בית שמש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית שמש
Coat of arms of Beit Shemesh.svg
מבט אל בית שמש החדשה
מחוז ירושלים
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה משה אבוטבול
גובה ממוצע ‎307‏ מטר
תאריך ייסוד 1950
סוג יישוב עיר 100,000‏–199,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 109,762 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎15
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎5.6%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 2,838 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎73
תחום שיפוט 38,670 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎55
31°44′13″N 34°59′20″E / 31.7368335355725°N 34.9889586223226°E / 31.7368335355725; 34.9889586223226
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 2 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4377
    - דירוג מדד ג'יני
‎61
לאום ודת
יהודים: 97.9% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 2.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 17.4%
גילאי 5 - 9 15.6%
גילאי 10 - 14 13.5%
גילאי 15 - 19 8.7%
גילאי 20 - 29 14.0%
גילאי 30 - 44 16.5%
גילאי 45 - 59 8.8%
גילאי 60 - 64 1.8%
גילאי 65 ומעלה 3.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר 122
–  יסודיים 74
–  על-יסודיים 59
תלמידים 25,854
 –  יסודי 18,047
 –  על-יסודי 7,807
מספר כיתות 1,132
ממוצע תלמידים לכיתה 23
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל בית שמש נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
אתר הבית של עיריית בית שמש

קואורדינטות: 31°44′13″N 34°59′20″E / 31.7368335355725°N 34.9889586223226°E / 31.7368335355725; 34.9889586223226

בֵּית שֶׁמֶשׁ היא עיר במחוז ירושלים, בישראל. היא הוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991. בית־שמש ממוקמת במרכז הגאוגרפי של מדינת ישראל, בין המטרופולין התל אביבי ובין המטרופולין הירושלמי - בין הרי ירושלים לשפלת החוף. בשנת 2015 אוכלוסיות העיר מנתה מעל למאה אלף תושבים ועשרות אלפי יחידות דיור נוספות בתהליך פיתוח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית שמש העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תל בית שמש

באזור קיימים שרידים ארכאולוגיים רבים המעידים על קיומו של יישוב עתיק מהתקופה הכנענית, בו נעבדה האלה שפש, ומזוהה עם בית שמש המקראית. הזיהוי מתבסס על המיקום הגאוגרפי, האונומיסטיקון של אוסביוס מקיסריה, ומיקומו של הכפר עין שמס.[2] במאמר המסכם את החפירות הממושכות המתנהלות בתל, קבעו חוקרי אוניברסיטת תל אביב פרופ' שלמה בונימוביץ וד"ר צבי לדרמן כי "תל בית־שמש הוא אתר מפתח ללימוד קצה גבול ההתפשטות הפלישתית והדינמיקה התרבותית והחברתית באזורי המפגש והחיכוך בתקופת הברזל א'."[3] ערים ויישובים כנעניים נוספים בהם היה מקדש לאל השמש ידועים מהתנ"ך ברשימת הנחלות של שבטי נפתלי[4] יששכר וזבולון ומקום בשם עין שמש שהיה בנחלת שבט יהודה על גבול המדבר.[5]

העיר בית שמש העתיקה מוזכרת רק בתנ"ך ובתלמוד ושמה איננו מופיע במקורות אחרים. האזכור הראשון בתנ"ך אודות העיר מופיע בתקופת התנחלות השבטים. אז נכללה העיר בתחומו של שבט יהודה, כפי שכתוב:

וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה... וְנָסַב הַגְּבוּל... וְיָרַד בֵּית שֶׁמֶש וְעָבַר תִּמְנָה.

אזכור נוסף אודותיה מופיע בספר שמואל. בית שמש הייתה העיר אליה החזירו הפלשתים את ארון הברית שנשבה על ידם במהלך מלחמת אפק:

