אפרים פישל רבינוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אפרים פישל רבינוביץ

הרב אפרים פישל רבינוביץ' (כ"ה בכסלו תרפ"ה, 22 בנובמבר 1924ט"ו בסיוון תשס"ה, 22 ביוני 2005) היה ראש מתיבתא תפארת ישראל רוז'ין של חסידות בויאן וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר העתיקה בירושלים לרב אריה מרדכי רבינוביץ, חסיד בויאן, ולבת שבע. אביו היה נינו של האדמו"ר רבי יהושע מפוריסוב, בנו של "היהודי הקדוש" מפשיסחה. אמו הייתה בתו של הרב בנימין יהודה לייב ברנשטיין, ראש ישיבת חיי עולם. היה חתנו של הרב משה אהרן סגל.

בשנות ה-60 נקרא לכהן בראשות ישיבת טאש בקריית טאש שבקנדה. בשנת תשל"ט חזר לישראל ומונה כראש מתיבתא תפארת ישראל, של חסידות בויאן. בשנת תשמ"ט מונה לחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. כיהן כרב קהילת צ'ורטקוב באנטוורפן, והיה נוסע לשם בחגי ישראל.

מספר חודשים לפני פטירתו תמך בחוק יישום תוכנית ההתנתקות (יחד עם האדמו"ר מגור והאדמו"ר ממודז'יץ)[דרוש מקור].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו: הרב יצחק, רב חסידות בויאן בבורו פארק; הרב יהושע, חתנו של הרב נטע ציינויירט, כיהן כר"מ בישיבת רוז'ין וכיום רב החסידות בבית שמש; הרב צבי, ממלא מקום אביו בראשות הישיבה ואיש אמונו של האדמו"ר הנוכחי; והרב ישראל, ראש כולל.

אחיו היה הרב בנימין רבינוביץ, דיין בעדה החרדית ומנהיג קהילת משכנות הרועים.