בית שמש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית שמש
Beit Shemesh COA.svg
מבט אל בית שמש החדשה
מחוז ירושלים
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה משה אבוטבול
גובה ממוצע ‎307‏ מטר
תאריך ייסוד 1950
סוג יישוב עיר 50,000‏-99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 94,069 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.8%‏ בשנה עד דצמבר 2013
  - צפיפות אוכלוסייה 2,746 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 34,259 דונם
מיקום בית שמש
בית שמש
בית שמש

31°44′13″N 34°59′20″E / 31.7368335355725°N 34.9889586223226°E / 31.7368335355725; 34.9889586223226קואורדינטות: 31°44′13″N 34°59′20″E / 31.7368335355725°N 34.9889586223226°E / 31.7368335355725; 34.9889586223226

דירוג חברתי-כלכלי 3 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4349
לאום ודת
יהודים: 97.7% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 2.3%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2013
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 17.4%
גילאי 5 - 9 16.0%
גילאי 10 - 14 13.3%
גילאי 15 - 19 8.2%
גילאי 20 - 29 13.8%
גילאי 30 - 44 16.8%
גילאי 45 - 59 8.9%
גילאי 60 - 64 1.8%
גילאי 65 ומעלה 3.7%
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2013
חינוך
סה"כ בתי ספר 112
–       יסודיים 72
–       על-יסודיים 50
תלמידים 23,483
–       יסודיים 16,766
–       על-יסודיים 6,717
מספר כיתות 1,016
ממוצע תלמידים לכיתה 23
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ג (2012‏-2013)
פרופיל בית שמש נכון לשנת 2012 באתר הלמ"ס
אתר הבית של עיריית בית שמש

בית שמש היא עיר במחוז ירושלים בישראל. היא הוכרזה כעיר ב-25 ביוני 1991. בית-שמש ממוקמת במרכז המפה של מדינת ישראל, בין המטרופולין התל אביבי ובין המטרופולין הירושלמי - בין הרי ירושלים לשפלת החוף. בסמוך לעיר נמצאים מספר יישובים, ביניהם, קיבוץ צרעה, מושב ישעי, מושב זנוח, מושב מחסיה ומושב נחם. ראש העיר הנוכחי הוא מר משה אבוטבול, אשר נבחר לראשות העיר בקדנציה השנייה ברציפות,

בשנת 2015 אוכלוסיות העיר מנתה מעל למאה אלף תושבים ועשרות אלפי יחידות דיור נוספות בתהליך פיתוח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית שמש העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תל בית שמש

באזור קיימים שרידים ארכיאולוגיים רבים המעידים על קיומו של יישוב עתיק מהתקופה הכנענית, בו נעבדה האלה שפש, ומזוהה עם בית שמש המקראית. הזיהוי מתבסס על המיקום הגאוגרפי, האונומיסטיקון של אוסביוס מקיסריה, ומיקומו של הכפר עין שמס.‏[1] במאמר המסכם את החפירות הממושכות המתנהלות בתל, קבעו חוקרי אוניברסיטת תל אביב פרופ' שלמה בונימוביץ וד"ר צבי לדרמן כי "תל בית-שמש הוא אתר מפתח ללימוד קצה גבול ההתפשטות הפלישתית והדינמיקה התרבותית והחברתית באזורי המפגש והחיכוך בתקופת הברזל א'."‏[2] ערים ויישובים כנעניים נוספים בהם היה מקדש לאל השמש ידועים מהתנ"ך ברשימת הנחלות של שבטי נפתלי[3] יששכר וזבולון ומקום בשם עין שמש שהיה בנחלת שבט יהודה על גבול המדבר.‏[4]

העיר בית שמש העתיקה מוזכרת רק בתנ"ך ובתלמוד ושמה איננו מופיע במקורות אחרים. האזכור הראשון בתנ"ך אודות העיר מופיע בתקופת התנחלות השבטים. אז נכללה העיר בתחומו של שבט יהודה, כפי שכתוב:

"וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה...וְנָסַב הַגְּבוּל...וְיָרַד בֵּית שֶׁמֶש וְעָבַר תִּמְנָה." ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק י'

אזכור נוסף אודותיה מופיע בספר שמואל. בית שמש הייתה העיר אליה החזירו הפלשתים את ארון הברית שנשבה על ידם במהלך מלחמת אפק:

וּלְקַחְתֶּם אֶת אֲרוֹן ה' וּנְתַתֶּם אֹתוֹ אֶל הָעֲגָלָה וְאֵת כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לוֹ אָשָׁם תָּשִׂימוּ בָאַרְגַּז מִצִּדּוֹ וְשִׁלַּחְתֶּם אֹתוֹ וְהָלָךְ. וּרְאִיתֶם אִם דֶּרֶךְ גְּבוּלוֹ יַעֲלֶה בֵּית שֶׁמֶשׁ הוּא עָשָׂה לָנוּ אֶת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְאִם לֹא וְיָדַעְנוּ כִּי לֹא יָדוֹ נָגְעָה בָּנוּ מִקְרֶה הוּא הָיָה לָנוּ. וַיַּעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים כֵּן וַיִּקְחוּ שְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת וַיַּאַסְרוּם בָּעֲגָלָה וְאֶת בְּנֵיהֶם כָּלוּ בַבָּיִת. וַיָּשִׂמוּ אֶת אֲרוֹן ה' אֶל הָעֲגָלָה, וְאֵת הָאַרְגַּז וְאֵת עַכְבְּרֵי הַזָּהָב וְאֵת צַלְמֵי טְחֹרֵיהֶם. וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ עַל דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ, וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול, וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם עַד גְּבוּל בֵּית שָׁמֶשׁ. וּבֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים קְצִיר חִטִּים בָּעֵמֶק, וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרוֹן, וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹת. ... וְהַלְוִיִּם הוֹרִידוּ אֶת אֲרוֹן ה' וְאֶת הָאַרְגַּז אֲשֶׁר אִתּוֹ אֲשֶׁר בּוֹ כְלֵי זָהָב וַיָּשִׂמוּ אֶל הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה וְאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ הֶעֱלוּ עֹלוֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים בַּיּוֹם הַהוּא לַה'. ... וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה' וַיַּךְ בָּעָם שִׁבְעִים אִישׁ חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם כִּי הִכָּה ה' בָּעָם מַכָּה גְדוֹלָה. וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ מִי יוּכַל לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' הָאֱלֹהִים הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וְאֶל מִי יַעֲלֶה מֵעָלֵינוּ.

ספר שמואל א', פרק ו', פסוקים י'-כ'
תל בית שמש
בית שמש העתיקה על רקע העיר החדשה

בימי דוד המלך יושבה העיר מחדש והחלה להתפתח ולשגשג, ככל הנראה לאחר תקופה ארוכה בה הייתה נטושה, בעקבות כיבושה מחדש בידי שאול המלך מידי הפלשתים. בימי שלמה המלך הייתה בית שמש עיר מחוז בה ישב אחד מנציביו:

וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ, חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל הָאֶחָד לְכַלְכֵּל. וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם, בֶּן חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם. בֶּן דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים וּבֵית שָׁמֶשׁ...

