אנמיה ממארת
| תחום |
המטולוגיה  |
|---|---|
| גורם |
מחסור בוויטמין B12 |
| טיפול | |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine | article/204930 |
| DiseasesDB | 9870 |
| MeSH | D000752 |
| MedlinePlus | 000569 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | D51.0 |
| ICD-11 |
3A01.30 |
  | |
אנמיה ממארת[1] (באנגלית: Pernicious Anemia) היא חוסר בפקטור פנימי ובעקבותיו חסר של ויטמין B12. זוהי בדרך כלל מחלה אוטואימונית שפוגעת בתאי הדופן בקיבה Parietal cells, או בפקטור הפנימי Intrinsic Factor, או בשניהם גם יחד. עם זאת, המושג אנמיה ממארת (אנמיה פרניציוזה) משמש פעמים רבות לתיאור אנמיה הנובעת ממחסור בוויטמין B12 מכל סיבה.
חוסר B12 שנוצר, גורם לאנמיה מגלובלסטית ולתופעות נוירולוגיות ועלול אף להביא לסימנים דומים לסרטן דם (AML) עד כדי אבחון שגוי.[2][3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב-1849 תוארה לראשונה מחלה מסוכנת, שכונתה "אנמיה ממארת", משום שהלוקים בה נפטרו מסיבה שלא הייתה ידועה אז.
- ב-1920 התגלה שאנשים שאכלו הרבה מרק כבד הבריאו באטיות מן האנמיה. על סמך ממצא זה בוצע ב-1926 מחקר מבוקר של אכילת כבד כטיפול למחלה. החוקרים לא ידעו אומנם מהו החומר המצוי בכבד הגורם לריפוי, אך החולים נרפאו כליל מהמחלה.
- ב-1948 הצליחו החוקרים לזהות ולבודד את החומר שמונע אנמיה ממארת: החומר נקרא ויטמין B12.
רקע פיזיולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפקטור הפנימי (Intrinsic Factor) הוא חומר מסוג גליקופרוטאין, שנוצר בתאי דופן הקיבה: Parietal cells. חומר זה הכרחי לספיגה תקינה של ויטמין B12. בתריסריון הפקטור הפנימי נקשר לוויטמין B12, ובאילאום הסופי (החלק האחרון שלהמעי הדק) הפקטור הפנימי מסייע לוויטמין B12 להיספג לתאי המעי הדק, שם הוא מסיים את תפקידו ונהרס.
תופעות קליניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תופעות קליניות במצב של חוסר ויטמין B12: אנמיה מגלובלסטית, תופעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, שכיחות גבוהה של מחלות לב וכלי דם, ולנשים בהריון - שכיחות גבוהה להיווצרות פגמים מולדים אצל הילוד, ובעיקר פגמים בתעלה העיצבית; בנוסף - שיעור גבוה של מקרי הפלה טבעית. חסר חמור יכול לגרום גם לדלקת של הלשון.
ערך מורחב – ויטמין B12
אנמיה ממארת היא מחלה אוטואימונית, ולכן היא מופיעה בשכיחות גבוהה יחד עם מחלות אוטואימוניות אחרות.
תופעות פתולוגיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניוון של רירית הקיבה.
שינויים אופייניים במערכת העיכול עקב אנמיה מגלובלסטית.
אבחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בדיקות המטולוגיות אופייניות לאנמיה מגלובלסטית.
- בדיקות ביוכימיות: רמה נמוכה של ויטמין B12 בפלזמה, רמות גבוהות של הומוציסטאין ושל חומצה מתילמלונית בפלזמה.
- מבחן שילינג - בדיקה שמטרתה לבדוק האם חוסר של ויטמין B12 נגרם עקב בעיות בספיגה במערכת העיכול, ואם כן - האם הסיבה היא חוסר של פקטור פנימי (כפי שקורה באנמיה ממארת), או לא.
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זריקות חוזרות לשריר של ציאנוקובלמין או הידרוקסיקובלמין, עד להעלמות התופעות הקליניות.
- לאחר מכן - מתן ציאנוקובלמין תת-לשוני. לחלופין - מינון גבוה מאוד של ויטמין B12 בבליעה - יכול לגרום לספיגה של ויטמין B12 במעי הדק, אף ללא פקטור פנימי. טיפול זה נדרש בדרך כלל לכל החיים.
- הוספת חומצה פולית במקרים של מחסור חמור - יכולה להקל על האנמיה, ואף למנוע פגמים מולדים, אבל נדרשת זהירות רבה, כי חומצה פולית לא מקילה כלל על התופעות הנוירולוגיות והפסיכיאטריות, הנגרמות עקב חוסר ויטמין B12.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנמיה ממארת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ למרות השם - אנמיה ממארת איננה מחלה ממארת.
- ^ Cristi Aitelli, Lori Wasson, Ray Page, Pernicious anemia: presentations mimicking acute leukemia, Southern Medical Journal 97, 2004-03-01, עמ' 295–297 doi: 10.1097/01.SMJ.0000082003.98003.88
- ^ I. S. Dokal, T. M. Cox, D. A. Galton, Vitamin B-12 and folate deficiency presenting as leukaemia, BMJ (Clinical research ed.) 300, 1990-05-12, עמ' 1263–1264
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.