פיקוד העורף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פיקוד העורף
663px-Pakar.png
פרטים
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך IDF new.png צבא הגנה לישראל
סוג פיקוד מרחבי
בסיס האם רמלה
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 1992
מקים היחידה אלוף זאב ליבנה
נתוני היחידה
כוח אדם 65,000 חיילי מילואים[1]
פיקוד
יחידת אם המטה הכללי
דרגת המפקד אלוף  אלוף
תג פיקוד העורף
דגל הפיקוד
יחידת החילוץ וההצלה הארצית של פיקוד העורף מצילה את אחד מנפגעי רעידת האדמה בהאיטי (2010)
תרגיל של פיקוד העורף נגד נפילת טיל עם ראש קרבי בלתי קונבנציונלי
משאית המיועדת לטיהור אב"כ של פיקוד העורף

פיקוד העורףר"ת: פַּקְעָ"ר) הוא פיקוד מרחבי בצה"ל אשר הוקם ב־17 בפברואר 1992[2], ועוסק בהגנה אזרחית.

ייעודו של פיקוד העורף הוא חיזוק החוסן הלאומי והצלת חיים. הפיקוד עושה זאת על ידי הכנת המרחב האזרחי טרם עימות, תמיכה במרחב האזרחי בעת עימות תוך ביצוע פעולות חילוץ והצלה באירועי תקיפת העורף, וסיוע לשיקומו המהיר של המרחב האזרחי אחר הסתיים עימות. פיקוד העורף מפרסם הנחיות שוטפות להתגוננות אזרחית, במיוחד בעתות חירום, ומפעיל מוקד חירום טלפוני שמספרו 104. ייעוד הפיקוד ותפקידיו מגולמים בחוק הג"א (1951), ובשורה ארוכה של תקנות והחלטות ממשלה נוספות. פיקוד העורף הוא גוף צבאי, המשמש הלכה ולמעשה כשלוש ישויות ארגוניות: הראשונה- שירות התגוננות אזרחית, בכפיפות ישירה לשר הביטחון, וכהגדרתו בחוק הג"א. השנייה- פיקוד מרחבי, כהגדרתו בהוראות הפיקוד העליון: הפיקוד המרחבי. והשלישית- קצין חיל ראשי וסמכות מקצועית צה"לית בנושא ההתגוננות האזרחית, החילוץ, האב"ך בעורף האזרחי, מיגון, חומרים מסוכנים והצלה בעורף. בנוסף לכך משמש מפקד פיקוד העורף קצין מטה מקצועי במטה הכללי. מבחינה תפקודית משלב פיקוד העורף בייעודו הן הפעלת כוח, הן בניין הכוח והן הכנת הכנת המרחב האזרחי לחירום. הפיקוד הוקם בעקבות מלחמת המפרץ, שבה התממש איום עיקרי על העורף. עד להקמת הפיקוד, היה הטיפול בעורף באחריות מקחל"ר – מפקדת קצין חייל ראשי להתגוננות אזרחית (הג"א) והגמ"רהגנה מרחבית. לאחר מלחמת המפרץ אוחדו ארגונים אלו והוקם פיקוד העורף. מאז הקמת פיקוד העורף נעשו מאמצים רבים על מנת להפכו לגוף אזרחי אולם נכון ל-2015 גוף אזרחי זה עדיין לא הוקם. על פי מחלקת ארגון באגף התכנון, פרשנות משפטית לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מעלה כי מפקד פיקוד העורף כפוף, כראש הג"א, לשר הביטחון ולפי הגדרות הצבא, הוא כפוף לרמטכ"ל[3].