וּלְקַחְתֶּם אֶת אֲרוֹן ה' וּנְתַתֶּם אֹתוֹ אֶל הָעֲגָלָה וְאֵת כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לוֹ אָשָׁם תָּשִׂימוּ בָאַרְגַּז מִצִּדּוֹ וְשִׁלַּחְתֶּם אֹתוֹ וְהָלָךְ. וּרְאִיתֶם אִם דֶּרֶךְ גְּבוּלוֹ יַעֲלֶה בֵּית שֶׁמֶשׁ הוּא עָשָׂה לָנוּ אֶת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְאִם לֹא וְיָדַעְנוּ כִּי לֹא יָדוֹ נָגְעָה בָּנוּ מִקְרֶה הוּא הָיָה לָנוּ. וַיַּעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים כֵּן וַיִּקְחוּ שְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת וַיַּאַסְרוּם בָּעֲגָלָה וְאֶת בְּנֵיהֶם כָּלוּ בַבָּיִת. וַיָּשִׂמוּ אֶת אֲרוֹן ה' אֶל הָעֲגָלָה, וְאֵת הָאַרְגַּז וְאֵת עַכְבְּרֵי הַזָּהָב וְאֵת צַלְמֵי טְחֹרֵיהֶם. וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ עַל דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ, וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול, וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם עַד גְּבוּל בֵּית שָׁמֶשׁ. וּבֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים קְצִיר חִטִּים בָּעֵמֶק, וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרוֹן, וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹת. וְהָעֲגָלָה בָּאָה אֶל שְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי וַתַּעֲמֹד שָׁם וְשָׁם אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְבַקְּעוּ אֶת עֲצֵי הָעֲגָלָה וְאֶת הַפָּרוֹת הֶעֱלוּ עֹלָה לַה'. וְהַלְוִיִּם הוֹרִידוּ אֶת אֲרוֹן ה' וְאֶת הָאַרְגַּז אֲשֶׁר אִתּוֹ אֲשֶׁר בּוֹ כְלֵי זָהָב וַיָּשִׂמוּ אֶל הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה וְאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ הֶעֱלוּ עֹלוֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים בַּיּוֹם הַהוּא לַה'. [...] וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה' וַיַּךְ בָּעָם שִׁבְעִים אִישׁ חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם כִּי הִכָּה ה' בָּעָם מַכָּה גְדוֹלָה. וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ מִי יוּכַל לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' הָאֱלֹהִים הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וְאֶל מִי יַעֲלֶה מֵעָלֵינוּ.

תל בית שמש
בית שמש העתיקה על רקע העיר החדשה

בימי דוד המלך יושבה העיר מחדש והחלה להתפתח ולשגשג, ככל הנראה לאחר תקופה ארוכה בה הייתה נטושה, בעקבות כיבושה מחדש בידי שאול המלך מידי הפלשתים. בימי שלמה המלך הייתה בית שמש עיר מחוז בה ישב אחד מנציביו:

וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ, חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל הָאֶחָד לְכַלְכֵּל. וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם, בֶּן חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם. בֶּן דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים וּבֵית שָׁמֶשׁ...

בית שמש מוזכרת פעם אחת נוספת בתנ"ך, הפעם בספר מלכים בהקשר למלחמה שהתחוללה בין אמציהו מלך יהודה ויהואש מלך ישראל בסמוך לבית שמש. תוצאות הקרב היו תבוסתו של אמציהו ובעקבות זאת בזיזת אוצרות בית המקדש בידי יהואש והעברתם לבירת ממלכת ישראל - שומרון:

וְלׁא שָמַע אֲמַצְיָהוּ וַיַעַל יְהוֹאָש מֶלֶך יִשְׂרָאֵל וַיִּתְרָאוּ פָּנִים הוּא וַאֲמַצְיָהוּ מֶלֶך יְהוּדָה, בְּבֵית שֶׁמֶש אֲשֶׁר לִיהוּדָה. וַיִּנָּגֶף יְהוּדָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיָּנֻסוּ אִישׁ לְאֹהָלָו. וְאֵת אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בֶּן יְהוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ תָּפַשׂ יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית שָׁמֶשׁ, וַיָּבֹא יְרוּשָׁלַיִם, וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם בְּשַׁעַר אֶפְרַיִם עַד שַׁעַר הַפִּנָּה אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה.

בימי אחז ניצלו הפלשתים את התוהו הפוליטי, עלו על אזורי הגבול עם ממלכת יהודה והרסו את בית שמש:

בָּעֵת הַהִיא, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז עַל מַלְכֵי אַשּׁוּר לַעְזֹר לוֹ. וְעוֹד אֲדוֹמִים בָּאוּ וַיַּכּוּ בִיהוּדָה, וַיִּשְׁבּוּ שֶׁבִי. וּפְלִשְׁתִּים פָּשְׁטוּ בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וְהַנֶּגֶב לִיהוּדָה, וַיִּלְכְּדוּ אֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ...

