אהרן יהודה לייב שטינמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אהרן יהודה לייב שטינמן
הרב שטיינמן 5.jpg

הרב אהרן יהודה לייב שטינמן
תאריך לידה חשוון תרע"ד (בן 101)
תאריך לידה לועזי 1913
מקום פעילות ישראל- בני ברק
השתייכות יהדות חרדית
נושאים בהם עוסק הלכה, חינוך, גמרא
רבותיו רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, רבי משה סוקולובסקי, רבי פסח פרוסקין
חיבוריו * אילת השחר (על הש"ס)
  • אילת השחר (על התורה)
  • חסד ומשפט
  • ימלא פי תהילתך
  • מפקודיך אתבונן
  • עזי ומגיני
הרב שטינמן עם שגריר ארצות הברית דן שפירו, מימין יעקב אשר

הרב אהרן יהודה לייב שטינמן (נולד בחודש חשוון ה'תרע"ד, 1913) הוא ראש ישיבה, מנהיגו הרוחני של מחנה הרוב בציבור החרדי ליטאי ויושב ראש מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

מסוף המאה ה-20 הוא עומד בראש כולל פוניבז' ובראשות הישיבות "גאון יעקב" ו"אורחות תורה". בעבר כיהן כראש ישיבת פוניבז' לצעירים.

ביוגרפיה

הרב אלישיב בביקור בבית הרב שטיינמן בבני ברק

תקופת ליטא

נולד בבריסק (אז באימפריה הרוסית, כיום בבלארוס), לנח צבי שטימן וגיטל פייגא, אביו כיהן כשמש בית הכנסת "חברה לוויה" וממונה על העירוב בעיר. הוריו התגוררו בשכנות לרב העיר, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, שהיה עורך את רישום הנישואין לבני העיר בחדר שהוקצה לו בביתם.

למד בתלמוד תורה ומגיל 11 בישיבת תורת חסד בבריסק. הוא היה מקורב לראש הישיבה, הרב משה סוקולובסקי, והתפלל עמו במניין בביתו‏[1]. לימים קרא לבנו הגדול על שמו של רבו זה. בישיבת תורת חסד היה גם תלמידו של המשגיח, הרב אברהם יעקב גורדון.

בגיל 16 נסע ללמוד אצל הרב פסח פרוסקין וחתנו הרב שלמה מטות בקוברין, שם למד כחצי שנה. בשנת תרצ"א נסגרה הישיבה שם לאחר שבני הקהילה המקומית סירבו להמשיך להחזיק אותה, והוא חזר לישיבת תורת חסד בבריסק. בשבט תרצ"ב, בשל מחלוקת על ראשות הישיבה בבריסק, עבר ללמוד בישיבת קלצק. בחודש תמוז באותה שנה שב לישיבת תורת חסד, שעמדה אז בראשות הרב ישראל חיים קפלן.

היה מקורב לרבני עירו, הרב שמחה זליג ריגר, בן דודה של אמו שגם סמך אותו לרבנות[2], וכן לרב העיר, רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק[3], והיה ידידם של בניו הרב יוסף דב והרב דוד.

תקופת שווייץ

לפי החוק הפולני הוא היה אמור להיות פטור מגיוס בשל גיוסו של אחיו הגדול לצבא הפולני, ובכל זאת הוא קיבל צו גיוס. בעקבות זאת הוא שינה את שם משפחתו לשטינמן כדי להציג את עצמו כבן יחיד, עילה נוספת לפטור מגיוס‏[4]. ניסיון זה לא צלח, ולכן החליט לעבור לשווייץ. בקיץ תרצ"ז (1937) קיבל אשרת יציאה מפולין ואשרת כניסה משווייץ, כסטודנט המגיע ללמוד בישיבת 'עץ חיים' במונטרה, בראשות הרב אליהו בוצ'קו[5]. מכתבי המלצה עבורו נכתבו על ידי הרב יצחק זאב סולובייצ'יק והרב ברוך בער ליבוביץ'[6][7]. יחד עמו נמלטו שני נכדיו של הרב חיים סולובייצ'יק, הרב משה סולובייצ'יק והרב אריה לייב גליקסון. הם ערכו גורל הגר"א לפני יציאתם, והתוצאה הייתה הפסוק "הבוקר אור והאנשים שולחו". הרב שטינמן יצא לפני חבריו, מיד כשקיבל את האשרה, ונסע לציריך דרך ורשה וברלין.

