פיקוד העורף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיקוד העורף
פרטים
כינוי הגנה אזרחית
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צבא הגנה לישראל
סוג פיקוד מרחבי
בסיס האם מחנה רחבעם
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 17 בפברואר 1992 – הווה (32 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
נוצרה מתוך הג"א - הגנה אזרחית (1948–1992)
מקים היחידה אלוף זאב ליבנה
נתוני היחידה
כוח אדם 65,000 חיילי מילואים[1]
פיקוד
יחידת אם המטה הכללי
דרגת המפקד אלוף  אלוף
מפקד נוכחי רפי מילוא
מפקדים רשימת מפקדים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תג פיקוד העורף
התג הישן (צבעני) של פיקוד העורף
דגל פיקוד העורף
דגל החיל של פיקוד העורף
יחידת החילוץ וההצלה הארצית של פיקוד העורף מצילה את אחד מנפגעי רעידת האדמה בהאיטי (2010)
תרגיל של פיקוד העורף נגד נפילת טיל עם ראש קרבי בלתי קונבנציונלי
משאית המיועדת לטיהור אב"כ של פיקוד העורף
לוחמי חטיבת החילוץ וההצלה מדגימים חילוץ בתערוכת "צה"ל שלנו".

פיקוד העורףר"ת: פַּקְעָ"ר) הוא פיקוד מרחבי בצה"ל אשר הוקם ב־17 בפברואר 1992[2], ועוסק בהגנה אזרחית.

ייעודו של פיקוד העורף הוא חיזוק החוסן הלאומי והצלת חיים. הפיקוד עושה זאת על ידי הכנת המרחב האזרחי טרם עימות, תמיכה במרחב האזרחי בעת עימות תוך ביצוע פעולות חילוץ והצלה באירועי תקיפת העורף, וסיוע לשיקומו המהיר של המרחב האזרחי אחר הסתיים עימות. פיקוד העורף מפרסם הנחיות שוטפות להתגוננות אזרחית, במיוחד בעתות חירום, ומפעיל מוקד חירום טלפוני שמספרו 104. ייעוד הפיקוד ותפקידיו מגולמים בחוק הג"א (1951), ובשורה ארוכה של תקנות והחלטות ממשלה נוספות. פיקוד העורף הוא גוף צבאי, המשמש הלכה ולמעשה כשלוש ישויות ארגוניות: הראשונה- שירות התגוננות אזרחית, בכפיפות ישירה לשר הביטחון, וכהגדרתו בחוק הג"א. השנייה- פיקוד מרחבי, כהגדרתו בהוראות הפיקוד העליון: הפיקוד המרחבי. והשלישית- קצין חיל ראשי וסמכות מקצועית צה"לית בנושא ההתגוננות האזרחית, החילוץ, האב"ך בעורף האזרחי, מיגון, חומרים מסוכנים והצלה בעורף. בנוסף לכך משמש מפקד פיקוד העורף קצין מטה מקצועי במטה הכללי. מבחינה תפקודית משלב פיקוד העורף בייעודו הן הפעלת כוח, הן בניין הכוח והן הכנת המרחב האזרחי לחירום.

הפיקוד הוקם בעקבות מלחמת המפרץ, שבה התממש איום עיקרי על העורף. עד להקמת הפיקוד, היה הטיפול בעורף באחריות מקחל"ר – מפקדת קצין חייל ראשי להתגוננות אזרחית (הג"א) והגמ"ר – הגנה מרחבית. לאחר מלחמת המפרץ אוחדו ארגונים אלו והוקם פיקוד העורף. מאז הקמת פיקוד העורף נעשו מאמצים רבים על מנת להפכו לגוף אזרחי אולם נכון ל-2015 גוף אזרחי זה עדיין לא הוקם.[דרושה הבהרה] על פי מחלקת ארגון באגף התכנון, פרשנות משפטית לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מעלה כי מפקד פיקוד העורף כפוף, כראש הג"א, לשר הביטחון ולפי הגדרות הצבא, הוא כפוף לרמטכ"ל[3].

