אסון אולמי ורסאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אסון ורסאי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אסון אולמי ורסאי
אסון ורסאי - 5.jpg

המגרש עליו עמדו בעבר אולמי ורסאי ברחוב דרך בית לחם
תאריך 24 במאי 2001
שעה 22:43
מיקום אולמי השמחות "ורסאי" באזור התעשייה בשכונת תלפיות בירושלים
גורם כשל בשיטת הבנייה הקרויה "פל קל"
קואורדינטות 31°44′54.10″N 35°12′58.94″E / 31.7483611°N 35.2163722°E / 31.7483611; 35.2163722קואורדינטות: 31°44′54.10″N 35°12′58.94″E / 31.7483611°N 35.2163722°E / 31.7483611; 35.2163722
הרוגים 23
פצועים 380
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map.svg
 
אולמי ורסאי
אולמי ורסאי

אסון אולמי ורסאי הוא אירוע שהתרחש בליל 24 במאי 2001, ג' בסיוון תשס"א. באולמי השמחות "ורסאי" באזור התעשייה בשכונת תלפיות בירושלים, בעיצומה של חתונת בני הזוג קרן ואסף דרור, סמוך לשעה 22:43 בלילה. רוב האורחים רקדו אז ברחבת הריקודים בקומה השלישית, שבה נערכה באותה עת החתונה, ולפתע קרס חלק גדול מרצפת הרחבה וכתוצאה מכך 23 מאורחי החתונה נפלו אל מותם וכ-380 אורחים נוספים נפצעו. החילוץ והפינוי באירוע נוהל על ידי פיקוד העורף.

האסון הכה בהלם את הציבור בישראל, משום שהיה מן החמורים שבאסונות הבנייה בתולדות המדינה, ומשום שתועד במצלמת וידאו ושודר לאחר מכן ברשתות טלוויזיה בארץ ובעולם. הצעות למתן עזרה ניתנו על ידי מדינות שונות בעולם, אך בסופו של דבר ההצעות נדחו.

בעקבות האסון חוקקה הכנסת את חוק סיוע לנפגעי קריסת הרצפה באולמי ורסאי, התשס"ב-2002,[1] הקובע הקמת ועדה מיוחדת בענייני הטיפול בנפגעי האסון ובפיצויים. כמו כן הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט בדימוס ורדימוס זיילר, שתכליתה לדון בעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור.

חקירת האירוע והמשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקירת האירוע העלתה כי אין מדובר בפיגוע טרור, שכן רבים ממאות האורחים ששהו באותה עת בבניין העידו על כך ששיפועים מסוכנים ברצפת האולם הופיעו זמן מה לפני הקריסה. בחלוף הזמן עלתה השערה כי שיטת הבנייה הקרויה "פל קל", בה נבנתה הקומה נושאת בחלק מהאשמה לקריסה, ובחקירה נמצאה סדרה ארוכה של כשלים ועבירות בטיחות חמורות שבוצעו על ידי אנשים שונים, אשר גרמו לבסוף לאסון הקטלני. עוד התברר, כי שנה טרם האסון התפרסמה כתבת תחקיר במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", אשר חשפה את הסכנות בשיטת "פל קל". בתחקיר מאת שלמה אברמוביץ תוארו בין היתר הסכנות בשיטת "פל קל" ומקרים בהם קרסו תקרות "פל קל".