בית שמש נחרבה בשנת 586 לפנה"ס בידי נבוכדנצר מלך בבל וירדה ממעמדה. היא מוזכרת בתלמוד כמקום יישוב קטן וזניח: "אמר ר' יוחנן: מגבת ועד אנטיפריס ששים רִבוא עיירות היו, הקטנה שבהן היא היתה בית שמש." (מסכת תענית פרק ד', ומגילה פרק א') רק במאה ה־5 לספירה, נבנה במקום מנזר ביזנטי גדול.

עיר נוספת בשם בית שמש נזכרת בספר שופטים בתחום נחלתו של שבט נפתלי:

נַפְתָּלִי לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי בֵית שֶׁמֶשׁ וְאֶת יֹשְׁבֵי בֵית עֲנָת וַיֵּשֶׁב בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֵי בֵית שֶׁמֶשׁ וּבֵית עֲנָת הָיוּ לָהֶם לָמַס.

העיר המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העצמאות, הצבא המצרי פלש לאזור והקים משלט באזור שבו היום נמצאת בית שמש הוותיקה. במשלט זה, שנקרא המשלט המשותף, ישבו במשך מספר חודשים חיילי חטיבת הראל כשהם מרוחקים כ־60 מטר בלבד מהמצרים. על משלט זה הוקמה העיר בית שמש. המשלט המשותף נכבש במהלך מבצע ההר, שהחל בליל ה־19/20 באוקטובר 1948. היום נמצא במקום זה רחוב המשלט.

העיר הוקמה בכ"ז בכסלו ה'תשי"א (6 בדצמבר 1950) כמעברת הר־טוב, שנקראה על שם המושבה הר־טוב, שהוקמה על ידי עולים מבולגריה על האדמות שעליהם יושב היום המושב נחם. המושבה ננטשה במלחמת העצמאות והיום קרויים על שמה רחוב בבית שמש ואזור התעשייה הר־טוב. בשנת 1953 שונה שמה של "מעברת הר־טוב" לשם "בית שמש". בימיה הראשונים של בית שמש, גרו בה בעיקר עולים מאיראן, עיראק, צפון אפריקה, ורומניה ובמהלך השנים הגיעו לעיר גם עולים מאתיופיה, רוסיה וארצות הברית. בשנת 1952 עברה המעברה למבני קבע וב־25 ביוני 1991 י"ג בתמוז ה'תשנ"א קיבלה בית שמש מעמד של עיר.

מאמצע שנות ה־90 בחרו חרדים רבים בבית שמש כעיר מושבם והם מתרכזים יחדיו בשכונות המקבלות אופי חרדי כ"רמת בית שמש" והקריה החרדית (חלקם משתייך לעדה החרדית ונטורי קרתא, שהעדיפו לפנות לבית שמש מאשר למודיעין עילית וביתר עילית הנמצאות מחוץ לקו הירוק). כפועל יוצא, בבחירות המקומיות של שנת 2008 נבחר לראשונה חרדי לראשות העיר - משה אבוטבול מש"ס.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים בבית שמש 109,762 תושבים (מקום 15 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎5.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, לבית שמש דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 34.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 6,364 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[6]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

היחסים בין חלקי האוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית הבנייה בעיר החל משנות ה־90 יועדה לציבור החרדי, ונכון לשנת 2016, למעלה מ־50% מהתושבים הם חרדים[דרוש מקור], כאשר בכיתות הגן כ־90% מהתלמידים הם חרדים[דרוש מקור], כולל נוכחות משמעותית של משפחות המשתייכות לזרמי נטורי קרתא והעדה החרדית. החיכוכים בין חלק מהאוכלוסייה החרדית לבין החילונים והדתיים הלאומיים בעיר, הובילו להגירה גוברת של אוכלוסיות אלו מהעיר.[7] בבחירות המוניציפליות בשנת 2008 נבחר לראשות העיר משה אבוטבול נציג מפלגת ש"ס. בקואליציה שהקים לאחר הבחירות השתתפו גם מפלגות חילוניות.