בראש הפיקוד עומד קצין בדרגת אלוף. מפקד הפיקוד הנוכחי הוא אלוף רפי מילוא. מפקדת הפיקוד במחנה רחבעם הסמוך לרמלה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1977 הוחלט לאחד את מחלקת ההגמ"ר (ההגנה המרחבית)- שהייתה כפופה לאג"מ/ מטכ"ל- עם מפקדת ראש הג"א (התגוננות אזרחית). איחוד זה הביא להקמת מפקדת קצין חיל ראשי להג"א והגמ"ר- המכונה מקחל"ר. יחידות ההגנה המרחבית (הגמ"ר), הפועלות במסגרת חיל העורף, נושאות באחריות לאבטחת היישובים באזורים הכפריים ולהמשך הפעילות המשקית. חיל העורף אחראי לביטחון היישובים על ידי אמצעי ביטחון שונים- גדרות, תאורה היקפית, דרכי פטרול ומחסני נשק. בנובמבר 1988 התקיים תרגיל ההתגוננות הארצי הראשון במוסדות החינוך. תלמידים בכל רחבי הארץ תרגלו ירידה למקלטים וחבישת ערכות מגן. מאז ועד היום נערך תרגיל זה אחת לשנה בכל מוסדות החינוך בארץ.

מלחמת המפרץ יצרה חידוש: העורף הותקף והפך לחזית, והיה חייב להתגונן; זו הייתה מלחמה תקשורתית שבה כמעט כל נפילת סקאד הייתה משודרת בשידור חי. אחת המסקנות מהמלחמה ההיא הייתה להקים את הפיקוד החדש. בצה"ל ובהג"א נקטו במספר פעולות בתחום הגנת העורף על מנת למנוע פגיעה בנשק קונבנציונלי ולא-קונבנציונלי בישראל: ערכות מגן להגנה מנשק כימי חולקו לכל התושבים; אמצעי התקשורת שימשו צינור מרכזי בהעברת מידע והדרכה לתושבים על שימוש בערכות והתנהגות בעת השמעת אזעקה; הנחיות להכנה חדרים אטומים ומרחבים מוגנים; יצירת שיתוף פעולה בין גורמי הצלה ורפואה בעורף.

ההחלטה על הקמת פיקוד העורף הייתה חיונית משלושה היבטים:

  • ההיבט החוקי – חיל העורף לפני מלחמת המפרץ הורכב משלוש מפקדות עורף הכפופות לפיקודים המרחביים (פיקוד הצפון, פיקוד המרכז ופיקוד הדרום). האחריות הפיקודית עליהן הייתה של אלופי הפיקודים. לחיל העורף – הגוף המקצועי והארגוני – לא הייתה כל סמכות ואחריות בשטח. מצב זה סתר את חוק ההתגוננות האזרחית מ־1951, אשר העניק עצמאות וסמכויות נרחבות לחיל העורף.
  • ההיבט המבצעי – במתארים השונים יש להיערך בעורף במקביל ללחימה בחזית. במקרה כזה, ישחרר פיקוד העורף את אלופי הפיקודים המרחביים מהדאגה לעורף, ויאפשר להם להתמקד בצרכים המבצעיים בחזית.
  • ההיבט הארגוני – הקמתו של פיקוד העורף תאפשר התייעלות ביחידות הקיימות, ותבטיח תיאום טוב יותר עם כלל הגופים האזרחיים וארגוני החירום. החל משנת 1975, בדקו ועדות רבות את נושא המערך הארגוני, שיעסוק בהתגוננות אזרחית, והמליצו על הקמת פיקוד העורף. אולם, ההחלטה על הקמת הפיקוד התקבלה בעקבות לקחיה של מלחמת המפרץ. האפשרות של איום על העורף בעת מלחמה בחזיתות השונות, העלתה את המודעות לנושא העורף, והבליטה את הצורך בגוף אחד שירכז את הטיפול בעורף בשעת חירום.

