ציפורה כוכבי-רייני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ציפורה כוכבי-רייני
Profesor Cochavi-Rainey.jpg
לידה 14 בדצמבר 1954 (בת 63)
ענף מדעי בלשנות
ארצות מגורים ישראל
תרומות עיקריות
חקר מכתבי אל-עמארנה

פרופסור ציפורה (ציפי) כוכבי-רייני (נולדה ב-14 בדצמבר 1954 בפתח תקווה) היא בלשנית וחוקרת במחלקה ללשון עברית במכללה האקדמית בית ברל[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציפורה כוכבי גדלה ברמת גן, כבת שנייה מבין חמישה אחים. אמהּ, זהבה כוכבי, הייתה ילידת תימן שעלתה לארץ בגיל 3 ועבדה כחובשת ראשית במגן דוד אדום. אביה, משה כוכבי, יליד תימן אף הוא, עלה לארץ בגיל שנה ועבד רוב חייו כקבלן בניין.

כוכבי גדלה בבית דתי אך חונכה בבית ספר חילוני. בהיותה כבת 12 החליטה לחיות כחילונית, אך המשיכה לנהל אורח חיים דתי בבית הוריה, שהשפיעו על חינוכה תוך חשיפתה לספרות ועידוד למידה והעשרה. בגיל 18 התגייסה לצה"ל ושירתה בקריה בתל אביב במקביל ללימודים אקדמיים באוניברסיטת תל אביב.

עיסוק בבלשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוכבי-רייני החלה להתעניין בבלשנות כבר בגיל 9. בשנותיה בתיכון הצטיינה בלשון והחלה להשתתף בהרצאות באוניברסיטת תל אביב עוד בהיותה בת 16. היא התמחתה בשפות שמיות וחמיות במהלך לימודיה באוניברסיטה זו. את התואר הראשון סיימה בשנת 1978, ואת תוארה השני ב-1983. נושא התזה שלה (בהנחייתו של פרופסור רפאל קוטשר) עסק בניתוח לשוני של הדיאלקט האכדי של הסופרים המצריים במאה ה-14 לפנה"ס שנתגלו בארכיון של אל-עמארנה. סיימה את התואר השלישי בשנת 1989. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בניתוח הדיאלקט האכדי של הסופרים המצריים במאות ה-14 וה-13 לפנה"ס. מנחיה בעבודת הדוקטורט היו השומרולוג והאשורולוג פרופסור רפאל קוטשר, והאגיפטולוג פרופסור מרדכי (מורי) גילולה.

כוכבי-רייני משמשת כמרצה בחוג ללשון עברית במכללת בית ברל משנת 1986 ועד היום. בעבר עסקה בתחום ההוראה והחינוך במגוון מוסדות אקדמאים. בין השאר עבדה בשנת תשמ"ט כמרצה לעברית בגרץ' קולג' (Gratz College) וכמרצה לעברית מקראית בבית המדרש לרבנים ליהדות מתחדשת (Reconstructionist Rabbinical College); בשנת תשנ"ג הייתה מרצה לתלמידים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן; ובשנת תשנ"ו הייתה מרצה לעברית מקראית באוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה.

ספריה ומאמריה עוסקים בנושאים לשוניים ולשוניים-סגנוניים של הטקסטים הכתובים בעיקר בכתב היתדות ובהירוגליפים.

אחד ממכתבי אל עמרנה

כוכבי-רייני עסקה רבות במחקר על מכתבי אל-עמארנה, תכתובות בין מלך מצרים לעמי האזור מאמצע המאה ה-14 לפנה"ס. היא חקרה מכתבים אלה לצידו של בעלה, הפרופסור אנסון רייני, והמשיכה את מחקריו של רייני לאחר מותו. ב-2005 פורסם ספרה "למלך אדוני - מכתבי אל-עמארנה", הכולל 350 מכתבים מהארכיון, מתורגמים לעברית.

הקשר עם נעמי פרנקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת שירותה הצבאי פגשה כוכבי-רייני את הסופרת נעמי פרנקל, והן הפכו לידידות עד מותה של פרנקל בשנת 2009. כוכבי-רייני עסקה בניתוח ספריה של פרנקל ובכתיבת הביוגרפיה שלה[2] שנמסרה לה מפרנקל עצמה[3]. בנוסף כתבה שני תסריטים המבוססים על ספריה של פרנקל - "ברקאי" ו"פרדה"[4]. התסריט הראשון הומחז והועלה על בימות תיאטראות בסלמנקה ובטולדו שבספרד.