ספר מלכים א', פרק ד', פסוקים ז'-ט'

בית שמש מוזכרת פעם אחת נוספת בתנ"ך, הפעם בספר מלכים בהקשר למלחמה שהתחוללה בין אמציהו מלך יהודה ויהואש מלך ישראל בסמוך לבית שמש. תוצאות הקרב היו תבוסתו של אמציהו ובעקבות זאת בזיזת אוצרות בית המקדש בידי יהואש והעברתם לבירת ממלכת ישראל - שומרון:

וְלׁא שָמַע אֲמַצְיָהוּ וַיַעַל יְהוֹאָש מֶלֶך יִשְׂרָאֵל וַיִּתְרָאוּ פָּנִים הוּא וַאֲמַצְיָהוּ מֶלֶך יְהוּדָה, בְּבֵית שֶׁמֶש אֲשֶׁר לִיהוּדָה. וַיִּנָּגֶף יְהוּדָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיָּנֻסוּ אִישׁ לְאֹהָלָו. וְאֵת אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בֶּן יְהוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ תָּפַשׂ יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית שָׁמֶשׁ, וַיָּבֹא יְרוּשָׁלַיִם, וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם בְּשַׁעַר אֶפְרַיִם עַד שַׁעַר הַפִּנָּה אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה.

ספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוקים י"א-י"ג

בימי אחז ניצלו הפלשתים את התוהו הפוליטי, עלו על אזורי הגבול עם ממלכת יהודה והרסו את בית שמש:

"בָּעֵת הַהִיא, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז עַל מַלְכֵי אַשּׁוּר לַעְזֹר לוֹ. וְעוֹד אֲדוֹמִים בָּאוּ וַיַּכּוּ בִיהוּדָה, וַיִּשְׁבּוּ שֶׁבִי. וּפְלִשְׁתִּים פָּשְׁטוּ בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וְהַנֶּגֶב לִיהוּדָה, וַיִּלְכְּדוּ אֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ..." ספר דברי הימים ב', פרק כ"ח, פסוקים ט"ז-י"ח

בית שמש נחרבה בשנת 586 לפנה"ס בידי נבוכדנצר מלך בבל וירדה ממעמדה. היא מוזכרת בתלמוד כמקום יישוב קטן וזניח: "אמר ר' יוחנן: מגבת ועד אנטיפריס ששים רבוא עיירות היו, הקטנה שבהן היא היתה בית שמש." (מסכת תענית פרק ד', ומגילה פרק א') רק במאה ה-5 לספירה, נבנה במקום מנזר ביזנטי גדול.

העיר המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות, הצבא המצרי פלש לאזור והקים משלט באזור שבו היום נמצאת בית שמש הוותיקה. במשלט זה, שנקרא המשלט המשותף, ישבו במשך מספר חודשים חיילי חטיבת הראל כשהם מרוחקים כ-60 מטר בלבד מהמצרים. על משלט זה הוקמה העיר בית שמש. המשלט המשותף נכבש במהלך מבצע ההר, שהחל בליל ה-19/20 באוקטובר 1948. היום נמצא במקום זה רחוב המשלט.

העיר הוקמה ב-כ"ז בכסלו ה'תשי"א 6 בדצמבר 1950 כמעברת הר-טוב, שנקראה על שם המושבה הר-טוב, שהוקמה על ידי עולים מבולגריה על האדמות שעליהם יושב היום המושב נחם. המושבה ננטשה במלחמת העצמאות והיום קרויים על שמה רחוב בבית שמש ואזור התעשייה הר-טוב. בשנת 1953 שונה שמה של "מעברת הר-טוב" לשם "בית שמש". בימיה הראשונים של בית שמש, גרו בה בעיקר עולים מאיראן, עיראק, צפון אפריקה, ורומניה ובמהלך השנים הגיעו לעיר גם עולים מאתיופיה, רוסיה וארצות הברית. בשנת 1952 עברה המעברה למבני קבע וב-25 ביוני 1991 י"ג בתמוז ה'תשנ"א קיבלה בית שמש מעמד של עיר.