עם הקמת הפיקוד הרביעי, השטח שהועבר לאחריותו המלאה של פיקוד העורף השתרע מעכו בצפון ועד אשקלון בדרום. גבולו המזרחי הוא קו תיחום אזור יהודה ושומרון. בהתחלה, שטחו של פיקוד העורף חולק למחוזות באופן הבא:

  • מחוז חיפה (הופרד מעורף צפון והוקם כמחוז עצמאי).
  • מחוז מרכז (אחוד של מחוזות הג"א: השרון ואיילון).
  • מחוז דן.
  • מחוז ירושלים.
  • מחוז לכיש.

עורף צפון ועורף דרום היו כפופים מקצועית בלבד לפיקוד העורף, אך פיקודית הם נשארו כפופים לפקודים צפון ודרום בשל הצורך בשליטת אלופי הפיקודים על צירי התנועה של הכוחות לחזית בשעת חירום.

בשנת 1998 הוכפף עורף דרום לפיקוד העורף, אוחד עם גזרת מחוז לכיש והוקם בפיקוד העורף כמחוז דרום.

בשנת 1999 הוכפף עורף צפון לפיקוד העורף והוקם כמחוז צפון.

חמ"ל פיקוד העורף, אשר יושב במפקדת חיל-האוויר, עבר ב-2012 למרכז ניהול תמונה בליסטית (מנת"ב) שהפך למבצעי בשנת 2010. השינוי נעשה על מנת לייעל את התקשורת והעבודה המשותפת בין המנת"ב לבין החמ"ל. המנת"ב, שאחראי על משימת הגילוי להתרעה וממוקם באחד מבסיסי חיל-האוויר, עובד בקשר הדוק עם חמ"ל פיקוד העורף, ומעביר לו בזמן אמת מידע על שיגורי רקטות לעבר ישראל. פיקוד העורף, לאחר שקיבל את הדיווח, מפעיל את האזעקות במקומות המתאימים[4].

החל מ-2015 החלה להיכנס מערכת שוע"ל (שו"ב עורף לאומי) שמחליפה שתי מערכות שו"ב קיימות – "תמונת עורף" לדרג האסטרטגי, מרמת הפיקוד ומעלה, ומערכת ממלכ"ה (מערכת ממוחשבת לכוחות העורף) הטקטית. לצד החיבור לגופי החירום וההצלה הארציים המערכת מקושרת ל-256 רשויות מקומיות בארץ, שבחמ"לים שלהן יושבים בעת חירום קצינים נציגי פיקוד העורף[5].

פיקוד העורף אחראי על הפעלת אזעקה המורה על כניסה למרחב מוגן. בנוסף לדרך העיקרית, של אזעקה באמצעות צופרים, פותחו במהלך השנים דרכי אזעקה נוספות, תוך ניצול התפתחות טכנולוגית: בהן הודעה בשידורי הרדיו והטלוויזיה, הודעה במסרון וביישומון ומערכת צבע אדום (ראו הרחבה בערך אזעקת מלחמה).

נוסף לתפקידים אלה, פיקוד העורף מהווה את הזרוע הארגונית של המדינה בטיפול באירועי חירום כגון רעידת אדמה או קריסת מבנים. גדודי החילוץ שלו נקראים לפעולה במקרים של אסון המוני קשה כדוגמת אסון ורסאי.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוזות הפיקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

השטח שנמצא תחת אחריות פיקוד העורף מחולק לחמישה מחוזות: צפון, חיפה, דן, ירושלים והמרכז, ודרום. כל אחד מהם פועל בשיתוף פעולה עם ארגוני החירום והעזר האזרחיים במרחבו (מד"א, כב"ה, משטרת ישראל), כמו גם עם הרשויות המקומיות, בשגרה ובחירום. תפקיד המחוז הוא להכין ולהנחות את האוכלוסייה ומוסדותיה להתגוננות אזרחית ולמצבי חירום, במטרה להציל חיים.

