אלכסנדר גרצ'אנינוב

**אלכסנדר גרצ'אנינוב**
**Алекса́ндр Ти́хонович Гречани́нов**
	צילום של המלחין על גלויה מ-1910
לידה	13 באוקטובר 1864 (יוליאני); קלוגה, רוסיה, האימפריה הרוסית
פטירה	3 בינואר 1956 (בגיל 91); ניו יורק, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות הרוסי ולדימיר הקדוש
מוקד פעילות	ארצות הברית, האימפריה הרוסית, ברית המועצות
תקופת הפעילות	מ-אחרי 1881
מקום לימודים	הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג, הקונסרבטוריון של מוסקבה
סוגה	אופרה, סימפוניה
שפה מועדפת	רוסית
כלי נגינה	פסנתר
פרסים והוקרה	אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית
חתימה

אלכסנדר טיחונוביץ' גרצ'אנינוב (ברוסית:Алекса́ндр Ти́хонович Гречани́нов, ‏ 13 באוקטובר (כך על פי הלוח היוליאני, שנהג בתקופתו; על פי הלוח הגרגוריאני:25 באוקטובר 1864– 3 בינואר 1956) היה מלחין רוסי של מוזיקה קלאסית^[1] וכנסייתית, תלמיד של רימסקי-קורסקוב. הצטיין במיוחד ביצירותיו למקהלה , בעיבודיו לשירי עם ובמוזיקה לילדים. קיבל את התואר "אמן מצטיין" של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית .ב-1925 היגר גרצ'אנינוב למערב אירופה וב-1939 לארצות הברית. מבחינה סגנונית נחשב לנציג מאוחר של הגישה האסתטית הלאומית של קבוצת החמישה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר גרצ'אנינוב נולד בשנת 1864 בעיר קלוגה ברוסיה, אז באימפריה הרוסית, במשפחת סוחרים. זמן קצר אחרי לידתו עברה המשפחה לגור במוסקבה, בה הוא בילה את ילדותו ואת נעוריו. למד בגימנסיה חמש שנים בלבד ובחמש השנים הבאות לא פקד שום בית ספר. התחיל לעסוק במוזיקה מגיל מוקדם מאוד. בספר האוטוביוגרפיה שכתב בגיל זקנה ציין שהתחיל את לימודי הפסנתר ה"אמיתיים" רק בגיל 14. עד אז שלט רק בגיטרה ובסוג של כלי נגינה אוטומטי דמוי-אורגן והקרוי "אורכסטריון". המנגינה הראשונה שניגן באצבע אחת בפסנתר הייתה מתוך תפילות האקטניה של הליטורגיה האורתודוקסית.

הורי היו בעלי כשרון טבעי למוזיקה. אמי לא שרה שירי עם רוסיים מסורתיים אלא רומנסות סנטימנטליות הנהוגות בחוגי הבורגנים כמו Над серебряной рекой, на златом песочке (על נהר הכסף, בחול הזהבהב) או Под вечер осенью ненастной (בערב הסתיו הגשום^[2]). הרפרטואר של אבי היה טוב יותר. לעיתים קרובות כשנמצא בבית הוא נהג לשיר שירים כנסייתיים, ולדברי אמי, זימר כמו "דיאקון". בתפילות כל הלילה בשבתות ובתפילות אשמורת בוקר של יום ראשון הצטרפנו כשגדלנו גם אנחנו הילדים. אני שרתי במקהלת הגימנסיה והייתי אף לסולן. מאוחר יותר התחלתי לשיר בקלירוס של הכנסייה במקהלת חובבים. כך בבית הצטרפתי לאבא כ"דיאקון" שני ושרנו כבר בשני קולות

