אסון אולמי ורסאי

(הופנה מהדף אסון ורסאי)
אסון אולמי ורסאי
פעולות החילוץ של פיקוד העורף בזירת האסון
פעולות החילוץ של פיקוד העורף בזירת האסון
תאריך 24 במאי 2001
שעה 22:43
מיקום אולמי השמחות "ורסאי" באזור התעשייה תלפיות בירושלים
גורם כשל בשיטת הבנייה "פל קל"
קואורדינטות 31°44′54.10″N 35°12′58.94″E / 31.7483611°N 35.2163722°E / 31.7483611; 35.2163722
הרוגים 23
פצועים 380

אסון אולמי ורסאי היה אירוע שהתרחש בליל 24 במאי 2001 (ג' בסיוון תשס"א) באולמי השמחות "ורסאי" באזור התעשייה תלפיות בירושלים, בעיצומה של חתונת בני הזוג קרן ואסף דרור, סמוך לשעה 22:43 בלילה. רוב האורחים רקדו אז ברחבת הריקודים בקומה השלישית, שבה נערכה באותה עת החתונה, ולפתע קרס חלק גדול מרצפת הרחבה. 23 מאורחי החתונה נפלו אל מותם וכ־380 אורחים נוספים נפצעו. את החילוץ ואת הפינוי לאחר האירוע ניהל פיקוד העורף.

פעולות החילוץ של פיקוד העורף בזירת האסון
מקום האסון באולמות "ורסאי" בירושלים

האסון הכה בהלם את הציבור בישראל, משום שהיה מן החמורים שבאסונות הבנייה בתולדות המדינה, ומשום שתועד במצלמת וידאו ושודר לאחר מכן ברשתות טלוויזיה בישראל ובעולם. מדינות שונות בעולם הציעו את עזרתן, אך בסופו של דבר נדחו ההצעות.

בעקבות האסון חוקקה הכנסת את חוק סיוע לנפגעי קריסת הרצפה באולמי ורסאי, התשס"ב–2002,[1] שקבע כי תוקם ועדה מיוחדת בענייני הטיפול בנפגעי האסון ובפיצויים. בראש הוועדה עמד השופט אפרים לרון. כמו כן הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט בדימוס ורדימוס זיילר, שתכליתה הייתה לדון בעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור.

חקירת האירוע והמשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקירת האירוע שללה את האפשרות כי מדובר בפיגוע טרור, שכן רבים ממאות האורחים ששהו באותה עת בבניין העידו כי שיפועים מסוכנים ברצפת האולם הופיעו זמן מה לפני הקריסה. בחלוף הזמן עלתה השערה כי שיטת הבנייה "פל קל", שבה נבנתה הקומה, נושאת בחלק מהאשמה לקריסה, ובחקירה נמצאה סדרה ארוכה של כשלים ועבירות בטיחות חמורות שעברו אנשים שונים, אשר גרמה לבסוף לאסון הקטלני. עוד התברר כי שנה קודם לאסון התפרסמה כתבת תחקיר במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", אשר חשפה את הסכנות בשיטת "פל קל". בתחקיר מאת שלמה אברמוביץ תוארו בין היתר מקרים שבהם קרסו תקרות שנבנו בשיטה.

הממצאים שהתבררו בחקירת האירוע:

  1. המשטח שקרס היה רצפת הקומה השלישית בבניין ששימש שני אולמות אירועים. רצפת הפל קל שנבנתה הייתה מסוג לא־תקני שנבנה באופן רשלני. היא לא עמדה במאמצי הגזירה שפעלו עליה בדפנותיה וקרסה כולה בקטע המלבני שבין ארבעת העמודים.
  2. תקופה קצרה לפני האירוע עבר הבניין שיפוצים, שבמהלכם הוסר קיר שתמך ברצפה בקומה השלישית, באולם בקומה השנייה. אומנם הקיר לא היה חלק מהקונסטרוקצייה, אך הוא מנע את שקיעת התקרה עד אותו שלב. התברר שהשיפוצים נעשו בלא פקחים מהעירייה או ממכון התקנים.
  3. רצפת הקומה השלישית החלה לשקוע לאחר הסרת הקיר מתחתיה, עובדה שהייתה צריך לעורר את תשומת ליבם של בעלי האולם. השקיעה נעשתה ניכרת לעין שבועות אחדים לפני האסון עצמו אך הבעיה לא טופלה. להפך: במקום לטפל בגורם לשקיעת הרצפה, הוספו חול וריצוף מעליה כדי ליישרה. לא רק שפתרון זה הסתיר את הבעיה המדאיגה, הוא אף החמיר אותה בכך שיצר עומסים קבועים נוספים (שהסתכמו במאות קילוגרמים) על הרצפה.
  4. בערב החתונה, כאשר הייתה הרצפה קרובה לקריסה, נוסף עליה משקלם של עשרות אנשים שרקדו עליה. הקריסה הייתה פתאומית כאשר שטח רחבת הריקודים נתלש מהדפנות ונפל עם האנשים שהיו עליו.