  1. המשטח שקרס היה רצפת הקומה השלישית בבניין ששימש לשני אולמות אירועים. רצפת הפל קל שנבנתה הייתה מסוג לא תקני שנבנה באופן רשלני. היא לא עמדה במאמצי הגזירה שפעלו עליה בדפנותיה וקרסה כולה בקטע המלבני שבין ארבעת העמודים.
  2. תקופה קצרה לפני האירוע, הבניין עבר שיפוצים, שבמהלכם הוסר קיר שתמך ברצפה בקומה השלישית, באולם בקומה השנייה. הקיר אמנם לא היה חלק מהקונסטרוקציה, אך הוא מנע את שקיעת התקרה עד אותו שלב. התברר שהשיפוצים נעשו ללא פקחים מהעירייה או ממכון התקנים.
  3. רצפת הקומה השלישית החלה לשקוע לאחר הסרת הקיר מתחתיה, דבר שהיה צריך לעורר את תשומת לבם של בעלי האולם. השקיעה החלה להיות ניכרת לעין שבועות אחדים לפני האסון עצמו, אך הבעיה לא טופלה, אלא להפך: במקום לטפל בגורם לשקיעת הרצפה, הוספו חול וריצוף נוסף מעליה על מנת ליישר בחזרה את הרצפה. לא רק שפתרון זה רק הסתיר את הבעיה המדאיגה, אלא שהוא אף החמיר אותה בכך שנוספו על הרצפה עומסים קבועים נוספים מהריצוף החדש (המסתכמים במאות קילוגרמים).
  4. בערב החתונה, כאשר הרצפה הייתה קרובה לקריסה, נוסף עליה משקלם של עשרות אנשים שרקדו עליה. הקריסה הייתה פתאומית כאשר שטח רחבת הריקודים נתלש מהדפנות ונפל יחד עם האנשים שהיו עליו.

באוקטובר 2004 הורשעו שלושת בעלי אולמי ורסאי, אברהם עדי, אורי ניסים ואפרים אדיב, בגרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות ונגזרו עליהם שנתיים וחצי מאסר בפועל על כל אחד. ערעורם של השלושה נדחה על ידי בית המשפט המחוזי ועל ידי בית המשפט העליון לאחר שהגישו ערעור, ולבסוף הם נדרשו להתייצב לריצוי מאסרם ב-1 באוגוסט 2010.[2] ממציא שיטת הפל קל, המהנדס אלי רון, הורשע בדצמבר 2006 בגרימת מוות ברשלנות, יחד עם שלושת מהנדסי המבנה. על המהנדסים נגזרו 22 חודשי מאסר בפועל ועל רון ארבע שנות מאסר בפועל.[3]

חברת הביטוח "הראל", שרכשה את עסקי חברת הביטוח "סהר-ציון" שביטחה את האולם, סירבה לפצות את בעלי האולם על נזקיהם, בטענה שהפוליסה אינה מכסה נזקים אלה. בעלי האולם תבעו לדין את חברת הביטוח, ונפסק, לאחר יותר מעשור, שהפוליסה מכסה נזקים שנגרמו למבנה ולתכולה וכן אובדן רווחים, אך לא שבר מכני, ועל חברת הביטוח לפצות את התובעים.[4]

נכון לפברואר 2016, כ-15 שנים לאחר האסון, טרם נגמרו דיוני פיצויי הנפגעים בבית המשפט.[5]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מול המבנה שבו שכן האולם בדרך בית לחם 150, שנהרס ונותר שומם, נבנתה אנדרטה לזכר 23 ההרוגים באסון בפינת רחוב הקצין סילבר. השיר "הרי את מקודשת לי" נכתב על ידי עוזי חיטמן והולחן על ידי שלומי שבת לזכר הזוג ויקי כהן ומוטי בוטיל שנהרגו באסון.
שרית חדד החליטה לא לבצע עוד את שירה "לב זהב", שהושמע בזמן האסון.[6]

אנדרטת אסון אולמי ורסאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק סיוע לנפגעי קריסת הרצפה באולמי ורסאי, התשס"ב-2002, ס"ח 1822 מיום 7 בינואר 2002
  2. ^ רע"פ 9188/06, אברהם עדי נגד מדינת ישראל
  3. ^ אבירם זינו, ממציא שיטת הפל-קל נשלח לארבע שנות מאסר, באתר ynet, 31 במאי 2007
  4. ^ תא (י-ם) 6199/04 טופ גן ורסאי ירושלים ואחרים נגד הראל חברה לביטוח, ניתן ב-10 במאי 2015
    לילך דניאל, 14 שנה לאחר אסון ורסאי – ביהמ"ש הכיר בכיסוי הביטוחי לנזקי בעלי האולם, באתר "תקדין", 17 במאי 2015
  5. ^ אפרת נוימן, יסמין גואטה, עידו באום, העומס האדיר נחשף: כמה תיקים מחזיק כל שופט - ומה מנסים להסתיר, דה מרקר, 14 בפברואר 2016
  6. ^ עקב אסון ורסאי: שרית חדד החליטה - לא עוד "לב זהב", באתר וואלה! NEWS‏, 29 במאי 2001