רבי משה סולובייצ'יק והרב שטינמן הצעיר כיהנו כר"מים בישיבה. בין תלמידיו מתקופה זו היה המקובל הרב חיים אריה ארלנגר. במהלך מלחמת העולם השנייה גויס עם אזרחי חוץ נוספים לעבודה בסלילת כביש במסגרת מחנה עבודה. הוא הצליח להתחמק לאחר שבמהלך אשפוז בבית חולים ביקש מלווהו מחולה שחפת שיירק לתוך מבחנת הבדיקה שלו, על מנת שיזוהה בטעות כחולה במחלה מדבקת‏[8].

בטבת ה'תש"ד נישא בציריך לתמר קורנפלד, ילידת פולין. בחתונה השתתף קהל מוזמנים מצומצם מאוד, בשל דרישת החתן לצמצם ככל האפשר בהוצאות, שמומנו מכספי צדקה של נדיבים יהודים מקומיים‏[9]. שושבינו היה זאב וולף רוזנגרטן (לימים, היה בנו של וולף, יצחק, נהגו האישי). בתקופת שהותו בשווייץ עמד בקשרים תורניים עם הרב מרדכי יעקב ברייש[10].

בישראל

הרב שטינמן (מימין) בישיבת חפץ חיים בכפר סבא יחד עם מנהל הישיבה הרב אברהם ריין (משמאל)

בקיץ ה'תש"ה (1945) עלה לארץ ישראל דרך ספרד, והתיישב בבני ברק. כתביו נשלחו על ידי הרב משה סולובייצ'יק לישראל, אך אבדו בדרך. למרות ניסיונו בשווייץ כר"מ בישיבה, עסק לפרנסתו תחילה בתחום היהלומים[דרוש מקור]. כעבור זמן מה נכנס ללמוד בבית מדרש לתורת ארץ ישראל בפתח תקווה (בעזרת ידידו הרב זאב איידלמן), שם למד בחברותא עם הרב חיים שאול קרליץ. כעבור חצי שנה מונה, בהמלצת החזון איש, לראש ישיבת חפץ חיים בכפר סבא[11].

באלול תשט"ו מונה על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן, לראשות ישיבת פוניבז' לצעירים‏[12]. בשנת תשכ"ה מונה על ידי הרב כהנמן לכהן כראש כולל פוניבז'. הרב כהנמן רצה שיעזוב את משרתו בישיבת פוניבז' לצורך כך, אך לבקשת הרב מיכל יהודה ליפקוביץ', הסכים שיכהן בשני התפקידים יחד. בהמשך התמנה לראש ישיבת גאון יעקב, ולצד שיעורו היומי בפוניבז' העביר שיעורים בשעות אחר-הצהריים בגאון יעקב. כמו כן מסר שיעור כללי פעמיים בשבוע ושיחה מוסרית פעם בחודש.

בשנת תשנ"ח ייסד את ישיבת ארחות תורה. הוא מסר בישיבה זו עד לשנים האחרונות[דרושה הבהרה] שיעור כללי מדי שבוע ושיחות מוסר מדי פעם, וכן מוסר שיעורים שבועיים לבני הקיבוץ בביתו. בתקופה זו הפסיק למסור שיעורים סדירים בישיבות פוניבז' וגאון יעקב. הוא נושא בתואר רשמי של ראש ישיבה גם בישיבות "רינה של תורה" בכרמיאל, ו"נר זורח" (בזרועה וכיום בעוצם), סניפי ישיבת אורחות תורה, וכן בישיבת תורה בתפארתה באלעד שנפתחה על ידו. בישיבות אלו הוא מוסר שיעורים ושיחות מפעם לפעם.

בנוסף הוא מעביר בביתו מספר שיעורים בגמרא, בשעות הערב הוא מוסר שיעור הלכה במשנה ברורה, וכמו כן הוא מעביר שיעור בספרי מוסר[דרושה הבהרה].

הרב שטינמן גר בדירה קטנה בבני ברק המרוהטת בפשטות, וסגנון חייו נוטה לסגפנות‏[13][14].