בניסיון למנוע גידול נוסף באחוז החרדים בבית שמש, בקשה מועצת עיריית בית שמש דאז ממינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון שהקצאות עתידיות לבנייה בבית שמש ייעשו על פי חלוקה למגזרים כך שלכל אחד מהמגזרים: חילונים, דתיים לאומים וחרדים יוקצו שליש מיחידות הדיור העתידות להבנות. מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון סירבו לבקשה, בטענה שהקצאה מגזרית מנוגדת לחוק ואין מקום להתערב בכוחות השוק ובית המשפט אישר את עמדת המנהל ומשרד השיכון.[8]

חלק מהשכונות החרדיות של בית שמש מאופיינות בקיצוניות ביחס לנשים: בשכונות אלו מופיעים שלטים המבקשים הפרדה מגדרית בין גברים לנשים, ואף אירעו אירועי יידוי אבנים על נשים המתלבשות "שלא בצניעות"[9] והוטרדו נשים בתחבורה הציבורית.[10] ב־2011 עלתה בית שמש לכותרות במשך מספר שבועות בעקבות סיפור שפורסם באולפן שישי על כך שחרדי ירק על ילדה בגיל שמונה שהלכה לטענתו שלא בצניעות.

המתח בין שני חלקי האוכלוסייה לובה עקב טענות כלפי הזנחת האזורים החילוניים של בית שמש על ידי ראש העיר אבוטבול, והשקעת כספים עודפים בבנייה ופיתוח בשכונות החרדיות. יש אף הקוראים לחלוקתה של בית שמש בין העיר החילונית לבין רמת בית שמש והאזורים החרדיים. לקראת הבחירות לראשות העיר בשנת 2013 נתלו תקוות המחנה החילוני־מסורתי במועמד הציוני אלי כהן. בבחירות ניצח אבוטבול בהפרש של פחות מאלף קולות, דבר שהוסיף לסערת הרוחות בעיר ולהפגנות המוניות. עקב הזיופים שהתגלו המליץ היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין על ביטול תוצאות הבחירות, עמדה שהתקבלה על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים, שבדצמבר 2013 החליט על קיום בחירות חוזרות בעיר.[11] בבחירות החוזרות זכה אבוטבול בשנית בהפרש של 758 קולות.[12]

שכונות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת נוף מגבעת שרת כלפי בית שמש
רמת בית שמש א' (צולם מתל ירמות)

בית שמש מחולקת לעשרה אזורים עיקריים, שאוכלסו במספר גלי אכלוס:

שכונות שאוכלסו באכלוס הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרכז בית שמש הוא האזור הישן ביותר בבית שמש. בין השאר נמצאים בו בניין העירייה המקורי והקיבוץ העירוני תמוז, ובו ממוקם בית המשפט.
  • שכונת הוותיקים היא האזור הסמוך למרכז בית שמש ונמצאת בחלק הצפון מערבי. האזור סמוך לגבול העיר עם הכניסה הצפונית שלה. השכונה מורכבת מאוכלוסייה ותיקה (על שמה ניתן כינוי האזור) וכן מאוכלוסיית עולים מחבר העמים ואתיופיה. באזור זה נמצא המרכז לבריאות הנפש וכן כיכר ה"טווס" הקרויה כך על שמו של פסל בצורת טווס הנמצא במרכזה.

שכונות שאוכלסו באכלוס השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גבעת שרת היא שכונה נוספת בבית שמש (הכוללת את האזורים: קריית אריה שיינפלד, נופי אביב, גבעת סביון, נופי השמש, נופי נריה ושיכוני דירות), שנבנתה ואוכלסה על ידי משפרי דיור תושבי בית שמש. במהלך השנים, הגיעו לשכונה עולים מרוסיה, אתיופיה וארצות דוברות אנגלית. בסמוך נמצא האמפיתיאטרון של העיר.
  • הקריה החרדית (קריית הרב ניסים) בהזמנת יו"ר המועצה המקומית דאז, שלום פדידה, בעיקר מחמת מחויבות פוליטית ליו"ר מפלגתו שמעון פרס, הוקמו בקריה החרדית שלוש שכונות של חרדים אשכנזים: "מנוחה ונחלה", "בית ומנוחה" וקרית גור. בשכונה גרים חסידי גור, יוצאי העדה החרדית מירושלים וגם מיעוט ספרדי המזוהה רובו ככולו עם ש"ס ואף ראש העיר משה אבוטבול דר בקריה.

