פול קרוצן

פול קרוצן
Paul Crutzen
לידה	3 בדצמבר 1933 (בן 87); אמסטרדם, הולנד
ענף מדעי	כימיה
מקום לימודים	אוניברסיטת סטוקהולם
מוסדות	אוניברסיטת אוטרכט; המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה; אוניברסיטת מיינץ ;
פרסים והוקרה	פרס נובל לכימיה (1995); פרס טיילר להישג סביבתי (1989); פרס הסביבה של וולוו (1991); עמית אלכסנדר פון הומבולדט; פרס המחקר של מקס פלנק (1994); הרצאת לאו סילארד (1985); מפקד במסדר האריה של הולנד; עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר; פרס הומבולדט; עמית האיגוד הגאופיזי האמריקאי; חבר זר של החברה המלכותית; מדליית הזהב של לומונוסוב (2019); Environment Prize (1994) ;

פול יוזף קרוצן (בהולנדית: Paul Josef Crutzen; נולד ב-3 בדצמבר 1933) הוא קלימטולוג וכימאי הולנדי, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 1995.^[1]^[2]^[3] הוא מוכר בשל מחקריו בנושא שינוי האקלים, ובשל הפצת המונח אנתרופוקן, המעיד על השפעתו הנרחבת של האדם על כדור הארץ, ובראשה הכחדת מינים המונית.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוצן נולד בהולנד. בשנת 1940 החל את לימודיו בבית ספר יסודי. במהלך לימודיו בתיכון הוא הגיע לשליטה גבוהה בצרפתית, אנגלית וגרמנית. בנוסף, התמקד בלימודיו גם במדעי הטבע. בהמשך למד הנדסה אזרחית, אך לימודיו אלה נקטעו בשל גיוס לשירות חובה בצבא הולנד - שם שירת במשך כשנתיים.

קריירה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של קרוצן מתמקדים בכימיה אטמוספירית, והוא ידוע בעיקר בזכות מחקריו בנושא הידלדלות שכבת האוזון.^[4]^[5]^[6]^[7]^[8]^[9] בשנת 1970 הצביע על כך שפעילות האדם עלולה להגדיל את כמות החנקן החמצני בסטרטוספירה - תוצאה של תגובת שרשרת הנגרמת בשל השימוש הגובר בדשנים.^[10]

אנתרופוקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אנתרופוקן

קרוצן ייחס להשפעת האדם על כדור הארץ במאות השנים האחרונות, מאז המהפכה התעשייתית, משמעות כה רבה עד כי ניתן להגדירה כתקופה גאולוגית חדשה.^[11] הוא הציע ביחד עם שותפו למחקר, יוג'ין סטורמר, את המונח אנתרופוקן לציון התקופה הגאולוגית הנוכחית. באשר לשאלה מתי התחיל עידן האנתרופוקן, הם אמרו:

לקבוע תאריך ספציפי יותר לתחילת "האנתרופוקן" נראה שרירותי במקצת, אך אנו מציעים את החלק האחרון של המאה ה -18, אם כי אנו מודעים לכך שניתן להציע הצעות חלופיות (חלקן אולי אפילו יכללו את כל ההולוקן). עם זאת, אנו בוחרים בתאריך זה מכיוון שבמשך אלפיים השנים האחרונות ההשפעות הגלובליות של פעילויות אנושיות התגלו בבירור. זו התקופה בה נתונים שאוחזרו מליבות הקרחונים מראים את תחילת הגידול בריכוזים של כמה "גזי חממה" באטמוספירה - בפרט CO2 ו-CH4. זמן זה חופף להמצאת מנוע הקיטור בידי ג'יימס וואט בשנת 1784.^[12]

אף שקמו לה מתנגדים,^[13] קיבלה התפיסה של קרוצן תמיכה רחבה מגאולוגים רבים. בשנת 2008 פורסם מאמר רב מחברים, התומך בגישת האנתרופוקן.^[14] עם זאת, אין עדיין הגדרה רשמית לתחילת האנתרופוקן, והמונח נתון במחלוקת עזה.

התחממות עולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – התחממות עולמית

בינואר 2008 פרסם קרוצן ממצאים המראים שפליטות תחמוצת החנקן (N₂O) במהלך ייצור דלקים ביולוגיים תורמות יותר להתחממות כדור הארץ מאשר הדלקים המאובנים שהם מחליפים.^[15]

חורף גרעיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – חורף גרעיני

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוצן נישא בשנת 1958 לטרטו סויניין. לזוג נולדו שתי בנות, שמותיהן אילונה וסילביה.^[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא פול קרוצן בוויקישיתוף