בהנהגת הציבור החרדי-ליטאי

לאחר הקמת מפלגת דגל התורה, בשנת תשמ"ט (1988), הוזמן על ידי הרב שך לכהן במועצת גדולי התורה של דגל התורה. בשנות ה-90 הפך לגורם משפיע בציבור החרדי הן בהנהגה ציבורית והן בנושאי חינוך וישיבות. לאחר פטירת הרב שך, בשנת תשס"ב (2001), הוכר כמנהיג בציבור הליטאי, לצדו של הרב יוסף שלום אלישיב שהיה מנהיג המחנה הליטאי בתקופה זו.

לאחר פטירת הרב אלישיב חל פיצול במחנה הליטאי. בראש מחנה הרוב ניצב הרב שטינמן, והוא משמש הסמכות הרוחנית העליונה של מפלגת דגל התורה, בתמיכת רובם הגדול של חברי מועצת גדולי התורה של המפלגה. בראש הזרם הקטן יותר (והמחמיר יותר מבחינה אידאולוגית) עומד הרב שמואל אוירבך.

כמנהיג מחנה הרוב מכווין הרב שטינמן את התנהלות מפלגת דגל התורה, החינוך העצמאי, ועד הישיבות, קופת הצדקה קופת העיר, ארגון התשובה לב לאחים, המרכז הארצי לטהרת המשפחה[15], בד"ץ שארית ישראל והעיתון יתד נאמן. הוא מקבל קהל בביתו מדי יום, לעצה ולברכה. לעומת קודמו הרב אלישיב, שעסק בעיקר בפסיקת הלכה ובהנהגת הציבור, עסק הרב שטינמן כבר בחיי הרב שך והרב אלישיב, גם בייעוץ חינוכי, הכוונת ראשי ישיבות, שלום בית ושידוכים.

פעילותו הציבורית ומנהיגותו

הרב שטיינמן בכנס הקמת העמותה החדשה של החינוך העצמאי, תשס"ט. עוד נראים בתמונה האדמו"ר מסדיגורא, האדמו"ר מערלוי, הרב אלישיב, הרב מיכל יהודה ליפקוביץ והרב נסים קרליץ.
האדמו"ר מסאטמר ר' משה טייטלבוים בביקור באכסניית הרב שטיינמן בעת ביקורו בארצות הברית בשנת ה'תשנ"ח

תחום החינוך תופס חלק ניכר בפעילותו של הרב שטינמן. יחד עם האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, הקים את רשת בתי הספר היסודיים "נתיבות משה". שני הרבנים נסעו יחד למסעות התרמה בחו"ל עבור מוסדות אלו ועבור רשת "שובו", בשנים 1998‏[16], 2006 ו-2007‏[17].

בשנת תשס"ט הוביל הרב שטינמן בשיתוף פעולה עם חלק מהגורמים החסידיים, את הקמת העמותה החדשה של החינוך העצמאי, מהלך שבמסגרתו התחזקה השפעתם של אנשי דגל התורה בו.

הרב שטינמן סייע להקמת רשתות כוללים שבהן אלפי אברכים, כמו "עטרת שלמה" בראשות הרב שלום בער סורוצקין, "יששכר באהליך" בראשות הרב אלחנן וייסבורד ו"מגדל עוז" בראשות הרב יחזקאל אתרוג‏[18], מלבד זאת הרב שטינמן תומך ומסייע כלכלית באופן שוטף למוסדות תורה וכוללים רבים‏[19].

גם בשנים מאוחרות יותר, למרות גילו המבוגר המשיך הרב שטינמן במסעות חיזוק בקהילות החרדיות באירופה ובאמריקה, בשנים 2010 ו-2012‏[20] ביקורים אלו הביאו לפתיחת תלמודי תורה וישיבות בחלק מהמקומות שבהם ביקר‏[21]. בביקורו בארגנטינה בשנת תשס"ו, חתם על חרם נגד קבלת גרים של הקהילה היהודית במקום [22]

החל משנת תשנ"ו הרב שטיינמן הוא ממובילי תנועת דגל התורה. בשנה זו הכריע על המשך האיחוד בין דגל התורה ואגודת ישראל על פי החלוקה של 60-40, בשנת תשנ"ט הכריע על כניסה לממשלת אהוד ברק תמורת הבטחה להמשך השחרור של בני ישיבות משירות צבאי (הבטחה שהביאה בהמשך להקמת ועדת טל), מקורבו מרדכי קרליץ ניהל את המשאים ומתנים הקואליציוניים מטעם יהדות התורה במשך השנים.

