שערי תקווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שערי תקווה
הכניסה לשערי תקווה
הכניסה לשערי תקווה
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית שומרון
גובה ממוצע ‎177‏ מטר
תאריך ייסוד 1983
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 5,811 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎3.1%‏ בשנה עד סוף 2016
http://www.shaarey-tikva.muni.il

קואורדינטות: 32°07′23″N 35°01′34″E / 32.1231401590961°N 35.0259920770048°E / 32.1231401590961; 35.0259920770048

לחצו כדי להקטין חזרה
אלקנהשערי תקווהמגן דן (אלקנה)עזון עתמהבית אמיןכביש 5כביש 505סניריאאלקנה ושערי תקוה.JPG
אודות התמונה

לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

תצלום אוויר, פברואר 2014

שערי תקווה (שַׁעֲרֵי תִּקְוָה) היא התנחלות ויישוב קהילתי-עירוני במערב השומרון, הממוקמת סמוך לכביש 5, כשלושה קילומטר ממזרח לקו הירוק, ליד אלקנה, עץ אפרים, ראש העין ואורנית, ובקרבת הכפרים הפלסטינים עזון עתמה ובית אמין. היישוב הוכרז בשנת 1990 כוועד מקומי עצמאי תחת מועצה אזורית שומרון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שערי תקווה היה היישוב הראשון ביהודה ושומרון שהוקם ביוזמה עסקית פרטית. הוא הוקם על ידי יערי רוזן ורחל רהט, באמצעות חברה בבעלותם בשם "יו"ש השקעות מקרקעין ופיתוח בע"מ"[2]. החל מסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 יצא רוזן לסיורים ברחבי יהודה ושומרון בחיפוש אחר קרקעות זמינות לרכישה, וניפגש בחשאי עם סוחרי קרקעות ערבים̈[3]. בשנת 1980 רכש ביחד עם שותפתו רחל רהט את הקרקעות שבתחום הכפר עזון עתמה שמאוחר יותר הוקמו עליהן היישובים שערי תקווה ועץ אפרים[4]. עם רכישת הקרקעות הם החלו בקידום תוכנית בנין עיר וחלוקת השטח למגרשים לבניה פרטית. כמו כן החלו לשווק את הקרקעות באמצעות אסיפות ופגישות ברחבי המדינה, כדי לשכנע אנשים לרכוש מגרשים̈ לבניית בתים פרטיים במחיר של בין 2,000 ל-4,000 דולר לדונם ועלות בנייה שהיא שליש מהעלות בתחומי הקו הירוק. לאחר שנתיים של שיווק, כל המגרשים נרכשו, ובינואר 1982 נערך טקס עליה לקרקע[5]. רוכשי המגרשים נדרשו לבנות את הבתים בעצמם במתכונת של "בנה ביתך"[6] בנוסף שילמו ‭5,000‬ עד ‭ - 6,000‬דולר על פיתוח התשתיות: כבישים, ביוב, מים, וחשמל לחברה נוספת בבעלות רוזן ורהט - "החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ". ואלף דולר כ"הלוואה" למשרד החינוך והתרבות להקמת גני ילדים ובתי־ספר, ‬כסף שהיה אמור להיות מוחזר לוועד המקומי ביישוב כאשר יתקבל תקציב ממשלתי. עד אוקטובר 1982 50 בתים ביישוב כבר היו בבנייה[7].

בשנת 1983, שלוש משפחות הראשונות עברו להתגורר ביישוב[8]. כמו כן הוקמה עמותה של המשתכנים ביישוב. שמו של היישוב "שערי תקווה" נבחר משום שהוא ממוקם על כביש 5 המוביל לפרברי פתח תקווה[9].

בשנת 1984, החלו רוכשי הקרקעות להתלונן על עיכובים בפיתוח היישוב, ניהול כספי לא תקין, בעיות ברישום הבעלות על הקרקע ועל כך שאין עדיין תוכנית מתאר[10]. בנוסף הוגשו שתי בקשות לפירוק לחברות של רוזן ורהט, מצד מתיישבי מתיישבי גני מודיעין (יישוב נוסף שייזמו רוזן ורהט) על כך שאף על פי ששילמו על פיתוח תשתיות, הם לא הוקמו[11]. ומצד חברת רסקו, בנוגע לשטח קרקע בכפר חארס ליד שכם, שנרכש עם הבטחה שיש היתר עסקה מהמנהל האזרחי על בעלות, אף על פי שלא הייתה ברשותם[12]. בספטמבר 1984, נפתח הליך בבית המשפט המחוזי בתל אביב שהוביל זמן מה לאחר מכן למתן צו פירוק ל "יו"ש השקעות מקרקעין ופיתוח בע"מ", שהכונס הרשמי משמש כמפרק החברה. הסכסוך המשפטי נמשך כעשרים שנה והגיע לדיון עד בית המשפט העליון[13]. לאחר שנתיים של עיכובים, פנו רוכשי הקרקעות למשרד השיכון וביקשו שיקבל עליו חסות ופיקוח על הנעשה בשטח, המשך הפיתוח של היישוב נעשה בסיוע ממשלתי.

בזמן האינתיפדה הראשונה (בשנים 1988–1989) יידו תושבים מהכפר עזון עתמה אבנים ובקבוקי תבערה לעבר היישוב הממוקם מטרים ספורים מבתי שערי תקווה (ביישוב עוד לא הייתה גדר היקפית)[14]. בתגובה נכנסו התושבים לכפר מספר פעמיים ופגעו ברכוש[15][16]. לאחר הסכם אוסלו ב' סווגו הכפרים הסובבים את היישוב כשטח B עזון עתמה ובית אמין וסניריא. עם זאת מספר בתים ביישוב נבנו לאחר ההסכם על אדמות הכפר עזון עתמה בשטח B[17].

בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003 החלה ישראל בהקמתה של גדר הפרדה. משולש הכפרים עזון עתמה ובית אמין וסניריא בותר על ידי הגדר, תוך איבוד חלק מהשטחים החקלאיים שלהם. הכפר עזון עתמה מנותק משאר הגדה המערבית על ידי גדר ההפרדה תוך השארת שערי תקווה בצידו ה"ישראלי" של המכשול (אך מוקפת בשלושה צדדים על ידי הגדר). הדרך היחידה המקשרת את תושבי הכפר עם שאר הגדה היא שער בגדר, שפתוח רק בשעות היום[18]. בשנת 2016, בית ספר הממלכתי-דתי בשערי תקווה הוקם ללא קבלת האישורים הנדרשים מהמנהל האזרחי על קרקע פלסטינית בבעלות פרטית[19]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית היישוב מעורבת, וכוללת חילוניים ודתיים. הבניה היא ברובה בתים צמודי קרקע, חלקם דו-משפחתיים. ביישוב מצויים מספר גנים ומעונות יום, וכן בי"ס יסודי. בין השירותים החברתיים ניתן למנות מתנ"סים, חוגים, מועדון שיט, מועדוני נוער, תנועות נוער, ספריה ומועדון ספורט הכולל בריכה ומגרשי טניס. בנוסף, ביישוב קיימים מרכז מסחרי, מרפאות ושירותי דת שונים.

היישוב זכה בחמישה כוכבי יופי בתחרות "קריה יפה" של המועצה לישראל יפה.

אבטחת היישוב היא מהמתקדמות ביותר, וכוללת שביל היקפי, "גדר חכמה" וסיורים של רכבי ביטחון.

בשערי תקווה שני בתי ספר יסודיים אשר משמשים את תלמידי היישוב בכיתות א' עד ו'. בשנת 2012 נפתח גם בית ספר יסודי דתי. תלמידי הכיתות העל-יסודיות לומדים ב"חטיבת הביניים אורנית" שביישוב אורנית.

בשנת 2007 הועלתה הצעה לאחד את שערי תקווה, עץ אפרים, אלקנה ואורנית לישות מוניציפלית אחת. לאור התנגדות חלק מהתושבים ביישובים ההצעה ירדה לבסוף מהפרק.

בשנת 2011 נבנה ביישוב ספסל באורך של 320 מטרים[20].

נכון לשנת 2015 אוכלוסיית שערי תקווה מונה למעלה מ-1000 משפחות.

סמל היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל נבחר על ידי ועד היישוב וכולל את המוטיבים הבאים:

  • היונה - הכמיהה לשלום
  • ההרים - הרי השומרון בהן שוכן שערי תקווה
  • הים - מסמל את המרחק הקצר בין היישוב לים התיכון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שערי תקווה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016.
  2. ^ אידיאולוגיה וכסף, מעריב, 14 בדצמבר 1982
  3. ^ ניבה לניראשמת שומרון - שם קבוע, דבר, 12 בפברואר 1982
  4. ^ יאיר קוטלרלמכירה:רוב אדמות יהודה ושומרון , מעריב, 15 באוקטובר 1982
  5. ^ שערי התקוה: בהלה לזהב, מעריב, 21 בינואר 1983
  6. ^ אשמת שומרון - שם קבוע, דבר, 12 בפברואר 1982
  7. ^ יאיר קוטלרבולמוס הבנייה ביהודה ושומרון במחירים מרקיעים, מעריב, 1 באוקטובר 1982
  8. ^ מרדכי אלקן, אלפי משפחות יגורו בישובים שיזמים פרטיים מקימים בשומרון, מעריב, 15 במאי 1983
  9. ^ המהפך בשומרון, מעריב, 17 בדצמבר 1982
  10. ^ המשטרה צותתה, מעריב, 10 בדצמבר 1985
  11. ^ מתיישבי "גני מודיעין" תובעים כונס נכסים, מעריב, 20 באוגוסט 1984
  12. ^ רסקו דורשת כונס נכסים לחברות שקנו קרקע ביו"ש, מעריב, 25 באוגוסט 1985
  13. ^ פסק-דין בתיק ע"א 1902/90 - בית המשפט העליון בירושלים - 08/03/2005
  14. ^ בקבוק תבערה הושלר לעבר בית ביישוב שערי־תקווה, מעריב, 27 בדצמבר 1988
  15. ^ מאות מתנחלים השתלטו למשך 3 שעות על כפר שתושביו השליכו אבן ופצעו ילד, מעריב, 5 בפברואר 1989
  16. ^ מתנחלים התפרעו ליד הכפר עזון עטמה, מעריב, 24 במאי 1989
  17. ^ שבתי בנדט‏, בתים נבנו על שטחי B בשערי תקווה - תוך הפרת הסכם אוסלו, באתר וואלה! NEWS‏, 31 ביולי 2017
  18. ^ גדעון לויאקספרס של חצות, באתר הארץ, 27 בפברואר 2007
  19. ^ יותם ברגר, ירדן סקופ, בית ספר יסודי בהתנחלות שערי תקווה פועל על קרקע פלסטינית פרטית, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2016
  20. ^ עמיחי אתאלי, לנצח את גאודי: הקרב על שבירת שיא גינס, באתר nrg‏, 2 ביוני 2011