אהרן יהודה לייב שטינמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב אהרן יהודה לייב שטינמן
הרב שטיינמן 5.jpg
תאריך לידה י"ד בחשוון ה'תרע"ד (בן 103)
מקום לידה בריסק, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית
תאריך לידה לועזי 13 בנובמבר 1913
מקום פעילות בני ברק
השתייכות חרדים ליטאים
נושאים בהם עוסק הלכה, חינוך, גמרא
תפקידים נוספים ראש ישיבת ארחות תורה
רבותיו רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, רבי משה סוקולובסקי, רבי פסח פרוסקין
חיבוריו
  • אילת השחר (על הש"ס)
  • אילת השחר (על התורה)
  • חסד ומשפט
  • ימלא פי תהילתך
  • מפקודיך אתבונן
  • עזי ומגיני

הרב אהרן יהודה לייב שטינמן (נולד בי"ד בחשוון[1] ה'תרע"ד, 13 בנובמבר 1913) הוא מנהיג חרדי-ליטאי, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי במפנה המאה ה-21. נשיא מועצת גדולי התורה של תנועת דגל התורה.

הרב שטינמן הוא חניך ישיבות ליטא בין שתי מלחמות העולם. בשנות העשרים המוקדמות שלו התמנה לראשונה כר"מ, ומאז לימד תורה במשך כשמונים שנה, בישיבות בשווייץ ובישראל. מעורבותו הציבורית החלה בשנות ה-60, אז עסק בעיקר בעידוד פתיחת כוללי אברכים בישראל. הוא משמש כיועץ ומורה דרך מרכזי בנושאי חינוך בציבור הליטאי. עם הקמת מועצת גדולי התורה של דגל התורה בסוף שנות ה-80 הצטרף למועצה, ומאז התרחבה השפעתו הציבורית. מאז פטירת הרב שך בשנת 2001 עמד לצד הרב יוסף שלום אלישיב בהנהגת הציבור הליטאי.

לאחר פטירת הרב אלישיב, מנהיג הרב שטינמן את הממסד הליטאי הוותיק ונחשב לסמכות הרוחנית העליונה של מפלגת דגל התורה, ביטאונה יתד נאמן, וכן מוסדות החינוך והישיבות הליטאיות הקשורים למפלגה זו. השפעתו חורגת מגבולות המגזר הליטאי. פלג בציבור הליטאי שאינו רואה את עצמו ככפוף לו פרש ממוסדות דגל התורה והקים מפלגה נפרדת.

הרב שטינמן יזם את הקמתם של ישיבות וכוללי אברכים בישראל ומחוצה לה ומשמש נשיא ופטרון של חלקם. הוא עומד בראש כולל פוניבז', בראשות ישיבות "גאון יעקב" ו"ארחות תורה". עד ראשית המאה ה-21 כיהן גם כראש ישיבת פוניבז' לצעירים.

הרב שטינמן כתב כשלושים ספרים, בהם סדרת ספרי אילת השחר על התלמוד הבבלי ועל התורה.

ביוגרפיה

הרב שטינמן בצעירותו בתקופת כהונתו בראשות ישיבת חפץ חיים בכפר סבא
הרב אלישיב בביקור בבית הרב שטינמן בבני ברק

תקופת ליטא

נולד בקמניץ[2] לנח צבי וגיטל פייגא שטימן. הוריו היו תושבי בריסק (אז באימפריה הרוסית, כיום בבלארוס) והתגוררו בתקופת לידתו בקמניץ אצל הוריה של גיטל בשל המצב הכלכלי והמדיני טרום מלחמת העולם הראשונה. עד אז ולאחר המלחמה, שימש אביו כמלמד, שמש בית הכנסת "חברה לוויה" בבריסק, וכממונה על העירוב בעיר[3]. המשפחה התגוררה בשכנות לרב העיר, רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, שהיה עורך את רישום הנישואין לבני העיר בחדר שהוקצה לו לשם כך בביתם.

בילדותו למד בתלמוד תורה המקומי. בזכרונות בן עירו, הרב זאב איידלמן (1914–2000) נכתב כי יצא לו שם של עילוי בבריסק וכי בשל כך התקבל ללימודים בישיבה בגיל צעיר מהמקובל[4], הוא החל את לימודיו בישיבת תורת חסד בבריסק בגיל 11 או 12 והיה מקורב לראש הישיבה, הרב משה סוקולובסקי, והתפלל עמו במניין בביתו[5]. לימים קרא לבנו הגדול על שמו של רבו זה. בישיבת תורת חסד היה גם תלמידו של המשגיח, הרב אברהם יעקב גורדון.

בגיל 16 נסע ללמוד אצל הרב פסח פרוסקין וחתנו הרב שלמה מטות בקוברין, שם למד כחצי שנה. בשנת ה'תרצ"א נסגרה הישיבה שם לאחר שבני הקהילה המקומית סירבו להמשיך להחזיק אותה, והוא חזר לישיבת תורת חסד בבריסק. בשבט ה'תרצ"ב, בשל מחלוקת על ראשות הישיבה בבריסק, עבר ללמוד בישיבת קלצק. בחודש תמוז באותה שנה שב לישיבת תורת חסד, שעמדה אז בראשות הרב ישראל חיים קפלן.

היה מקורב לרבני עירו, הרב שמחה זליג ריגר, בן דודה של אמו שגם סמך אותו לרבנות[6], וכן לרב העיר, רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק[7], והיה ידידם של בניו הרב יוסף דב והרב דוד עמם למד בחברותא ומדי תקופה היו נבחנים אצל אביהם על הנלמד[8].

תקופת שווייץ

לפי החוק הפולני הוא היה אמור להיות פטור מגיוס בשל גיוסו של אחיו הגדול לצבא הפולני, ובכל זאת הוא קיבל צו גיוס. בעקבות זאת הוא שינה את שם משפחתו לשטינמן כדי להציג את עצמו כבן יחיד, עילה נוספת לפטור מגיוס[9]. ניסיון זה לא צלח, ולכן החליט לעבור לשווייץ. בקיץ ה'תרצ"ז (1937) קיבל אשרת יציאה מפולין ואשרת כניסה לשווייץ, כתלמיד בישיבת 'עץ חיים' במונטרה, בראשות הרב ירחמיאל אליהו בוצ'קו[10]. מכתבי המלצה עבורו נכתבו על ידי הרב יצחק זאב סולובייצ'יק והרב ברוך בר ליבוביץ[11][12]. יחד עמו קיבלו אישור לצאת לשווייץ שני נכדיו של הרב חיים סולובייצ'יק, הרב משה סולובייצ'יק והרב אריה לייב גליקסון. הם ערכו גורל הגר"א לפני יציאתם, והתוצאה הייתה הפסוק "הבוקר אור והאנשים שולחו". הרב שטינמן יצא לפני חבריו, מיד כשקיבל את האשרה, ונסע לציריך דרך ורשה וברלין[13].

רבי משה סולובייצ'יק והרב שטינמן הצעיר כיהנו כר"מים בישיבה, בין תלמידיו מתקופה זו היה המקובל הרב חיים אריה ארלנגר. בשנת ה'ת"ש עברו לעיירה בה[14]. בזמן מלחמת העולם השנייה הם נלקחו למחנה העבודה שאונברג על יד בזל, בשל היותם נתיני פולין, שם אולצו לעסוק בסלילת כביש. מנהל המחנה אמר עליו שהוא רוחני ולכן פטרו מעבודה. בהמשך חלה בדלקת ריאות. במהלך אשפוזו בבית חולים ביקש מלווהו מחולה שחפת שיירק לתוך מבחנת הבדיקה שלו, על מנת שיזוהה בטעות כחולה במחלה מדבקת[15][16], לאחר ששוחרר מהמחנה התגורר בלוצרן, שם התקבצו סביבו מספר תלמידים, ולאחר כמה חדשים פעל להשתלב עם הקבוצה כמסגרת נפרדת בתוך ישיבת מונטרה עד לנישואיו, אז עזב והקבוצה השתלבה בישיבה[17].

בטבת ה'תש"ד נשא בציריך את תמר קורנפלד, ילידת פולין. בחתונה השתתף קהל מוזמנים שמנה כ-15 איש בלבד, בשל דרישת החתן לחסכון בהוצאות, שמומנו מכספי צדקה של נדיבים יהודים מקומיים[18]. שושבינו היה זאב וולף רוזנגרטן (לימים, היה בנו של וולף, יצחק, נהגו האישי). לאחר חתונתו התגורר בלוגאנו. בתקופת שהותו בשווייץ עמד בקשרים תורניים עם הרב מרדכי יעקב ברייש[19].