בבחירות המונציפליות 2008 התמודדה בבחירות בכמה ערים הרשימה החרדית-מודרנית "טוב". בכנס בחירות שהתקיים בבית שמש אמר כי הקמת מפלגה של מקילים במצוות היא חילול השם‏[23]. לעומת זאת בבני ברק בהכוונת הרב שטינמן לא נערכו בחירות במערכת בחירות זו וכלל הסיעות בעיר הגיעו להסכמה על הרכב המועצה ועל ראש העיר יעקב אשר מקורבו של הרב שטיינמן‏[24], כך גם בעיר מודיעין עילית[25]

עוד בתקופת הרב אלישיב טענו מקורבי הרב שטינמן שהיומון הליטאי "יתד נאמן" אינו מתייחס בכבוד לרבם‏[26], אם כי גם בתקופה זו כמה מכותבי העיתון היו מזוהים עם הרב שטינמן. במאי 2012, בתקופת חוליו האחרון של הרב אלישיב, זמן קצר לפני פטירתו, לאחר משא ומתן וניסיונות לפשרה שלא צלחו‏[27] הוביל הרב שטינמן מהפך בשליטה בעיתון "יתד נאמן", שעברה לידי מקורביו. מהלך זה לווה בביקורת של הזרם השמרני יותר כלפי מנהיגות הרב שטינמן. בעקבות כך, פרסם העיתון מכתב בכתב ידו של הרב חיים קנייבסקי, חתנו של הרב אלישיב, ובו כתב: "הנה הנהגת הדור מסורה כיום למרן גאון ישראל הגראי"ל שטיינמן שליט"א, אשר כל מעשיו לשם שמים, והנה עתה זכינו שמרן שליט"א ע"פ הוראת מורי חמי שליט"א [= הרב אלישיב] נטל עליו כל הנהגת העיתון יתד נאמן אשר אאמו"ר זללה"ה יסדו יחד עם מו"ר מרן הגרא"מ שך זללה"ה"[28]. בעקבות שינוי הרכב מערכת יתד נאמן, הקים פלג המיעוט את עיתון "הפלס".

באוגוסט 2012 הרחיב את שורות מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

מלבד "הפלס" הקימו אנשי הזרם המחמיר יותר מבחינה אידאולוגית את מפלגת בני תורה. לאחר שהמפלגה התמודדה בבחירות לרשויות המקומיות בישראל בשנת 2013 תמך הרב שטינמן בהרחקת אברכים שהצביעו עבורה מכוללים[29]. הוא חתם על מכתב חריף נגד "הפלס"‏[30] והורה לתלמידים לעזוב את ישיבת כנסת יצחק בחדרה[31] אל ישיבת תורה בתפארתה שהקים, בעקבות הזדהות ראש ישיבת כנסת יצחק וחלק מרבניה עם פלג המיעוט.

בשנת 2014 תמך בצירוף חברים חדשים לבד"ץ שארית ישראל, שבו היה עד אז רוב לרבני פלג המיעוט‏[32], וכינס בביתו את כינוס הבד"ץ המורחב‏[33]. בעקבות זאת הפך הבד"ץ לכפוף לו ולרב קניבסקי.

בעבר הרבה להגיע למבחני תלמידים בישיבות גדולות ובישיבות לצעירים ואף בתלמודי תורה ברחבי ישראל. כיום הוא מופיע בעיקר בכינוסים ציבוריים ובישיבות שבנשיאותו, וכן בוחן תלמידים מישיבות ומתלמודי תורה בביתו‏[34].