^[3] יחד עם זאת אביו ציפה שבנו יישאר בעסק שהוא ניהל והתנגד לקריירה המוזיקלית שלו. רק בשנת 1881 בגיל 17 נכנס גרצ'אנינוב, בלי ידיעת אביו, לקונסרבטוריון של מוסקבה,^[4] בו למד למשך תשע שנים. מוריו היו ניקולאי קשקין בכיתה לפסנתר, גרמן לרוש וניקולאי גוברט (הוברט), ואחר כך סרגיי טאנייב בכיתה לקונטרפונקט ואנטון ארנסקי בכיתה להלחנה, הרמוניה ותזמור. טאנייב, שהבחין בכשרון ההלחנה של הצעיר, העניק לו גם שיעורים פרטיים ללא תמורה. באותה תקופה התחיל גרצ'אנינוב לחבר כעשר רומנסות, ששתיים או שלוש מתוכן נפוצו בכלל הציבור. יותר מכולן התפרסם שיר הערס «Колыбельная» על חרוזי מיכאיל לרמונטוב. גם חמישים שנה מאוחר יותר הזכירו רבים את גרצ'אנינוב כ"מלחין שיר ערש הידוע". ב- 1890 סיים גרצ'אנינוב קורסים להוראה בכיתתו של וסילי ספונוב, אז מנהל הקונסרבטוריון. ככל הנראה אחרי ריב עם ארנסקי,^[4] הוא עבר בהמשך לקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג, שהיה מפורסם יותר בלימודי ההלחנה. עד 1893 למד גרצ'אנינוב הלחנה ותזמור אצל ניקולאי רימסקי קורסקוב שהיה אז המלחין והמורה הנערץ ביותר. גרצ'אנינוב היה תלמידו של רימסקי-קורסקוב למשך שלוש שנים וקישר ידידות משמעותית איתו, אם כי לדבריו לא זכה למגע אנושי חם מצידו ולא נמנה אף פעם עם "תלמידיו האהובים" של המאסטרו. גרצ'אנינוב קבל על "הקור והמרחק" שהרגיש בקשר עם רימסקי-קורסקוב ועד סוף חייו חרה לו על כך. ייתכן שזאת הייתה גם אחת הסיבות לשובו למוסקבה ב-1895. ב-1893 סיים את בחינת הגמר בהלחנה עם הקנטטה "שמשון". השפעת רימסקי קורסקוב ניכרת ביצירות המוקדמות שלו כגון רביעית כלי הקשת מס. 1 שזכתה בפרס. במוסקבה לימד גרצ'אנינוב בבית הספר למוזיקה של האחיות גנסין ואחר כך ניצח את מקהלת הילדים בבית הספר הפרטי של ט.ל.ברקמן.

באותן השנים היה גרצ'אנינוב צעיר בעל מראה חסר חן, כמו של פקיד או דיאקון, עם זקן תיש ועם אספלנית שחורה על עין אחת (איבד עין אחת בהתבגרותו המוקדמת ואף פעם לא סיפר באילו נסיבות)...

(לאוניד סבנייב "על גרצ'אנינוב")

המשך הקריירה המוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות 1896 חזר גרצ'אנינוב למוסקבה ועסק בקדחתנות בכתיבת מוזיקה לתיאטרון, כמו כן בתחום האופרה והמוזיקה הכנסייתית האורתודוקסית. יצירותיו הקוליות, קנו לו שם ברחבי רוסיה, ויצירותיו הכליות עוד יותר. ב-1910 העניק לו הצאר קצבה שנתית בזכות המוזיקה הכנסייתית שהלחין. להבדיל ממלחינים כמו פרוקופייב, מטנר ורחמנינוב גרצ'אנינוב נשאר ברוסיה אחרי המהפכה . התלהב מנפילת המשטר הקיסרי ואף הלחין המנון של רוסיה החופשית, על מלים של בלמונט .ב-1925 עוטר בתואר אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית, אך סבאותה שנה החליט להגר לצרפת. עבור 14 שנה ב-1939 היגר לארצות הברית, בה בילה את שאר חייו. ב-1946 קיבל אזרחות אמריקאית.^[5] גרצ'אנינוב נפטר בגיל 91 בניו יורק ונקבר בבית הקברות ולדימיר הקדוש על יד הכנסייה בעלת אותו השם במובלעת הרוסית ברובה פארמס -Rova Farms (כיום פארק רובה) ברשות המקומית ג'קסון (אנ') (Jackson Township), מחוז אושן, מדינת ניו ג'רזי.

המוזיקה הכנסייתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרצ'אנינוב היה איש מאמין וכתב יצירות כנסייתיות רבות, כולל מוזיקה לליתורגיה של יוחנן כריסוסטומוס ולחגים. הן נחשבות עד היום לנכסי צאן ברזל של הרפרטואר המקהלתי הרוסי. הוא ניסה ללא הצלחה להכניס כלי נגינה במוזיקה הכנסייתית האורתודוקסית יצירות כמו ליטורגיה דמוסטיקה הכתובה לתזמורת לא יכלה לעולם להתבצע בעת עבודת הקודש אלא רק במסגרת קונצרטית.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1910 הצאר ניקולאי השני העניק לו קצבה שנתית
1925 תואר "אמן מצטיין של רוסיה הסובייטית"
1954 לכבוד יום הולדתו ה-90 אורגן קונצרט בעיריית ניו יורק

מבחר יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימפוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

5 סימפוניות:

1894 – הסימפוניה הראשונה ב סי מינור אופוס 6 – ביצוע בבכורה בסנקט פטרבורג תחת שרביטו של ניקולאי רימסקי-קורסקוב ב־26 בינואר 1895
1908 – הסימפוניה השנייה "הפסטורלית" ב לה מז'ור אופוס 27, בוצעה בבכורה בקייב ב-1909 בניצוח המלחין
1923 – הסימפוניה השלישית במי מז'ור אופוס 100 – בוצעה בבכורה במוסקבה ב-1923 או 1924 בניצוחו של גרצ'אנינוב
1927 – הסימפוניה הרביעית בדו מז'ור אופוס 102, בוצעה בבכורה ב-9 באפריל 1942 על ידי הפילהרמונית של ניו יורק בניצוחו של ג'ון ברבירולי
1936 – הסימפוניה החמישית בסול מינור אופוס 153, בוצעה בבכורה ב-5 באפריל 1939 על ידי תזמורת פילדלפיה בניצוחו של לאופולד סטוקובסקי
שנות ה-1940 – קטעים מהסימפוניה השישית

קונצ'רטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

1895 – קונצ'רטו לצ'לו אופוס 8
1918 – קונצ'רטו In modo antico אופוס 81 לכינור
1932 – קונצ'רטו אופוס 132 לכינור
1938 – קונצ'רטו אופוס 159 לחליל, נבל וכלי קשת

יצירות תזמורתיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1892 – פתיחה קונצרטית ברה מינור
1893 – אלגיה לזכרונו של צ'ייקובסקי
1898 – מוזיקת במה למחזה "הצאר פיודור" מאת טולסטוי
1899 – מוזיקת במה למחזה "מותו של איוואן האיום" מאת טולסטוי
1899 – מוזיקת במה למחזה "בחלומות" מאת ולדימיר נמירוביץ'-דנצ'נקו
1905 – מארש אבל
1940 – רפסודיה על נושאים רוסיים אופוס 147
1944 או 1945 – פואמה אלגית אופוס 175
1946 – פתיחה חגיגית גדולה אופוס 178
1948-1947 – פואמה לירית אופוס 185

אופרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1901-1895 – אופרה "דובריניה ניקיטיץ'" לפי סיפור הבוגטיר דובריניה ניקיטיץ' – מופע בכורה ב-1903 בתיאטרון בולשוי במוסקבה^[5] הקדיש אותה לפיודור שליאפין
1910-1908 -Сестра Беатриса "אחות ביאטריס" Soeur Béatrice אופוס 50 – לפי מוריס מטרלינק – מופע בכורה ב-1912 בתיאטרון האופרה זימין – נאסרה בהמשך על ידי הצנזורה מכיוון שכללה הופעה של זמרת שגילמה את הבתולה מרים^[5]
1911 – אופרת ילדים "חלום העץ לחג המולד" אופוס 55
1924 – אופרת הילדים "החתול, התרנגול והשועל" אופוס 103
1946 – האופרה "החתונה" אופוס 180 – לפי גוגול

מוזיקה מקהלתית ושירים חילוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעל 100 רומנסות

1899 "4 מלודיות" – 4Mélodies לקול ממוצע ולפסנתר אופוס 20
1910 – מחזור השירים Снежинки "פתיתי שלג" לקול אישה או מקהלה ותזמורת או פסנתר אופוס 47
1909 – Les Fleurs du mal (פרחי הרוע) 5 שירים לפי שארל בודלר
1914 – ששה שירי ילדים "הדבורה" אופוס 66
1925 – "תחת הירח הגדל" – 4 שירים מעולם הילדים לפי טקסט מאת רבינדרנת טאגור
אופוס 95
1939 – Sonetti romani – סונטות רומאיות לקול ופסנתר – על טקסטים מאת ויאצ'סלב איוואנוב אופוס 160
- Piazza di Spagna, אופוס 160, מס. 1
- Fontana della Tartaruga, אופוס.160, מס. 2 מזרקת הצב
- Triton, אופוס 160, מס. 3 מזרקת הטריטון
- Il tramontare del sole al Pincio שקיעת החמה בפינצ'ו, אופוס 160, מס. 4
- Fontana di Trevi, אופוס. 160, מס. 5 מזרקת טרווי
Vers la victoire, הפואמה הסימפונית "אל הניצחון" (1943)
אמא רוסיה - על מלים מאת ניקולאי נקרסוב
המנון אבל
זכור את אלו שנפלו למען החירות