בישראל

הרב שטיינמן (במרכז עם חליפה וכובע) בחברת תלמידיו בישיבת חפץ חיים בכפר סבא
הרב שטינמן (מימין) בישיבת חפץ חיים בכפר סבא יחד עם מנהל הישיבה הרב אברהם ריין (משמאל)

בקיץ ה'תש"ה (1945) עלה לארץ ישראל דרך ספרד, והתיישב בפתח תקווה למשך חצי שנה. כתביו נשלחו על ידי הרב משה סולובייצ'יק לישראל, אך אבדו בדרך. בעת מגוריו בפתח תקווה למד בחברותא עם הרב חיים שאול קרליץ בבית מדרש לתורת ארץ ישראל בעיר. כעבור חצי שנה מונה, בהמלצת החזון איש, לראש ישיבת חפץ חיים בכפר סבא[20].

באלול ה'תשט"ו מונה על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן, לראשות ישיבת פוניבז' לצעירים[21]. בשנת ה'תשכ"ה מונה על ידי הרב כהנמן לכהן כראש כולל פוניבז'. הרב כהנמן רצה שיעזוב את משרתו בישיבת פוניבז' לצורך כך, אך לבקשת הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, הסכים שיכהן בשני התפקידים יחד. בשנת תשל"ח הקים את ישיבת גאון יעקב שבה היה ראש ישיבה. הוא העביר בה שיעורים בשעות אחר-הצהריים, שיעור כללי פעמיים בשבוע ושיחה מוסרית פעם בחודש. לאחר כמה שנים מינה את חתנו הרב זאב ברלין להנהגת הישיבה ולמסירת שיעורים יומיים לבני השיעור הגבוה. הוא המשיך למסור שם שיעורים כלליים ושיחות[22].

בשנת ה'תשנ"ח ייסד את ישיבת ארחות תורה. הוא מסר בישיבה זו שיעור כללי מדי שבוע ושיחות מוסר לעתים. בתקופה זו הפסיק למסור שיעורים סדירים בישיבות פוניבז' וגאון יעקב. הוא נושא בתואר ראש ישיבה גם בישיבות המסונפות לאורחות תורה ("רנה של תורה" בכרמיאל[23], "נר זרח" במושב עוצם ובישיבת תורה בתפארתה באלעד). בישיבות אלו הוא מוסר שיעורים ושיחות מפעם לפעם. הוא מוסר שיעורים שבועיים בביתו לבני הקיבוץ בישיבות ארחות תורה, גאון יעקב[24], ותורה בתפארתה[25].

בנוסף הוא מעביר בביתו מספר שיעורים בגמרא. בשעות הערב הוא מוסר שיעור הלכה במשנה ברורה, וכמו כן הוא מעביר שיעור מוסר והשקפה מדי שבוע מתוך ספר דרך ה' של הרמח"ל וספרי הרב חיים מוולוז'ין, נפש החיים ורוח חיים.

הרב שטינמן גר בדירה קטנה בבני ברק המרוהטת בפשטות, וסגנון חייו נוטה לסגפנות[26][27].

בהנהגת הציבור החרדי-ליטאי

לאחר הקמת מפלגת דגל התורה, בשנת ה'תשמ"ט (1988), הוזמן על ידי הרב שך לכהן במועצת גדולי התורה של דגל התורה. בשנות ה-90 הפך לגורם משפיע בציבור החרדי הן בהנהגה ציבורית והן בנושאי חינוך וישיבות. לאחר פטירת הרב שך, בשנת ה'תשס"ב (2001), הוכר כמנהיג בציבור הליטאי, לצדו של הרב יוסף שלום אלישיב שהיה מנהיג המחנה הליטאי בתקופה זו.

לאחר פטירת הרב אלישיב חל פיצול במחנה הליטאי. בראש מחנה הרוב ניצב הרב שטינמן, והוא משמש הסמכות הרוחנית העליונה של מפלגת דגל התורה, בתמיכת רובם הגדול של חברי מועצת גדולי התורה של המפלגה. בראש הזרם הקטן יותר (והמחמיר יותר מבחינה אידאולוגית) עומד הרב שמואל אוירבך.

הרב שטינמן מכוון את התנהלות מפלגת דגל התורה, החינוך העצמאי, ועד הישיבות, ארגון הצדקה "קופת העיר", ארגון התשובה לב לאחים, המרכז הארצי לטהרת המשפחה[28], בד"ץ שארית ישראל והעיתון יתד נאמן. הוא מקבל קהל בביתו מדי יום, לעצה ולברכה. לעומת קודמו הרב אלישיב, שעסק בעיקר בפסיקת הלכה ובהנהגת הציבור, עסק הרב שטינמן כבר בחיי הרב שך והרב אלישיב, גם בייעוץ חינוכי, הכוונת ראשי ישיבות, שלום בית ושידוכים.

בשל מעמדו, השפעתו חורגת מגבולות המגזר הליטאי ויש לו השפעה גם על מפלגות ש"ס ואגודת ישראל[29].

פעילותו הציבורית ומנהיגותו

הרב שטיינמן בכנס הקמת העמותה החדשה של החינוך העצמאי, תשס"ט. עוד נראים בתמונה האדמו"ר מסדיגורא, האדמו"ר מערלוי, הרב אלישיב, הרב מיכל יהודה ליפקוביץ והרב נסים קרליץ.

תחום החינוך תופס חלק ניכר בפעילותו של הרב שטינמן. יחד עם האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, הקים את רשת בתי הספר היסודיים "נתיבות משה". שני הרבנים נסעו יחד למסעות התרמה בחו"ל עבור מוסדות אלו ועבור רשת "שובו", בשנים 1998[30].

בשנת תשס"ט הוביל הרב שטינמן בשיתוף פעולה עם חלק מהגורמים החסידיים מסיעת שלומי אמונים, את הקמת העמותה החדשה של החינוך העצמאי, מהלך שבמסגרתו התחזקה השפעתם של אנשי דגל התורה בו. מהלך זה היה בין הגורמים למתיחות בין דגל התורה ובין חסידות גור במשך כעשור. המתיחות התבטאה בין היתר בתמיכה במועמדים מתחרים בבחירות לעיריית ירושלים. באלול ה'תשע"ו הופיע הרב שטיינמן בחתונת נכדו של האדמו"ר מגור, צעד שהתפרש כחתירה לפיוס[31]. שבועיים לאחר מכן השיב לו האדמו"ר מגור בביקור גומלין.

בשנת תשכ"ג פעל הרב שטינמן לעידוד הקדשת החיים ללימוד תורה בכוללים. כך היה בין היוזמים של הוצאת "עמלה של תורה" באותה שנה, קונטרס שליקט הרב שלמה ברוודה והרב שטינמן כתב לו את ההקדמה, בעילום שם. כשנתיים לאחר מכן מונה לתפקיד ראש כולל פוניבז'. בשנות הנהגתו עודד הרב שטינמן פתיחת כוללים גם מחוץ לריכוזי האוכלוסייה החרדים הוותיקים. הוא יזם וסייע בהקמת רשתות כוללים שבהן אלפי אברכים, כמו "עטרת שלמה" בראשות הרב שלום בער סורוצקין[32], "יששכר באהליך" בראשות הרב אלחנן וייסבורד ו"מגדל עוז" בראשות הרב יחזקאל אתרוג[33] , וכן סייע כלכלית לכוללים ולמוסדות תורה נוספים בכספים שהפקידו בידיו תורמים[34]. הוא יזם הקמת קרנות סיוע כלכלי לאברכים והורה לנדיבים להעדיף הפניית כספי צדקה לתרומות לכוללים ולאברכים על פני מטרות אחרות[35].

החל משנת ה'תשנ"ו הרב שטינמן הוא ממובילי מפלגת דגל התורה[36]. בשנה זו הכריע על המשך האיחוד בין דגל התורה ואגודת ישראל על פי החלוקה של 40–60 לטובת אגודת ישראל[37]. בשנת ה'תשנ"ט הכריע על כניסה לממשלת אהוד ברק תמורת הבטחה להמשך השחרור של בני ישיבות משירות צבאי (הבטחה שהביאה בהמשך להקמת ועדת טל)[38]. קודם לבחירות 2003 ובחירות 2006 נערכו בביתו כינוסים משותפים של מועצות גדולי התורה של דגל התורה ואגודת ישראל[39]. מקורבו מרדכי קרליץ ניהל את המשאים ומתנים הקואליציוניים מטעם יהדות התורה במשך השנים.

