אזור התעשייה תלפיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אזור התעשייה תלפיות
קניון הדר ברחוב פייר קניג בתלפיות
קניון הדר ברחוב פייר קניג בתלפיות
מידע
עיר ירושלים
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך ייסוד 1965 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°44′54″N 35°12′51″E / 31.74833°N 35.21416°E / 31.74833; 35.21416
שכונות נוספות בירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אזור התעשייה תלפיות הוא אזור תעשייה, תעסוקה ומסחר בדרום ירושלים. האזור משתרע על שטח של כ-1200 דונם, ממערב לשכונת תלפיות הוותיקה. האזור הוא אחד ממתחמי המסחר, התעסוקה והקניות המרכזיים בבירה, הנהנה מסמיכות לשכונות מקור חיים, ארנונה, קטמון הישנה, בקעה, המושבה הגרמנית, קטמונים, בית צפאפא וארמון הנציב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראשונה נקבע בתוכנית הולידיי, תוכנית המתאר שהכין האדריכל ומתכנן הערים הבריטי קליפורד הולידיי לירושלים, שאושרה בשנת 1930, כי שימושי הקרקע באזור, לאורך מסילת הברזל, יוקדשו לתעשייה ומלאכה. גם בתוכנית הבאה שהכין האדריכל הנרי קנדל בשנת 1944, נקבע אזור תעשייה ומלאכה, אך בשטח גדול יותר מצפון לכפר בית צפאפא. עם זאת בפועל, בתקופת המנדט הבריטי לא הוקם דבר באזור[1].

בתקופת ירושלים המחולקת עבר קו הגבול העירוני, בדרום האזור (רחוב משה ברעם של היום). ממערב לדרך חברון, ושכונת תלפיות הוותיקה, הוקמה מעברת "מערב תלפיות" (מעברה נוספת הוקמה גם ב"צפון תלפיות"). בפברואר 1959, הוחלט לפנות את המעברה, להקים שיכונים ואזור תעשייה במקומה[2]. ההחלטה הרשמית להקים את אזור התעשייה, התקבלה על ידי החברה הכלכלית לירושלים ומועצת העיר ירושלים ביוני 1960[3], אך עבודת ההקמה בפועל החלו בתחילת 1965[4], על שטח של כ-600 דונם[5]. עד סוף 1970 הוקצו כבר כל המגרשים שהוכשרו להקמת מפעלים[6]. בין המפעלים שהוקמו במקום היו מפעל לייצור הלבשה תחתונה של חברת טריומף אינטרנשיונל[7], ומפעל "מגדנית הדר", לייצור ביסקוויטים קרקרים, עוגיות וופלים (המפעל נהרס בסוף שנות ה-90 ובמקומו נבנה קניון הדר)[8]. עם זאת רוב המבנים שנבנו היו בין 2 עד 6 קומות, והיו מיועדים לתעשייה קלה, מוסכים ובתי מלאכה. בסוף שנות ה-70 עברו לאזור מוסכים ובתי מלאכה אשר פונו ממתחם ממילא, שבמרכז העיר, על ידי חברת קרתא[9].

החל משנות ה-80, הוקמו באזור גם מבנים למסחר ומשרדים והחלו להתפתח במקום חיי לילה ובילוי[10]. בצד המפעלים ובתי המלאכה נפתחו בו קניונים, מועדוני לילה (כגון האומן 17) ומוזיקה, (כגון הצוללת הצהובה)[11]. הוקמו גם סדנאות אמנים ומספר מוסדות לימוד, ביניהם בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה ובית הספר לתיאטרון חזותי[12].

ב-2010 החלה הקמתו של פארק המסילה, ממערב לאזור התעשייה, במקום כביש גישה חדש שתוכנן[13].