המחוזות מקבילים לרוב למחוזות המשטרתיים ופועלים בשיתוף פעולה עמם, 95% מהחיילים הם במילואים[1]. המחוזות מחולקים ל-20 נפות, כאשר כמעט כל נפה מקבילה למרחב משטרתי, בנוסף 26 גדודי חילוץ, 13 גדודי אב"כ (בתהליך הסבה לגדודי חילוץ), 26 יחידות צבאיות לבתי חולים, 8 גדודי חי"ר קל ו-6 יחידות לוגיסטיות מרחביות[1].

בנוסף, לגדודי החילוץ במילואים, פיקוד העורף מפעיל חטיבת חילוץ, המאגדת בתוכה ארבעה גדודי חילוץ והצלה המורכבים מחיילים בשירות סדיר וכן שתי חטיבות חי"ר במילואים שאחראיות בזמני חירום על מרחב העורף בצפון ובדרום כאשר ייעודם הוא פעילות ככוח לוחם בעורף להגנת יישובי גבול הצפון והדרום וסיוע לתושבי היישובים בשעת חירום.

בחודש ינואר 2016, החליט הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, על סגירת מחוז מרכז ואיחודו עם מחוז ירושלים, באוגוסט הסתיים תהליך איחוד המחוזות, המפקד הראשון של המחוז המאוחד, שנקרא מחוז ירושלים והמרכז, היה אל"ם רמטין סבטי.

חטיבות פיקוד העורף
תג שם מספור יחידת אם גדודים מפקד מכהן הערות
חטיבות סדירות
חטיבת החילוץ וההדרכה גדוד שחר (498)

גדוד קדם (489)

גדוד תבור (894)

גדוד רם (668)

אלעד אדרי חטיבת חילוץ והצלה קרבית סדירה
חטיבות מילואים
חטיבת דניאל
6050
מחוז דרום גדוד 419

גדוד 5032

גדוד 7109

גדוד 5704

שילה אדלר
חטיבת החי"ר הצפונית 5692 מחוז צפון גדוד 9239

גדוד 982

גדוד 9214

גדוד 9311

גור רוזנבלט

כלל מחוזות הפיקוד:[6]

מחוז הצפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
אפרים מושקטו
אבי בורגר 1999 - 2002
חובב צברי 2002 - 2005
יוסי לוצ'י 2005 - 2009
אנואר סעב 2009 - 2012 מפקד מחוז חיפה והצפון באירוע השריפה בכרמל
אריק אלעזר 2012 - 2014
ערן מקוב 2014 - 2016
יצחק בר 2016 - 2019 לימים ראש מטה פיקוד העורף
גיא ברגר 2019 - 2021
בצלאל שנייד 2021 - מכהן

מחוז חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
יוסי בירן 1990 - 1992
יחיעם ששון 1992 - 1995
חי אדיב 1995 - 1996
גולן גלעד 1996 - 1997
צביקה ברקאי 1997 - 2001
אורי בן יהודה 2001 - 2003
אפרים מושקטו 2003 - 2006 ב-2006 אוחד מחוז חיפה עם מחוז הצפון
איתן יצחק 2011 -2013 מפקד המחוז הראשון לאחר הקמתו מחדש
מוניר עמאר 2013 - 2015
צביקה צורן 2015 - 2018
רלי מרגלית 2018 - 2020 לימים מפקד מפקדת אלון
אלעד אדרי 2020 - 2022 לימים מפקד חטיבת החילוץ
שרון איטח 2022 - 2023
דניאל נהרי 2023- מכהן