בבחירות המונציפליות 2008 התמודדה בבחירות בכמה ערים הרשימה החרדית-מודרנית "טוב". בכנס בחירות שהתקיים בבית שמש אמר כי הקמת מפלגה של מקילים במצוות היא חילול השם[40]. לעומת זאת בבני ברק, בהכוונת הרב שטינמן, לא נערכו בחירות במערכת בחירות זו וכלל הסיעות בעיר הגיעו להסכמה על הרכב המועצה ועל תמיכה במקורבו של הרב שטינמן, יעקב אשר, לראשות העירייה[41], כך גם בעיר מודיעין עילית[42].

הרב שטינמן עם שגריר ארצות הברית דן שפירו, מימין יעקב אשר

במשך שנים טענו מקורבי הרב שטינמן שהיומון הליטאי "יתד נאמן" אינו מתייחס כראוי לעמדותיהם של רבם ושל הרבנים המזוהים עמו[43], ושמערכת העיתון מצרה את צעדיהם של כתבים בעיתון הקשורים אליו. במאי 2012, בתקופת חוליו האחרון של הרב אלישיב, זמן קצר לפני פטירתו, לאחר משא ומתן וניסיונות לפשרה שלא צלחו[44] הוביל הרב שטינמן מהפך בשליטה בעיתון "יתד נאמן", שעברה לידי מקורביו. מהלך זה לווה בביקורת כלפי מנהיגות הרב שטינמן מצד הזרם השמרני, שאיבד את השליטה בעיתון. בעקבות כך, פרסם העיתון מכתב בכתב ידו של הרב חיים קניבסקי, חתנו של הרב אלישיב, ובו כתב: "הנה הנהגת הדור מסורה כיום למרן גאון ישראל הגראי"ל שטיינמן שליט"א, אשר כל מעשיו לשם שמים, והנה עתה זכינו שמרן שליט"א ע"פ הוראת מורי חמי שליט"א [= הרב אלישיב] נטל עליו כל הנהגת העיתון יתד נאמן אשר אאמו"ר זללה"ה יסדו יחד עם מו"ר מרן הגרא"מ שך זללה"ה"[45]. בהדרכה שנתן הרב שטינמן להנהלת העיתון לאחר המהלך אמר שבעת הצורך להשתמש בכוחו של העיתון יש להתמקד במאבק כנגד שיטות פסולות ולא כנגד אישים[46].

בעקבות שינוי הרכב מערכת יתד נאמן, הקים פלג המיעוט, הנוקט בקו אידאולוגי מחמיר יותר, את עיתון "הפלס" ולאחר מכן את מפלגת בני תורה. לאחר שהמפלגה התמודדה בבחירות לרשויות המקומיות בישראל בשנת 2013 תמך הרב שטינמן בהרחקת אברכים שהצביעו עבורה מכוללים[47]. הוא חתם על מכתב חריף נגד "הפלס"[48] והורה לתלמידים לעזוב את ישיבת כנסת יצחק בחדרה[49] אל ישיבת תורה בתפארתה שהקים, בעקבות הזדהות ראש ישיבת כנסת יצחק וחלק מרבניה עם אנשי "בני תורה".

באוגוסט 2012 הרחיב את שורות מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

בשנת 2014 תמך בצירוף חברים חדשים לבד"ץ שארית ישראל, שבו היה עד אז רוב לרבני פלג המיעוט[50], וכינס בביתו את כינוס הבד"ץ המורחב[51]. בעקבות זאת הפך הבד"ץ לכפוף לו ולרב קניבסקי.

בעבר הרבה להגיע למבחני תלמידים בישיבות גדולות ובישיבות לצעירים ואף בתלמודי תורה ברחבי ישראל. כיום הוא מופיע בעיקר בכינוסים ציבוריים, וכן בוחן תלמידים מישיבות ומתלמודי תורה בביתו[52].

מסעותיו לחו"ל

האדמו"ר מסאטמר ר' משה טייטלבוים בביקור באכסניית הרב שטינמן בעת ביקורו בארצות הברית בשנת ה'תשנ"ח

הרב שטינמן ערך מסעות רבים לחו"ל, במטרה לחזק את הזיקה היהודית בקהילות היהודיות שם. במקומות שבהם ביקר נערכו כינוסים רבי משתתפים שבהם עודד את הנוכחים לפנות לתלמודי תורה וכן למוסדות ללא לימודי חול. הוא עודד פתיחת מוסדות כאלו על פי המתכונת המקובלת בציבור החרדי בישראל. כמו כן ביקר בישיבות ומוסדות התורה. חלק מהמסעות נועדו אף לגיוס כספים לקרנות ולמוסדות חינוך ותורה, ובעיקר מוסדות להחזרה בתשובה והחזקת אברכים בישראל. חלקם נערכו יחד עם האדמו"ר מגור, גם מתוך רצון להעביר מסר של אחדות הציבור הליטאי עם הציבור החסידי, בפרט לאחר הקרע של בחירות תשמ"ט שבהן התפצלו הליטאים והחסידים[53]. המסעות לחו"ל סימלו התרחבות של פעילות הציבור החרדי-ליטאי להשפעה כלפי חוץ[54].

  • באביב 1998 ערך הרב שטינמן מסע משותף עם האדמו"ר מגור לארצות הברית. במסע הוקמה "קרן נתיבות משה" (על שם הרב משה שרר שהלווייתו התקיימה במהלך הביקור) המממנת הקמת בתי ספר של החינוך העצמאי ביישובים חילוניים. לצורך כך אף נערכה ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה בהשתתפות נדיבים. מיד לאחר המסע הוקמו ארבעה בתי ספר על ידי הקרן. הרשת מונה 17 בתי ספר. בדרכו חזרה ביקר בלונדון[55].
  • בחורף 2002 ביקר בצרפת תוך מאמץ לעודד הורים לשלוח את ילדיהם לישיבות קטנות ולא לתיכונים ולאוניברסיטאות. במסע השתתף גם הרב יוסף אפרתי כנציגו של הרב אלישיב[56][57].
  • בספטמבר 2004 נסע ליום אחד ללונדון עם הרב דב לנדו והרב יעקב הלל לגיוס כספים עבור אברכים, על רקע הורדת קצבאות הילדים[58][59][35].
בביקור בארצות הברית יחד עם הרב אליהו שווי
  • באוקטובר 2004 ביקר במשך כשבוע בארצות הברית. הוא נאם בישיבות ובכינוסים ציבוריים וערך מספר כנוסי הדרכה למחנכים. במהלך הביקור אושפז בבית החולים מאונט סיני במנהטן עקב חשד לאירוע לבבי, אולם שוחרר והמשיך במסע. הוא ביקר גם בקנדה, בצרפת ובשווייץ שם הגיע לישיבה קטנה שהוקמה בעקבות מסע קודם שלו[60].
  • במאי 2006 נסע עם הרבי מגור לארצות הברית ולקנדה שם השתתפו בישיבת מועצת גדולי התורה מיוחדת. כמו כן השתתף במגבית לקרן ההסעות של החינוך העצמאי שהוקמה אז[61]. מארצות הברית המשיך לבדו למקסיקו, לברזיל ולארגנטינה. בביקורו בארגנטינה חידש את החרם של הקהילה היהודית במקום על קבלת גרים למאה שנים נוספות[62]. זמן קצר לאחר מסע זה נסע לביקור בן כמה שעות בצרפת.
  • במאי 2007 נסע עם הרבי מגור לצרפת[63], ומשם המשיך לבדו לשווייץ, בריטניה ובלגיה[54][64][65].
  • ביוני 2010 ביקר בגיברלטר[66], אודסה[67] ובברלין[68].
  • באוגוסט 2010 ביקר הרב שטינמן בארצות הברית[69], בפנמה ובמקסיקו[70].
  • בספטמבר 2012 נסע לביקור קצר בפריז, שאליו התלוו הרב יעקב הלל והרב יוסף אפרתי[71] הביקור התקיים על רקע פעילותה של ממשלת צרפת לעידוד החינוך הציבורי על פני החינוך הפרטי הכולל בתוכו את המוסדות החרדים הנמנעים מלימודי חול[72].