בינואר 2013, אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז ירושלים את תוכנית האב החדשה לאזור התעשייה תלפיות. התוכנית יוצרת עירוב שימושים ומבדילה בין אזור תעסוקה, אזור תעשייה המיועד למלאכה, ובדפנות האזור- בנייה למגורים, תוך מטרה להפוך את האזור למגוון ועשיר בשימושים כגון משרדים, היי טק, מוסדות השכלה גבוהה, אולמות אירועים, בתי קולנוע, מרפאות, סדנאות אומנות וגלריות. התוכנית כוללת שדרה עירונית של קילומטר וחצי לאורך רחוב פייר קניג, מצומת אורנים ועד לדרך ברעם בה ישולב קו הרכבת הקלה העתידי. התוכנית מאפשרת הרחבת שטחי מגורים בשולי אזור התעסוקה בהיקף של כ-3,500 יחידות דיור[14]. בפברואר 2021, אישרה הוועדה המחוזית, תוכנית אב חדשה, במסגרתה הוגדל היקף הבנייה לכ-8,250 יחידות דיור במגדלים של עד 30 קומות[15].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהושע בן-אריה, ארץ בראי עברה: מחקרים בגיאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל - חלק חמישי : ירושלים בראשית תקופת המנדט הבריטי, עורכים: רן אהרונסון וחגית לבסקי, ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי האוניברסיטה העברית בירושלים, 2001, עמודים 489-494
  2. ^ איזור תעשייתי יוקם במעברת תלפיות, למרחב, 16 בפברואר 1959
    תכנית להפוך מעברת תלפיות לאזור תעשייה, הצופה, 16 בפברואר 1959
  3. ^ החברה הכלכלית לירושלים מתכננת הקמת מפעלים, הארץ, 22 ביוני 1960
  4. ^ אולפנים לסרטים צבעוניים יוקמו בקרוב בירושלים, הבוקר, 15 בפברואר 1965
    רפאל אלדור, תכנית חומש לפיתוח התעשיה בבירה - לדיון בעיריה החדשה, מעריב, 15 בנובמבר 1965
  5. ^ ירושלים של חרושת חברה כלכלית לירושלים בע"מ, מעריב, 3 בינואר 1988
  6. ^ מיעוט רזרבות קרקעיות מכביד על פיתוח ירושלים, למרחב, 24 בנובמבר 1970
  7. ^ ביח"ר למלבושי נשים יוקם בירושלים, דבר, 12 בפברואר 1969
    אהרן גבע, "טריומף" - דיוקנו של מפעל דו־לאומי, למרחב, 28 בינואר 1971
  8. ^ יצחק דנון, ‏משרד עוה"ד ברץ הורן תובע שכ"ט בסך 6.5 מ' ש' מבעלי מניות לשעבר בקניון הדר בירושלים, באתר גלובס, 26 באפריל 2007
  9. ^ אושרה תכנית המתאר לממילא, דבר, 5 ביולי 1978
  10. ^ אזור המסחר והתעשיה - תלפיות - ירושלים, כותרת ראשית, 17 בדצמבר 1986
    מבנה משרדים ומסחר ברחוב האומן, חדשות, 13 באוקטובר 1989
  11. ^ צאלה קוטלר הדרי, ‏קניון כושל בירושלים עם בית קולנוע נטוש, יהפוך בקיץ הקרוב לפרויקט חתרני בשיתוף רמי לוי, באתר גלובס, 13 ביולי 2019
  12. ^ ציונה שמשי, סדנאות האמנים אזור התעשייה תלפיות, חדשות, 16 בינואר 1987
    גם אנטון שמאס ילמד בבית־הספר לקולנוע, מעריב, 12 בנובמבר 1989
  13. ^ יהונתן ליסבמקום שקשוק רכבת, עימות על עתיד המסילה הישנה, באתר הארץ, 13 במרץ 2008
    ניר חסוןעיריית י-ם תקטין את פארק המסילה על חשבון בית צפאפא, באתר TheMarker‏, 31 בינואר 2011
  14. ^ רנית נחום-הלוי, אושרה תוכנית תלפיות בירושלים: 600 אלף מ"ר לתעסוקה ו-3,500 דירות, באתר TheMarker‏, 1 בינואר 2013
    רז סמולסקי, אושרה להפקדה בירושלים: שני מגדלים בתלפיות - במקום סניף שופרסל, באתר TheMarker‏, 14 ביולי 2015
  15. ^ הילה נהון, מהפך תלפיות: תוכנית הענק לבניית מגדלי תעסוקה ואלפי דירות אושרה בוועדה המחוזית, באתר כל העיר, 9 בפברואר 2021