השקפותיו

לימודי חול במוסדות חינוך

הרב שטיינמן מתנגד לשילוב לימודי חול בתכני הלימוד של מוסדות החינוך. הנושא עמד בבסיסם של חלק ממסעותיו לחו"ל שבהם עודד פתיחת מוסדות ללא לימודי חול‏[35][36], בשנת 2010 כתב נגד יוזמה להקמת ישיבה חרדית תיכונית: "חס וחלילה לתת יד לזה ולנגוע אף במקצת במסגרת ובדמות הישיבות הקדושות, והצלחת הבנים הוא אך ורק אם מתמסרים לתורה ויראת שמים לבד, בלי שום תערובת נטע זר"[37], בשנת 2013 חתם על מכתב כנגד שילוב לימודי חול בכולל אברכים[38].

צביון הישיבות

בכינוס לראשי ישיבות בשנת ה'תשס"א אמר כי בעת הזו יש לשים דגש מיוחד גם על חינוך ליראת שמים[39] במכתב שכתב לתלמידי הישיבות כתב "כעת באתי על דבר שמועה ששמעתי בחלק ניכר מבחורי ישיבה, התחילו לשים ראשם ולבם בענין המלבושים שיהיה כפי ה"מאדע"‏[40] ומדקדקים בזה מאד, וכמובן שזה מחוסר יראת שמים. גם מי שראשו בזה לא ייתכן שיצליח בלימוד"[41]. כמו כן פורסם כי במענה לתלמיד שביקש להקים ישיבה ביקש הרב שטינמן שישתדל שתהיה "פרומע ישיבה"‏[42][43]. בתקופת תוכנית ההתנתקות, כתב מכתב לראשי הישיבות נגד השתתפות בחורי ישיבות במחאות לטובת מי מהצדדים‏[44], במכתב שכתב בשנת תשס"ט התריע מפני נסיעת בחורי ישיבות לשהות בצימרים בחופשות‏[45]‎‎, בערב פורים תשע"ב כתב לתלמידי הישיבות מכתב בגנות השכרות[46], בישיבות שבראשותו הורה לערוך סדרי לימוד בפורים במקום איסוף התרומות המקובל ברוב הישיבות.

יחסי חרדים-חילונים

מקורבו של הרב שטינמן, מרדכי קרליץ, ראש עיריית בני ברק לשעבר, נמנה עם מנסחי אמנת כנרת בשנת 2001, שדגלה בדיאלוג בין חילונים לחרדים אולם הרב שטיינמן חתם על מכתב כנגדה‏[47] הרב שטינמן סבור כי יש להיזהר ממאבקים כוחניים מול הציבור החילוני ומדינת ישראל, ולדעתו על הציבור החרדי לנקוט קו של "שתדלן בפני הפריץ" ולנסות להגיע להסכמה באמצעות הידברות. לכן הוא מתנגד בדרך כלל להפגנות ולמחאות. עם זאת, בשנות ה-90 קרא להשתתף בהפגנות השבת בבר-אילן[48], בשנת 1999 תמך והשתתף בהפגנת החרדים נגד בית המשפט העליון [49] ובשנת 2013 הורה על עריכת עצרות תפילה של נשים ותלמידות חרדיות בראש חודש בכותל המערבי, כמחאה כנגד תפילתן של חברות ארגון "נשות הכותל" באותה עת במקום‏[50].

לשיטתו, דרך ההתמודדות של הציבור החרדי עם מוסדות המדינה הציונית, היא על ידי הקמת מוסדות תורה וקירוב. בהשראתו יוצאים אברכים פעם בשבוע למקומות יישוב בפריפריה ולומדים תורה עם התושבים המקומיים. הוא מעודד פעילות החזרה בתשובה, בישראל ומחוצה לה ומופיע בכינוסים לחיזוק הפעילות. החל מהפסקת פעילותו הציבורית של הרב שך הוא משמש כנשיא ומכוון דרכו של ארגון "לב לאחים". מאז שנת תש"ס (2000) משמש כנשיא ישיבת תורת חיים במוסקבה.

כאשר היו ניסיונות מצד משרד החינוך לכפות על מוסדות התורה לימודי ליב"ה, הורה למנהלי המוסדות שלא להסכים לכך[51].

