שמואל הלפרט

שמואל הלפרט
לידה	5 בפברואר 1939 (בן 84); קלוז', ממלכת רומניה
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1960
מפלגה	אגודת ישראל
סיעה	אגודת ישראל, יהדות התורה
	20 ביולי 1981 – 13 באוגוסט 1984; (3 שנים)
	20 ביולי 1981 – 13 באוגוסט 1984; (3 שנים)
	21 בנובמבר 1988 – 28 ביוני 1994; (5 שנים ו־31 שבועות)
	21 בנובמבר 1988 – 28 ביוני 1994; (5 שנים ו־31 שבועות)
	17 ביוני 1996 – 17 בפברואר 2003; (6 שנים ו־35 שבועות)
	17 ביוני 1996 – 17 בפברואר 2003; (6 שנים ו־35 שבועות)
	23 בפברואר 2005 – 24 בפברואר 2009; (4 שנים)
כנסות	10, 12 - 13, 14 - 15, 16 - 17
	סגן יושב ראש הכנסת; סגן שר במשרד ראש הממשלה; סגן שר העבודה והרווחה; סגן שר התחבורה והבטיחות בדרכים;
	סגן יושב ראש הכנסת; סגן שר במשרד ראש הממשלה; סגן שר העבודה והרווחה; סגן שר התחבורה והבטיחות בדרכים;

שמואל הלפרט (מכונה: שְׁמֶלְקִי או שמעלקא; נולד בט"ז בשבט תרצ"ט, 5 בפברואר 1939) הוא איש ציבור ופוליטיקאי ישראלי-חרדי, איש חסידות ויז'ניץ, לשעבר חבר הכנסת מטעם אגודת ישראל ויהדות התורה, סגן שר במשרד העבודה והרווחה ובמשרד התחבורה וסגן יושב-ראש הכנסת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלפרט נולד בעיר קלוז' ברומניה. אביו, הרב לייבוש בר, היה הרב של העיר וואסלוי בפלך מולדובה. אמו הייתה בתו של רבי שמואל שמעלקא מחוסט, נכדו של רבי מרדכי מנדבורנה.

בשנת 1960 עלה לישראל, ומשפחתו התיישבה בתל אביב. התחנך בישיבת ויז'ניץ, שבה קיבל סמיכה לרבנות. במקצועו הוא מחנך וניהל את בתי הספר הטכנולוגיים "תורה ומלאכה".

הלפרט הוא חבר מרכז אגודת ישראל וחבר הנהלת הוועד הפועל של אגודת ישראל.

הלפרט נבחר לראשונה לכנסת בשנת 1981. בבחירות לכנסת ה-11 לא נבחר, אך שב אליה בכנסת ה-12 ובשנים 1990–1991 כיהן כסגן שר במשרד ראש הממשלה ובמשרד העבודה והרווחה, בממשלתו הצרה של יצחק שמיר. במחצית תקופת כהונתה של הכנסת ה-13, החליף אותו במסגרת הסכם רוטציה משה גפני, ולאחר מכן הוא היה בשתי קדנציות מלאות בכנסת ה-14 ובכנסת ה-15. בכנסת ה-15 כיהן כסגן יו"ר הכנסת, והחליף את אברהם רביץ מסיעתו, שמונה לתפקיד סגן שר. לקראת הבחירות לכנסת ה-16 הוא פינה מקום לנציג חסידות בעלז ישראל אייכלר, במסגרת הסכם רוטציה, ונכנס לכנסת רק במחצית תקופת כהונתה של הכנסת ה-16 בשנת 2005. לאחר כניסתו לכנסת הוא כיהן כסגן שר התחבורה בממשלת שרון. הלפרט חזר לכנסת לקדנציה מלאה בבחירות לכנסת ה-17. במאי 2008 הודיע כי אין בכוונתו להתמודד בבחירות לכנסת ה-18^[1] ובמקומו נבחר מנחם אליעזר מוזס לייצג את החסידות.

הלפרט מונה בין הישגיו את הדאגה להגדלת קצבאות הילדים: החזרת קצבאות הילד הראשון והשני והגדלה ריאלית שלהן בתחילת שנות ה-90, והגדלת הקצבאות מהילד החמישי ומעלה במה שנודע כ"חוק הלפרט" בנובמבר 2000. החוק בוטל בשנת 2003. תחום נוסף בו פעל הלפרט היה דאגה להקמת דירות לחרדים, בין השאר קריות חרדיות באשדוד. הלפרט גם פעל למתן קצבה לילדים אוטיסטים, ומניעת יבוא בשר טרף.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלפרט גר בבני ברק, נשוי ואב לשישה. גיסו היה אליעזר הגר, האדמו"ר מסרט ויז'ניץ. אחיו, מאיר הלפרט, הוא חתנו של האדמו"ר מאלכסנדר. בין חתניו של הלפרט: הרב שמחה רבינוביץ, מחבר סדרת הספרים פסקי תשובות; הרב אברהם רבינוביץ, בנו של רבי בן ציון רבינוביץ מביאלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל הלפרט, באתר הכנסת
שמואל הלפרט, באתר כנסת פתוחה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ כתבה באתר "לדעת.נט"

[1] כתבה באתר "לדעת.נט"

[1]

סגני שרי הרווחה והשירותים החברתיים בממשלות ישראל
סגני שרי הסעד (1948–1977):	ישראל שלמה בן-מאיר
סגני שרי העבודה והרווחה (1977–2003):	בן-ציון רובין • מנחם פרוש • רפאל פנחסי • משה זאב פלדמן • מנחם פרוש • שמואל הלפרט • יצחק וקנין
סגני שרי הרווחה (2003–2007):	אברהם רביץ
סגני שרי הרווחה והשירותים החברתיים (2007 ואילך):	משולם נהרי