עוזי חיטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוזי חיטמן
Uzi Chitman.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 9 ביוני 1952
גבעת שמואל, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באוקטובר 2004 (בגיל 52)
מוקד פעילות גבעת שמואל, ישראל
שנות פעילות 19722004
סוגה פופ
רוק
זמר עברי
מוזיקה מזרחית
מוזיקה חסידית
שירי ילדים
עיסוק זמר, מלחין, מנחה טלוויזיה, פזמונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, גיטרה
חברת תקליטים ישראדיסק
יונאטקס
הד ארצי
פונוקול
קלסיקלטת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
עוזי חיטמן בבול ישראלי משנת 2009
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

עוזי חיטמן (9 ביוני 1952 - 17 באוקטובר 2004) היה זמר, יוצר, מלחין, פזמונאי ומנחה טלוויזיה ישראלי. מהיוצרים הבולטים בזמר העברי שכתב במגוון סגנונות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוזי חיטמן נולד בגבעת שמואל לאברהם וחנה חיטמן, ניצולי השואה, ואח צעיר לחיים. ב-1958 בגיל 6 עבר עם הוריו לרמת גן[1], ובה התגורר רוב שנות חייו. שמו עוזי ניתן לו על שם סבא-רבא שלו, עזריאל. אביו של חיטמן היה חזן שומר מצוות ואמו הייתה חילונית. חיטמן גדל בבית דתי-מסורתי שראה בפלורליזם ערך חשוב. הוא למד בבית ספר חילוני, ובבגרותו בחר באורח חיים לא דתי.

סגנונו המוזיקלי של חיטמן הושפע גם הוא מהפלורליזם שבבית הוריו. בילדותו שמע בקביעות את לחני התפילות בבית הכנסת, תקליטי החזנות, ובמקביל תקליטי פופ ורוק שרכש, כמו אלה של להקות הביטלס והרולינג סטונז וזמרי רוק כגון אלביס פרסלי ותקליטים מסגנונות מוזיקה שונים בשפות אירופאיות שונות. ב-1963, כשהיה בגיל 11, החל לנגן בגיטרה שקיבל, אחרי שביקש כמתנה, כשאושפז מסיבות שלא פורסמו וכנראה שלא סיכנו ממשית את חייו.

שירותו הצבאי ושיריו הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 התגייס חיטמן לקורס טיס אך הודח מהקורס לאחר שנה. הוא הצטרף לחטיבת הצנחנים ועבר אל להקת פיקוד המרכז. בין השנים 19711973 הלחין את שיריו הראשונים. שירים אלה הושרו בידי הלהקה הצבאית, למעט שני הבולטים שבהם: השיר "ניגונה של השכונה" נכתב והולחן בעת שירותו בצנחנים והוקלט רק ב-1976 על ידי יזהר כהן והשיר "מי ידע שכך יהיה", שנכתב ביום שחרורו מהשירות הסדיר ובוצע על ידו ועל ידי בועז שרעבי חודשים ספורים מאוחר יותר, כאשר השניים גויסו למלחמת יום הכיפורים כצוות הווי במילואים. שרעבי הקליט את השיר לאחר המלחמה במילים שהיו שונות מהמקור. שיר זה תרם רבות לפרסומו של חיטמן ככותב וכמלחין.

שנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו השתתף חיטמן במופעי בידור שונים (כמו ערב שירי תיאודורקיס, בשנת 1974), כתב וביצע פרסומות והחל לכתוב שירים לאמנים שונים. המיזם האזרחי הראשון שחיטמן השתתף בו היה להקת הפופולים (חיטמן, יהודה תמיר[2], איזי גדאל, שמוליק קובלסקי[3] וקובי קלמנוביץ'). הלהקה הוציא תקליט אחד, שהכיל שירים פרי עטו של חיטמן.

מאמצע שנות השבעים עד תחילת שנות השמונים, היה חיטמן אחד האמנים היחידים שגם עבדו עם זמרים המוכרים והמושמעים באותה תקופה כמו אבי טולדנו ("מה חשוב היום"), עוזי פוקס ("אבי") ודודו זכאי (שיר הילדים "למה הגדולים לא לומדים מהקטנים"), וגם עם שורה של זמרים ים תיכוניים בתקופה בה הרדיו לא נטה להשמיע את הזמר המזרחי, כמו זוהר ארגוב ("מרלן", "כמו שיכור"), חיים משה ("תודה"), מרגלית צנעני ("כמו שאתה יודע"), איציק קלה ("אני העבד") ורבים נוספים. הבולט בזמרים המזרחיים שחיטמן עבד אתם הוא שימי תבורי ("עוד סיפור אחד של אהבה", "לילה בלי כוכב" ושירים רבים אחרים). חיטמן כתב לתבורי שני תקליטים שלמים בשנים 1976 ו-1977 ונלחם על השמעתו של תבורי ברדיו[4].