השקפותיו

לימודי חול במוסדות חינוך

הרב שטינמן מתנגד לשילוב לימודי חול בתכני הלימוד של מוסדות החינוך. הנושא עמד בבסיסם של חלק ממסעותיו לחו"ל שבהם עודד פתיחת מוסדות ללא לימודי חול[73], וכן הימנעות מלימודי חול גם במקומות שבהם התקיימו אלה בהסכמת רבנים אחרים[74]. בשנת 2010 כתב נגד יוזמה להקמת ישיבה חרדית תיכונית: "חס וחלילה לתת יד לזה ולנגוע אף במקצת במסגרת ובדמות הישיבות הקדושות, והצלחת הבנים הוא אך ורק אם מתמסרים לתורה ויראת שמים לבד, בלי שום תערובת נטע זר"[75], בשנת 2013 חתם על מכתב כנגד שילוב לימודי חול בכולל אברכים[76]. גם במוסדות שנועדו למתקרבים ליהדות דעת הרב שטיינמן שאין לשלב בהם לימודי חול[77].

צביון הישיבות

הרב שטינמן מדגיש את חשיבות החינוך ליראת שמים[78] במכתב לתלמידי הישיבות כתב נגד עיסוק בנושאי "מאדע", כלומר אופנה: "וכמובן שזה מחוסר יראת שמים. גם מי שראשו בזה לא ייתכן שיצליח בלימוד"[79]. בתקופת תוכנית ההתנתקות, כתב לראשי הישיבות נגד השתתפות בחורי ישיבות במחאות לטובת מי מהצדדים[80]. עוד התריע מפני נסיעת בחורי ישיבות לשהות בצימרים בחופשות[81]. בערב פורים תשע"ב כתב לתלמידי הישיבות מכתב בגנות השכרות[82], בישיבות שבראשותו הורה לערוך סדרי לימוד בפורים במקום איסוף התרומות המקובל ברוב הישיבות.

כוללי אברכים

הרב שטינמן סובר כי בעת הזאת הכוללים משלימים את תפקיד הישיבות והם כלולים בדברי חז"ל "אלף נכנסים למקרא" לפיהם רק חלק קטן מתוך מי שנכנס ללימוד יצא להוראה לרבים, ועל כן יש להפנות לכוללים כל בוגר ישיבה[35]. כמו כן הוא רואה במסגרות הכוללים כשמירה מרוח הרחוב וכגורם לחיזוק הזיקה היהודית במקומות בהם הם נמצאים[83][84] . וכן רואה בשאיפה לחיי מותרות גורם שמסכן מציאות זו[85]. עם זאת הרב שטינמן נוקט קו רך כלפי מי שיצאו מהכולל לעבוד[86].

דת ומדינה

הרב שטינמן סבור כי יש להיזהר ממאבקים כוחניים מול הציבור החילוני ומדינת ישראל, ולדעתו על הציבור החרדי לנקוט קו של "שתדלן בפני הפריץ" ולנסות להגיע להסכמה באמצעות הידברות. לכן הוא נוטה להימנע מהפגנות וממחאות. כמו כן הוא סבור כי לעתים מאבקים גורמים דווקא לחיזוק היריב, כך כאשר הרב עמאר הוביל מאבק כנגד מימון המדינה לרבנים רפורמים, הסתייג הרב שטינמן מהמאבק הציבורי בנימוק שהוא מסייע דווקא לחיזוק הרפורמים[87]. עם זאת, בשנות ה-90 קרא להשתתף בהפגנות השבת בבר-אילן[88], והשתתף בהפגנה כנגד חפירות הקברים ביפו[89] בשנת 1999 תמך והשתתף בהפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון[90] ובשנת 2013 הורה על עריכת עצרות תפילה של נשים ותלמידות חרדיות בראש חודש בכותל המערבי, כמחאה כנגד תפילתן של חברות ארגון "נשות הכותל" באותה עת במקום[91].

לשיטתו, דרך ההתמודדות של הציבור החרדי עם מוסדות המדינה הציונית, היא על ידי הקמת מוסדות תורה וקירוב. בהשראתו יוצאים אברכים פעם בשבוע למקומות יישוב בפריפריה ולומדים תורה עם התושבים המקומיים. הוא מעודד פעילות החזרה בתשובה, בישראל ומחוצה לה ומופיע בכינוסים לחיזוק הפעילות. החל מהפסקת פעילותו הציבורית של הרב שך הוא משמש כנשיא ומכוון דרכו של ארגון "לב לאחים". מאז שנת ה'תש"ס (2000) משמש כנשיא ישיבת תורת חיים במוסקבה.

בשנת 2001 חתם הרב שטיינמן על מכתב נגד אמנת כנרת שדגלה בדיאלוג בין חילונים לחרדים[92], למרות השתתפות מקורבו מרדכי קרליץ בניסוח האמנה.

כאשר היו ניסיונות מצד משרד החינוך לכפות על מוסדות התורה לימודי ליב"ה, הורה למנהלי מוסדות שלא להסכים לכך[93].

הרב שטיינמן רואה מעלה בכך שמוסדות חינוכיים לא יתוקצבו מכספי המדינה[94]. רוב המוסדות שהוא עומד בראשם מקבלים כספים כאלה, אולם ישיבתו גאון יעקב נמנעת מכך, מאז היווסדה[95].

הוא התנגד להכשרת גיורי צה"ל[96], אך סירב לחתום על כרוז שנוסח אישית כנגד הרב עובדיה יוסף שהכשיר אותם, בנימוק שהוא מזכה הרבים[97].

גיוס חרדים

בחודש סיון תשנ"ח פורסם ביתד נאמן מכתב בחתימתו ובחתימת הרב אלישיב שבו נכתב: "בדבר המזימה לעקירת תורה מישראל ע"י גיוס בחורי ישיבות, ובעקבות בקשת זקן ראשי הישיבות מרן שליט"א[98] להצטרף לקול זעקתו ומחאתו, בוודאי שלימוד תורה של בני הישיבות שתורתם אומנותם הוא מעמודי התורה והדת, והמזימה לגייסם היא עקירת התורה ואין שום מקום למשא ומתן או לפשרות כלשהם בנושא זה."[99]

נטען כי הרב שטינמן תמך בהקמת הנח"ל החרדי[100], בראותו בכך פתרון חלקי לתופעת הנושרים בציבור החרדי. הוא עצמו הכחיש שתמך בנח"ל החרדי, וכתב שאינו יכול למנוע הקמת מסגרת זו עבור מי שאינם שומרים תורה ומצוות[99]. עמדות אלו שיוחסו לו עוררו את רוגזם של גורמים חרדים שמרניים, כמו אנשי העדה החרדית ובמיוחד נטורי קרתא, שהשמיצוהו בפשקווילים ובכמה הזדמנויות ניסו להפריע לשיעוריו. בכמה מקרים התחוללו התכתשויות אלימות שדרשו התערבות משטרתית[101] הרב אלישיב האשים את התוקפים ב"ביזוי תלמידי חכמים"[102].

בשנים תשנ"ט-תשס"א הוביל הרב שטינמן עם רבנים נוספים את העמדה החרדית בוועדת טל שדנה בהמשך מתן שחרור משירות צבאי לבני הישיבות, לאחר פסק בג"ץ שביטל את ההסדר שהיה קיים עד אז. הרב שטינמן קיבל בביתו את חברי הוועדה ואמר להם כי אין להטיל מחויבויות צבאיות כלשהן על בני הישיבות[103]; זאת מול רבנים אחרים שסברו שאין לשתף פעולה כלל עם הוועדה.

בשנת תשע"ג פורסמו דבריו נגד פניית תלמידי ישיבות לשירות לאומי אזרחי[104],

בתקופת דיוני ועדת שקד, שדנה בחוק חדש לגיוס בני ישיבות, התנגד למאבק פומבי של הפגנות ועצרות מחאה ואמר כי דרך ההתמודדות הנכונה היא הידברות עם גורמי השלטון לצד תפילה וחיזוק בלימוד התורה[105]. לאחר שהוועדה גיבשה את החוק החדש, שלפיו אם לא יעמוד הציבור החרדי ביעדי גיוס יופעל על תלמידי הישיבות (מלבד 1800 מכל שנתון) חוק גיוס חובה וכן יופעלו סנקציות פליליות כנגד מי שיסרבו להתגייס, אמר כי יש חילול השם בכך שמדינת ישראל מצהירה שלימוד תורה נחשב ל"פלילי"[106]. בעקבות זאת תמך בהפגנת החרדים נגד הגיוס[107]. עם זאת, הורה לתלמידי הישיבות להמשיך ולהתייצב בלשכות הגיוס לקבלת דיחוי כבעבר ולהימנע מחיכוכים מיותרים עם הצבא.