מחוז דן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
דני טופוס
צבי טסלר 2006 - 2009 לימים ניצב במשטרת ישראל
אדם זוסמן 2009 - 2012
אפי מישוב 2012 - 2014
אמיר אולו 2014 - 2017
לירון דונל 2017 - 2019 לימים קצינת אג"ם פיקוד העורף, ראש מטה פיקוד העורף
אריאל בליץ 2019 - 2021
חי רקח 2021 - מכהן

מחוז מרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
פנחס לוי 2002 - 2005
יריב סנדלון
אנואר סעב 2008 - 2009
יורם לרדו 2009 - 2012 לימים ראש רשות חירום לאומית
יאיר ברקת 2012 - 2015 לימים מפקד המשטרה הצבאית
רמטין סבטי 2015 - 2016 ב-2016 אוחד מחוז מרכז עם מחוז ירושלים

מחוז ירושלים והמרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
יורם לב-רן
חן ליבני 2010 – 2013
שי בלאיש 2013 – 2016
רמטין סבטי 2016 – 2017 המפקד הראשון לאחר איחוד מחוז מרכז
שלומי בן מוחה 2017 – 2019 לימים מפקד מפקדת אלון
איתי לוי 2019 – 2021
שלומי בן יאיר 2021 – 2023
אמיר בן דוד (קצין) 2023 - מכהן

מחוז הדרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
פרץ וזאן 2002 - 2005 לימים מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל
דדי שמחי 2005 - 2008 לימים נציב כבאות והצלה
איתן יצחק 2008 - 2011
דורון מור יוסף 2011 - 2013
רועי בארי 2013 - 2015
רונן דגמי 2015 - 2017
יוסי כהן 2017 - 2020
שגיא ברוך 2020 - מכהן

מפקדי פיקוד העורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס החילופים הראשון של הפיקוד בפיקוד העורף. המפקד היוצא זאב ליבנה (משמאל), סגן שר הביטחון מרדכי גור (במרכז) ושמואל (שמוליק) ארד (מימין) המפקד הנכנס, אוגוסט 1994
מפגש ייחודי של אלופי פיקוד העורף לדורותיהם מאז הקמת פיקוד העורף ב-1991. בתמונה מימין לשמאל: המפקד הראשון, האלוף זאב ליבנה, המפקד הרביעי והמכהן בתמונה, יוסף מישלב, המפקד השלישי, גבי אופיר והמפקד השני, שמואל (שמוליק) ארד, דצמבר 2001.
מפקד פיקוד העורף הנכנס, האלוף יוסף מישלב נכנס לתפקידו. בתמונה: הרמטכ"ל שאול מופז (מימין) ומפקד פיקוד העורף הנכנס, האלוף יוסף מישלב (משמאל), 17 בספטמבר 2001
טקס חילופי פיקוד בפיקוד העורף: מימין לשמאל: המפקד היוצא, האלוף יאיר גולן, הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ והמפקד הנכנס, האלוף איל איזנברג, 15 ביוני 2011
החלפת פיקוד בפיקוד העורף צפון. אלוף-משנה גיא ברגר מחליף בתפקידו את תת-אלוף איציק בר. הטקס נערך במעמד מפקד פיקוד העורף, האלוף תמיר ידעי, מפקד פיקוד הצפון, האלוף אמיר ברעם, ראש מטה פיקוד העורף, תת-אלוף יורם לרדו, ספטמבר 2019
טקס חילופי פיקוד בפיקוד העורף: בתמונה מימין לשמאל: המפקד היוצא, האלוף תמיר ידעי, הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי והמפקד הנכנס, האלוף אורי גורדין, 19 במאי 2020
דיוקן שם תקופת כהונה הערות
אלוף זאב ליבנה פברואר 1992 – אוגוסט 1994 מקים הפיקוד
אלוף שמואל ארד אוגוסט 1994 – ספטמבר 1997
אלוף גבי אופיר ספטמבר 1997 – אוגוסט 2001
אלוף יוסף מישלב אוגוסט 2001 – יוני 2003
אלוף יאיר נוה יוני 2003 – ינואר 2005 לימים סגן הרמטכ"ל
אלוף יצחק (ג'רי) גרשון ינואר 2005 – ינואר 2008 מלחמת לבנון השנייה
אלוף יאיר גולן ינואר 2008 – יוני 2011 מבצע עופרת יצוקה. לימים סגן הרמטכ"ל
אלוף איל איזנברג יוני 2011 – מרץ 2015 מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן
אלוף יואל סטריק מרץ 2015 – פברואר 2017 לימים מפקד פיקוד הצפון
אלוף תמיר ידעי פברואר 2017 – מאי 2020 לימים מפקד פיקוד המרכז
אלוף אורי גורדין מאי 2020 – יולי 2022 בתפקידו הנוכחי משמש כמפקד פיקוד הצפון
אלוף רפי מילוא יולי 2022 ואילך מפקד הפיקוד הנוכחי