לפסטיבל הזמר החסידי ב-1976 הלחין וביצע יחד עם עודד בן-חור את "אדון עולם". את השיר "נולדתי לשלום" כתב לרגל הולדת בנו הבכור בתקופה המסעירה של מהלכי השלום עם מצרים ב-1977. השיר בוצע במקור על ידי להקת סקסטה.

עוזי חיטמן בתוכנית הטלוויזיה "חלום עליכם", בה הגשים חלומות של ילדים

שנות השמונים, התשעים והאלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוצר לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל ליצירות למבוגרים חיטמן היה מזוהה גם כזמר ויוצר לילדים. הוא כתב והלחין שירי ילדים רבים, בעיקר לתחרויות פסטיבל שירי הילדים והפסטיגל, כמו "רציתי שתדע", "שירי ילדות", "אדוני ראש העיר" ו"ארץ הצבר". זיהויו של חיטמן עם קהל הילדים בלט גם בהופעותיו בפניהם ובתוכניות הטלוויזיה שהגיש. בתחילת שנות השמונים הוא נמנה עם מגישי תוכנית הילדים "פרפר נחמד" ובהמשך אותו עשור היה חבר בשלישיית "כמו צועני" עם יגאל בשן ויונתן מילר. הם זכו להצלחה גדולה עם השירים שכתב חיטמן, "כמו צועני" (שיר שהגיע למקום השני בקדם הארוויזיון של 1985) ו"אנחנו נשארים בארץ" (שנכתב בעקבות ההפסד באותו הקדם ליזהר כהן עם "עולה עולה"). השלושה גם הוציאו אלבומים והופיעו בתוכנית הטלוויזיה הפופולרית לילדים "הופה היי". בשנים 19931998 הגיש חיטמן בערץ 2 את התוכנית "חלום עליכם" ובה הגשים חלומות של ילדים. בשנות ה-90 הוא השתתף בקלטות הווידאו לילדים "שירים קטנים" ו"ילדיש".

בנובמבר 2004 יצא לאור ספרו "שתיים פרות ואחד סוסים" שהוא אוסף של שיבושי לשון של ילדים אותם ליקט חיטמן.

כיוצר למבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות השמונים הוציא חיטמן אלבומים למבוגרים כזמר סולן והוסיף לתרום משיריו לאומנים אחרים.

ב-1980 הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו למבוגרים - "ליצן חצר", בו בלט שיר הנושא שעסק בדחייה חברתית.

ב-1989 הוציא את אלבום הסולו השני למבוגרים - "אורח" (1989), בו בלט השיר "בארץ הזו", שמחה כנגד הטוענים למונופול על הקביעה כיצד המדינה צריכה להתנהל. עוזי חיטמן כתב הלחין עיבד והפיק מוזיקלית את כל שירי האלבום (למעט השיר "זר בלילה", שעובד על ידי עדי רנרט). בהקלטות האלבום השתתפו שמוליק בודגוב בגיטרה, איקי לוי בתופים ומיכה מיכאלי בבס.

ב-1993 הוציא את אלבום הסולו השלישי - "מתוך תּוֹכִי", בו בלט השיר "אהבה זה כל הסיפור". בהקלטות האלבום השתתפו בין היתר, רועי זוארץ בפסנתר, קלידים ואקורדיון, שמוליק בודגוב בגיטרות, מאיר ישראל בתופים וכלי הקשה, מיכה מיכאלי בבס, ושרון חזיז בקולות. השירים באלבומים אלו לא זכו להצלחה כמו השירים שכתב והלחין לזמרים אחרים.

אורנה ומשה דץ הגיעו למקום השלישי בתחרות האירוויזיון בשנת 1991 עם שירו של חיטמן "כאן", המבטא רגשות אהבה לארץ.