מאמצע שנות ה-90 בחרו חרדים רבים בבית שמש כעיר מושבם והם מתרכזים יחדיו בשכונות המקבלות אופי חרדי כ"רמת בית שמש" והקריה החרדית (חלקם משתייך לעדה החרדית ונטורי קרתא, שהעדיפו לפנות לבית שמש מאשר למודיעין עילית וביתר עילית הנמצאות מחוץ לקו הירוק). כפועל יוצא, בבחירות המקומיות של שנת 2008 נבחר לראשונה חרדי לראשות העיר - משה אבוטבול מש"ס.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2013, מתגוררים בבית שמש 94,069 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2013, העיר מדורגת 3 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ג (2012‏-2013) היה 39.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2012 היה 6,141 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,018 ש"ח).‏[5]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

היחסים בין חלקי האוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק נכבד מהגידול באוכלוסיית בית שמש החל משנות ה-90 של המאה ה-20 כלל ציבור חרדי באופן שהביא לכך שבשנת 2013 כ-45% מתושבי העיר הם חרדים, מספר ההולך וגדל בהתמדה.‏[6] גידול זה גרם לחיכוכים בינם לבין האוכלוסיות החילונית והדתית-לאומית בעיר, מה שהוביל להגירה גוברת של אוכלוסיות אלו מהעיר.‏[7] קיימת בעיר נוכחות משמעותית של משפחות המשתייכות לזרמי נטורי קרתא והעדה החרדית. בבחירות המוניציפליות בשנת 2008 נבחר לראשות העיר משה אבוטבול נציג מפלגת ש"ס. בקואליציה שהקים לאחר הבחירות השתתפו גם מפלגות חילוניות.

לאור זאת, ובניסיון למנוע גידול נוסף באחוז החרדים בבית שמש, בקשה מועצת עיריית בית שמש דאז ממינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון שהקצאות עתידיות לבנייה בבית שמש ייעשו על פי חלוקה למגזרים כך שלכל אחד מהמגזרים: חילונים, דתיים לאומים וחרדים יוקצו שליש מיחידות הדיור העתידות להבנות. מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון סירבו לבקשה, בטענה שהקצאה מגזרית מנוגדת לחוק ואין מקום להתערב בכוחות השוק ובית המשפט אישר את עמדת המנהל ומשרד השיכון .‏[8]

חלק מהשכונות החרדיות של בית שמש מאופיינות בקיצוניות גוברת והולכת ביחס לנשים: בשכונות אלו מופיעים שלטים המבקשים הפרדה מגדרית בין גברים לנשים, ומתרחשים אירועי יידוי אבנים על נשים המתלבשות שלא בצניעות‏[9] ושל הטרדת נשים בתחבורה הציבורית.‏[10] ב-2011 עלתה בית שמש לכותרות במשך מספר שבועות בעקבות סיפור שפורסם באולפן שישי על כך שחרדי ירק על ילדה בגיל שמונה שהלכה לטענתו שלא בצניעות.

המתח בין שני חלקי האוכלוסייה לובה עקב טענות כלפי הזנחת האזורים החילוניים של בית שמש על ידי אבוטבול בשבתו כראש העיר, והשקעת כספים עודפים בבנייה ופיתוח בשכונות החרדיות. יש אף הקוראים לחלוקתה של בית שמש בין העיר החילונית לבין רמת בית שמש והאזורים החרדיים. לקראת הבחירות לראשות העיר בשנת 2013 נתלו תקוות המחנה החילוני-מסורתי במועמד הציוני אלי כהן. לאחר ניצחונו של אבוטבול בבחירות בהפרש של פחות מאלף קולות, דבר שהוסיף לסערת הרוחות בעיר והביא להפגנות המוניות שקראו להתפטרותו של אבוטבול. עקב הזיופים שהתגלו המליץ היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין על ביטול תוצאות הבחירות, עמדה שהתקבלה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים, שבדצמבר 2013 החליט על קיום בחירות חוזרות בעיר.‏[11] בבחירות החוזרות זכה אבוטבול בשנית בהפרש של 758 קולות.‏[12]

שכונות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת נוף מגבעת שרת כלפי בית שמש
רמת בית שמש א' (צולם מתל ירמות)