שכונות שאוכלסו באכלוס השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פסגות השבע (מגדל המים) היא שכונה חדשה יותר, שנבנתה סביב מגדל המים העירוני, אזור שהיה מכוסה צמחייה והוא נמצא צפונית למרכז העיר וגבעת שרת. בשכונה זו בתי ספר, גנים, מרכז מסחרי - "הקשתות" ואף קניון - "נעימי". בשכונה זו יש אוכלוסייה מגוונת, דתית וחילונית, ותיקים ועולים כאחד. השכונה קרויה על־שם שבע תלמידות בית הספר אמי"ת "שחר" שבשכונה, שנרצחו בידי חייל ירדני בטבח בנהריים. בית הספר אמי"ת "שחר"[13] נקרא אף הוא על שם שבע התלמידות - שח"ר - "שבע חמדות רקיע". שכונה זו יצרה רצף יישובי בין העיר הוותיקה ושכונות הגל השני.

רמת בית שמש וגלי אכלוס והתיישבות חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רמת בית שמש היא שכונה גדולה מאוד בדרום העיר, המרוחקת מהשכונות האחרות. השכונה נוסדה בשנת 1997 והיא מורכבת משני חלקים, רמת בית שמש א', רמת בית שמש ב', רמת בית שמש ג' ורמת בית שמש ד'.הנקודה הגבוהה ביותר (ברמה א') היא בגובה 422 מטרים מעל פני הים, והמקום הנמוך ביותר (ברמה ב') הוא כ־250 מטרים מעל לפני הים. נכון לשנת 2013 מתגוררת ברמת בית שמש א' אוכלוסייה חרדית ברובה, יחד עם תושבים דתיים־לאומיים, ואילו ברמת בית שמש ב', הידועה באופייה הקיצוני, מתגוררים חרדים ברוב כמעט מוחלט. האחרונה, בעיקר באזורי הגבול שלה עם השכונות האחרות, מהווה נקודת חיכוך בין תושבי העיר. שכונות רמת בית שמש השונות הוקמו ומוקמות על אדמות שסופחו לבית שמש מהמועצה האזורית מטה יהודה באופן מסודר במחצית הראשונה של שנות ה־90 של המאה העשרים. החריגה היא שכונת רמת בית שמש ב', שסופחה באופן חפוז ולא מתוכנן, ממושב זנוח, בסמוך לבחירות של שנת 1996, מתוך מחויבות של שר השיכון דאז, פואד בן אליעזר לשמעון פרס יו"ר מפלגתו דאז.
  • ה"פולשים" שכונה קטנה בסמוך לקריה החרדית וממזרח לה, על אדמות זנוח. השכונה הוקמה במהירות בתכנון מקוצר למתן פתרון למחוסרי דיור. תושבי השכונה פלשו לדירות שהוקמו לזכאי הדיור הציבורי. לא ברורה זכאותם להתגורר בה, אך בתמיכת הסיעות החרדיות, תוך התגייסות מלאה של יו"ר ש"ס דאז, אלי ישי, הפולשים לא פונו ובדיעבד אושרה ישיבתם במתחם. תושבי המתחם הם חרדים.
  • קנה בושם היא שכונה חדשה (הכוללת את השכונות חפציבה, סלונים ועוד שכונות חדשות) הנמצאת בשיפוליה המזרחיים של העיר, תושביה הם ברובם המוחלט חרדים. השכונה הוקמה על אדמות הכרם של מושב מחסיה.
  • רמת בית שמש ג' מורכבת משני חלקים, 1 ו־2, בשעת שיווק המכרזים לשכונה זו נתגלעו חיכוכים בין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסיות אחרות בעיר על שטחי הבניה, ומספר פעמים בוטלו המכרזים לאזור, בסופו של דבר ניצחו החרדים, ומאוכלסים בה כבר, כמה אלפי משפחות חרדיות. נכון ל־2017 רמת בית שמש ג' 1 מאוכלסת כבר בכאלפיים דירות, כאשר רמת בית שמש ג' 2 נמצאת בבניה, הדירות ברמת בית שמש ג'1 פונות יותר לציבור האנגלו־סקסי, והציבור הליטאי[דרוש מקור]. רמת בית שמש ג' 1 נקראת קריית אבי עזרי על שם הרב שך, ורמת בית שמש ג' 2 נקראת קריית חזון עובדיה על שם הרב עובדיה.
  • רמת אברהם שכונת רמת אברהם נבנית על חלק קטן מתוך קרקע פרטית גדולה של האחים גלובנציץ, בגודל של 1,000 דונם, אזור ענק המתחיל ברמת בית שמש א' ומסתיים בכביש 38. בשטחים אלו ייבנו - לפי ההערכות והתוכניות - 5,500 יחידות דיור שישווקו על ידי היזמים הפרטיים.[14]
  • נווה שמיר שכונה חדשה המוקמת בתחומי העיר.