בראש הפיקוד עומד קצין בדרגת אלוף. המפקד הנוכחי של פיקוד העורף הוא האלוף תמיר ידעי. מפקדת הפיקוד במחנה רחבעם הסמוך לרמלה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1977 הוחלט לאחד את מחלקת ההגמ"ר (ההגנה המרחבית)- שהייתה כפופה לאג"מ/ מטכ"ל- עם מפקדת ראש הג"א (התגוננות אזרחית). איחוד זה הביא להקמת מפקדת קצין חיל ראשי להג"א והגמ"ר- המכונה מקחל"ר. יחידות ההגנה המרחבית (הגמ"ר), הפועלות במסגרת חיל העורף, נושאות באחריות לאבטחת היישובים באזורים הכפריים ולהמשך הפעילות המשקית. חיל העורף אחראי לביטחון היישובים על ידי אמצעי ביטחון שונים- גדרות, תאורה היקפית, דרכי פטרול ומחסני נשק. בנובמבר 1988 התקיים תרגיל ההתגוננות הארצי הראשון במוסדות החינוך. תלמידים בכל רחבי הארץ תרגלו ירידה למקלטים וחבישת ערכות מגן. מאז ועד היום נערך תרגיל זה אחת לשנה בכל מוסדות החינוך בארץ.

מלחמת המפרץ יצרה חידוש: העורף הותקף והפך לחזית, והיה חייב להתגונן; זו הייתה מלחמה תקשורתית שבה כמעט כל נפילת סקאד הייתה משודרת בשידור חי. אחת המסקנות מהמלחמה ההיא הייתה להקים את הפיקוד החדש. בצה"ל ובהג"א נקטו במספר פעולות בתחום הגנת העורף על מנת למנוע פגיעה בנשק קונבנציונלי ולא-קונבנציונלי בישראל: ערכות מגן להגנה מנשק כימי חולקו לכל התושבים; אמצעי התקשורת שימשו צינור מרכזי בהעברת מידע והדרכה לתושבים על שימוש בערכות והתנהגות בעת השמעת אזעקה; הנחיות להכנה חדרים אטומים ומרחבים מוגנים; יצירת שיתוף פעולה בין גורמי הצלה ורפואה בעורף.

ההחלטה על הקמת פיקוד העורף הייתה חיונית משלושה היבטים:

  • ההיבט החוקי – חיל העורף לפני מלחמת המפרץ הורכב משלוש מפקדות עורף הכפופות לפיקודים המרחביים (פיקוד הצפון, פיקוד המרכז ופיקוד הדרום). האחריות הפיקודית עליהן הייתה של אלופי הפיקודים. לחיל העורף – הגוף המקצועי והארגוני – לא הייתה כל סמכות ואחריות בשטח. מצב זה סתר את חוק ההתגוננות האזרחית מ־1951, אשר העניק עצמאות וסמכויות נרחבות לחיל העורף.
  • ההיבט המבצעי – במתארים השונים יש להיערך בעורף במקביל ללחימה בחזית. במקרה כזה, ישחרר פיקוד העורף את אלופי הפיקודים המרחביים מהדאגה לעורף, ויאפשר להם להתמקד בצרכים המבצעיים בחזית.
  • ההיבט הארגוני – הקמתו של פיקוד העורף תאפשר התייעלות ביחידות הקיימות, ותבטיח תיאום טוב יותר עם כלל הגופים האזרחיים וארגוני החירום. החל משנת 1975, בדקו ועדות רבות את נושא המערך הארגוני, שיעסוק בהתגוננות אזרחית, והמליצו על הקמת פיקוד העורף. אולם, ההחלטה על הקמת הפיקוד התקבלה בעקבות לקחיה של מלחמת המפרץ. האפשרות של איום על העורף בעת מלחמה בחזיתות השונות, העלתה את המודעות לנושא העורף, והבליטה את הצורך בגוף אחד שירכז את הטיפול בעורף בשעת חירום.

עם הקמת הפיקוד הרביעי, השטח שהועבר לאחריותו המלאה של פיקוד העורף השתרע מעכו בצפון ועד אשקלון בדרום. גבולו המזרחי הוא קו תיחום אזור יהודה ושומרון. בהתחלה, שטחו של פיקוד העורף חולק למחוזות באופן הבא:

  • מחוז חיפה (הופרד מעורף צפון והוקם כמחוז עצמאי).
  • מחוז מרכז (אחוד של מחוזות הג"א: השרון ואיילון).
  • מחוז דן.
  • מחוז ירושלים.
  • מחוז לכיש.

עורף צפון ועורף דרום היו כפופים מקצועית בלבד לפיקוד העורף, אך פיקודית הם נשארו כפופים לפקודים צפון ודרום בשל הצורך בשליטת אלופי הפיקודים על צירי התנועה של הכוחות לחזית בשעת חירום.

