אסתר פיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסתר פיין
אסתר פיין
אסתר פיין
לידה 1918
לטביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באוגוסט 2012 (בגיל 94 בערך)
עין גב, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אסתר מנקובה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אפי איתם עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס זאב לספרות ילדים ונוער עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אסתר פיין (מנקובה) (191815 באוגוסט 2012) הייתה סופרת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיין נולדה בשם אסתר מנקובה בלטביה, למשפחה מסורתית. אביה, היה סוחר זעיר, מורה לתורה ומוסמך לרבנות. במלחמת העולם השנייה שירתה כאחות בצבא האדום. במהלך המלחמה, נולד בנה הבחור אריה, והיא התאלמנה. אחרי מלחמת העולם השנייה, ביקשה לעזוב את ברית המועצות ועלות לישראל, אך לא קיבלה אישור. בסיוע תנועת השומר הצעיר, הוברחה ביחד עם בנה, אריה. יותר משנתיים ארך מסעה, שכלל מעבר בשבעה גבולות, ולבסוף הגיעה לנמל חיפה ביום הכרזת המדינה[1].

בישראל הייתה לחברת קיבוץ עין גב עד מותה. שם הכירה את בעלה השני גרשון[1].

בשנת 1988 פורסם סיפור בריחתה מברית המועצות בספר "מולקה: סיפור הבריחה מברית-המועצות", שנכתב על ידי יעקב ינאי[2].

למדה ספרות באוניברסיטת בר-אילן, קיבלה תואר ראשון ובשנת 1989 קיבלה תואר שני. עבודת הגמר שלה הייתה בנושא "השפעת גיבור דורנו ללרמונטוב על אצל של גנסין: עיון משווה בין גיבור דורנו ללרמונטוב אצל של גנסין".

ספרה "הדס", המספר על המרד הגדול בסוסיתא וגמלא, זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער.

הייתה נשואה לגרשון, אם לארבעה בנים. בנה הוא השר וחבר הכנסת לשעבר אפי איתם.

פיין נפטרה בקיץ 2012, בגיל 94.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]