אנטון ארנסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטון ארנסקי
Антон Аренский
לידה 12 ביולי 1861 (יוליאני)
נובגורוד, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בפברואר 1906 (יוליאני) (בגיל 44)
טריוקי, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין טיחווין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1882–1905 (כ־23 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Yelizaveta Lachinova עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Pavel Arensky עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנטון סטפנוביץ' ארנסקירוסית: Антон Степанович Аренский, ‏ 12 ביולי 1861 - 25 בפברואר 1906) היה מלחין, פסנתרן ומורה רוסי.

ארנסקי נולד בנובגורוד שברוסיה. כישרונו המוזיקלי התגלה בגיל מוקדם וכבר בגיל 9 חיבר כמה שירים ויצירות לפסנתר. בשנת 1879 עבר עם הוריו לסנקט פטרבורג, שם למד הלחנה בקונסרבטוריון של סנקט פםרבורג אצל ניקולאי רימסקי-קורסקוב.

אחרי סיום לימודיו בקונסרבטוריון בשנת 1882, קיבל ארנסקי משרת הוראה בקונסרבטוריון של מוסקבה. בין תלמידיו שם היו אלכסנדר סקריאבין, סרגיי רחמנינוב ואלכסנדר גרצ'אנינוב.

בשנת 1895 חזר ארנסקי לסנקט פטרבורג כמנהל המקהלה הקיסרית, משרה שאליה התקבל בהמלצת מילי באלאקירב. ארנסקי פרש ממשרתו זו בשנת 1901 ואת שארית חייו עשה כפסנתרן, מנצח ומלחין.

ארנסקי מת משחפת בסאנאטוריום בפרקייארווי שבפינלנד[1].

המוזיקה שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ייקובסקי השפיע על כתיבתו המוזיקלית של ארנסקי יותר מכל מלחין אחר. ואומנם, רימסקי-קורסקוב אמר, "בצעירותו, הושפע ארנסקי ממני; בהמשך הייתה זו השפעתו של צ'ייקובסקי. הוא יישכח עד מהרה." הגישה שגרסה, כי ארנסקי חסר סגנון אישי מובהק, תרמה להזנחה ארוכת-ימים של המוזיקה שלו, אף כי בשנים האחרונות זכה מספר גדול של יצירותיו להקלטות. פופולריות ביותר הן "וריאציות תזמורתיות על נושא של צ'ייקובסקי", המבוססות על אחד משירי הילדים של צ'ייקובסקי, אופוס 54.

ארנסקי הצטיין ביותר, כנראה, במוזיקה קאמרית, סוגה שבה חיבר שתי רביעיות מיתרים, שתי שלישיות פסנתר וחמישיית פסנתר אחת.

יצירות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "חלום על הוולגה" (,Сон на Волге, לברית מאת אנטון ארנסקי על פי המחזה "ווייוודה" של אלכסנדר אוסטרובסקי, 1888. הצגת בכורה: 2 בינואר 1891 [על פי התאריך היוליאני 21 בדצמבר 1890], מוסקבה, תיאטרון בולשוי)
  • "רפאל" (Рафаэль, "סצנות מוזיקליות מתקופת הרנסאנס", לברית מאת א. קריוקוב, 8 במאי 1894 [24 באפריל] 1894, קונסרבטוריון מוסקבה.
  • "נאל ודאמאיאנטי" (Наль и Дамаянти על פי האפוס ההודי "מהאבאראטה", לברית מאת מודסט צ'ייקובסקי על פי הרומן של ואסילי ז'וקובסקי, 1903, הצגת בכורה: 22 בינואר [9 בינואר] 1904 מוסקבה, תיאטרון בולשוי.

בלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "לילות מצרים" (Ночь в Египте or Египетские ночи אופוס 50, 1900.

אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אופוס 2: קונצ'רטו לפסנתר ותזמורת בפה מינור
  • אופוס 4: סימפוניה מס' 1 בסול מינור
  • אופוס 11: רביעיית מיתרים מס' 1 בסול מז'ור
  • אופוס 15: סוויטה לשני פסנתרים מס' 1 בפה מז'ור
  • אופוס 22: סימפוניה מס' 2 בלה מז'ור
  • אופוס 23: סוויטה לשני פסנתרים מס' 2 "סילואטות"
  • אופוס 25: אימפרומפטי מס' 1 לפסנתר סולו
  • אופוס 26: קנטטה ליום השנה העשירי להכתרה
  • אופוס 32: שלישיית פסנתר מס' 1 ברה מינור
  • אופוס 33: סוויטה לשני פסנתרים מס' 3 "וריאציות"
  • אופוס 35: רביעיית מיתרים לכינור, ויולה ושני צ'לי מס' 3 בלה מינור
  • אופוס 35a:וריאציות על נושא של צ'ייקובסקי
  • אופוס 41: ארבעה אטיודים לפסנתר
  • אופוס 46: "המזרקה של באחצ'יסאראי"
  • אופוס 48: פנטזיה לפסנתר ותזמורת על נושאים של ריאבינין
  • אופוס 51: חמישיית פסנתר ברה מז'ור
  • אופוס 54: קונצ'רטו לכינור ותזמורת בלה מינור
  • אופוס 62: סוויטה לשני פסנתרם מס' 4
  • אופוס 63: שנים-עשר פרלודים לפסנתר
  • אופוס 61: קנטטה "הגביע"
  • אופוס 73: שלישיית פסנתר מס' 2 בפה מינור

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטון ארנסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]