לדלג לתוכן

אסטריד ורניי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסטריד ורניי
Astrid Varnay
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 25 באפריל 1918
סטוקהולם, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בספטמבר 2006 (בגיל 88)
מינכן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות ביער פרלצ'ר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1942 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול מצו-סופרן, סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית, איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מסדר ההצטיינות של נורדריין-וסטפאליה (1993)
  • אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1981)
  • מסדר ההצטיינות הבווארי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איבויקה מריה אסטריד ורניי (במקור: ורנאי) (בשוודית: Ibolyka Astrid Maria Varnay;‏ 25 באפריל 1918 - 4 בספטמבר 2006) הייתה זמרת סופרן אופראית ממוצא הונגרי, ילידת שוודיה, שפעלה רוב שנותיה בעיקר בארצות הברית ובגרמניה.

ילדות ולימודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריה היו שניהם הונגרים, אך היא נולדה בסטוקהולם, שוודיה. אמה, מריה יאבור, הייתה סופרן קולורטורה נודעת, שהנציחה את שירתה בהקלטות אקוסטיות ואביה, אלכסנדר ורניי, היה טנור ספינטו. אופרה הייתה עיסוק משפחתי וורנאי גדלה מאחורי הקלעים בבתי אופרה ברחבי העולם. אביה ייסד וניהל יחד עם אמה את תיאטרון האופרה קומיק בקריסטיאניה (אחר כך אוסלו, נורווגיה. אסטריד הקטנה הושכבה פעם במגירה התחתונה של השולחן בחדר ההלבשה של קירסטן פלגסטד הצעירה.

המשפחה עברה לארגנטינה ומשם לניו יורק, שם מת אביה של אסטריד בגיל 35, בשנת 1924. כעבור שנתיים נישאה אמה לטנור פרטונאטו דה אנג'ליס. ורניי למדה לקראת קריירה של פסנתרנית אך בגיל 18 החליטה להיות לזמרת והשתלמה בפיתוח קול אינטנסיבי אצל אמה.

כעבור שנה הסדירה בשבילה קירסטן פלגסטד לימוד והכנת תפקידים אצל המנצח ומאמן הלהקה במטרופוליטן אופרה, הרמן וייגרט. בגיל 22 ידעה הונגרית, גרמנית, אנגלית, צרפתית ואיטלקית והרפרטואר שלה הכיל חמישה-עשר תפקידי סופרן דרמטי, אחד-עשר מהם תפקידים וגנריים.

ראשית הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטריד ורניי ערכה את הופעת הבכורה הסנסציונית שלה במטרופוליטן אופרה ב-6 בדצמבר 1941 בהופעה משודרת. היא הופיעה בתפקיד זיגלינדה ב"ולקירה" של וגנר, כמחליפה ללוטה להמן שחלתה, כמעט ללא חזרת הכנה. הייתה זו הופעתה הראשונה בתפקיד ראשי, והיא נחלה בה הצלחה רבתי. כעבור שישה ימים החליפה את הלן טראובל שחלתה בתפקיד ברונהילדה באותה אופרה. ורניי ווייגרט התקרבו ובשנת 1944 נישאו. בתקופה זו גם קיבלה שיעורים אצל הטנור לשעבר במטרופוליטן אופרה, פאול אלטהאוז.

בשנת 1948 הופיעה לראשונה בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן ובשנת 1951 בפירנצה כ'ליידי מקבת'. באותה שנה הופיעה לראשונה גם בפסטיבל ביירוית אחרי שפלגסטד, שדחתה הזמנה לפסטיבל, המליצה לווילנד וגנר להזמין את ורניי. ורניי המשיכה לשיר בביירוית במשך שבע-עשרה השנים והופיעה בקביעות במטרופוליטן עד 1956.

התפתחות הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורניי עזבה את המטרופוליטן משהתברר לה שהמנהל רודולף בינג איננו מעריך אותה, ובהמשך דרכה הייתה לעמוד התווך בבתי אופרה אחרים מן הגדולים והחשובים בעולם, בייחוד בגרמניה, ביצירות וגנר ושטראוס אך גם בכמה מן האופרות של ורדי ואחרים. אז קבעה כבר את משכנה במינכן, שקהל המאזינים שלה ראו בה אלילה.

בשנת 1969 השמיטה מן הרפרטואר שלה את תפקידי הסופרן הדרמטי הכבדים והחלה בקריירה חדשה בתפקידי מצו סופרן. אחרי שהייתה המובילה בעולם בתפקיד אלקטרה במשך למעלה מעשרים שנה, ביססה עכשיו את מעמדה כפרשנית גדולה לקליטמנסטרה. תפקיד הרודיאס היה לתדיר ביותר בין ביצועיה: 236 הופעות. היא חזרה למטרופוליטן ב-1974 והופיעה שם בפעם האחרונה ב"עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני" של ברטולט ברכט וקורט וייל ב-1979.

מאמצע שנות ה-80' עשתה את תפקידי האופי לאומנותה. הופעתה הבימתית האחרונה הייתה במינכן ב-1995, חמישים וחמש שנים אחרי הופעת הבכורה שלה במטרופוליטן. ב-1998 פרסמה את האוטוביוגרפיה שלה, "חמישים וחמש שנים בחמש מערכות: חיי באופרה" (בגרמנית: Hab' mir's gelobt), שכתבה בשיתוף עם דונלד ארתור.

ב-2004 יצא סרט תעודה על חייה ועל ראשית הקריירה שלה בניו יורק, בשם Never Before וזכה לשבחים בארצות הברית. הקלטותיה בתפקידי הגיבורות של שטראוס, כמו אלקטרה וסאלומה, יחד עם תפקידי וגנר שלה, הן בין אוצרות המדיום הזה. סרטי הקלטה משידורי תפקידיה הגדולים מתעדים את אמנותה בצליל, ומספר מועט של קלטות וידאו משלהי הקריירה שלה מעידות על כישרון המשחק שלה.

אסטריד ורניי נפטרה בגיל 88 במינכן ב-4 בספטמבר 2006.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]