כוכבי-רייני היא היורשת היחידה של פרנקל[5].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1982 נישאה לפרופסור אנסון רייני, שהיה בעברו כומר והתגייר[6]. רייני נודע בעולם כחוקר תרבויות המזרח התיכון הקדום וכחוקר שפות שמיות, כתאולוג וכארכאולוג. כוכבי-רייני הכירה את בעלה כאשר היה המרצה שלה באוניברסיטה. בנם יוחנן (יוני) קרוי על שם הארכאולוג יוחנן אהרוני.

כוכבי-רייני ובעלה עברו להתגורר ביישוב שערי תקווה. ביתם נבנה בין השאר כדי שיוכל להכיל את ספרייתם הפרטית, המכילה כ-5,000 ספרים.

רשימת פרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. כוכבי-רייני, צ.  מכתבי שלונסקי – עיון לשוני וסגנוני. ירושלים: גפן בית הוצאה לאור, 2018.
  2. Cochavi-Rainey,Z. The Tell El-Amarna Correspondence: Volume 2. Leiden-Boston. (edited and completed) 2015.
  3. כוכבי-רייני, צ. "מלכת הקונכייה": אל האור, הוצאת "גפן", 2013.
  4. כוכבי-רייני, צ. "מלכת הקונכייה": זריחה ושקיעה, הוצאת "גפן", 2013.
  5. כוכבי-רייני, צ. "מלכת הקונכייה": ניצחון הרוח, הוצאת "גפן", 2013.
  6. Cochavi-Rainey, Z. The Akkadian Dialect of the 14th to the 13th Centuries BCE. AOAT 374. Münster:  Ugarit Verlag. 2011.
  7. כוכבי-רייני, צ.  "פרדה" לנעמי פרנקל - ניתוח ספרותי, לשוני-סגנוני, הוצאת "גפן", 2007.
  8. כוכבי-רייני, צ.  למלך אדוני- מכתבי אל-עמארנה בתרגום עברי. ירושלים: מוסד ביאליק, 2005.
  9. כוכבי-רייני, צ. מראות, צבעים, קולות וצלילים – ניתוח לשוני-סגנוני של הרומן "ברקאי" לנעמי פרנקל, הוצאת "גפן" ירושלים-ניו-יורק, 2004.
  10. Cochavi-Rainey, Z. The Akkadian Texts Written by Alashian Scribes in the 14th-13th Centuries. Munster: Ugarit Verlag. 2003.
  11. Cochavi-Rainey, Z. Royal Gifts in the Late Bronze Age` Selected Texts Recording Gifts to Royal Personages. With archaeological contributions by Lilyquist, Ch. Beer-Sheva, vol. XIII. Studies by the Department of Bible and Ancient Near East, Ben-Gurion University of the Negev Press, 1999.
  12. Sivan, D.  and Cochavi-Rainey, Z. West Semitic Vocabulary in Egyptian Script of the 14th to the 10th Centuries BCE. Beer-Sheva, vol. VI. Studies by the Department of Bible and Ancient Near East, Ben-Gurion University of the Negev Press, 1992.
  13. (פרק בתוך ספר) כוכבי-רייני, צ' (2018) ברית השלום בין חַתֻּשִלִי ג' מלך חַתִּי ורעמסס ב' מלך מצרים (תרגום הנוסח האכדי), בתוך אמנון אלטמן (מחבר), בריתות מדיניות במזרח הקדום, ירושלים: מוסד ביאליק, עמ' 416-413.