בית שמש מחולקת לעשרה אזורים עיקריים, שאוכלסו במספר גלי אכלוס:

שכונות שאוכלסו באכלוס הראשון

  • מרכז בית שמש הוא האזור הישן ביותר בבית שמש. בין השאר נמצאים בו בניין העירייה המקורי והקיבוץ העירוני תמוז, ובו היה ממוקם בית המשפט.
  • שכונת הוותיקים היא האזור הסמוך למרכז בית שמש ונמצאת בחלק הצפון מערבי. האזור סמוך לגבול העיר עם הכניסה הצפונית שלה. השכונה מורכבת מאוכלוסייה ותיקה (על שמה ניתן כינוי האזור) וכן מאוכלוסיית עולים מחבר העמים ואתיופיה. באזור זה נמצא המרכז לבריאות הנפש וכן כיכר ה"טווס" הקרויה כך על שמו של פסל בצורת טווס הנמצא במרכזה.

שכונות שאוכלסו באכלוס השני

  • גבעת שרת היא שכונה נוספת בבית שמש (הכוללת את האזורים: קריית אריה שיינפלד, נופי אביב, גבעת סביון ושיכוני דירות), שנבנתה ואוכלסה על ידי משפרי דיור תושבי בית שמש. במהלך השנים, הגיעו לשכונה עולים מרוסיה, אתיופיה וארצות דוברות אנגלית. בסמוך נמצא האמפיתיאטרון של העיר.
  • הקריה החרדית (קריית הרב ניסים) בהזמנת יו"ר המועצה המקומית דאז, שלום פדידה, בעיקר מחמת מחויבות פוליטית ליו"ר מפלגתו שמעון פרס, הוקמו בקריה החרדית שלוש שכונות של חרדים אשכנזים: "מנוחה ונחלה", "בית ומנוחה" וקרית גור. בשכונה גרים חסידי גור, יוצאי העדה החרדית מירושלים וגם מיעוט ספרדי המזוהה רובו ככולו עם ש"ס ואף ראש העיר משה אבוטבול דר בקריה.

שכונות שאוכלסו באכלוס השלישי

  • פסגות השבע (מגדל המים) היא שכונה חדשה יותר, שנבנתה סביב מגדל המים העירוני, אזור שהיה מכוסה צמחייה והוא נמצא צפונית למרכז העיר וגבעת שרת. בשכונה זו בתי ספר, גנים, מרכז מסחרי - "הקשתות" ואף קניון - "נעימי". בשכונה זו יש אוכלוסייה מגוונת, דתית וחילונית, ותיקים ועולים כאחד. השכונה קרויה על-שם שבע תלמידות בית הספר אמי"ת "שחר" שבשכונה, שנרצחו בידי חייל ירדני בטבח בנהריים. בית הספר אמי"ת "שחר"‏[13] נקרא אף הוא על שם שבע התלמידות - שח"ר - "שבע חמדות רקיע". שכונה זו יצרה רצף יישובי בין העיר הוותיקה ושכונות הגל השני.