לימודי חול ופרנסה

בשנת תשנ"ט קיבלו מנהלי המרכז החרדי להכשרה מקצועית מכתב תמיכה להפעלת לימודים לגברים, לתואר באישור המל"ג למקצועות המחשב, חשבונאות ומינהל, בתנאי שלא ישולבו בהם תכנים של הגות ומחשבה "או כל לימוד שיש בו נגיעה לאפיקורסות", מהרבנים יוסף ישראלזון, מרדכי שלמה שטיינמץ ושמואל אליעזר שטרן, לאחר שנועצו ברב שטינמן וברבנים נוספים[108], עם זאת בשנת תשס"ג פורסם שדחה סכום עתק שהציע נדיב להכשרת אברכים לשוק העבודה[83]. בהזדמנויות נוספות שלל לימודי חול.

חינוך

הרב שטינמן מדגיש שעיקר החינוך הוא בדוגמה האישית שנותנים ההורה והמחנך[85]. הוא מתנגד למבחנים פומביים בנימוק שאין לעודד תלמידים על ידי מתן כבוד בפרהסיה. הוא מורה להמעיט ככל האפשר בהערות ובביקורת פומבית לילדים[109]. הוא תומך בהפחתת השימוש בענישה פיזית ומתנגד לסילוק של תלמידים בעייתיים ממוסדות לימוד, כל עוד הם אינם גורמים נזק רוחני לשאר התלמידים. לדבריו סילוק תלמיד מהישיבה כמוהו כהריגה[110]. בנושא סינון בקבלת תלמידים למוסדות חינוך סובר הרב שטינמן כי במקרים רבים הדבר אינו נובע ממניעים ענייניים אלא מגאווה[111]. במכתב שפרסם בשנת תשנ"ו, קרא להורים לבחור מקום לימודים לבנם על פי ההתאמה החינוכית ולא לבחור מוסד שאינו תואם את רמתו של התלמיד בגלל שמו הטוב של המוסד[112].

שידוכים

הרב שטינמן פוסל כל גישה בלתי עניינית להתאמת המיועדים לנישואים, והסתמך על דברי "נפש החיים"[113] באמרו שמי שאינו מסכים להשתדך עם אחר על רקע מעמד דתי או תורני שונה, חוטא בגאווה. הוא מצוטט בחוברת הדרכה לחתנים כמי שאמר שחיי זוגיות מאושרים תלויים בשלושה דברים: ויתור, ויתור וויתור, וכי שורש כל בעיה אפשרית ביחסים בין-אישיים נעוץ באגואיזם ששורשו גאווה[114].

נושאים מדיניים

בשנת תשס"ה בעת הכניסה של יהדות התורה לממשלת שרון שביצעה את תוכנית ההתנתקות סירב להביע את דעתו וביקש לקבל את הכרעת הרב אלישיב[115]. בשיחה לעיתון המבשר בערב פסח תשע"ב התריע מפני התגרות באיראנים[116]. הוא הביע את דעתו נגד עלייה להר הבית אך סירב להאשים את העולים בטרור הערבי[117].

פסקי הלכה שלו

הרב שטינמן בודק לולב

הרב שטינמן הוכר בבני ברק, עוד בשנות ה-50 כאיש הלכה[118], וחוג מקורביו בתקופה זו כלל בעיקר מורי הוראה כמו הרב בן ציון פלמן, שמצטט בספריו פסקי הלכה רבים מפיו, ואנשי הלכה נוספים בעיקר מקרב תלמידי החזון איש[119]. לחלק מפסיקותיו נודעה השלכה ציבורית כאשר הורה בתקופות מאוחרות יותר לחברי הכנסת הסרים למרותו להצביע לפי דעתו. בשנת 2003 חיווה דעתו במכתב אישי לרב אלישיב כי עליו לעבור ניתוח נחוץ למרות היותו כרוך בסיכון חייו, בשל אחוזי ההצלחה של המנתח וסיכויי התועלת של הניתוח לטווח הארוך, בעקבות מכתבו זה החליט הרב אלישיב על ביצוע הניתוח[120].

  • הפקעת קרקעות פלסטינים: בדיון בכנסת על "חוק ההסדרה" (שעסק בנושא בעלות על קרקעות פלסטיניות פרטיות שיש עליהן בתים יהודים ולא אושר לבסוף) קבע הרב שטינמן כי על פי ההלכה, אי אפשר לחייב בעלים למכור את שדהו אם הוא מודיע שאינו מסכים לכך. בהתאם לזאת, חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב מסיעת יהדות התורה הצביעו נגד חוק זה[121].
  • תורה ותפילה: נקט שאדם הלומד תורה בזמן שהציבור מתפלל, אף שמעיקר הדין אינו חייב לענות אמן אחרי המתפללים, בכל זאת, אם שמע אותם ראוי שיענה, מפני יראת שמים[122].
  • חלה: נקט שמותר במצבי ספק להישאל על הפרשת חלה ולבטל את תחולת ההפרשה, כדי להפריש בצורה ודאית ולברך על ההפרשה, ואין זה נחשב כגרימת ברכה שאינה צריכה[123]
  • טבילת כלים: נקט שיש להתיר את השימוש בכלים שאינם טבולים באופן אקראי שלא לייעודם המקורי[124]
  • ארבעת המינים: דעתו שמי שנטל כבר את ארבעת המינים ורוצה להחמיר על עצמו וליטלם שוב, אסור לו לטלטלם ביום טוב ברשות הרבים כי לא התירו טלטול שלא לצורך ביום טוב[125].
  • מוקצה: דעתו שתנור אפייה נידון ככלי שמלאכתו לאיסור אף אם רגילים להשאיר בו את העוגות לאחסון, שזה שימוש היתר, מאחר שהתנור אינו משמש כארון אחסון לדברים אחרים אלא רק למה שנאפה בו ונמצא שאחסון זה הוא המשך לשימוש האסור ואין לו חשיבות עצמית מספקת להגדרת הכלי כמי שמלאכתו להיתר[126].

משפחתו

אמו של הרב שטינמן, גיטל פייגא, הייתה בתו של הרב משה אליהו גיבורנובסקי מקמניץ[127]. דודו של הרב שטינמן היה הרב חיים שלמה גורפינקל, מו"צ בקמניץ.

אחותה של סבתו עלקא, נישאה לדב, אביו של הרב שמחה זליג ריגר. אחיה של עלקא היה הרב משה אהרן וויצבלום מתלמידי המהרי"ל דיסקין שכיהן כרב בעיירה סמוכה לבריסק, ובאחרית ימיו עלה לארץ ישראל וכיהן כר"מ בישיבת תורת חיים[128][3].

הרב שטינמן היה נשוי לתמר (נפטרה: כ"ה בסיוון ה'תשס"ב), בת שמאי קורנפלד, צאצא לאחיו של האדמו"ר מגור ה"חידושי הרי"ם". לבני הזוג שני בנים ושתי בנות:

ספריו

  • אילת השחר, חידושים על כמה ממסכתות התלמוד, 15 כרכים
  • אילת השחר על התורה, ה' חלקים
  • הגדה של פסח - אילת השחר
  • חסד ומשפט, על מסכת סנהדרין
  • ימלא פי תהילתך, חמשה כרכים של שיחות מוסר, כרך ביאורים על סידור התפילה וכרך בענייני ציבור ומכתבים.
  • מפקודיך אתבונן, שיחות לימים נוראים
  • עזי ומגיני, שיחות על מתן תורה
  • קונטרס אגלי צפון, בתוך "ליקוט תשובות וחדושים מרבנו עקיבא איגר", בני ברק תשכ"ח. הקונטרס נדפס בעילום שם, אך רמוזים בשמו, שמו של הרב שטינמן ושמות הוריו.

משיעוריו בספרים נפש החיים ודרך ה' יצא הספר אפיקי איל, בני ברק תשע"ה.

לצד ספרים אלה התפרסמו ספרים וקונטרסים ובהם נערכו דברים שאמר בעל פה, כגון הספר "צדיק כתמר יפרח" (תשע"ד), מנכדו גדליה הוניגסברג, "הפנקס" - קטעים מתוך יומנו האישי של הרב יצחק לוינשטיין איש אמונו של הרב שטינמן (תשע"ו) וסדרת ספרים וקונטרסים בשם "אעלה בתמר" (בהם: תורת החזון איש, עם הערות הרב חיים קנייבסקי, תשס"ד, תורת והנהגות בית בריסק, תשע"ה). מסוף העשור הראשון של המאה ה-21 מוציא תלמידו הרב משה יהודה שניידר מדי שבוע עלון בשם "פרי חיים" ובו שיחותיו, דברי תורתו ותשובות הלכתיות מהשבוע החולף. משנת תשע"ד יוצא מדי שבוע העלון "כאיל תערוג" שבו הדרכות ודברי תורה מפיו.