חיטמן כתב והלחין שניים משירי האליפות של קבוצת הכדורגל מכבי חיפה: "ירוק בעיניים" (1994) ששר חיים משה ו"הנה היא עולה" (2001), ששר חיטמן עם שחקני הקבוצה.

לאלבומו של אריק איינשטיין - "לאן פרחו הפרפרים" שיצא ב-1997 כתב והלחין את "עכשיו התור לאהבה".

לאלבומו של חיים משה - "אהבנו" שיצא ב-1998 כתב את שיר הנושא ללחן יווני.

אחד מלהיטיו הגדולים ביותר היה "לכל אחד יש" שכתב לשלומי שבת ולליאור נרקיס. השיר זכה לתואר שיר השנה במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' לשנת תש"ס (2000), הושמע פעמים רבות בתחנות הרדיו והטלוויזיה, והפך ללהיט ענק. עוד שיר שאת מילותיו כתב חיטמן עבור שלומי שבת הוא "הרי את מקודשת", לזכר זוג שנהרג כתוצאה מהתמוטטות הרצפה באסון אולמי ורסאי בירושלים ב-2001.

לאלבומו של חיים משה "עד נשימתי האחרונה" שיצא ב-2001 כתב והלחין את שיר הנושא, שביטא רגשות אהבה למדינה.

בשנת 2001 הוציא אלבום משירי מירון ח. איזקסון בשם "שני מקומות" בו שילב ז'אנרים שונים. בשנת 2003 החל להגיש את תוכנית הטלוויזיה "אדם ומלואו" בערוץ 33, שלא הספיק להשלימה.

מותו הפתאומי והרקע לכך

תבליט הנצחה לעוזי חיטמן ב"כיכר עוזי חיטמן" ברמת גן
פארק וגינת משחקים על שמו של עוזי חיטמן בפתח תקווה

במהלך השנה האחרונה בחייו, חיטמן עבד על יצירת אלבום מוזיקלי חדש, "עכשיו התור לאהבה", ששיר הנושא שלו יצא לרדיו ביום פטירתו המפתיע.

חיטמן הספיק להקליט את כל השירים לאלבום שרצה, אך לא הספיק להיות נוכח בעריכת האלבום והשלמת יצירתו, דבר שעשו בשבילו אחרי מותו, משפחתו וחבריו הקרובים אליו.

כנראה החל מ-2003, וכן גם במהלך שנת 2004, עוזי חיטמן החל לבצע דיאטת הרזיה בשילוב תוכנית כושר גופני. במהלכה הוריד כ-15 קילוגרם ממשקלו. אשתו, איה חיטמן, אמרה בראיון מ-2005: "הוא נכנס למשטר דיאטטי מטורף ומשטר כושר נוקשה מדי, והגוף לא עמד בזה."[5] חיטמן נפטר ב-17 באוקטובר 2004 (ב' בחשוון תשס"ה) כתוצאה מהתקף לב פתאומי, בגיל 52. הוא נקבר בבית העלמין ירקון. בני משפחתו גם אמרו שהיו לו זמן מה לפני התקף הלב שגרם למותו יותר תקריות של צרבת אצלו, אך זה לא העלה חשד אצל חיטמן או קרוביו למשהו חמור יותר העלול לקרות לו. בנוסף, גם סיפרו שהוא אמר שהחליט להתחיל את התהליך הבריאותי הזה לאחר מחשבות ופחדים שלו בנושאי בעיות בריאות, בעקבות סיבוכים בריאותיים של אביו שגרמו למות אביו אברהם חיטמן (1922- 28 באוגוסט 1998), שמת בגיל 76 מסיבוכים של סוכרת, לאחר כמה שנים שסבל ממחלה זו, שהחמירה למצב שבשיאה רופאים היו צריכים לכרות את רגליו.

במקביל לכך שהחל את ההרזיה היזומה ואולי אף זמן מה לפני כן, גם החליט להפסיק לעשן לחלוטין, שלפני כן זה היה דבר אותו היה נוהג לעשות מדי פעם.

חיטמן סיפר גם שכשהיה בן 11 אושפז כמה ימים, ככל הנראה לא מבעיות בריאות רציניות כמו לב, אך כעבור יותר מ-3 עשורים, מצבה הבריאותי של אימו חנה חיטמן (1927- 6 ביולי 2002) הורע בהדרגתיות, בין היתר מבעיות לבביות שהחלו אצלה או שהוחמרו ושהיו לה אולי במהלך חלק גדול מחייה, עד שמתה בגיל 75.