רמת בית שמש וגלי אכלוס והתיישבות חדשים

  • רמת בית שמש היא שכונה גדולה מאוד בדרום העיר, המרוחקת מהשכונות האחרות. השכונה נוסדה בשנת 1997 והיא מורכבת משני חלקים, רמת בית שמש א' ורמת בית שמש ב'. הנקודה הגבוהה ביותר (ברמה א') היא בגובה 422 מטרים מעל פני הים, והמקום הנמוך ביותר (ברמה ב') הוא כ-250 מ' מעל לפני הים. נכון לשנת 2013 מתגוררת ברמת בית שמש א' אוכלוסייה חרדית ברובה, עם מיעוט של תושבים חילונים ודתיים-לאומיים, ואילו ברמת בית שמש ב', הידועה באופייה הקיצוני, מתגוררים חרדים בלבד. האחרונה, בעיקר באזורי הגבול שלה עם השכונות האחרות, מהווה נקודת חיכוך בין תושבי העיר. שכונות רמת בית שמש השונות הוקמו ומוקמות על אדמות שסופחו לבית שמש מהמועצה האזורית מטה יהודה באופן מסודר במחצית הראשונה של שנות ה-90 של המאה העשרים. החריגה היא שכונת רמת בית שמש ב', שסופחה באופן חפוז ולא מתוכנן, ממושב זנוח, בסמוך לבחירות של שנת 1996, מתוך מחויבות של שר השיכון דאז, פואד בן אליעזר לשמעון פרס יו"ר מפלגתו דאז.
  • ה"פולשים" שכונה קטנה בסמוך לקריה החרדית וממזרח לה, על אדמות זנוח. השכונה הוקמה במהירות בתכנון מקוצר למתן פתרון למחוסרי דיור. תושבי השכונה פלשו לדירות שהוקמו לזכאי הדיור הציבורי. לא ברורה זכאותם להתגורר בה, אך בתמיכת הסיעות החרדיות, תוך התגייסות מלאה של יו"ר ש"ס דאז, אלי ישי, הפולשים לא פונו ובדיעבד אושרה ישיבתם במתחם. תושבי המתחם הינם חרדים - אשכנזים וספרדים.
  • קנה בושם היא שכונה חדשה (הכוללת את השכונות חפציבה, סלונים ועוד שכונות חדשות) הנמצאת בשיפוליה המזרחיים של העיר, תושביה הם ברובם חרדים. השכונה הוקמה על אדמות הכרם של מושב מחסיה.
  • רמת בית שמש ג' אכלוסה החל ב-1 בנובמבר 2013. בשעת שיווק המכרזים לשכונה זו נתגלעו חיכוכים בין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסיות אחרות בעיר על שטחי הבניה, ומספר פעמים בוטלו המכרזים לאזור. נכון להיום 2015 השכונה נמצאת בשלבי אכלוס מתקדמים, הדירות ברמת בית שמש ג'1 פונות יותר לציבור האנגלו-סקסי, והציבור הליטאי[דרוש מקור].
  • רמת אברהם שכונה שבנייתה התעכבה עקב חשש למציאת קברים ונכון לסוף 2014 היא נמצאת בעבודות פיתוח מתקדמות וצפי לתחילת בניה תוך חודשים ספורים. שכונת רמת אברהם נבנית על חלק קטן מתוך קרקע פרטית גדולה של האחים גלובנציץ, בגודל של 1,000 דונם, אזור ענק המתחיל ברמת בית שמש א' ומסתיים בכביש 38. בשטחים אלו ייבנו - לפי ההערכות - 5,500 יחידות דיור שישווקו על ידי היזמים הפרטיים.‏[14]

קיבוץ תמוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ תמוז‏‏‏[15] הוא קיבוץ עירוני בתחומי העיר בית שמש. הקיבוץ הוקם בשנת 1987 על ידי צעירים בני קיבוצים, וכן על ידי אנשי נח"ל ובוגרי פרויקט חטיבת גולני לשעבר. בקיבוץ חברות 12 משפחות - 22 מבוגרים ו-35 ילדים. הקיבוץ הוא קיבוץ שיתופי מלא ממייסדי המטה השיתופי, כלומר: משכורות החברים נכנסות לחשבון הקיבוץ, והקיבוץ דואג לכל צורכי חבריו, כגון: דיור, בריאות, חינוך ורכבים. הקיבוץ שוכן במקבץ של בניינים שבנה בעצמו סמוך למרכז העיר. חברי הקיבוץ הם בעלי השכלה אקדמית ועובדים במקצועות שונים ורבים הן בבית-שמש והן מחוץ לה, ובין היתר מפעילים, יחד עם תושבי בית שמש נוספים, את עמותת "קהילה" הפועלת בתחום הזהות היהודית, החינוך והרווחה. בין היתר, מפעילה העמותה פעוטון לילדי הקיבוץ והעיר בכלל, מועדוניות לילדים בסיכון, מרכז זכויות ועוד.

