אפרת שלום דנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אפרת שלום-דנון
אפרת שלום דנון
לידה אור יהודה
שנות הפעילות החל משנת 2011
יצירות בולטות "החולמות" (2011), "חיים רגילים" (2019)
פרסים והוקרה פרס הסרט התיעודי בפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות, 2011 |פרס מיוחד של חבר השופטים בפסטיבל הקולנוע היהודי של בוקרשט 2013|מועמדות לסרט הביכורים הטוב ביותר בפרסי הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי

אפרת שלום-דנון היא תסריטאית, עורכת תוכן, במאית ומפיקה של סרטים דוקומנטריים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרת שלום דנון נולדה וגדלה באור יהודה. בוגרת המסלול לקולנוע ולטלוויזיה ב"קמרה אובסקורה". בעברה שימשה כעיתונאית ועורכת תוכן בעיתונים וגופי תקשורת מובילים, בהם עיתון תל אביב, מוסף "גלריה" בעיתון "הארץ", "וואלה". כמו כן, הייתה מבקרת הטלוויזיה של רשת "ידיעות תקשורת".

נשואה לבמאי, תסריטאי, משורר ואמן הווידאו, גילי דנון, להם שתי בנות והם מתגוררים בתל אביב

סרטים דוקומנטריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזת הסרט "החולמות"
כרזת הסרט "חיים רגילים"

סרט הבכורה הדוקומנטרי של שלום דנון, "החולמות" (בהפקת ערוץ 8 וקרן גשר, 2011, תסריט: שלום דנון וגילי א. דנון), שצולם בשכונות שונות בירושלים ובמודיעין עילית, עוסק בתעשיית הקולנוע החלוצית של נשות המגזר החרדי. באמצעות סיפורן של היוצרות החרדיות תקוה סטולוף ורוחמה מנדליאל, מציג הסרט, בין היתר, את התהליך המורכב של יצירה קולנועית בציבור החרדי.

"החולמות" זכה בפרס הסרט התיעודי בפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות, 2011 ובפרס מיוחד של חבר השופטים בפסטיבל הקולנוע היהודי של בוקרשט, 2013. כמו כן, השתתף בפסטיבלי קולנוע רבים בישראל ומחוצה לה (בהם: התחרות הרשמית בפסטיבל "דוקאביב", FIPA-ביאריץ וסירקיוס) והיה מועמד לסרט הביכורים הטוב בתחרות פרסי הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי.

בשנת 2017, בפסטיבל הבינלאומי לסרטי תרבות ואמנות, "אפוס", הוקרן סרטם המשותף של של שלום דנון וגילי א. דנון, "גבולות". סרט השירה הקצר "גבולות", שנוצר בעקבות שיר בעל אותו השם מתוך ספרה של מרלין וניג, "אז מה היה לנו פה/שירה על קו הגבול", שודר גם בערוץ הראשון.

בשנת 2019, יצא לאקרנים הסרט "חיים רגילים" (בימוי: גילי א. דנון ושלום-דנון, הפקה: שלום דנון, גילי דנון וטרבלסי הפקות). הלן ופדומו נמלטו מהאימה באפריקה ומבקשות מקלט בגרמניה ובישראל. שתיהן מתמודדות עם האפליה, הזרות והניתוק של החיים ללא בית. השתיים הופכות לחברות טובות ולפעילות חברתיות. על הציר שעובר מברלין לתל אביב מתגלים סיפורי חיים של פליטות בצל הגחמות השלטוניות. הלן ופדומו מגלות שהן חולקות גורל משותף של חיים רעועים, ותקווה שלמרות הכל, לחלומות שלהן יש תוקף. "חיים רגילים", בתמיכת קרן מקור לסרטי קולנוע וטלוויזיה ובפיתוח קרן התרבות של סקסוניה, הוצג במסגרת פסטיבל הקולנוע ירושלים.

הסרט הקצר, "בית על הים" 2020 (בימוי והפקה: שלום דנון, תסריט גילי א. דנון), נוצר במסגרת מיזם "עד 10", 2019 לסרטי עלילה קצרים. מרים לוי (75), שוכבת עירומה ופצועה על רצפת חדר האמבטיה. ציון (77) בעלה שוכב עליה. היא לא יכולה לזוז, ואיש לא שומע את צעקותיה לעזרתה. ערומה וחבולה על רצפת האמבטיה מרים יוצאת למסע להצלת חייה.

אפרת שלום דנון שימשה במשך שנים רבות כחברת הנהלת פורום היוצרים הדוקומנטריים ויצרה יחד עם שירלי ברקוביץ' את פרויקט "הדוקו הראשון שלי" בסינמטק תל אביב, אותו היא מנהלת אמנותית, נכון ל-2020.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הסרט "חולמות" -

על הסרט "חיים רגילים" -