מתלמידיו

לקריאה נוספת

  • גדליה הוניגסברג, צדיק כתמר יפרח, פרקים ממשנתו והנהגתו של הרב שטינמן, בני ברק תשע"ד
  • רפאל הלוי, גדול בקרבך, עובדות והנהגות מדרכו והליכותיו של הרב שטינמן, ירושלים תשע"ה
  • רבי אהרן ליב, מכון מעין החיים, בני ברק תשע"ז

קישורים חיצוניים

ספרי אילת השחר

הערות שוליים

  1. ^ בבין השמשות שבין י"ג לי"ד חשוון
  2. ^ עדות מפיו (עמ' 4).
  3. ^ 3.0 3.1 קובץ גליונות "כאיל תערוג" תשע"ה עמוד 11
  4. ^ ר' ועלוול דער איידלמאן, בני ברק תשס"ג. זכרונות - תקופת בריסק, עמ' 164.
  5. ^ אעלה בתמר-בריסק, עמודים רט-רי, מדברי הרב זאב איידלמן.
  6. ^ אעלה בתמר בריסק, עמוד רכז.
  7. ^ ראו מכתב של הרב שטינמן בהיותו במונטריי להוריו שבו הוא שואל באילו סוגיות עוסק הרב מבריסק].
  8. ^ גדליה הוניגסברג, צדיק כתמר יפרח, בני ברק 2014, פרק 43
  9. ^ גרסה אחרת היא שבכניסתו לשווייץ, פקידי רישום האוכלסין רשמו את שם משפחתו "שטינמן", וכשעלה לארץ המשיך להירשם בשם זה, הוניגסברג, צדיק כתמר יפרח, 2014, פרק 43, עמ' תיג
  10. ^ באתר קדם
  11. ^ במכתב ההמלצה של הרב ליבוביץ' נאמר עליו: "עדיו לגדול בישראל".
  12. ^ מכתב מרן הגאון ר' ברוך בער לייבוביץ' זצוק"ל על מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א, המכתב המלא
  13. ^ אליהו אקרמן, הנער הקדוש מבריסק, משפחה גיליון ערב חג הסוכות תשע"ז
  14. ^ כאיל תערוג בחוקותי תשע"ו, בגיליון גם מכתבים ששלח משם לתלמידיו שנותרו בישיבה
  15. ^ למעשה כתב הרופא שאינו חולה שחפת, אך המפקד חשש ושחררו.
  16. ^ כאיל תערוג תשע"ה עמוד 128
  17. ^ חיים שלם, מנובהרדוק דרך מונטרה לירושלים, ירושלים תשע"ו, עמוד שע"ה-שע"ט
  18. ^ אעלה בתמר בריסק, עמוד רלד.
  19. ^ חלק מההתכתבויות ביניהם נדפסו בשו"ת חלקת יעקב ובספר היובל אהלי יעקב.
  20. ^ הוניגסברג, צדיק כתמר יפרח, 2014, פרק 43, עמ' תכה
  21. ^ על פי "כאיל תערוג", גם משרה זו ניתנה לו בהמלצת החזון איש, שנתיים לפני כן, בעת שהרב כהנמן תכנן לפתוח את הישיבה.
  22. ^ רבי אהרן לייב
  23. ^ משה ויסברג, בחדרי חרדים, ישיבה נולדה: סניף של 'אורחות תורה' בכרמיאל, באתר בחדרי חרדים, 6 בפברואר 2011
    משה ויסברג, בחדרי חרדים, "רשם לישיבה? זה כמו לקבץ נדבות" • שו"ת עם הגראי"ל, באתר בחדרי חרדים, 15 במרץ 2011
  24. ^ ישראל כהן, ‏תיעוד נדיר: מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן במסירת השיעור בביתו, באתר כיכר השבת
  25. ^ בנימין ברגר JDN, וידאו - השיעור השבועי בביתו לתלמידי ישיבת 'תורה בתפארתה'
  26. ^ ישראל מנחם, סיור בבית הרב שטיינמן באתר איגוד בתי הכנסת, 10 ביולי 2013
  27. ^ חיים גריידינגר הכירו את הרב שטיינמן, מעריב, 5 בדצמבר 2014
  28. ^ צפו: גדולי ישראל התכנסו בבני ברק למען הטהרה באתר כיכר השבת; ראיון עם הרב מרדכי אוירבך שליט"א אתר טהרת המשפחה
  29. ^ שרי רוט, בבית הגראי"ל: כנס חירום • "לא תהיה פשרה", באתר בחדרי חרדים
    ובחזון איש 5: בעלזא, צאנז ומודז'יץ, באתר בחדרי חרדים
    חיים לב, ‏האדמו"ר מבעלזא יצטרף למסע האדמו"רים, באתר ערוץ 7, 22 בדצמבר 2013
    ישראל כהן, ‏"מרן הרב שטיינמן יתערב בזמן הקרוב בקרע בש"ס", באתר כיכר השבת, 2 בינואר 2015
    ישי כהן, ‏הגראי"ל שטיינמן על הרב יצחק: אין לי שייכות איתו, באתר כיכר השבת
    יאיר אטינגרהרב עובדיה לחרדים האשכנזים: נפעל בתיאום לבחירת הרבנים הראשיים, באתר הארץ, 23 באפריל 2013
    ישראל כהן, ‏חכם שלום כהן: הגראי"ל המכריע לכל עולם התורה, באתר כיכר השבת, 27 בפברואר 2013
    ישראל כהן, ‏חבר 'המועצת' של ש"ס מכריז: "הרב שטיינמן הוא מנהיג הדור", באתר כיכר השבת, 14 ביולי 2016
  30. ^ רשת "נתיבות משה": 18 בתי ספר ו-2,500 תלמידים תוך שלוש שנים, באתר הארץ
  31. ^ ישראל כהן, ‏חתונת השלום: מרן הרב שטיינמן השתתף בשמחת בית גור, באתר כיכר השבת, 13 בספטמבר 2016
  32. ^ שאול אמסטרדמסקי ושלהבת חסדיאל, כשהגבירים נגמרים: המשבר מטלטל את החרדים, באתר כלכליסט, 7 בינואר 2009
  33. ^ ישראל כהן, מרן הגראי"ל לראש רשת הכוללים מגדל עוז: לא לאבטח בירושלים, ‏22.11.2014
  34. ^ למשל במסגרת "חלוקת ראש חודש" שערך בביתו עוזי ברק, כיכר השבת, ‏צפו בתיעוד נדיר: הגראי"ל שטיינמן מחלק דולרים לראשי כוללים, באתר כיכר השבת, 9 בפברואר 2010
  35. ^ 35.0 35.1 35.2 מנחם פינס ואליעזר שולמן, מרן ראש הכולל, מוסף אגודה אחת, משפחה, ערב חג הסוכות תשע"ו
  36. ^ אבישי בן חיים יחס החרדים למפעל הציוני באתר "אנשים ישראל"
  37. ^ שחר אילן, כולם חכמים, כולם גדולים, כולם רוצים להנהיג את דגל התורה, בעיתון "הארץ", 3 במאי 1996
  38. ^ שואף זורח, פרקי מבוא פרק 5, הוצאת מכון דעת תורה ירושלים, 2014
  39. ^ מאת אנשיל פפר, גדולי התורה התאחדו ב"קריאת קודש" להצביע ג'. לא בטוח שהציבור יישמע להם, באתר הארץ, 22 בינואר 2003
    מתי טוכפלד, מחר: מועצת גדולי התורה של יהדות התורה בישיבה נדירה, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 7 במרץ 2006
    מתי טוכפלד, הרב שטיינמן: "החוקה היא הרס היהדות", באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 8 במרץ 2006
  40. ^ בין היתר אמר: "וכן לגבי נטילת מים אחרונים יש כאלו שאינם מקפידים על זה, ואף על פי שיש פוסקים שאין חייבים בזה"ז, אבל אם אחד יעמיד מפלגה של אנשים שלא יטלו מים אחרונים, ויאמרו וכי זה איסור כל כך חמור, אבל זה נקרא סטיה מהתורה, וזה חילול השם" (ימלא פי תהלתך ענייני ציבור, עמוד רצ"ג). וראו: יאיר אטינגרארץ השמש העולה: האופוזיציה החרדית לשלטון העסקנים והחצרות קמה בבית שמש, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2010
  41. ^ ישראל כהן, ‏פרופיל מיוחד: מי אתה יעקב אשר?, באתר כיכר השבת, 23 בינואר 2013
  42. ^ תמי גיל, עו"ד רוני פאלוך הודיע: אני לא רץ, באתר בחדרי חרדים
  43. ^ אהרן זילבר, מי שומר על השומר, באתר בחדרי חרדים
  44. ^ שרי רוט, שופר חדש להגראי"ל שטיינמן? • חשיפה בלעדית, באתר בחדרי חרדים
  45. ^ חיים שקדי, ‏רבי חיים קנייבסקי: "הנהגת הדור מסורה לרב שטיינמן", באתר כיכר השבת, כ"ב בסיון תשע"ב
  46. ^ כאשר יש חובה להילחם, המלחמה על משמר קודשי ישראל חייבת להיות בכל כלי המלחמה העומדים לרשותינו, יתד נאמן, י"ד בתשרי תשע"ג
  47. ^ עקיבא פלד, האברכים שהצביעו 'עץ' סולקו – חתמו והוחזרו לכולל • טלטלת הכוללים, באתר "kooker", ‏30 באוקטובר 2013