למרות זאת, כנראה שלא היו לעוזי עצמו בעיות לבביות במהלך רוב חייו, ולא ידוע רשמית אם עבר ניתוחים בחייו, לפחות בליבו.

בנוסף, כנראה שלא אובחנו בעיות בריאות כאלה במהלך חייו, עד התקף הלב המפתיע שעבר, ואשר שגרם למותו המיידי.

סיבה נוספת לכך שמותו המפתיע הכה בתדהמה אנשים רבים, היה כי יומיים וחצי בלבד לפני מותו הוא הופיע בציבור (ב-14 באוקטובר 2004), הופעה שבדיעבד הייתה הופעתו הציבורית האחרונה, וככל הנראה גם התיעוד הציבורי האחרון שלו.


זמרים נוספים שמותם הפתאומי יכול להזכיר את מותו של חיטמן, הם הזמר האמריקאי רוי אורביסון והזמר הישראלי-יווני אריס סאן, שהיו עם קול שירה ייחודי שזיהו בקלות, וכן שמתו במפתיע גם בגיל 52.

אצל אורביסון, שמת ב-1988, סיבת המוות הייתה גם התקף לב מפתיע, שכנראה נגרם גם מתוכנית בריאותית לקויה שעשה להורדה במשקל באופן מהיר, וכנראה שגם לא הייתה מפוקחת כמו שכדאי, וכמו כן גם הופעתו הציבורית האחרונה הייתה יומיים בלבד לפני מותו הפתאומי. כמה ניגודים בין סיפוריהם הדומים להפליא גם בחייהם וגם במותם הפתאומי והטרגי של אורביסון וחיטמן, הוא שאצל אורביסון כבר היה זמן רב לפני מותו בעיה לבבית למשך תקופה מסוימת בשנות השבעים, שגרמה לכך שנעשה בו ניתוח מעקפים בלב כעשור לפני מותו (ב-1978), וכן שלמרות שהוריד במשקל בשנתו האחרונה, הוא עדיין לא ויתר על מנהגו התכוף לעשן, דבר אותו נהג לעשות עד סמוך לעת מותו, אך למרות כל זה, מותו מהתקף לב היה מפתיע, והנסיבות התבררו גם כן בדיעבד.


במקרה של אריס סאן, מותו המפתיע בגיל 52 ב-1992, הוא כנראה מדום לב שקרה לו במהלך אשפוז התאוששות בבית חולים בבודפשט, כנראה מההלם שחווה רגשית לאחר שתקפו אותו אנשי מאפיה מניו יורק, שהיה חייו להם כסף שלווה מהם, ושלא הצליח לשלם להם בזמן שרצו שישלם להם את כל חובותיו הכספיים להם, ושמצאו את מסתורו בבודפשט זמן קצר לפני מותו,ותקפו אותו בזמן שהכי לא ציפה לזה, וגם שברו את אחד מידיו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוזי חיטמן הותיר אחריו את אשתו איה, לה נישא בשנת 1976; ושלושה בנים.

אחיו הגדול והיחיד של עוזי חיטמן הוא חיים חיטמן (נולד כנראה ב-1950, כנראה שנתיים לפני עוזי), מבכירי המוסד לביטוח לאומי ואביהם של הזמרים-יוצרים אוהד, תמיר, וענת-אסתר חיטמן.

לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 יצא אלבומו של ליאור נרקיס "חתול רחוב", לו כתב והלחין חיטמן את שיר הנושא.

בשנת 2009, ארבע שנים וחצי לאחר מותו, יצא לאור האלבום "אשא עיני", אותו הקליט בטרם מותו. האלבום הורכב משירי תפילה מן המקורות היהודיים. חלק מהשירים הולחנו בידי חיטמן עצמו, וחלקם גרסאות מחודשות ללחנים עממיים המושרים בבתי הכנסת, וכן ללחנים של הרב שלמה קרליבך.

במסגרת מיזם "עבודה עברית", בשנת 2011 יצא האלבום "שרים עוזי חיטמן", ובו ביצועים של שיריו בפי זמרים מהז'אנר המוזיקה הים תיכונית. הדיסק הצליח מאוד והגיע למעמד אלבום זהב.