תעשייה ומסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הקניות ביג

בבית שמש יש שלושה אזורי תעשייה: אזור התעשייה הצפוני, אזור תעשייה הר-טוב, ואזור התעשייה המערבי.

בתחילת העשור השני של המאה ה-21 הוקמו בעיר מספר קניונים, ובהם: חברת ביג מרכזי קניות הקימה קניון חדש בכניסה לעיר, נוסף על הקניון שהקימה בעבר ונמצא סמוך לתחנת הרכבת, בסמוך לו. כן הוקם קניון נעימי, בשכונת מגדל המים.

המע"ר (מרכז עסקים ראשי) הנמצא במרכז השכונות החדשות רמות בית שמש, נמצאת בימים אלו בהקמה. במקום יבנו עשרות אלפי מטרים של שטחי מסחר ומשרדים.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גן פסלים הקשורים לסיפורי התנ"ך, על שם גולן פלאי שנפל בעת שירותו הצבאי ב-1992.
הספרייה העירונית

בבית שמש פועלים מספר מתנ"סים. בנוסף יש לה להקה מקומית ("בין השמשות"), להקה עירונית "הצליל השחור", תיאטרון קהילתי ומספר עיתונים מקומיים.

כמו כן ישנם מועדוני ספורט כגון קבוצת הכדורגל העירונית, קבוצת כדורסל עירונית, מועדון קונג פו מוכר בהדרכת אלי איבגי, מועדון ג'ודו עטור פרסים, וכן מספר אולמות ספורט הפרוסים במקומות שונים בעיר, ועוד רבים. בעיר פועלות מספר תנועות נוער כשהבולטות ביניהן הן הנוער העובד והלומד, בית"ר, בני עקיבא, עזרא, אריאל ותנועת הצופים. שבט הצופים בבית שמש- שבט שורק נפתח ב-2013 בשנית לאחר שהיה פעיל בעבר ונסגר. כמו כן בחג הסוכות מתקיים פסטיבל מוזיקה של הציבור הדתי לאומי - פסטיבל בית שמש.

הספרייה העירונית פעילה משנת 1964 במבנה ייחודי שתוכנן על ידי האדריכל נחום זולוטוב.

בבית שמש פועלת החל משנת 2006 קרן "מלכה גיאת". הקרן מעניקה בכל שנה מלגות לסטודנטיות תושבות העיר, בנוסף לתמיכה במוסדות חינוך ותרבות. בשנת 2012 החליטה עיריית בית שמש לקרוא לבית הספר להורים הפועל בעיר על שם מלכה גיאת לאות הוקרה לפעילות הקרן.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתי ספר ממלכתיים וממ"ד:
    • יסודיים:לוי אשכול, בגין, ז'בוטינסקי, שובו, עדיהו, שפות ותרבויות [1], שלב חינוך מיוחד, חב"ד, עוזיאל, לוין, הראל, אתרוג, אליקים, אורות בנים, אורות בנות, אהבת ישראל בנים, אהבת ישראל בנות, ת"ת (דתי לאומי) "מוריה" לבנים ולבנות.
    • חטיבות ביניים: ברנקו וייס - חטיבת ביניים וחטיבה עליונה.
    • תיכונים:ברנקו וייס [2] - שש שנתי.
  • ישיבות ומוסדות ממ"ד תורניים:
    • ישיבה תיכונית אמי"ת דביר
    • אולפנת אמי"ת שחר [3]
    • אולפנת אמי"ת נגה
    • אולפנת גילה
    • אולפנת אהבת ישראל
    • ישיבה תיכונית "קריית חינוך בית שמש"
    • ישיבה תיכונית שעלי תורה
    • ישיבה תיכונית אהבת ישראל
    • ישיבה חרדית-תיכונית "מאורות"
    • ישיבת "זיכרון דוד"
    • ישיבת תומכי תמימים חב"ד
    • ישיבת אור תורה
    • ישיבת בית הלוי של תורה ויראה
    • ישיבת נתיבות התורה

מלבד זאת, קיימים בבית שמש בתי ספר ותיכונים חרדיים רבים, בכל הגוונים כמו בית יעקב, בית יעקב הישן, שיטת זילברמן ועוד.