קיבוץ תמוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ תמוז[15] הוא קיבוץ עירוני בתחומי העיר בית שמש. הקיבוץ הוקם בשנת 1987 על ידי צעירים בני קיבוצים, וכן על ידי אנשי נח"ל ובוגרי פרויקט חטיבת גולני לשעבר. בקיבוץ חברות 12 משפחות - 22 מבוגרים ו־35 ילדים. הקיבוץ הוא קיבוץ שיתופי מלא ממייסדי המטה השיתופי, כלומר: משכורות החברים נכנסות לחשבון הקיבוץ, והקיבוץ דואג לכל צורכי חבריו, כגון: דיור, בריאות, חינוך ורכבים. הקיבוץ שוכן במקבץ של בניינים שבנה בעצמו סמוך למרכז העיר. חברי הקיבוץ הם בעלי השכלה אקדמית ועובדים במקצועות שונים ורבים הן בבית־שמש והן מחוץ לה, ובין היתר מפעילים, יחד עם תושבי בית שמש נוספים, את עמותת "קהילה" הפועלת בתחום הזהות היהודית, החינוך והרווחה. בין היתר, מפעילה העמותה פעוטון לילדי הקיבוץ והעיר בכלל, מועדוניות לילדים בסיכון, מרכז זכויות ועוד.

גרעין "יחד"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־2006 הוקם גרעין תורני חדש בשכונת גבעת שרת, המורכב ממשפחות ציוניות־דתיות צעירות, רובן ישראליות. הגרעין מונה כ־50 משפחות,[16] המעורבות בקהילות הוותיקות בשכונה, ובמפעלי חינוך ורווחה מגוונים.

תעשייה ומסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הקניות ביג

בבית שמש יש שלושה אזורי תעשייה: אזור התעשייה הצפוני, אזור תעשייה הר־טוב, ואזור התעשייה המערבי.

בתחילת העשור השני של המאה ה־21 הוקמו בעיר מספר קניונים, ובהם חברת ביג מרכזי קניות הקימה את קניון "ביג פאשן" בכניסה לעיר, נוסף על הקניון שהקימה בעבר ונמצא סמוך לתחנת הרכבת, בסמוך לו. כן הוקם קניון נעימי, בשכונת מגדל המים וקניון "שערי העיר" סמוך לקניון "ביג".

המע"ר (מרכז עסקים ראשי) הנמצא במרכז השכונות החדשות רמות בית שמש, נמצאת בימים אלו בהקמה. במקום יבנו עשרות אלפי מטרים של שטחי מסחר ומשרדים

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גן פסלים הקשורים לסיפורי התנ"ך, על שם גולן פלאי שנפל בעת שירותו הצבאי ב־1992.

בעיר פועלים שני מוזיאונים, מוזיאון הטבע התנ״כי ובית מורשת משטרת ישראל. העיר גם קרובה מאוד למערת הנטיפים, שהיא אחת מהנקודות החשובות בארץ המושכות תיירים.

בבית שמש פועלת רשת מרכזים קהילתיים המפעילה חמישה מתנ"סים בפריסה עירונית:

  • מתנ"ס זינמן הממוקם בלב האזור הוותיק של העיר,
  • מתנ"ס מאירהוף הממוקם בשכונת גבעת שרת,
  • מתנ"ס פסגות השבע הממוקם בשכונת מגדל המים,
  • מתנ"ס גוונים הנחלק לשתי שלוחות, חרדית וכללית, הפועלות ברמת בית שמש.

