פנחס גולדשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פנחס גולדשטיין
פנחס גולדשטיין
פנחס גולדשטיין
לידה 26 באוגוסט 1939
תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה 14 באוגוסט 2007 (בגיל 67)
כפר סבא, ישראל
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה הליכוד, המפלגה לקידום הרעיון הציוני, המפלגה הליברלית החדשה
חבר הכנסת
20 ביולי 198113 ביולי 1992
(11 שנים)
כנסות 10 - 12
תפקידים בולטים
  • סגן שר התחבורה
  • סגן שר החינוך
  • יושב ראש ועדת הספורט
  • יושב ראש ועדה לנושא הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
  • גזבר כבוד של הוועד האולימפי הישראלי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פנחס גולדשטיין (26 באוגוסט 1939 - 14 באוגוסט 2007) היה פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת וסגן שר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולדשטיין נולד ב-26 באוגוסט 1939 בתל אביב, למד בפנימייה צבאית בחיפה[1] ובבגרותו למד משפטים באוניברסיטה העברית. הוא הצטרף למפלגה הליברלית והתקדם במהירות בשורותיה. תחילה היה פעיל ב"ארגון הסטודנטים הליברלים"[2], ואחר כך פעיל ב"איגוד העובדים שליד המפלגה הליברלית" (גילגול מאוחר של תנועת העובד הציוני)[3]. בשנת 1978 נבחר כחבר מועצת המנהלים של חברת החשמל, תפקיד אותו מילא עד 1981[4]. בשנים 1978–1982 גם שימש כחבר נשיאות הוועד הפועל הציוני.

בשנת 1981, במסגרת הבחירות לכנסת העשירית, נבחר מטעם הליכוד. בכנסת זו שימש יושב ראש ועדת הספורט של הכנסת ויושב ראש הוועדה לנושאי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. בכנסת ה-12 מונה לתפקיד סגן שר התחבורה, ולאחר ארבעה חודשים עבר לתפקיד סגן שר החינוך. במקביל לחברותו בכנסת, שימש גולדשטיין כדירקטור בחברת הבנייה של הקבלן אברהם גינדי, שהייתה מחברות הבנייה הגדולות שפעלו בישראל באותן שנים. דבר שהביא לביקרות נגדו על ניגוד עניינים[5].

בשנת 1984, לאחר הבחירות לכנסת האחת עשרה, תמך בהקמת ממשלת האחדות[6]. בכנסת זו שימש כחבר ועדת החוץ והביטחון[7].

במהלך חברותו בכנסת נודע בכך שהעלה מספר הצעות חוק יצירתיות. בין השאר יזם הצעת חוק פרטית, שעל פיה בשידורי הטלוויזיה הישראלית "יינתן מקום לביטוי עמדת הממשלה" (לאחר שטען שהשמאל שולט ברשות השידור). חוק שיחייב מסעדות להניח קנקן מים קרים על כל שולחן, חוק להגנת חסכונות הציבור, ויזם את הצעת חוק ההמנון, ששנים אחר כך, ב-2004, אכן התקבלה[8][9].

פנחס גולדשטיין נמנה עם חמשת חברי הכנסת הליברליים שפרשו מהליכוד בתחילת 1990 והקימו את המפלגה לקידום הרעיון הציוני. עד מהרה הפכה הסיעה החדשה למושא חיזוריה של מפלגת העבודה, שפרשה מהממשלה וביקשה להקים קואליציה חדשה בראשות שמעון פרס. בניגוד לאברהם שריר, שהשתכנע לתמוך בקואליציית פרס ולמנהיג הסיעה, יצחק מודעי, שנאבק על שריון תפקידו האישי כשר האוצר תוך דרישת ערבויות כספיות לקיום התחייבות כזו מצד הליכוד, הודיע גולדשטיין (יחד עם חבריו פסח גרופר ויוסי גולדברג) כי לא יתמוך בקואליציה בראשות פרס[10].

בבחירות 1992 נמנה גולדשטיין על ראשי המפלגה הליברלית החדשה שהקים יצחק מודעי. המפלגה התמודדה בבחירות, אך לא עברה את אחוז החסימה. בשנות חייו האחרונות שימש גולדשטיין כגזבר כבוד של הוועד האולימפי הישראלי[11], ודירקטור של חברת הביטוח הפניקס[12].

גולדשטיין נפטר בביתו שבכפר סבא ממחלת הסרטן ביום שלישי, 14 באוגוסט 2007, ל' באב ה'תשס"ז, בגיל 67.

הותיר אחריו אישה, בן, ובת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פנחס גולדשטיין, באתר "בהשקט ובבטחה".
  2. ^ הנהלה חדשה לארגון הסטודנטים הליברלים, הבוקר, 17 בנובמבר 1963
  3. ^ דניאל דגן, התפלג איגוד העובדים שליד המפלגה הליברלית, מעריב, 19 במאי 1970
  4. ^ שמעון רפפורט, חבר דירקטוריון חברת החשמל תובע לחסל משרד ציות בניו יורק, מעריב, 19 ביוני 1979
  5. ^ גבי קסלר, לנברחים בע"מ, מעריב, 5 בדצמבר 1986
  6. ^ רק הם בפנים, "העולם הזה", גיליון 2447 מ-25 ביולי 1984, עמוד 14
  7. ^ איל ארליך, משאל כותרת ראשית: רוב חברי ועדת־חוץ־וביטחון של הכנסת תומכים בקיצוץ נוסף בתקציב הביטחון, כותרת ראשית, 10 ביולי 1985
  8. ^ שלומית לן, ‏עושים צחוק בכנסת: הצעות החוק היצירתיות של הח"כים עולות על כל דימיון, באתר גלובס, 2 בפברואר 2007
  9. ^ שמואל נחושתן, כתבו עליו בעיתון, או פנחס, כותרת ראשית, 4 ביולי 1984
  10. ^ מנחם רהט ואבינועם בר יוסף, "אפטיומיות ניכרת" במערך לקראת הצטרפות מודעי וגרופר, מעריב, 25 באפריל 1990
  11. ^ רמי היפש, יורם אוברקוביץ' עזב את הוועד האולימפי, באתר הארץ, 1 ביוני 2001
  12. ^ אלעזר לוין, ‏מנכ"ל חברת הביטוח דולב הודח לאחר שתקף בראיון עיתונאי את החברה וסוכניה, באתר גלובס, 30 באוגוסט 1999