שעלי תורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שעלי תורה

בעיר פועל הגרעין הראשון של רשת שעלי תורה (השם גם רומז לשועלי שמשון הקשורים בבית שמש). הגרעין פועל בבית שמש מאז שנת 1988. הגרעין הקים: גני ילדים, בתי ספר יסודיים (אורות בנים ואורות בנות), הישיבה התיכונית שעלי תורה ואולפנת גילה, ובית חם לילדים ונוער. הגרעין מפעיל רשת של הרצאות ומרכז את קליטתם של עולי צרפת בעיר. הגרעין מפעיל ארגון חסד פעיל, וישיבה גבוהה עם כולל אברכים דתי לאומי,‏[16] הפועלים מאז שנת הלימודים ה'תש"ע (2010).

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 חודשה בבית שמש תחנת רכבת שהייתה קיימת כבר לפני כן, אבל הפסיקה לפעול באמצע שנות התשעים. תחנת הרכבת ממוקמת על הדרך שבין ירושלים לרמלה, ומשם לתל אביב-יפו.

הכביש העיקרי המוביל לבית שמש הוא כביש 38 אשר מחבר אותה וכן יישובים נוספים במועצה אזורית מטה יהודה לכביש 1, במחלף שער הגיא.

התחבורה הציבורית בבית שמש ובסביבותיה מתחלקת בין שתי זכייניות: אגד וסופרבוס. בבית שמש פועלים מספר קווים עירוניים וקווים בין עירוניים לערים שונות (חלקם קווי מהדרין, למשל 418 לירושלים ו-497 לבני ברק. חלקם קווים פרטיים, המיועדים לאלו שאינם מסתפקים ברמת המהדרין של אגד).

בית שמש מחוברת לרשת הארצית של רכבת ישראל, תדירות הרכבת לתל אביב היא אחת לשעה, ולירושלים (מלחה) היא אחת לשעתיים.

ראשי המועצה והעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית שמש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על בית שמש באתר משרד החוץ
  2. ^ פרופ' שלמה בונימוביץ, צבי לדרמן בית-שמש בגבול פלשת – תקציר מאמר באתר רשות העתיקות
  3. ^ ספר שופטים פרק א'
  4. ^ ספר יהושע טו'
  5. ^ פרופיל בית שמש באתר הלמ"ס
  6. ^ יהושע בריינר‏, בבית שמש מקווים לשינוי: "יש סיכוי שהעיר תינצל", באתר וואלה! NEWS‏, 24 בספטמבר 2013
  7. ^ גיליון מיוחד של המגזין ארץ אחרת הוקדש לעיר בית שמש ולעימותים בין חלקי האוכלוסייה השונים
  8. ^ עע"ם 68/10
  9. ^ שטיבל: כי סקול יסקל • חרדים סקלו בחורה בבית שמש
  10. ^ שטיבל: הדרת נשים: ‘סופרבוס’ תשלם קנס • המחיר: 13,000 שקל
  11. ^ אביאל מגנזי, בגלל הזיופים: בחירות חוזרות בבית שמש, באתר ynet‏, 29 בדצמבר 2013
  12. ^ תוצאות הבחירות החוזרות בבית שמש, הודעה של משרד הפנים.
  13. ^ אתר בית הספר אמי"ת שחר
  14. ^ אתר עירית בית שמש
  15. ^ אתר הקיבוץ
  16. ^ הישיבה והכולל בראשות הרב יהודה אודסר, ובנשיאות הרב זלמן ברוך מלמד