רשת המתנ"סים מהווה שותפות של הסוכנות היהודית, עיריית בית שמש והחברה למתנ"סים. הפעילות הענפה כוללת: חוגים לילדים, מועדוני קשישים, מועדוני נוער, יחידה קהילתית להתפתחות הילד, מרפאת שיניים, קייטנות ופעילות למידה המופעלת בבתי הספר ברחבי העיר.

בתחום המוזיקה פועלות בעיר מספר להקות: להקת "בין השמשות, הפועלת במתנ"ס פסגות ה־7 (להקה עירונית), "הצליל השחור" ותיאטרון קהילתי.

בעיר מועדוני ספורט כגון קבוצת הכדורגל העירונית, קבוצת כדורסל עירונית, מועדון קונג פו מוכר בהדרכת אלי איבגי, מועדון ג'ודו עטור פרסים, וכן מספר אולמות ספורט הפרוסים במקומות שונים בעיר.

בחג הסוכות מתקיים פסטיבל מוזיקה של הציבור הדתי־לאומי, "פסטיבל בית שמש".

הספרייה העירונית פעילה משנת 1964 במבנה ייחודי שתוכנן על ידי האדריכל נחום זולוטוב.

בבית שמש פועלת החל משנת 2006 קרן "מלכה גיאת". הקרן מעניקה בכל שנה מלגות לסטודנטיות תושבות העיר, בנוסף לתמיכה במוסדות חינוך ותרבות. בשנת 2012 החליטה עיריית בית שמש לקרוא לבית הספר להורים הפועל בעיר על שם מלכה גיאת לאות הוקרה לפעילות הקרן.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרייה העירונית
  • בתי ספר ממלכתיים וממ"ד:
    • יסודיים: לוי אשכול, בגין, ז'בוטינסקי, שובו, שפות ותרבויות[17], שלב חינוך מיוחד, חב"ד, עוזיאל, לוין, הראל, אורות בנים, אורות בנות, אהבת ישראל בנים, אהבת ישראל בנות, ת"ת (דתי לאומי) "מוריה" לבנים ולבנות.
    • חטיבות ביניים: ברנקו וייס - חטיבת ביניים וחטיבה עליונה.
    • תיכונים: ברנקו וייס[18] - שש שנתי.
  • ישיבות ומוסדות ממ"ד תורניים:
    • ישיבה תיכונית אמי"ת דביר
    • אולפנת אמי"ת שחר[19]
    • אולפנת אמי"ת נגה
    • אולפנת גילה
    • אולפנת אהבת ישראל
    • ישיבה תיכונית "קריית חינוך בית שמש"
    • ישיבה תיכונית שעלי תורה
    • ישיבה תיכונית אהבת ישראל
    • ישיבה חרדית־תיכונית "מאורות"
    • ישיבה חרדית תיכונית "מתיבתא"
    • ישיבת "זיכרון דוד"
    • ישיבת תומכי תמימים חב"ד
    • ישיבת אור תורה
    • ישיבת בית הלוי של תורה ויראה
    • ישיבת נתיבות התורה
    • ישיבת "באר התורה", רמת בית שמש א'
    • ישיבת הרב משה שטרנבוך

מלבד זאת, קיימים בבית שמש בתי ספר ותיכונים חרדיים רבים, בכל הגוונים כמו בית יעקב, בית יעקב הישן ושיטת זילברמן. בנוסף לבתי הספר, פועל ארגון בשם "מדרשת בית שמש" העושה פעילויות לרוב לבתי ספר בנושאי זהות יהודית ו"בית שמש עירי" (העוסק בהיסטוריה של בית שמש).

שעלי תורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שעלי תורה

בעיר פועל הגרעין הראשון של רשת שעלי תורה (השם גם רומז לשועלי שמשון הקשורים בבית שמש). הגרעין פועל בבית שמש מאז שנת 1988. הגרעין הקים: גני ילדים, בתי ספר יסודיים (אורות בנים ואורות בנות), הישיבה התיכונית שעלי תורה ואולפנת גילה, ובית חם לילדים ונוער. הגרעין מפעיל רשת של הרצאות ומרכז את קליטתם של עולי צרפת בעיר. הגרעין מפעיל ארגון חסד פעיל, וישיבה גבוהה עם כולל אברכים דתי לאומי,[20] הפועלים מאז שנת הלימודים ה'תש"ע (2010).