באוקטובר 2004 הורשעו שלושת הבעלים של אולמי ורסאי, אברהם עדי, אורי ניסים ואפרים אדיב, בגרימת מוות ברשלנות ובחבלה ברשלנות. על כל אחד מהם נגזרו שנתיים וחצי מאסר בפועל. ערעורם של השלושה נדחה בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון, ולבסוף הם נדרשו להתייצב למאסרם ב־1 באוגוסט 2010.[2] ממציא שיטת פל קל, המהנדס אלי רון, הורשע בדצמבר 2006 בגרימת מוות ברשלנות עם שלושת מהנדסי המבנה. על המהנדסים נגזרו 22 חודשי מאסר בפועל ועל רון ארבע שנות מאסר בפועל.[3]

תביעות פיצויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת הביטוח "הראל" – שרכשה את עסקי חברת הביטוח "סהר-ציון", אשר ביטחה את האולם – סירבה לפצות את בעלי האולם על נזקיהם, בטענה שהפוליסה אינה מכסה נזקים אלה. בעלי האולם תבעו לדין את חברת הביטוח, ולאחר יותר מעשור נפסק כי הפוליסה מכסה נזקים שנגרמו למבנה ולתכולה וכן אובדן רווחים, אך לא שבר מכני, ועל חברת הביטוח לפצות את התובעים.[4]

נכון ל־2016, למעלה מ־15 שנים לאחר האסון, טרם נגמרו דיוני פיצויי הנפגעים בבית המשפט.[5]

בשנת 2017 ניתן פיצוי בשווי 70 מיליון ש"ח מעיריית ירושלים לנפגעי האירוע.

תביעה לפיצויים הוגשה גם נגד הטכניון, על חלקו באישור הבטיחות לשיטת פל קל. הטכניון הפעיל את פוליסת ביטוח האחריות המקצועית שלו, בחברות הביטוח "מגדל", "כלל" ו"הראל", ואלה שילמו בשנת 2015 את תקרת הביטוח שבפוליסה, עשרה מיליון דולר, בתוספת הוצאות בסך שני מיליון דולר.[6]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מול המקום שבו עמד הבניין בדרך בית לחם 150, שנהרס, נבנתה אנדרטה לזכר 23 ההרוגים באסון בפינת רחוב הקצין סילבר. עוזי חיטמן כתב ושלומי שבת הלחין את השיר "הרי את מקודשת לי" לזכר הזוג ויקי כהן ומוטי בוטיל, שנהרג באסון.


שרית חדד החליטה עקב האסון כי לא תבצע עוד את השיר "לב זהב", שהושמע בזמן קריסת הרצפה.[7]

אנדרטת אסון אולמי ורסאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסון אולמי ורסאי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק סיוע לנפגעי קריסת הרצפה באולמי ורסאי, התשס"ב-2002, ס"ח 1822 מיום 7 בינואר 2002
  2. ^ רע"פ 9188/06 אברהם עדי נ' מדינת ישראל
  3. ^ אבירם זינו, ממציא שיטת הפל-קל נשלח לארבע שנות מאסר, באתר ynet, 31 במאי 2007
  4. ^ תא (י-ם) 6199/04 טופ גן ורסאי ירושלים ואחרים נגד הראל חברה לביטוח, ניתן ב-10 במאי 2015
    לילך דניאל, 14 שנה לאחר אסון ורסאי – ביהמ"ש הכיר בכיסוי הביטוחי לנזקי בעלי האולם, באתר "תקדין", 17 במאי 2015
  5. ^ אפרת נוימן, יסמין גואטה, עידו באום, העומס האדיר נחשף: כמה תיקים מחזיק כל שופט - ומה מנסים להסתיר, דה מרקר, 14 בפברואר 2016
  6. ^ אבישי גרינצייג, ‏תביעת המיליונים בין כלל למגדל שנולדה באסון ורסאי - ופתחה תיבת פנדורה, באתר גלובס
  7. ^ עקב אסון ורסאי: שרית חדד החליטה - לא עוד "לב זהב", באתר וואלה!‏, 29 במאי 2001