אני פרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אני פרו
Annie Proulx
אני פרו, 2009
אני פרו, 2009
לידה 22 באוגוסט 1935 (בת 83)
נורוויץ', ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מחברת, תסריטאית, מחברת רומנים, עיתונאית, כותבת ספרי עיון, לבריתנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ורמונט, מכללת קולבי, אוניברסיטת קונקורדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים
פרס הספר הלאומי לספרות בדיונית (1994)
פרס פוליצר לסיפורת (1994)
פרס הארטלנד (1993)
פרס פן פוקנר (1992)
פרס לסיפורת אמריקנית של ספריית הקונגרס (1 בספטמבר 2018)
פרס או. הנרי (1998)
National Endowment for the Arts Fellowship
Doctor of Humane Letters (1994)
Legum Doctor (יוני 1999)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עדנה אן פרואנגלית: Edna Ann Proulx; נולדה ב-22 באוגוסט 1935) היא סופרת ועיתונאית אמריקאית.[1]

היא זכתה בפרס פן/פוקנר לסיפורת עבור הרומן הראשון שלה, Postcards. הספר השני שלה, "חדשות הספנות" (1993), זכה גם בפרס פוליצר וגם בפרס הספר הלאומי של ארצות הברית. הספר עובד ב-2001 לסרט באותו שם. הסיפור הקצר פרי עטה "הר ברוקבק", גם עובד, ב-2005, לסרט עטור פרסים, כולל פרס האוסקר, BAFTA וגלובוס הזהב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרו נולדה בשם עדנה אן פרו בנורוויץ', קונטיקט, לאם לויס נלי (לבית גיל) וג'ורג' נפוליאון פרו.[2] היא ממוצא אנגלי וקנדי-צרפתי.[3][4] מצד אמא, המשפחה הגיעה לחופי אמריקה מספר שנים אחרי המייפלאואר, בשנת 1635. היא סיימה את לימודי התיכון בפורטלנד, מיין, ולאחר מכן למדה בקולבי קולג' למשך תקופה קצרה בשנות החמישים, שם פגשה את בעלה הראשון, ה. רידג'לי בולוק, ג'וניור. לאחר הפסקה בלימודים, היא חזרה ללימודי התואר באוניברסיטת ורמונט משנת 1966 עד 1969, וסיימה בהצטיינות, ואף התקבלה לארגון המצטיינים, פי בטא קפא, תואר ראשון בהיסטוריה. את התואר השני השלימה באוניברסיטת סר ג'ורג' ויליאמס (כיום אוניברסיטת קונקורדיה) ב מונטריאול, קוויבק בשנת 1973.[5] היא התחילה, אך לא השלימה, לימודי דוקטורט. בשנת 1999, קונקורדיה העניקה לה תואר דוקטור לשם כבוד.[6]

פרו חייתה במשך יותר מ-30 שנה בורמונט, נישאה והתגרשה שלוש פעמים, ויש לה שלושה בנים ובת (ג'ונתן, גיליס, מורגן, וסילביה). ב-1994, היא עברה לגור בסרטוגה, ויומינג, ובילתה חלק מזמנה בצפון ניו-פאונדלנד על שפת מפרץ קטן הסמוך לל'אנס או מדוז. נכון ל-2017, פרו מתגוררת בסיאטל, וושינגטון.[7]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרו החלה את הקריירה שלה כעיתונאית. בשנת 1963 פרסמה את הסיפור הקצר הראשון שלה, "The Customs Lounge" במגזין למדע בדיוני If.[8] כעבור שנה התפרסם הסיפור "All the Pretty Little Horses", גם הוא מדע בדיוני, במגזין Seventeen, ובמשך שנות ה-70 הופיעו סיפורים נוספים, כולל אחד במגזין אסקווייר. אוסף הסיפורים הראשון שלה יצא בשנת 1988, והרומן הראשון, Postcards, בשנת 1992. באותה שנה היא קבלה מענק מהקרן הלאומית לאמנויות ובשנת 1993 זכתה במלגת גוגנהיים.

לאחר שפרסמה את ספרה "חדשות הספנות" (1993), עבורו זכתה בפרס פוליצר, היא זכתה לתשומת לב ציבורית רבה, וכתבה את הדברים הבאים על המעמד החדש שלה כסופרת ידועה:[9]

זה לא מועיל להשקפה שלך לגבי הטבע האנושי, זה בטוח. את מתחילה לראות, כאשר ההזמנות מגיעות מפסטיבלים ומכללות לבוא ולערוך הקראות (למשך שעה ועבור סכום גדול של כסף), שהמוסדות צדות סופרים בעלי הילה. רוב, לא ממש אכפת להם מהכתיבה שלך או מה את מנסה לומר. את שם בתור חפץ אנושי, כזה שזכה בפרס. זה מקנה לך תחושות מסוג מוזר וזהיר מאוד.