ביולי 2012 זמן קצר אחרי מה שהיה אמור להיות יום הולדתו השישים של חיטמן, הוציאה משפחת חיטמן שני סינגלים חדשים בקולו של עוזי, "קרן אור", ו"לפני ואחרי", שנכתב לרון שובל.

במאי 2015 הולחן מחדש שירו "אני העבד" בידי המוזיקאי הראל טל.

במאי 2016 הוכרז במצעד הזמרים הכי ישראליים של אתר האינטרנט "וואלה!" כי חיטמן הוא המוזיקאי החמישי "הכי ישראלי"[6].

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכת פועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיטמן היה יוצר פורה בעל מנעד רחב: שירי ארץ ישראל, מוזיקה מזרחית, מוזיקת פופ, שירי ילדים, בלדות, שירים מתורגמים מיוונית, מוזיקה חסידית ושירים פוליטיים העוסקים בשלום ובמחאה. חיטמן גם שיתף פעולה עם אמנים מסגנונות רבים. חיטמן השתתף בכתיבה של למעלה משש מאות וארבעים שירים עבריים. אחדים מהשירים המוכרים ביותר כמעט בכל סגנון המושר בעברית הם מפרי עטו, לכן אפשר לכנות את סגנונו בשם "סגנון ישראלי". בשנת 2001 קיבל את פרס "נוצת הזהב" של אקו"ם לשנת תשס"א על מפעל חיים - מלחין בזמר העברי. ועדת הפרס נימקה את החלטתה בעובדה שחיטמן הלחין למעלה מ־600 שירים, וסגנונו הייחודי מגשר בין מזרח למערב, בין דתיים לחילוניים ובין ילדים למבוגרים.

חיטמן דגל בסובלנות ושיתף פעולה עם כל המגזרים בישראל. אף כי הצהיר על היותו איש שמאל-מרכז, הסכים להופיע בהתנחלויות.

אלבומים שהוציא כזמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפופולים (הפופולים, 1976)
  • נולדתי לשלום (1979)
  • ליצן חצר (1980)
  • אורח (1989)
  • מתוך תּוֹכִי (1993)
  • עוזי שר חיטמן (1994)
  • ילדיש (1995)
  • הגדה של פסח (1996) עם אביהו מדינה
  • שני מקומות - עוזי חיטמן שר מירון ח. איזקסון (2001)
  • עכשיו התור לאהבה (2005)
  • אשא עיני (2009)
  • שירים לפעוטות - מיטב שירי הילדות עם עוזי חיטמן

משיריו המפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדון עולם
  • אדוני ראש העיר
  • אל תגעו באהבה
  • אלירן
  • אנחנו נשארים בארץ
  • אני העבד
  • ארץ הצבר
  • בארץ הזאת
  • בואי לא נפסיד את כל הלילה
  • הייתי הילד הכי קטן בכיתה
  • חלום עליכם
  • טוחנים, טוחנים
  • ילד אתה שואל
  • ילד מבית טוב
  • ילדים של היום
  • אני תמיד נשאר אני
  • כאן
  • כמו צועני
  • כמו שאתה יודע
  • לילה בלי כוכב
  • לכל אחד יש
  • מה חשוב היום
  • מה נשאר לי
  • מי ידע שכך יהיה
  • מרלן
  • נולדתי לשלום
  • ניגונה של השכונה
  • עוד סיפור אחד של אהבה
  • עכשיו התור לאהבה
  • רציתי שתדע ("אלוהים שלי")
  • שירי ילדות (שיר הנושא של סדרת הקלטות הפופולרית "שירים קטנים")
  • תודה ("על כל מה שנתת")
  • תזמורת של ממש

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי דבריו של חיטמן בספר סלסול ישראלי, אורנית הוצאה לאור, 2004
  2. ^ יהודה תמיר התפרסם כחבר להקת "חלב ודבש"
  3. ^ שמוליק קובלסקי פיתח קריירה כמעבד ומפיק מוזיקלי
  4. ^ בערבי שירה מזרחית, חיטמן נהג לומר "אני האשכנזי היחיד שמופיע כאן חוץ מאלי לוזון."
  5. ^ יהודית יחזקאלי, מפורסמים מורידים: פואד 27 ק"ג, לימור לבנת 10 ק"ג, באתר ynet, 2 במאי 2005
  6. ^ הכי ישראלי: אריק איינשטיין הוא המוזיקאי הכי ישראלי בכל הזמנים, באתר וואלה! NEWS‏, 12 במאי 2016