ספרים שערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. פרנקל נעמי, פרדה, הוצאת גפן, ירושלים 2003.
  2. אנקורי, מ. תרגום ספרו של ק. ג. יונג, זכרונות, חלומות, מחשבות, הוצאת רמות אוניברסיטת תל אביב, תשנ"ד.
  3. אנקורי, מ. הלב והמעין, חסידות ופסיכולוגיה אנליטית, תל אביב: הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב, 1991
  4. .אנקורי, מ. וזה היער אין לו סוף, מיסטיקה יהודית ופסיכולוגיה אנליטית, רמת השרון: "גבל" מוציאים לאור, 1989.
  5. Cochavi-Rainey, Z. (& William Schniedewind) The Tell El-Amarna Correspondence: Volume 1. Leiden-Boston. (edited and completed) 2015.
  6. פיש הכריש / כתבו ואיירו: מקסים אורום, איילת באום, נעם זיו ו-6 אחרים ; הוגת הרעיון והמפיקה: דנה פאר ; ניקוד ועריכה: פרופ' ציפורה כוכבי-רייני[7]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. Cochavi-Rainey, Z. and Rainey, A. F.   Finite verbal usage in the Jerusalem Amarna letters. Ugarit Furschungen 39 (2008), pp. 37-56.
  2. על כמה מאפיינים לשוניים ולשוניים סגנוניים ברומן "פרדה" לנעמי פרנקל, מועד, ט"ו (2005), עמ' 196-144
  3. ניתוח מורפו-סינטקטי וסמנטי של הרומן "ברקאי" מאת נעמי פרנקל, בלשנות עברית  54, 2004.
  4. שמות עצם בלשון העברית על רקע הלשונות השמיות, חלקת לשון, שנה שנייה, מספר 3-4 (5-6), קיץ תשנ"א.
  5. מכתבי ירושלים בארכיון אל-עמארנה, מחקרי חג, כתב עת לתרבות יהודית,  .2000
  6. Cochavi-Rainey, Z. Some Grammatical Notes on EA 14, Israel Oriental Studies, 18 (1998), pp. 207-228.
  7. Cochavi-Rainey, Z. Egyptain Influence in the Amarna Texts,. Ugarit Furschungen 29 (1997), pp. 55-114.
  8. מבחר דימויים, תיאורים ומטבעות לשון במכתבי אל-עמארנה והשוואתם למקרא, לשוננו 60 (תשנ"ז), עמ' 179-165.
  9. Cochavi-Rainey, Z. The Style and Syntax of EA 1. Ugarit Furschungen 25 (1993), pp. 75-84.
  10. Cochavi-Rainey, Z.  and Rainy, A. Comparative Grammatical Notes on the Treaty between Ramses II and Hattusili III. pp. 796-823 in Israeli-Groll, ed., Studies in Egyptology Presented to Miriam Lichtheim.  Jerusalem: Magness Press. 1990.
  11. Cochavi-Rainey, Z. Egyptian Influence in the Akkadian Texts Written by Egyptian Scribes in the Fourteenth and Thirteenth Centuries B.C.E. Journal Of Near Eastern Studies, 49, No.1 (1990), pp. 57-65.
  12. Cochavi-Rainey, Z. Tenses and Modes in Cuneiform Texts Written by Egyptian Scribes in the Late Bronze Age. Ugarit Furschungen 21 (1989), pp. 5-23.
  13. Cochavi-Rainey, Z. Canaanite Influence in the Akkadian Texts Written by Egyptian Scribes in the 14th and 13th Centuries B.C.E. Ugarit Furschungen 21 (1989), pp. 39-46.

ערכים אנציקלופדיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. Cochavi-Rainey, Z. (2013).     Amarna Canaanite and Hebrew. In the Encyclopedia of Hebrew Language and Linguistics (Vol. 1, pp. 96-98). Boston: Brill.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הדף של פרופסור רייני במכללת בית ברל
  2. ^ עדי בן חור, ביקורת על הספר "מלכת הקונכיה" באתר מידה
  3. ^ נדב שרגאי, ‏בין בית אלפא לחברון, באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2013
  4. ^ צור ארליך, מאמר על הביוגרפיה של נעמי פרנקל
  5. ^ דליה קרפלסיפור חייה הסוער של הסופרת נעמי פרנקל מגיע לשיא נוסף לאחר מותה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2013
  6. ^ יגאל לוין, דברים לזכרו של אנסון רייני באתר אוניברסיטת בר אילן
  7. ^ מקסים אורום, איילת באום, נעם זיו ו-6 אחרים, פיש הכריש, רמת גן: עיריית רמת-גן אגף חינוך - היחידה לטיפול בתלמידים עולים ובני עולים, 2014-01-01