מוזיקה קולית כנסייתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרצ'אנינוב יצר בעיקר מוזיקה כנסייתית אורתודוקסית אבל גם יצירות עבור הכנסייה הקתולית ושירי מקהלה דתיים באנגלית.^[5]

1897 – ליטורגיית יוחנן כריסוסטומוס מס. 1, אופוס 13
1898 – ליטורגיית ערב חג המולד לשתי מקהלות מעורבות- אופוס 19
1902 – ליטורגיית יוחנן כריסוסטומוס מס. 2, אופוס 29 1902
1911 – Страстная седмица השבוע הקדוש, אופוס. 58
1912 – Всенощное бдение תפילת כל הלילה, אופוס 59
Хвалите Бога – 1915 (חוואליטה בוגה) שבחו את האל אופוס 65
1917 – ליטורגיה ביתית Liturgia Domestica (ליטורגיית יוחנן כריסוסטומוס מס. 3) אופוס 79
Missa Oecumenica – 1936 מיסה אקומנית אופוס 142
1937 – מיסה חגיגית Missa Festiva 1937 אופוס 154
1940 – Missa Sancti Spiritu ,מיסת הרוח הקודש אופוס 169
1942 – Et in Terra Pax מיסת ושלום על הארץ אופוס 166
1943 – ליטורגיית יוחנן כריסוסטומוס מס. 4, אופוס 177

שירי מקהלה באנגלית:

- Autumn (סתיו)
- Bless the Lord, O my soul, מס. 1 אופוס 59 (ברכי נפשי את ה')
- Cantate Domino (שירו לה')
- χερουβικὸς ὕμνος) Cherubic Hymn) בדו מז'ור אופוס 29
- Nunc dimittis (עתה הרשה)
- O be joyful in the Lord מס. 2, אופוס 19 (תהלים ק' – הריעו לה' כל הארץ)
- Φῶς Ἱλαρόν) O gladsome Light או Lumen Hilare)
- O praise the name of the Lord, מס. 2 אופוס 34
- Only-begotten Son (בנו יחידו -לפי הברית החדשה, יוחנן, ג,ט"ז)
- The Creed (אני מאמין)

מוזיקה קאמרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

1894 – רביעיית כלי קשת מס. 1 בסול מז'ור, אופוס 2
1897 – שני קטעים לכינור ולפסנתר אופוס 14
1906 – שלישייה עם פסנתר מס. 1 בדו מינור, אופוס 38
1913 – רביעיית כלי קשת מס.2 ברה מינור אופוס 70
1915 – רביעיית כלי קשת מס. 3 בדו מינור, אופוס 75
1919 – סונטה לכינור מס. 1 ברה מז'ור, אופוס 87
1927 – סונטה לצ'לו במי מינור, אופוס 113
1929 – רביעיית כלי קשת מס. 4 בפה מז'ור, אופוס 124
1931 – שלישייה עם פסנתר מס. 2 בסול מז'ור, אופוס 128
1933 – סונטה לכינור מס. 2 בדו מינור, אופוס 137
1940-1935 – סונטה לקלרנית מס.1 (סונטה לקלרנית או וויולה עם פסנתר, מס.1 אופוס 161
1943 – סונטה לקלרנית מס. 2, אופוס 172א

מוזיקה לפסנתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

1894- חמשה פסטלים לפסנתר Pastelles: Plainte, Méditation, Chant d'automne, Orage, Nocturne, אופוס 3 (קינה, מדיטציה, שיר סתיו, סערה, נקטיורן)
שני קטעים : פואמה, תהלוכה, Cortège, Poème, אופוס 18
2 קטעים: פרלוד, אימפרומפטו – Pieces: Impromptu, Prélude, אופוס 37
1911 – ארבע מזורקות Mazurkas, אופוס 53
1913 Pastelle No. 2, פסטל מס.2 שמונה קטעים לפסנתר, אופוס 61
שלושה מומנטים ליריים – פרלוד, ברסז, מזורקה Moments lyriques (Prélude, Berceuse, Mazurka), אופוס. 78 (פורסם ב־1950)
1923 – Livre d'enfants' ספר ילדים – 15 קטעים לפסנתר, אופוס 98
1924 – באחו הירוק, אופוס 99
1927 – שתי סונטינות לפסנתר, אופוס 1100
הספר של סבא, אופוס 119
1929 – גולות זכוכית, אופוס 123
1931- סונטה לפסנתר מס.1 בסול מינור, אופוס 129
1944 – סונטה לפסנתר מס.2 בסול מז'ור, אופוס 174
Petite Suite for Piano- 1944 – סויטה קטנה לפסנתר אופוס 176