אקלסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקום מושבה של האקלסיה באתונה - הפניקס

האקלסיה (אסיפת העם, ביוונית: Εκκλησία) הייתה המוסד הריבון הדמוקרטי הראשון והגוף הפוליטי חשוב באתונה העתיקה, כיוון שהוא מגלם את שלטון העם, בתור הזהב בתולדותיה[1].

החל מהרפורמות של קלייסתנס ועד לאובדן עצמאותה הפוליטית של אתונה לאחר קרב כירונאה. האקלסיה הורכבה מכלל אזרחי אתונה. ההכרעות הפוליטיות החשובות נפלו באספה תוך כדי עימות בין דוברים בניסיון להשפיע ולשכנע. סמכויות אסיפת העם נגעו לכל תחומי החיים המדיניים. לרטוריקה באסיפת העם היה תפקיד חשוב לעומת תפקידה בפלמנטרים מודרניים מכיוון שכיום הצבעת המשתתפים ידועה מראש בשל השתכיותם של חברי הפרלמנט למפלגות פוליטיות וקיום משמעת סיעתית[1].

תפקידים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קביעת מדיניות החוץ - אסיפת העם הייתה היחידה אשר הייתה יכולה להכריז על מלחמה או לכרות ברית שלום. בפני האסיפה היו עומדים נציגים ממדינות שונות אשר נתנו דוחות על פעילותם הדיפלומטית.
  • קביעת המדיניות הכלכלית והפיננסית - לאקלסיה הייתה הסמכות היחידה להורות על הטלת מיסים. האקלסיה הייתה אחראית על כל הוצאה והכנסה כספית, הן הגדולות והקריטיות והן הקטנות והפשוטות.
  • חקיקה - כל אזרח אתונאי היה רשאי להציע חוקים באסיפה. מציע החוק היה בעל אחראיות עליו למשך כשנה. במידה ונמצא החוק סותר חוקים קודמים או מזיק לאתונה היה מציע החוק עלול היה לעמוד למשפט ולשאת בעונש לעתים חמור בתחומים מדיניים (ראו: גראפה פרנומון).
  • בחירה ומינוי נושאי משרות, פיקוח על בעלי המסרות. 9 פעמים בשנה הייתה דנה האסיפה בתפקודם של בעלי המסרות והייתה מוסמכת להעביר אותם מתפקידם. האסיפה יכלה גם להחליט (בקוורום של 6,0000 משתתפים) על הרחקת מנהיג מהאימפריה לתקופה של 10 שנים (אוסטראקיסם). מלבד תפקידים צבאיים ופיננסים הייתה מוסמכת למנות בעלי תפקידים מקצועיים בתחומים מסוימים שלא נגעו בתחומים המדיניים (לדוגמה: רופאים ציבוריים)
  • שיפוט - כסמכות עליונה. האספה הפקידה את מרבית סמכויות המשפט בידי 10 בתי הדין העממיים, אך משפטים בעיניים מדיניים התקיימו לרוב בפני האקלסיה.
  • סמכות עליונה בענייני דת. כל פולחן חדש היה אמור לקבל את אישור האקלסיה.

עבודת האקלסיה נעשתה בדרך של דיונים והצבעות דמוקרטיות.

תכיפות ההתכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודת האקלסיה נעשתה בדרך של דיונים והצבעות דמוקרטיות. האקלסיה התכנסה על בסיס קבוע כעשר פעמים בשנה החל מהרפורמה של קלייסתנס (קודם לכן הכינוסים לא היו ככל הנראה סדירים) ובמשך קיומה הלכו הכינוסים ותכפו והגיעו כבר במהלך המאה החמישית לפני הספירה לארבעים כינוסים בשנה (וכך נשארו גם במאה הרביעית לספה"נ). ההזמנה לאסיפה הוצגה כהצגת סדר יומה במקומות ציבורים.

