אנסון רייני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אנסון פרנק רייני)
אנסון רייני
Anson Rainey
לידה 11 בינואר 1930
דאלאס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בפברואר 2011 (בגיל 81)
מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים שערי תקווה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ברקן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט דניאל סיון, דוד ענבר, יגאל לוין, איתמר זינגר, נדב נאמן, תמר צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ציפורה כוכבי-רייני עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יוני רייני עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריה אנסון פרנק רייניאנגלית: Anson Frank Rainey;‏ 11 בינואר 1930 - 19 בפברואר 2011) היה בלשן וארכאולוג אמריקאי-ישראלי. פרופסור לתרבויות המזרח התיכון ולבלשנות שפות שמיות באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייני נולד בדאלאס שבטקסס. בין השנים 1947–1955 למד לתואר ראשון בלימודי דת ולתואר שני במקרא ותאולוגיה. בין השנים 1955–1964 למד היסטוריה ולימודי הים התיכון בארצות הברית ובישראל וקיבל תואר דוקטור. בהמשך הצטרף לסגל אוניברסיטת תל אביב, ומ-1970 כיהן שם כפרופסור חבר; מ-1981 כפרופסור מן המניין. לימד גם כפרופסור מן החוץ באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללת אורות.

פרסם מאמרים וספרים רבים בתחומי מחקרו, והיה ממניחי היסודות למחקר הגאוגרפיה ההיסטורית בארץ ישראל. כן ניהל כמה חפירות ארכאולוגיות ביניהן: תל מיכל, תל באר שבע ועוד.

מחקרו הגדול היה חקר מכתבי אל-עמארנה. בשנת 1970 פרסם מהדורות נוספות ומעודכנות שכללו לוחות נוספים שנחשפו באתר החפירות או נמצאו באוספים פרטיים הוא שתרגם מחדש את הלוחות שלא נכללו בפרסומו של יורגן אלכסנדר קנודטזון מתעודה א"ע 359 ועד א"ע 379. בשנת 1996 פרסם רייני ארבעה כרכים הדנים בלשון מכתבי אל עמרנה.[1]

ב-1980 עבר תהליך גיור ונטל את השם "אריה". התגורר בשערי תקווה, היה נשוי ואב לבן.

ב־19 בפברואר 2011, נפטר רייני לאחר מחלה קשה ונקבר בבית העלמין בברקן. השאיר אחריו את אשתו ציפורה כוכבי-רייני, ד"ר לשפות שמיות עתיקות ומרצה במכללה האקדמית בית ברל, ואת בנם יוני. אשתו המשיכה את המפעל של רייני וב-2005 פורסם ספרה "למלך אדוני - מכתבי אל-עמארנה" הכולל 350 מכתבים מתורגמים לעברית.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנסון רייני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נדב נאמן, תעודות עמארנה בין מחקר היסטורי לממצא ארכאולוגי זמנים 101 עמוד 4, 2008
  2. ^ מקור ראשון, מוסף דיוקן, 1 באפריל 2011.