  48. ^ יהודה הלוי ואבי גרינצייג, גדולי ישראל: "הפלס מחלל שם שמים ומפיץ שנאה", באתר בחדרי חרדים, 17 בפברואר 2014
  49. ^ ישראל כהן, ‏הגראי"ל שטיינמן עודד את הפורשים מישיבת "חדרה", באתר כיכר השבת, 2 בדצמבר 2013
  50. ^ ישראל כהן, ‏קרב נוסף הוכרע: מערכת הכשרות "שארית ישראל" משנה את פניה, באתר כיכר השבת, 2 בספטמבר 2014
  51. ^ דרמה ב'שארית': הדיינים החרימו את האסיפה, באתר "בחדרי חרדים"
  52. ^ אהרן יונג JDN, מרן ראש הישיבה שליט"א בסבב חיזוק בישיבות בחנוכה
  53. ^ הרב מ. ברמן, נקדש את שמך בכל רחבי העולם, שבת קודש, יתד נאמן ערב חג הסוכות תשע"ז
  54. ^ 54.0 54.1 יאיר אטינגר כוח יהודי חדש הארץ 4 במאי 2007 מובא בבחדרי חרדים
  55. ^ גיליון יומן מסע לארצות הברית, מוסף שבת קודש יתד נאמן תשנ"ח, באתר אוצר החכמה
    שחר אילןרשת "נתיבות משה": 18 בתי ספר ו-2,500 תלמידים תוך שלוש שנים, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2001
  56. ^ Arnon Yaffeh, Paris and Yated Ne'eman Staff,HaRav Aharon Leib Shteinman on Chizuk Visit to France
  57. ^ מסע הקודש והחינוך, מוסף שבת קודש יתד נאמן ויקרא תשס"ב, באתר אוצר החכמה
    המסע למען פך השמן הטהור, מוסף שבת קודש יתד נאמן חג הפסח תשס"ב, באתר אוצר החכמה
  58. ^ S. Bruchi, HaRav Aharon Yehuda Leib Shteinman Visits London for a Day
  59. ^ משאותיו של הרב שטינמן בלונדון
  60. ^ S. Bruchi and M Plaut,HaRav Aharon Leib Shteinman Strengthens the Torah Community of the United States and Europe
    אידישע ווארט - 386 - תשס״ה - חשון - כסלו, באתר HebrewBooks
    גיליון מסע לארצות הברית, מוסף שבת קודש יתד נאמן ויצא תשס"ה, באתר אוצר החכמה
  61. ^ עידן יוסף, שני רבנים, שתי השקפות ומסע אחד, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 26 במאי 2006
    Yated Ne'eman Staff, HaRav Shteinman and Gerrer Rebbe Conduct Joint Tour of Los Angeles, Toronto and MontrealHaRav Shteinman Continues to Lakewood, Monsey, Mexico City and Buenos Aires
  62. ^ גיליון מסע לאמריקה, מוסף שבת קודש יתד נאמן שלח תשס"ו עמ' 39, באתר אוצר החכמה
    Yisroel Friedman, HaRav Shteinman's Trip to Kehillos Abroad: Chinuch Guidance for Troubled Times
    אידישע ווארט - 395 - תשס״ו - אייר - סיון, באתר HebrewBooks
  63. ^ דב האזרחי, המודיע: דו"ח וינוגרד חמור והועדה מבטיחה להגיש גם מסקנות אישיות בדין וחשבון הסופי, באתר בחדרי חרדים, 1 במאי 2007
  64. ^ יאיר אטינגרהרבנים האשכנזים הבכירים קראו למזרחים של מארסיי לחזור בתשובה, באתר הארץ, 30 באפריל 2007
    גיליון מסע לאירופה, מוסף שבת קודש יתד נאמן תשס"ז, באתר אוצר החכמה
    Rav Shteinman & Gerrer Rebbe travel to Europe
    הנעשה והנשמע, מסעם ההיסטורי של גדולי ישראל באירופה
  65. ^ משאות הרב שטינמן במנשסטר
  66. ^ יצחק לב ארי, בחדרי חרדים, "כי גדול בקירבך", שרו בגיברלטר • וידאו, באתר בחדרי חרדים, 11 ביוני 2010
  67. ^ חנן ויזנטל, בחדרי חרדים, אודסה התעוררה: הגראי"ל שטיינמן הגיע, באתר בחדרי חרדים, 9 ביוני 2010
  68. ^ היסטוריה באודסה: 17 שעות של התעלות באתר בחדרי חרדים
    Rabbi Shlomo Gottesman, When the Mountains Danced: Travels with HaRav Aharon Leib Steinman, shlita;
    יוסי כץ, בחדרי חרדים, מסע בזק: הגראי"ל יוצא ל-48 שעות לאירופה, באתר בחדרי חרדים, 6 ביוני 2010
  69. ^ צילום:Voice of Lakewood, 'פרשיית ליקווד': אלפים קיבלו את פני הגראי"ל תחת גשם שוטף • תיעוד ענק, באתר בחדרי חרדים, 18 באוגוסט 2010
  70. ^ אלתר דוידוביץ', 'קבלת התורה' בפנמה: הגראי"ל נאם והיהודים בכו • בלעדי, באתר בחדרי חרדים
    ניצן ארליך, ‏אלול במקסיקו: הגראי"ל נשא דברי חיזוק לאלפים, באתר כיכר השבת
    עוזי ברק, ‏בחצות: הגראי"ל שטיינמן יצא למסע בארה"ב ● תיעוד, באתר כיכר השבת, 15 באוגוסט 2010
    VIDEOS & PHOTOS: Maran Rav Shteinman Returns To Eretz Yisroel
    ישראל פרידמן, ‏תעלה בין הלבבות, מוסף שבת קודש יתד נאמן נצבים-וילך תש"ע, באתר אוצר החכמה
  71. ^ Sharon, Jeremy (3 בספטמבר 2012). "Leading Haredi Rabbi Holds Rally for French Jewry". 
    ישראל כהן, שליח כיכר לפריז, ‏התעוררות ● הרב שטיינמן ריגש את האלפים בצרפת, באתר כיכר השבת, 2 בספטמבר 2012
  72. ^ יאיר אטינגרהמנהיג החרדי מעודד את יהודי צרפת להתרחק מלימודי חול, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2012
  73. ^ שחר אילן, הרב שטיינמן מתון? אגדה שמוכרים לחילונים 19 במרץ 2012; יאיר אטינגרהמנהיג החרדי מעודד את יהודי צרפת להתרחק מלימודי חול, באתר הארץ
    יאיר אטינגרהרבנים האשכנזים הבכירים קראו למזרחים של מארסיי לחזור בתשובה, באתר הארץ
    עידן יוסף שני רבנים, שתי השקפות ומסע אחד באתר news1.
    במכתב לקהילה החרדית ביוהנסבורג כתב: "ויסוד חדר אשר כולו מיוסד על לימודי קודש בלי תערובות של דברים הפוגמים בנפש הילד, הוא הדבר המוכרח לחנוך של הילדים" (ימלא פי תהילתך, קובץ אגרות מכתב קנ"ח).
  74. ^ גיליון מסע לארצות הברית מוסף שבת קודש יתד נאמן ויצא תשס"ה עמוד 25
  75. ^ יאיר אטינגרארץ השמש העולה: האופוזיציה החרדית לשלטון העסקנים והחצרות קמה בבית שמש, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2010
  76. ^ חיים ברקוביץ', הגר"נ קרליץ: אין לשלב לימודי חול עם לימודי תורה אתר לדעת.נט
  77. ^ ימלא פי תהלתך-קובץ אגרות, מכתב ג'
  78. ^ ראו למשל: ימלא פי תהילתך, ענייני ציבור עמוד קט"ז, על פי נאום לראשי ישיבות בשנת תשס"א; פרי חיים גיליון שלז.
  79. ^ ימלא פי תהלתך, קובץ אגרות מכתב מז
  80. ^ ימלא פי תהילתך, קובץ אגרות עמוד כ"ד
  81. ^ שי איזנברג, בחורים, תשארו בבית, באתר בחדרי חרדים
  82. ^ ימלא פי תהילתך, קובץ איגרות, עמוד כ"ח
  83. ^ 83.0 83.1 מוסף שבת קדש של יתד נאמן, פרשת שלח תשס"ג
  84. ^ ימלא פי תהלתך, קובץ אגרות מכתב ע"ה
  85. ^ 85.0 85.1 שיחה עם מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א בעיתון המבשר הובא באתר jdn
  86. ^ חגי עמית, השיטות האלימות של מלחמת העיתונים במגזר החרדי, באתר TheMarker‏, 13 בדצמבר 2014
  87. ^ חיים גריידינגר, הרב שטיינמן נגד מאבק הרב עמאר ברפורמים, באתר nrg‏, 19 ביוני 2012
  88. ^ מודעה הקוראת להפגנה בחתימתו
  89. ^ אוסף הפשקוילים
    הרב שטינמן בהפגנה
  90. ^ סיקור עצרת הרבבות נגד הבג"צ, יתד נאמן באתר כבר היה לעולמים
  91. ^