המשתתפים באסיפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן שתי סברות בנוגע לבעלי זכות ההצבעה באקלסיה: לפי הסברה הראשונה המשתתפים באקלסיה היו האזרחים בלבד, כלומר אלו היו רק גברים, ששירתו שנתיים וחצי בצבא, בעלי רכוש ושאינם משרתים. בשנת 594 לפנה"ס אפשר סולון לכלל המעמדות, גם הנמוכות ביותר להשתתף באקלסיה סברה אחרת טוענת כי עוד מימיה הראשונים גם אלו שלא היו בעלי אדמות. באסיפת העם המספר 6,000 נחשב כקוורום בדיונים חשובים. באספת העם, השתתפו דרך קבע אלפים מאזרחי אתונה.

מספר המשתתפים באסיפה גדל החל מהרפורמות של סולון והתעצם לאחר שקלייסתנס שהעניק אזרחות לכלל תושבי הקבע. הוא קבע זאת לאחר שפריקלס החליט כי רק בן להורים אתונאים יהיה אזרח אתונאי.

מיקום הישיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוון העתיקה, האקלסטריון היה בניין אשר נבנה במיוחד לצורך ישיבות האקלסיה. לאתונה לא היה אקלסטריון וכמו ערי מדינה אחרות אסיפות העם התקיימו בפניקס. בתחילת ימי הדמוקרטיה האתונאית התקיימו פגישות אסיפת העם באגורה.

באגורה שהו כ - 300 הסקיתים שוטרי השלטון היווני צבעו את בגדי ההמונים באדום בזמני האסיפות כדי לגרום להמונים להשתתף באסיפה. המאחרים לאסיפה נתפסו וננזפו בידי הסקיתים ובשל הפרעתם למהלכה הסדיר של האסיפה קיבלו עונשים כבדים.

מהלך האסיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימת הנואמים של גבעת הפְּנִיקְס

האסיפה נפתחה בהקרבת קורבן לאלים. לכל אחד ממשתפי האסיפה הייתה זכות דיבור אך לרוב, דיברו רק "דברנים" נציגים של בעלי דהות זהות בנושא הדיון, שאר המשתתפים היו שומעים ומחליטים מה להצביע. כינוס האסיפה נמשכו שעות רבות, לעתים עד הלילה.

על כל ההצעות שבהן דנה האסיפה החליטה מועצת העם ובראשה ועדה עיקרית המנתה קרוב ל50 חברים.

המחזאי אריסטופנס כתב תיאורים פרדויים במספר מחזות, המוכרים שבהם "אקלסיאוזסאי" ו"אכרנאים" לנעשה באקלסיה ובנוסף בחחק מהישיבות הוצגו מחזות אלו ונוספים.

ההחלטות באסיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את ההצעות שבהן דנו באסיפה ניתן לחלק לשני סוגים עיקריים:

הצעות פתוחות: הצעות שמטרצן למצוא דרכי פעולה. לדוגמה כיצד להתמודד עם צבא שעומד לתקוף. חברי האסיפה דנו ברעיונות שונים והצביעו על הפתרון הסופי.

הצעות סגורות: המועצה מציעה הצעת חוק ועליה מצביעה האסיפה בעד או נגד.

על מרבית ההצעות שהובאו בפני האסיפה הצביעו הצבעה פתוחה עם הרמת ידיים, אך על הצעות כדוגמת הרחקת מנהיג מיוון למשך 10 שנים.

כל החלטה של אספת העם פתחה בנוסח: "edoxe to demo" - "נראה לעם לנכון".

לקריאה נוספת.[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האוניברסיטה הפתוחה, יוון הקלאסית - יחידה 5: הדמוקרטיה האתונאית, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
  • הדמוקרטיה הקלאסית - התהוותה, תפקודה, עקרונותיה ותלאותיה באתונה , עמודים 136 - 148, אפרים דוד, הוצאת מאגנס
  • מדינה וחברה ביוון, פרופ' אלכסנדר פוקס, הוצאת מוסד ביאליק

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 אפרים דוד, הדמוקרטיה הקלסית - התהוותה, תפקודה, עקרונותיה ותלאותיה באתונה, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2003