צווים מנהליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקוד העורף משמש מכשיר בידי שר הביטחון להוצאת צווי הגבלת תנועה מנהליים ארוכי-טווח. הצווים שמוצאים מפעם לפעם מכח תקנות שעת חירום (1945) מכוונים כנגד פלסטינים מזרח-ירושלמים, ערבים ישראלים ויהודים ישראלים כאחד. בין הדוגמאות הבולטות בנושא זה, ניתן למנות את מקריהם של מרדכי ואנונו (2004), מחזיק תיק ירושלים ברשות הפלסטינית, חאתם עבד אלקאדר (2009)[7], השיח' ראאד סלאח (2009)[8] ופעיל הימין נריה אופן (2010)[9].

כומתת החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבע הכומתה כתום. כתום מוכר ברחבי העולם כצבע לחילוץ ולהצלה. בשנת 2000 החליט אילן הררי, ראש מטה פיקוד העורף, לאחד את כלל חיילי הפיקוד תחת כומתה בצבע אחד, גם כדי ליצור זיהוי עם צבע החילוץ העולמי, וגם כדי לתת תחושת גאווה לחיילים. את הגוון בחרה אשתו של הררי[10]. על הכומתה עונדים חיילים סמל כובע עם כיתוב חיל העורף.

תגי היחידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 אמיר בוחבוט‏, טילים במגדלים בתל אביב: העורף מוכן לרגע האמת מול חיזבאללה?, באתר וואלה!‏, 25 במרץ 2015
  2. ^ אודות פיקוד העורף
  3. ^ דו"ח מבקר המדינה בעניין תהליכי המינוי של הקצונה הבכירה בצה"ל, עמ' 40
  4. ^ שיר אהרון ברם, ‏צעד נוסף לחיזוק ההגנה מפני טילים, באתר חיל האוויר הישראלי, 9 בפברואר 2012
  5. ^ יוסי הטוני, ‏סא"ל גיל הופמן, פיקוד העורף: "השו"ב הצה"לי צריך להגיע כמה שיותר לשטח", באתר "אנשים ומחשבים", 29 בדצמבר 2014
  6. ^ מחוזות פיקוד העורף
  7. ^ עלי ואקד, בכיר פתח הורחק ממסגד אל-אקצה לחצי שנה, באתר ynet, 23 בנובמבר 2009
  8. ^ חיים לוינסון, ג'קי חורי, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, השייח' ראאד סלאח, קיבל צו הרחקה מירושלים, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2009
  9. ^ שמואל מיטלמן, בג"ץ דחה עתירת איש ימין לביטול צו הרחקה, באתר nrg‏, 29 ביוני 2010
  10. ^ משה דוד, "תופסים צבע", מוסף "המגזין", מעריב, 11 ביולי 2011; עמ' 4–5
    מיכל דניאלי, ‏כומתות בצה"ל: המדריך השלם, באתר ‏מאקו‏, 25 בספטמבר 2011