכון לאנרגיה גרעינית הוא היה פעיל בקידום בניית שוברי קרח סובייטיות בעלי מערך אספקת כוח גרעינית. אלכסנדרוב גם תרם לפיתוח צי הצוללות הגרעיניות הסובייטי בהיותו מנהל מדעי של פיתוח הצוללות הגרעיניות מסדרת נובמבר. כמו כן הוא היה הראש המדעי של צוות שפיתח כור גרעיני מהדגם שהיה בשימוש בכור הגרעיני בצ'רנוביל.

בשנת 1960 הוא יזם והוביל בניית מתקן גדול לייצור הליום נוזלי. פיתוח זה אפשר למדענים סובייטים לקדם את המחקרים בתחום מוליכות על.

בשנת 1975 ועד לשנת 1986 היה נשיא האקדמיה הרוסית למדעים.

אסון צ'רנוביל

אלכסנדרוב היה בין ראשי המפתחים של כור גרעיני שהיה בשימוש בתחנה זו. בשנת 1975 התרחשה תקלה בכור מדגם זהה בתחנת כוח ליד לנינגרד. הוא התנגד ליישום המלצות ועדת חקירה שהוקמה לאחר התקלה. ייתכן שיישום המלצות היה מונע או מקל על השלכות האסון שהתרחש בצ'רנוביל. אלכסנדרוב תמך בגרסה רשמית של סיבת התקלה בצ'רנוביל שהטילה את האשמה על מפעילי המשמרת. יחד עם זאת, בשיחות פרטיות ציין שלאחר התקלה החיים שלו במדע הסתיימו.

עיטורים

בהיותו מדען בעל הישגים ופעיל בתחום ניהול המדע אלכסנדרוב זכה למספר רב של עיטורים:

עיטור לנין - 9 פעמים (1945,1949,1953,1954,1956,1963,1975,1978,1983)
עיטור מהפכת אוקטובר - 1971
פרס סטלין - 4 פעמים (1942,1949,1951,1953),
פרס לנין - 1959
גיבור עמל הסוציאליסטי - 3 פעמים (1954,1960,1973)
עיטור הדגל האדום של העמל - 1945

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנטולי אלכסנדרוב בוויקישיתוף

קורות חיים מפורטים (ברוסית)
אנטולי אלכסנדרוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)