פול קרוצן, באתר פרס נובל (באנגלית)
פול קרוצן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² Autobiography from nobelprize.org
^ CV from nobelprize.org
^ An Interview - Paul Crutzen talks to Harry Kroto Freeview video by the Vega Science Trust.
^ Ramanathan, V.; Crutzen, P.J.; Kiehl, J.T.; Rosenfeld, D. (2001). "Aerosols, Climate, and the Hydrological Cycle". Science 294 (5549): 2119–2124. Bibcode:2001Sci...294.2119R. PMID 11739947. doi:10.1126/science.1064034. Unknown parameter |citeseerx= ignored (עזרה)
^ Ramanathan, V.; Crutzen, P.J.; Lelieveld, J.; Mitra, A.P.; Althausen, D. (2001). "Indian Ocean Experiment: An integrated analysis of the climate forcing and effects of the great Indo-Asian haze". Journal of Geophysical Research 106 (D22): 28,371–28,398. Bibcode:2001JGR...10628371R. doi:10.1029/2001JD900133.
^ Andreae, M.O.; Crutzen, P.J. (1997). "Atmospheric Aerosols: Biogeochemical Sources and Role in Atmospheric Chemistry". Science 276 (5315): 1052–1058. doi:10.1126/science.276.5315.1052.
^ Dentener, F.J.; Carmichael, G.R.; Zhang, Y.; Lelieveld, J.; Crutzen, P.J. (1996). "Role of mineral aerosol as a reactive surface in the global troposphere". Journal of Geophysical Research 101 (D17): 22,869–22,889. Bibcode:1996JGR...10122869D. doi:10.1029/96jd01818.
^ Crutzen, P.J.; Andreae, M.O. (1990). "Biomass Burning in the Tropics: Impact on Atmospheric Chemistry and Biogeochemical Cycles". Science 250 (4988): 1669–1678. Bibcode:1990Sci...250.1669C. PMID 17734705. doi:10.1126/science.250.4988.1669.
^ Crutzen, P.J.; Birks, J.W. (1982). "The atmosphere after a nuclear war: Twilight at noon". AMBIO 11 (2/3): 114–125. JSTOR 4312777.
^ Crutzen, P.J. (1970). "The influence of nitrogen oxides on the atmospheric content". Q. J. R. Meteorol. Soc. 96 (408): 320–325. doi:10.1002/qj.49709640815. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2017.
^ http://www.mpch-mainz.mpg.de/~air/anthropocene/Text.html
^ "Opinion: Have we entered the "Anthropocene"?". IGBP.net. בדיקה אחרונה ב-24 בדצמבר 2016.
^ http://geology.about.com/od/geotime_dating/a/anthropocene.htm
^ http://www.geosociety.org/gsatoday/archive/18/2/pdf/i1052-5173-18-2-4.pdf
^ Crutzen, P. J.; Mosier, A. R.; Smith, K. A.; Winiwarter, W (2008). "N₂O release from agro-biofuel production negates global warming reduction by replacing fossil fuels". Atmos. Chem. Phys. 8 (2): 389–395. doi:10.5194/acp-8-389-2008.

[Autobiography_from_nobelprize.org-1] ¹ ² Autobiography from nobelprize.org

[2] CV from nobelprize.org

[3] An Interview - Paul Crutzen talks to Harry Kroto Freeview video by the Vega Science Trust.

[4] Ramanathan, V.; Crutzen, P.J.; Kiehl, J.T.; Rosenfeld, D. (2001). "Aerosols, Climate, and the Hydrological Cycle". Science 294 (5549): 2119–2124. Bibcode:2001Sci...294.2119R. PMID 11739947. doi:10.1126/science.1064034. Unknown parameter |citeseerx= ignored (עזרה)

[5] Ramanathan, V.; Crutzen, P.J.; Lelieveld, J.; Mitra, A.P.; Althausen, D. (2001). "Indian Ocean Experiment: An integrated analysis of the climate forcing and effects of the great Indo-Asian haze". Journal of Geophysical Research 106 (D22): 28,371–28,398. Bibcode:2001JGR...10628371R. doi:10.1029/2001JD900133.

[6] Andreae, M.O.; Crutzen, P.J. (1997). "Atmospheric Aerosols: Biogeochemical Sources and Role in Atmospheric Chemistry". Science 276 (5315): 1052–1058. doi:10.1126/science.276.5315.1052.

[7] Dentener, F.J.; Carmichael, G.R.; Zhang, Y.; Lelieveld, J.; Crutzen, P.J. (1996). "Role of mineral aerosol as a reactive surface in the global troposphere". Journal of Geophysical Research 101 (D17): 22,869–22,889. Bibcode:1996JGR...10122869D. doi:10.1029/96jd01818.

[8] Crutzen, P.J.; Andreae, M.O. (1990). "Biomass Burning in the Tropics: Impact on Atmospheric Chemistry and Biogeochemical Cycles". Science 250 (4988): 1669–1678. Bibcode:1990Sci...250.1669C. PMID 17734705. doi:10.1126/science.250.4988.1669.

[9] Crutzen, P.J.; Birks, J.W. (1982). "The atmosphere after a nuclear war: Twilight at noon". AMBIO 11 (2/3): 114–125. JSTOR 4312777.

[10] Crutzen, P.J. (1970). "The influence of nitrogen oxides on the atmospheric content". Q. J. R. Meteorol. Soc. 96 (408): 320–325. doi:10.1002/qj.49709640815. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2017.

[11] ttp://www.mpch-mainz.mpg.de/~air/anthropocene/Text.html

[12] "Opinion: Have we entered the "Anthropocene"?". IGBP.net. בדיקה אחרונה ב-24 בדצמבר 2016.

[13] ttp://geology.about.com/od/geotime_dating/a/anthropocene.htm

[14] ttp://www.geosociety.org/gsatoday/archive/18/2/pdf/i1052-5173-18-2-4.pdf

[15] Crutzen, P. J.; Mosier, A. R.; Smith, K. A.; Winiwarter, W (2008). "N₂O release from agro-biofuel production negates global warming reduction by replacing fossil fuels". Atmos. Chem. Phys. 8 (2): 389–395. doi:10.5194/acp-8-389-2008.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020)

חיפוש

תפריט ניווט