    שגיאות פרמטריות בתבנית:כיכר השבת

    פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

    הרב שטיינמן הכריע: אלפי בנות סמינרים מול נשות הכותל, באתר כיכר השבת, 3 באוקטובר 2013;
    בהוראת הגראי"ל שטיינמן – בנות הסמינרים יגיעו אל הכותל למחות בנשות הכותל, אתר "kooker",‏ 3 בדצמבר 2013

  92. ^ אבישי בן חיים, גל חרדי נגד "אמנת כינרת", באתר ynet, 13 בינואר 2002
  93. ^ אנשיל פפרהחרדים מסרבים ללמד את "תוכנית הליבה", באתר הארץ, 20 בינואר 2004; קובי נחשוני רבנים נגד סער: "סכנה קיומית לעצמאות החינוך" באתר ynet; ישראל כהן, מרן הרב שטיינמן: נעמוד כחומה בצורה נגד הליבה, באתר כיכר השבת.
  94. ^ משה ויסברג, המשגיח חשף: מה ענה הגראי"ל כשח"כ הציע לו מלגה לכולל. צפו, באתר בחדרי חרדים, 11 בינואר 2017
  95. ^ רבי אהרן ליב, בני ברק, תשע"ז עמוד 345
  96. ^ מוטי לוי‏, רבנים חרדים: "גרי צה"ל הם גוים גמורים", באתר וואלה! NEWS‏, 15 בינואר 2011
  97. ^ יקי אדמקר, בחדרי חרדים, הגראי"ל: "אי אפשר לבטל את הגר"ע", באתר בחדרי חרדים, 15 בפברואר 2011
  98. ^ הרב שך
  99. ^ 99.0 99.1 מכתבים מהרב שטינמן בנושא גיוס בני ישיבות בכבר היה לעולמים
  100. ^ בני טוקר, ‏'חיילים חרדים מפחדים להסתובב ברחובות', באתר ערוץ 7, 4 בפברואר 2014
  101. ^ אבישי בן חייםהרב שטיינמן עם הפנים להיי-טק, באתר ynet, 1 ביוני 2001
  102. ^ עידן יוסף, הרב אלישיב: ה"מחלה" בגלל ביזוי תלמידי חכמים, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 19 במאי 2006
  103. ^ יהודה הלוי, חשיפת מסמכי ועדת טל: המיגו של ר' ברוך מרדכי, באתר בחדרי חרדים
  104. ^ קובי נחשוני, הרבנים הליטאים: אסור לצאת לשירות האזרחי, באתר ynet, 10 בדצמבר 2012
  105. ^ ישראל כהן, ‏הגראי"ל שטיינמן רומז: נגד הפגנות ואלימות, באתר כיכר השבת, 23 במאי 2013
    אחדות בין מועצות הרבנים: "לא מתגייסים בכלל", באתר גלי צה"ל
  106. ^ ישראל כהן, ‏כינוס המועצות • הרב שטיינמן: "הממשלה עושה חילול השם", באתר כיכר השבת, 24 בפברואר 2014
  107. ^ קובי נחשוני, בדרך להפגנת המיליון: החרדים מתאחדים נגד חוק הגיוס, באתר ynet, 19 בפברואר 2014
  108. ^ יואל רביבו, בחזרה מן האוטופיה, תכלת
    תוכנתם אומנותם, אתר גלובס
    המכתב המלא בכבר היה לעולמים
  109. ^ יעקב הייזלר, לקט מענייני חינוך במשנתו של מרן הגראי"ל שליט"א, עיתון המבשר ערב חג הפסח תשע"ב
  110. ^ ישראל כהן, ‏מרן הגראי"ל שטיינמן: מימיי לא זרקתי תלמיד מהישיבה, באתר כיכר השבת, 4 באוקטובר 2013
    רבי אהרן ליב, בני ברק, תשע"ז, עמוד 386
  111. ^ יוסי וייס, ‏הרב שטינמן תוקף מנהל תלמוד תורה: "יראת שמים? רק גאווה! מאה אחוז", באתר כיכר השבת, 21 במרץ 2010
  112. ^ ימלא פי תהילתך - קובץ אגרות, בני ברק, תשע"ה, עמוד יב
  113. ^ אגרת רבנו חיים מוולאזין, ירושלים: מכון ירושלים, תשע"א, עמ' 102.
  114. ^ אדני הבית, ירושלים תשס"ח, עמ' קמ"ט
  115. ^ אבישי בן חיים, הרב לפקוביץ: לתמוך בתוכנית ההתנתקות, באתר nrg‏, 4 בינואר 2005
  116. ^ צבי שיימן הרב שטיינמן: האכזריות של היטלר בגלל הציונים אתר סרוגים
  117. ^ מנדי גרוזמן, הרב שטיינמן: לא להאשים את העולים להר הבית בטרור, באתר nrg‏, 23 בנובמבר 2014
  118. ^ גם חידושי תורה אחרים מצוטטים מפיו כבר בתקופה זו, ראו: הרב ליפא דב ויינטרוב, דבר שמועה, בני ברק ה'תש"כ, סי' י"ד ס"ק י'.
  119. ^ מחותנו, הרב חיים קניבסקי, מסר את טיוטת ספרו ההלכתי "שונה הלכות" לביקורת לרב שטינמן (ולשני רבנים נוספים: הרב דוד שמידל והר"ב פכטהלט). ראו בהקדמתו לספר.
  120. ^ ישראל כהן, ‏כך מרן הרב שטיינמן הציל את חיי מרן הגרי"ש אלישיב, באתר כיכר השבת, 28 ביולי 2016
    הרב יצחק דרזי, "בדרכי העלייה" (נספח לספר שבות יצחק - יב, ירושלים תשע"ג), אות טו: הניתוח באלול תשס"ג.
  121. ^ יהונתן ליס, ברוב של 69 מתנגדים: חוק ההסדרה הופל, באתר הארץ, 6 ביוני 2012
  122. ^ אבני ציון, ירושלים תשס"ה, עמ' של"ג.
  123. ^ הרב בן ציון פלמן, בעניין גורם ברכה שאינה צריכה, בתוך: אהל שרה לאה, ירושלים תשנ"ט, עמ' שסה. ראו שם שכך הייתה גם דעתו של הרב אלישיב.
  124. ^ שלמי תודה, מצוטט אצל: שלומוביץ, אבני שוהם - חנוכה, סי' מ"א אות ג'. זאת בניגוד לדעת הרב ניסים קרליץ שנקט לאיסור.
  125. ^ הרב מרדכי גרוס, אגרתא דחדוותא חלק י', סימן לו, בשמו. וראו שם שדעת הרב יוסף שלום אלישיב והרב שמואל וואזנר שחומרה זו כן נחשבת כצורך, ומותר לטלטל עבורה ברשות הרבים בחג.
  126. ^ מוריה, ניסן תשנ"ט, עמ' קי"ד אות י"א בשמו. מצוטט גם אצל מגנוז, אדני שלמה, ח"ג, ירושלים תשס"ד, עמ' ק"ע, ר', רכ"ט.
  127. ^ היה חברותא של הרב יצחק יעקב רבינוביץ' ונפטר בגיל 40.
  128. ^ ראו עליו עוד