בשנת 1998 הוכפף עורף דרום לפיקוד העורף, אוחד עם גזרת מחוז לכיש והוקם בפיקוד העורף כמחוז דרום.

בשנת 1999 הוכפף עורף צפון לפיקוד העורף והוקם כמחוז צפון.

חמ"ל פיקוד העורף, אשר יושב במפקדת חיל-האוויר, עבר ב-2012 למרכז ניהול תמונה בליסטית (מנת"ב) שהפך למבצעי בשנת 2010. השינוי נעשה על מנת לייעל את התקשורת והעבודה המשותפת בין המנת"ב לבין החמ"ל. המנת"ב, שאחראי על משימת הגילוי להתרעה וממוקם באחד מבסיסי חיל-האוויר, עובד בקשר הדוק עם חמ"ל פיקוד העורף, ומעביר לו בזמן אמת מידע על שיגורי רקטות לעבר ישראל. פיקוד העורף, לאחר שקיבל את הדיווח, מפעיל את האזעקות במקומות המתאימים[4].

החל מ-2015 החלה להיכנס מערכת שוע"ל (שו"ב עורף לאומי) שמחליפה שתי מערכות שו"ב קיימות – "תמונת עורף" לדרג האסטרטגי, מרמת הפיקוד ומעלה, ומערכת ממלכ״ה (מערכת ממוחשבת לכוחות העורף) הטקטית. לצד החיבור לגופי החירום וההצלה הארציים המערכת מקושרת ל-256 רשויות מקומיות בארץ, שבחמ"לים שלהן יושבים בעת חירום קצינים נציגי פיקוד העורף.[5]

נוסף לתפקידים אלה, פיקוד העורף מהווה את הזרוע הארגונית של המדינה בטיפול באירועי חירום כגון רעידת אדמה או קריסת מבנים. גדודי החילוץ שלו נקראים לפעולה במקרים של אסון המוני קשה כדוגמת אסון ורסאי.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחוזות מקבילים לרוב למחוזות המשטרתיים ופועלים בשיתוף פעולה עמם, 95% מהחיילים הם במילואים.[1] המחוזות מחולקים ל-20 נפות, כאשר כמעט כל נפה מקבילה למרחב משטרתי, בנוסף 26 גדודי חילוץ, 13 גדודי אב"כ (בתהליך הסבה לגדודי חילוץ), 14 יחידות צבאיות לבתי חולים, 8 גדודי חי"ר קל ו-6 יחידות לוגיסטיות מרחביות.[1] כמו כן, פיקוד העורף מפעיל חטיבת חילוץ, המאגדת בתוכה ארבעה גדודי חילוץ והצלה המורכבים מחיילים בשירות סדיר.

בחודש ינואר 2016 החליט הרמטכ"ל על סגירת מחוז מרכז ואיחודו עם מחוז ירושלים, באפריל קבע מפקד פיקוד העורף, יואל סטריק, כי המחוז המאוחד יקרא מחוז ירושלים והמרכז, באוגוסט הסתיים תהליך איחוד המחוזות, ואל"ם רמטין סבטי מונה למפקד המחוז המאוחד.

מפקדי פיקוד העורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
אלוף זאב ליבנה פברואר 1992 - אוגוסט 1994 מקים הפיקוד
אלוף שמואל ארד אוגוסט 1994 - ספטמבר 1997  
אלוף גבי אופיר ספטמבר 1997 - אוגוסט 2001  
אלוף יוסף מישלב אוגוסט 2001 - יוני 2003  
אלוף יאיר נוה יוני 2003 - ינואר 2005 לימים סגן הרמטכ"ל
אלוף יצחק (ג'רי) גרשון ינואר 2005 - ינואר 2008 מלחמת לבנון השנייה
אלוף יאיר גולן ינואר 2008 - יוני 2011 מבצע עופרת יצוקה. לימים סגן הרמטכ"ל
אלוף איל איזנברג יוני 2011 - מרץ 2015 מבצע עמוד ענן, צוק איתן
אלוף יואל סטריק מרץ 2015 - פברואר 2017 לימים מפקד פיקוד הצפון
אלוף תמיר ידעי פברואר 2017 - המפקד הנוכחי

