סופה לנדבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סופה לנדבר
PikiWiki Israel 5924 Sofa Landver.jpg
סופה לנדבר, 2009
תאריך לידה 28 באוקטובר 1949 (בת 65)
תאריך עלייה 1979
חברת הכנסת
ממשלות 3233
כנסות 1420
סיעה עבודה, ישראל אחת, עבודה-מימד
העבודה-מימד-עם אחד, ישראל ביתנו, הליכוד ביתנו
תפקידים בולטים

סופיה (סוֹפָה) סוניה לַנְדְבֶר[1] (נולדה ב-28 באוקטובר 1949) היא חברת הכנסת מטעם סיעת ישראל ביתנו. לשעבר שרת הקליטה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנדבר נולדה בעיר לנינגרד (כיום סנקט פטרבורג) שברוסיה הסובייטית לחיה וגירש לנדבר. עלתה לישראל בגיל 29 בשנת 1979 לעיר אשדוד. היא בעלת תואר שני בקלינאות תקשורת. בין השנים 1989-1996 כיהנה כחברת מועצת העיר אשדוד וכחברת דירקטוריון בחברה לפיתוח העיר אשדוד. התפרסמה כמורה לרוסית של שמעון פרס.

בשנת 1996 נבחרה לראשונה לכנסת מטעם מפלגת העבודה והייתה חברה בוועדות הכנסת. בכנסת ה-15 כיהנה כסגנית יושב ראש הכנסת, כיושבת ראש הוועדה לפניות הציבור, כחברה בוועדת העלייה והקליטה, בוועדת המדע והטכנולוגיה ובועדת העבודה והרווחה.

לנדבר כיהנה במשך כשלושה חודשים (12 באוגוסט-2 בנובמבר 2002) כסגנית שר התחבורה בממשלתו הראשונה של אריאל שרון.

בינואר 2006, בשלהי הכנסת ה-16, הושבעה בעקבות התפטרותו של אברהם בייגה שוחט, במסגרת גל התפטרויות בסיעת העבודה-מימד-עם אחד, וכיהנה בכנסת זו כחודש. לקראת הבחירות לכנסת ה-17 הוצבה במקום השביעי ברשימת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן. על מנת לאפשר את התמודדותה לכנסת ה-17, היא התפטרה מהכנסת ב-8 בפברואר 2006 ופינתה את מקומה לאורנה אנג'ל.

בבחירות לכנסת ה-17 נבחרה כחברת כנסת מטעם ישראל ביתנו, ושימשה בה שוב יושבת-ראש הוועדה לפניות הציבור. בבחירות לכנסת ה-18 הוצבה במקום החמישי ברשימת ישראל ביתנו לכנסת, ונבחרה שוב.

ב-11 ביולי ‎2006 ספגה לנדבר הערה מוועדת האתיקה של הכנסת, לאחר ש"נראתה במצלמות הבקרה של הכנסת, ביחד עם שתי עוזרותיה הפרלמנטריות, נכנסת לחדרה של חברת הכנסת רוחמה אברהם מספר פעמים, שוהה שם דקות ארוכות, כשלאחר מכן נראות עוזרותיה מוציאות חפצים מחדרה של אברהם"‏[2].

לנדבר יזמה את חוק "בית חולים באשדוד" שנתקבל בכנסת בקריאה שלישית ב-2002.

לנדבר פעלה למען גרגורי לרנר. היא דרשה מעל דוכן הכנסת להעניק לו חופשות מן הכלא וביקרה אותו בתאו‏[3]. ב-2004 נחקרה על קשריה עמו ביאחב"ל[4].

בשנת 2009 מונתה לשרה לקליטת עלייה בממשלה ה-32 והמשיכה בתפקידה גם בממשלה ה-33. חברה בוועדת השרים לענייני חקיקה. לנדבר היא האישה במקום הגבוה ביותר ברשימת הליכוד ביתנו לכנסת ה-19.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנדבר מתגוררת בעיר אשדוד; אלמנתו של אוסקר (19382008) ואם לבת, ג'אנה קנופלר, המשמשת כמנהלת משאבי אנוש בחברה הממשלתית נת"ע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סופה לנדבר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


חברי ממשלת ישראל המכהנים

ראש הממשלה, שר החוץ, שר הבריאות, שר התקשורת, והשר לשיתוף פעולה אזורי בנימין נתניהו

שר הביטחון משה יעלוןשר האוצר משה כחלוןהשר לנושאים אסטרטגיים והשר לביטחון פנים גלעד ארדןשרת המשפטים איילת שקדשר הפנים סילבן שלוםהשר לתשתיות לאומיות, האנרגיה והמים יובל שטייניץשר הכלכלה, והשר לפיתוח הנגב והגליל אריה דרעישר החינוך, ושר התפוצות נפתלי בנטהשר להגנת הסביבה אבי גבאישר הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץשר העלייה והקליטה זאב אלקיןהשרה לשוויון חברתי גילה גמליאלשר התיירות יריב לויןשר הבינוי יואב גלנטשר התחבורה והבטיחות בדרכים, והשר לענייני מודיעין ישראל כ"ץשרת התרבות והספורט מירי רגבשר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאלהשר לשירותי דת דוד אזולאישר בלי תיק אופיר אקוניס
Emblem of Israel.svg
שרים לקליטת העלייה בממשלות ישראל

חיים משה שפיראיגאל אלוןשמעון פרסנתן פלדשלמה רוזןדוד לויאהרן אבוחציראאהרן אוזןיעקב צוריצחק חיים פרץיאיר צבןיולי אדלשטייןיולי תמיראריאל שרוןציפי לבניזאב בויםיעקב אדריאלי אפללוסופה לנדברבנימין נתניהוזאב אלקין