אקדמגורודוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכון בודקר לפיזיקה גרעינית
מראה אווירי של אקדמגורודוק

אקדמגורודוקרוסית: Акаде́мгородо́к, מילולית: "העיר האקדמית" או "העיירה האקדמית") הוא מתחם בעיר נובוסיבירסק, רוסיה, הנמצא 30 ק"מ דרומית למרכז העיר וכ-10 ק"מ מערבית לעיירת המדע קולצובו. זהו המרכז החינוכי והמדעי של סיביר. המתחם מוקף ביערות ליבנה ואורן על גדת ים אוב, מאגר מלאכותי על נהר אוב. רשמית היא חלק מהעיר נובוסיבירסק, ומעולם לא הייתה עיר סגורה.[1]

בתוך אקדמגורודוק נמצאת אוניברסיטת נובוסיבירסק, 35 מכוני מחקר, אקדמיה לרפואה, בנייני דירות ובתים, ומגוון שירותים קהילתיים כולל חנויות, מלונות, בתי חולים, מסעדות ובתי קפה, בתי קולנוע, מועדונים וספריות. "בית המדענים", מרכז חברתי של אקדמגורודוק, מארח ספרייה המכילה 100,000 כרכים - קלאסיקות רוסיות, ספרות מודרנית וגם ספרים ומגזינים אמריקאיים, בריטיים, צרפתיים, גרמנים, פולניים ועוד. "בית המדענים" כולל גם גלריית תמונות, אולמות הרצאות ואולם קונצרטים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בית המדענים" הוא מרכז התרבות של אקדמגורודוק.
בתי מגורים בשדרת מורסקוי באקדמגורודוק.

העיירה הוקמה בשנת 1957 בחסות האקדמיה למדעים של ברית המועצות. האקדמאי מיכאיל אלכסייביץ' לברנטייב, מכונאי ומתמטיקאי, יו"ר הראשון בסניף הסיבירי של האקדמיה הסובייטית למדעים, מילא תפקיד בולט בהקמת אקדמגורודוק. בשיאה שימשה אקדמגורודוק 65,000 מדענים ובני משפחותיהם, והייתה אזור מועדף לחיות בו.[2]

בתקופה הסובייטית (1961–1991), בשל הייחודיות של המערכת הכלכלית הסובייטית, התגמולים הכספיים לא תמיד תורגמו לרמת חיים גבוהה יותר. כדי לקזז זאת, הוקמה באקדמגורודוק מערכת פיצויים מיוחדת לתושביה ולמדענים המובילים בה. לדוגמה, לתושבי אקדמגורודוק הייתה גישה לחנויות חלוקת מזון מיוחדות שסיפקו, לרוב, גישה לכמה מוצרי מזון מסובסדים בסיסיים, שלא תמיד ניתן היה להשיג במקום אחר. מדענים שקיבלו תואר דוקטור (תואר לאחר הדוקטורט במערכת ההשכלה הרוסית) קיבלו מהרשויות שירות משלוחים מיוחד, אשר העניק גישה למבחר רחב יותר של מצרכים מאשר לרשות הכללית. לחברים באקדמיה למדעים הייתה גישה לרמת שירות גבוהה עוד יותר והיו זכאים להתגורר במגורים חד-משפחתיים (המכונים "קוטג'ים"), הנחשבים יוקרתיים על פי הסטנדרטים הסובייטים, כשמרבית האוכלוסייה התגוררה בדירות בבניינים מרובי דירות בני תשע וארבע קומות.

במהלך השנים הראשונות נהנו התושבים מחופש גדול יחסית, כאשר מרכז תרבות מודרניסטי הציג עבודות של אמנים סובייטים אסורים, ערבי שירה ופעילויות אחרות שלא הותרו בשום מקום אחר. המחקר המדעי בתחומים שהוגדרו כמדע פסאודו מסוכן במוסקבה, כמו קיברנטיקה וגנטיקה, פרח. עם זאת, החירויות צומצמו מאוד בשנות השבעים בתקופת ברז'נייב.[2]

לאחר התפרקות ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריסת ברית המועצות הביאה לכך שמדענים רבים, עזבו. החל מאמצע שנות התשעים, מכיוון שרפורמות כלכליות אפשרו השקעה פרטית ברוסיה, אקדמגורודוק ראתה את תחילתו של מימון סיכון. בשנת 1992 נוסדה כאן חברת תוכנה בשם נובוסופט, והלקוח הראשי שלה הייתה י.ב.מ.. בערך בתקופה זו המרכז לטכנולוגיות פיננסיות החל לפעול ולהתמחות בתוכנות בנקאיות ופיננסיות. עד 1997 גודל ההשקעה הפרטית הגיע לכדי 10 מיליון דולר; עד 2006 הוא היה 150 מיליון דולר והגיע לכמיליארד דולר עד 2015.[2]

אינטל ושלומברגר הקימו סניפים באקדמגורודוק וחברות אחרות באו בעקבותיהן לאזור. מדענים רבים, כולל בנו של לברנטייב, מיכאיל שהוא מתמטיקאי מוכשר בפני עצמו, היו מעורבים מאוד בהתפתחו זו.

כיום, אוכלוסיית אקדמגורודוק עומדת על 100,000 איש ויש מעל 40 מכוני מחקר הממוקמים באקדמגורודוק. מאמץ המיזם הפרטי באקדמגורודוק הפיח חיים חדשים במה שהיה פעם אחד ממרכזי המדע המובילים של ברית המועצות ובשנת 2013 נחנך כאן הפארק הטכנולוגי של אקדמגורודוק.[3]

האזור מכונה לפעמים "יער הסיליקון".[4][5] מרכז טכנולוגי גדול בהרבה בברית המועצות לשעבר הוא מרכז החדשנות סקולקובו, הממוקם בפאתי מוסקבה ומהווה פרויקט ממשלתי של 4 מיליארד דולר עם הכנסות שנתיות של מיליארד דולר.[2]

רשימת מתקני מחקר וחינוך באקדמגורודוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אקדמגורודוק בוויקישיתוף
  • Josephson, Paul R. (1997) New Atlantis Revisited: Akademgorodok, the Siberian City of Science. Princeton, New Jersey: Princeton University Press. ISBN 9780691044545ISBN 9780691044545.
  • Dispatches - Silicon Siberia Fortune April 2, 2007 pp 33–36

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Newsweek magazine, First mention of Silicon Taiga in press, May 03, 1999
  2. ^ 1 2 3 4 Oliver Wainwright (5 בינואר 2016). "Step into Silicon Forest, Putin's secret weapon in the global tech race". בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2016. 
  3. ^ Fortune April 2, 2007.
  4. ^ Russia’s Siberian High-Tech Haven, Wall Street Journal blog, March 19, 2007
  5. ^ Tech in a very cold place: A former Soviet science center is a hotbed of software innovation., Fortune Magazine, by Brett Forrest, March 23, 2007
  6. ^ Institute of Cytology and Genetics

54°51′04″N 83°06′22″E / 54.851°N 83.106°E / 54.851; 83.106