תנועות נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בני עקיבא:
    • סניף בית שמש מרכז (סניף מצוקה)
    • סניף גבעת שרת
    • סניף רמת בית שמש
    • סניף נרקיס (סניף עדה)
  • עזרא
  • אריאל:
    • אריאל בית שמש
    • אריאל רמת בית שמש
  • הנוער העובד והלומד - קן בית שמש
  • שבט שורק של תנועת הצופים העבריים - הוקם בשנת 1968 על ידי גדעון לב ארי, שנשלח לבית שמש מטעם תנועת הצופים. בשנת 2006 נסגר השבט עקב בעיות כלכליות אך נפתח שוב ב־2012 בעזרתם של ש"שינים (חברי שנת שירות) מגרעין תמורה, אשר הפעילו וריכזו אותו. בשנת 2015 הפסיק גרעין תמורה את פעילותו בבית שמש ובמקומו החל את פעילותו גרעין רעים, שמטרתו הקמה וביסוס של שבטים בפריפריה. בעבר היה שבט שורק חלק מהנהגת ירושלים, אך בשנת 2015 עבר להנהגת יהודה, בעת שפוצלה ההנהגה לשתי הנהגות (הנהגת ירושלים - השבטים בירושלים עצמה, והנהגת יהודה - השבטים מסביב לירושלים). כיום פועל שבט שורק כסדרו במתנ"ס פסגות השבע ופותח את שעריו לחניכים בכיתות ד'-יב'.[21]

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 חודשה בבית שמש תחנת רכבת שהייתה קיימת כבר לפני כן, אבל הפסיקה לפעול באמצע שנות התשעים. תחנת הרכבת ממוקמת על הדרך שבין ירושלים לרמלה, ומשם לתל אביב־יפו.

הכביש העיקרי המוביל לבית שמש הוא כביש 38 אשר מחבר אותה וכן יישובים נוספים במועצה אזורית מטה יהודה לכביש 1, במחלף שער הגיא.

התחבורה הציבורית בבית שמש ובסביבותיה מתחלקת בין שתי זכייניות: אגד וסופרבוס. בבית שמש פועלים מספר קווים עירוניים וקווים בין עירוניים לערים שונות (חלקם קווי מהדרין, למשל 418 לירושלים ו־497 לבני ברק. חלקם קווים פרטיים, המיועדים לאלו שאינם מסתפקים ברמת המהדרין של אגד).

בית שמש מחוברת לרשת הארצית של רכבת ישראל, תדירות הרכבת לתל אביב היא אחת לשעה, ולירושלים (מלחה) היא אחת לשעתיים.

ראשי המועצה והעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית שמש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ על בית שמש באתר משרד החוץ
  3. ^ פרופ' שלמה בונימוביץ, צבי לדרמן בית־שמש בגבול פלשת – תקציר מאמר באתר רשות העתיקות
  4. ^ ספר שופטים פרק א'
  5. ^ ספר יהושע טו'
  6. ^ פרופיל בית שמש באתר הלמ"ס
  7. ^ גיליון מיוחד של המגזין ארץ אחרת הוקדש לעיר בית שמש ולעימותים בין חלקי האוכלוסייה השונים
  8. ^ עע"ם 68/10
  9. ^ שטיבל: כי סקול יסקל • חרדים סקלו בחורה בבית שמש
  10. ^ שטיבל: הדרת נשים: ‘סופרבוס’ תשלם קנס • המחיר: 13,000 שקל
  11. ^ אביאל מגנזי, בגלל הזיופים: בחירות חוזרות בבית שמש, באתר ynet, 29 בדצמבר 2013
  12. ^ תוצאות הבחירות החוזרות בבית שמש, הודעה של משרד הפנים.
  13. ^ אתר בית הספר אמי"ת שחר
  14. ^ אתר עירית בית שמש
  15. ^ אתר הקיבוץ
  16. ^ אתר האינטרנט של גרעין "יחד"
  17. ^ [1]
  18. ^ [2]
  19. ^ [3]
  20. ^ הישיבה והכולל בראשות הרב יהודה אודסר, ובנשיאות הרב זלמן ברוך מלמד
  21. ^ עמוד הפייסבוק של שבט שורק - תנועת הצופים בבית שמש