ב-1997, פרו זכתה בפרס דוס פאסוס לספרות. היא זכתה פעמיים באפרס או. הנרי לסיפור הקצר. ב-1998 היא זכתה עבור "הר ברוקבק", אשר הופיע במקור בהניו יורקר" ב-13 באוקטובר 1997, ופעם שנייה עבור "The Mud Below", אשר הופיע גם הוא ב"הניו יורקר", ב-22 וב-29 ביוני 1999. שניהם כלולים באוסף הסיפורים של פרו משנת 1999, Close Range: Wyoming Stories. הסיפור הראשי באוסף זה, "The Half-Skinned Steer", נבחר על ידי הסופר גאריסון קיילור להכללה באוסף "הסיפור הקצר האמריקאי הטוב ביותר 1998", ומאוחר יותר על ידי הסופר ג'ון אפדייק להכללה באוסף "הסיפור הקצר האמריקאי הטוב ביותר של המאה", שיצא ב-1999.[10][11]

ב-2007, המלחין צ'ארלס וואורינן הציע לפרו להפוך את "הר ברוקבק" לאופרה. האופרה, שכללה לברית מאת פרו עצמה, עלתה להופעת בבכורה ב-28 בינואר 2014 בתיאטרון המלכותי במדריד.[12]

כתביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי עיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Proulx, Annie (1980). Great grapes : grow the best ever. Pownal, Vermont: Storey Communications. 
  • Proulx, Annie; Nichols, Lew (1980). Sweet & hard cider : making it, using it, & enjoying it. Charlotte, Vermont: Garden Way Publishing. 
  • Plan and Make Your Own Fences & Gates, Walkways, Walls & Drives (1983), ISBN 0-87857-452-2
  • The Gourmet Gardener: Growing Choice Fruits and Vegetables with Spectacular Results (1987), ISBN 0-449-90227-7
  • Bird Cloud: A Memoir (2011), ISBN 978-0-7432-8880-4

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוספים בתרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים [עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2012— United States Artists Fellow award[14]
  • 2004—Aga Khan Prize for Fiction for "The Wamsutter Wolf"
  • 2002—Best Foreign Language Novels of 2002 / Best American Novel Award, Chinese Publishing Association and Peoples' Literature Publishing House (That Old Ace in the Hole)
  • 2000—WILLA Literary Award, Women Writing the West
  • 2000—Borders Original Voices Award in Fiction (Close Range, Wyoming Stories)
  • 2000—"People in Hell Just Want a Drink of Water," The Best American Short Stories 2000
  • 2000—English-Speaking Union's Ambassador Book Award (Close Range: Wyoming Stories)
  • 2000—The New Yorker Book Award, Best Fiction 1999 (Close Range: Wyoming Stories)
  • 1999—"Half-Skinned Steer", The Best American Short Stories of the Century, edited by John Updike
  • 1999—"The Bunchgrass Edge of the World," The Best American Short Stories 1999
  • 1999—"The Mud Below," O. Henry Awards: Prize Stories 1999
  • 1998—"Brokeback Mountain", National Magazine Award
  • 1998—"Brokeback Mountain", O. Henry Awards O. Henry Awards: Prize Stories 1998
  • 1998—"Half-Skinned Steer", The Best American Short Stories 1998
  • 1997—John Dos Passos Prize for Literature (for body of work)
  • 1997—Shortlisted for the 1997 Orange Prize (Accordion Crimes)
  • 1994—Pulitzer Prize, Fiction The Shipping News[15]
  • 1993—National Book Award, Fiction The Shipping News[16]
  • 1993—Irish Times International Fiction Prize The Shipping News
  • 1993—Chicago Tribune Heartland Prize for Fiction The Shipping News
  • 1993—PEN/Faulkner Award for Fiction (Postcards)

עיבודים לקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Annie Proulx." Contemporary Authors Online. Detroit: Gale, 2011. [1]
  • Hennessy, Denis M. "Annie Proulx." American Short-Story Writers Since World War II: Fifth Series. Ed. Richard E. Lee and Patrick Meanor. Detroit: Gale, 2007. Dictionary of Literary Biography Vol. 335. [2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אני פרו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Library of Congress Name Authorities: Proulx, Annie". 
  2. ^ http://findagrave.com/cgi-bin/fg.cgi?page=gr&GRid=136054038
  3. ^ Hennessy, D. M. (2007). Annie Proulx. In R. E. Lee & P. Meanor (Eds.), Dictionary of Literary Biography: Vol. 335. American Short-Story Writers Since World War II. Detroit: Gale.
  4. ^ Annie Proulx. (2013). In J. W. Hunter (Ed.), Contemporary Literary Criticism (Vol. 331). Detroit: Gale.
  5. ^ "Annie Proulx". www.concordia.ca. 
  6. ^ "Honorary Degree Citation - Annie Proulx | Concordia University Archives". archives.concordia.ca. 
  7. ^ WOOLFE, ZACHARY (26 בינואר 2014). "Love That Dare Not Sing Its Name". New York Times. 
  8. ^ "The Customs Lounge in If, Volume 13 No 4, September 1963 – E. Annie Proulx". 
  9. ^ "Facts & Fiction – 97.11.12". The Atlantic Monthly. 12 בנובמבר 1997. 
  10. ^ Myers, B. R. (July–August 2001). "A Reader's Manifesto". The Atlantic Monthly. 
  11. ^ Campbell, Duncan (16 באוגוסט 2001). "Critic savages 'pretentious' US literati". The Guardian. 
  12. ^ Anthony Tommasini (29 בינואר 2014). "Operatic Cowboys in Love, Onstage". New York Times. 
  13. ^ "Heart songs / E. Annie Proulx". Catalogue. National Library of Australia.
  14. ^ United States Artists Official Website
  15. ^ "Fiction". Past winners & finalists by category. The Pulitzer Prizes.
  16. ^ "National Book Awards – 1993". National Book Foundation. (With acceptance speech by Proulx and essays by Bob Shacochis and Mark Sarvas from the Awards 60-year anniversary blog.)