לדלג לתוכן

אקס-לה-בן

אקס-לה-בן
Aix-les-Bains
סמל אקס-לה-בן
סמל אקס-לה-בן
סמל אקס-לה-בן
המרינה של אקס לה בן
המרינה של אקס לה בן
מדינה צרפתצרפת צרפת
חבל אוברן-רון-אלפאוברן-רון-אלפ אוברן-רון-אלפ
מחוז סבואה (מחוז)סבואה (מחוז) סבואה
ראש העיר רנו ברטי (Renaud Beretti) (משנת 2020)
שטח 12.62 קמ"ר
גובה 224 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 31,874 (1 בינואר 2021)
 ‑ צפיפות 2,147 נפש לקמ"ר (2008)
קואורדינטות 45°41′19″N 5°54′54″E / 45.688611111111°N 5.915°E / 45.688611111111; 5.915 
אזור זמן UTC +1
אתר האינטרנט של העיר
מפה

אקס-לה-בןצרפתית: Aix-les-Bains) היא עיר בדרום-מזרח צרפת, במחוז סבואה שבחבל אוברן-רון-אלפ. זו עיר של מרחצאות וספא הראשונה שהייתה בצרפת (ומכאן שמה), נמצאת בה המרינה הגדולה בצרפת שעל שפת אגם מים מתוקים. נכון לשנת 2007, יש בה 27,782 תושבים, הממקמים אותה במקום ה-162 ברשימה הארצית באשר לכמות אוכלוסייה.

"אקס" נגזר מן המילה הלטינית "אקווה" (מים). השם מתייחס למעיין החם שהיה כבר בשימוש על ידי הרומאים. בתקופת הבל אפוק הייתה אקס-לה-בן עיירת נופש מקובלת בקרב משפחות המלוכה העשירים.

אף על פי שהעיר שמרה על מעמדה כעיר ספא, ספא הוא כבר לא העיסוק העיקרי של אגן אקס. העיר מאזנת חלקית את אובדן קהל המבקרים בעיר לצורך טיפולים רפואיים בספא, על ידי פיתוח תיירותי נרחב במרכז העיר, בהרים הסובבים אותה ואגם לה בורז'ה השוכן על ידה.

אקס-לה-בן היא עיר תעשייתית, ושוכנים בה משרדיהם של החברות אלסטום (Areva לשעבר, לשעבר Savoisienne) לאון גרוס (צר'), ואקסם - יצרנית גדולה של מכוניות ללא צורך ברישיון. בעיר נמצא אזור תעשייתי חשוב, סבואה אקסאפול (Savoie Hexapole). הדינמיות של העיר וסביבותיה מביאים לעלייה מתמדת של האוכלוסייה שלה.

הישיבה והקהילה היהודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ישיבת חכמי צרפת

בעיר מתגוררת אוכלוסייה יהודית אורתודוקסית. רבים מהיהודים עוסקים בצרכי כשרות וחלקם אף מפעילים משחטות ועוסקים בממכר בשר כשר לקהילה היהודית בצרפת בפרט ובאירופה בכלל. נפתחה בה הישיבה הראשונה באירופה לאחר השואה, ישיבת חכמי צרפת, שבראשה עמד במשך כיובל הרב חיים יצחק חייקין. הרב חייקין עמד בראשות ישיבה בכפר ניודורף טרם מלחמת העולם השנייה ופתח את הישיבה מחדש לאחר המלחמה. הוא סייע לרבים מתלמידיו הקודמים שהפכו ליתומים, וכן קיבל לישיבה צעירים חדשים ניצולי השואה שהיו אסירים במחנות הריכוז בוכנוואלד ודכאו.

לאחר שממשלת צרפת התנתה את התמיכה הכספית לישיבה בשילוב לימודי חול בישיבה, פנה הרב חייקין לרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, ששהה בסוף ימיו כמה פעמים בהבראה בז'נבה, כדי לקבל היתר לכך. הרב סולובייצ'יק הורה להמשיך במצב הקיים וכך נתן הסכמה בדיעבד. בכך הפכה הישיבה לייחודית בנוף הישיבות הליטאיות, בכך ששולבו בה לימודי חול כבכל בית ספר תיכון בצרפת, ותלמידי הישיבה, שרובם כיום מעדות המזרח, מקבלים תעודת בגרות. אחוז ניכר מהתלמידים הם בעלי תשובה בעלי רקע אקדמי [דרושה הבהרה], הנוטלים פסק זמן מלימודיהם כדי לרכוש השכלה יהודית. בדרך לימודו הדגיש הרב חייקין את הבקיאות, מטרתו הייתה לצייד את התלמיד בידע הבסיסי הנדרש כדי לנהל חיי תורה ומצוות והישיבה קיבלה גם צעירים שמראש לא שאפו לגדולות בתורה[1]. החל משנת תשס"ב הופסקו בישיבה לימודי החול בהוראת הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן[2][דרוש מקור: הדברים ביתד נאמן אינם ברורים] כיום מכהן בראשות הישיבה הרב יצחק ווייל.

אקס-לה-בן שוכנת בדרום-מזרח צרפת, 107 ק"מ מזרחית מליון. העיר ממוקמת במסדרון שבין הר הרבר ממזרח, שהוא ההר הגבוה ביותר ברכס הבוג', וממערבה שוכן אגם בורז'ה, שהוא האגם הטבעי הגדול ביותר בצרפת. כתוצאה מכך, העיר משתרעת בעיקר מצפון לדרום. התפתחות העיר גרם לכך שהיא התמזגה עם העיר שאמברי.

שטח העיר הוא 12.62 קמ"ר, וגדול יחסית למחוז סבואה. היישובים הסמוכים הם: גרסי-סור-אקס (Grésy-sur-Aix), טרסרב (Tresserve), פוני-שטנו (Pugny-Chatenod), דרומטה-קלארפון (Drumetaz-Clarefond), מוקסי (Mouxy), ובריזון-סנט-אינוסאן (Brison-Saint-Innocent).

העיר מחולקת לשני חלקים, העיר התחתונה והעיר העליונה. העיר התחתונה תופסת את שפת האגם, ממערב נמצאת העיר העליונה, שם שוכן מרכז העיר המשקיף על אגם בורג'ה. העיר נבנתה בהתחלה בגבעות, כדי למנוע את השיטפונות הרבים של האגם. מאוחר יותר נבנה במקום סכר, על ידי החברה הלאומית של נחל הרון. הסכר נבנה בין הרון לשקע הטבעי של האגם, נחל סביאר.

גובהה הממוצע של העיר הוא כ-320 מטרים מעל פני הים, ואילו החלק התחתון של העיר נמצא בגובה 220 מטר מעל פני הים, שזהו גם מפלס האגם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אקס-לה-בן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יעקב לופו, ש"ס דליטא, ההשתלטות הליטאית על בני תורה ממרוקו, הקיבוץ המאוחד 2004
  2. ^ גיליון מסע לארצות הברית מוסף שבת קודש יתד נאמן ויצא תשס"ה עמוד 25