צווים מנהליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקוד העורף משמש מכשיר בידי שר הביטחון להוצאת צווי הגבלת תנועה מנהליים ארוכי-טווח. הצווים שמוצאים מפעם לפעם מכח תקנות שעת חירום (1945) מכוונים כנגד פלסטינים מזרח-ירושלמים, ערבים ישראלים ויהודים ישראלים כאחד. בין הדוגמאות הבולטות בנושא זה, ניתן למנות את מקריהם של מרדכי ואנונו (2004), מחזיק תיק ירושלים ברשות הפלסטינית, חאתם עבד אלקאדר (2009)[7], השיח' ראאד סלאח (2009)[8] ופעיל הימין נריה אופן (2010)[9].

הכומתה - והסיבות לבחירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבע הכומתה כתום. כתום מוכר ברחבי העולם כצבע לחילוץ ולהצלה. בשנת 2000 החליט אילן הררי, ראש מטה פיקוד העורף, לאחד את כלל חיילי הפיקוד תחת כומתה בצבע אחד, גם כדי ליצור זיהוי עם צבע החילוץ העולמי, וגם כדי לתת תחושת גאווה לחיילים. את הגוון בחרה אשתו של הררי[10]. על הכומתה עונדים חיילים סמל כובע עם כיתוב חיל העורף.

תגי היחידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 אמיר בוחבוט, טילים במגדלים בתל אביב: העורף מוכן לרגע האמת מול חזבאללה?, באתר וואלה, 25 במרץ 2015
  2. ^ אודות פיקוד העורף
  3. ^ דו"ח מבקר המדינה בעניין תהליכי המינוי של הקצונה הבכירה בצה"ל, עמ' 40
  4. ^ "צעד נוסף לחיזוק ההגנה מפני טילים", ביטאון חיל האוויר
  5. ^ סא"ל גיל הופמן, פיקוד העורף: "השו"ב הצה"לי צריך להגיע כמה שיותר לשטח", פורסם באתר pc.co.il
  6. ^ מחוזות פיקוד העורף
  7. ^ עלי ואקד, בכיר פתח הורחק ממסגד אל-אקצה לחצי שנה, באתר ynet, 23 בנובמבר 2009
  8. ^ חיים לוינסון, ג'קי חורי, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, השייח' ראאד סלאח, קיבל צו הרחקה מירושלים, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2009
  9. ^ שמואל מיטלמן, בג"ץ דחה עתירת איש ימין לביטול צו הרחקה, באתר nrg‏, 29 ביוני 2010
  10. ^ משה דוד, תופסים צבע, מוסף "המגזין", של מעריב 11 ביולי 2011 עמ' 4-5.
    מיכל דניאלי, כומתות בצה"ל: המדריך השלם, באתר מאקו, 25 בספטמבר 2011
זרועות, פיקודים ואגפּים
אגפּים אגף המבצעיםאגף המודיעיןאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקהאגף התכנוןאגף כוח האדםאגף התקשוב וההגנה בסייבר
זרועות זרוע היבשהזרוע האוויר והחללזרוע הים
פיקודים פיקוד הצפוןפיקוד המרכזפיקוד הדרוםפיקוד העורף
גופים נוספים יחידת בתי הדין הצבאייםהפרקליטות הצבאיתהמכללות הצבאיותדובר צה"להרבנות הצבאיתמפקדת העומק
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגליםחיל השריוןחיל התותחניםחיל ההנדסה הקרביתחיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים חיל הרפואהחיל הלוגיסטיקהחיל הטכנולוגיה והאחזקהחיל המודיעיןחיל הקשר והתקשובחיל המשטרה הצבאיתחיל משאבי האנושחיל החינוך והנוערהחיל הכללי
חילות היסטוריים חיל המדעחיל נשים
שונות
מבנה צה"לאמצעי לחימהמילואיםיחידות מובחרותמבצעיםמדיםדרגותעיטוריםכומתותתגי כובעתג יחידהדגליםדין משמעתי