גיוס חרדים

בחודש סיון תשנ"ח פורסם ביתד נאמן מכתב בחתימתו וחתימת הרב אלישיב בו נכתב כך "בדבר המזימה לעקירת תורה מישראל ע"י גיוס בחורי ישיבות, ובעקבות בקשת זקן ראשי הישיבות מרן שליט"א‏[52] להצטרף לקול זעקתו ומחאתו, בוודאי שלימוד תורה של בני הישיבות שתורתם אומנותם הוא מעמודי התורה והדת, והמזימה לגייסם היא עקירת התורה ואין שום מקום למשא ומתן או לפשרות כלשהם בנושא זה."[53]

נטען כי הרב שטינמן תמך בהקמת הנח"ל החרדי[54], בראותו בכך פתרון חלקי לתופעת הנושרים בציבור החרדי. הוא עצמו הכחיש שתמך בנח"ל החרדי, וכתב שאינו יכול למנוע הקמת מסגרת זו עבור מי שאינם שומרים תורה ומצוות‏[53]. עמדות אלו שיוחסו לו עוררו את רוגזם של גורמים חרדים שמרניים, כמו אנשי העדה החרדית ובמיוחד נטורי קרתא, שהשמיצוהו בפשקווילים ובכמה הזדמנויות ניסו להפריע לשיעוריו. בכמה מקרים התחוללו התכתשויות אלימות שדרשו התערבות משטרתית‏[55].

בשנים תשנ"ט-תשס"א הוביל הרב שטיינמן עם רבנים נוספים את העמדה החרדית בוועדת טל שדנה בהמשך מתן שחרור משירות צבאי לבני הישיבות, לאחר פסק בג"ץ שביטל את ההסדר שהיה קיים עד אז. הרב שטיינמן קיבל בביתו את חברי הוועדה ואמר להם כי אין להטיל מחויבויות צבאיות כלשהן על בני הישיבות‏[56]; זאת מול רבנים אחרים שסברו שאין לשתף פעולה כלל עם הוועדה.

בשנת תשע"ג פורסמו דבריו נגד פניית תלמידי ישיבות לשירות לאומי אזרחי‏[57],

בתקופת דיוני ועדת שקד, שדנה בחוק חדש לגיוס בני ישיבות, התנגד למאבק פומבי של הפגנות ועצרות מחאה ואמר כי דרך ההתמודדות הנכונה היא הידברות עם גורמי השלטון לצד תפילה וחיזוק בלימוד התורה‏[58]. לאחר שהוועדה גיבשה את החוק החדש, שלפיו אם לא יעמוד הציבור החרדי ביעדי גיוס יופעל על תלמידי הישיבות (מלבד 1800 מכל שנתון) חוק גיוס חובה וכן יופעלו סנקציות פליליות כנגד מי שיסרבו להתגייס, אמר כי יש חילול השם בכך שמדינת ישראל מצהירה שלימוד תורה נחשב ל"פלילי"‏[59]. בעקבות זאת תמך בהפגנת החרדים נגד הגיוס[60]. עם זאת, הורה לתלמידי הישיבות להמשיך ולהתייצב בלשכות הגיוס לקבלת דיחוי כבעבר ולהימנע מחיכוכים מיותרים עם הצבא.

לימודי חול ופרנסה

בשנת תשנ"ט קיבלו מנהלי המרכז החרדי להכשרה מקצועית מכתב תמיכה להפעלת לימודים לגברים, לתואר באישור המל"ג למקצועות המחשב, חשבונאות ומינהל, בתנאי שלא ישולבו בהם תכנים של הגות ומחשבה "או כל לימוד שיש בו נגיעה לאפיקורסות", מהרבנים יוסף ישראלזון, מרדכי שלמה שטיינמץ ושמואל אליעזר שטרן, לאחר שנועצו ברב שטיינמן וברבנים נוספים‏[61], עם זאת בשנת תשס"ג פורסם שדחה סכום עתק שהציע נדיב להכשרת אברכים לשוק העבודה[62]. בהזדמנויות נוספות שלל לימודי חול.

חינוך

הרב שטינמן מדגיש שעיקר החינוך הוא בדוגמה האישית שנותנים ההורה והמחנך[63], הוא תומך בהפחתת השימוש בענישה פיזית, ומתנגד לסילוק של תלמידים חלשים מבחינה רוחנית ממוסדות הלימוד כל עוד הם אינם גורמים נזק רוחני לתלמידים האחרים.

שידוכים

הרב שטינמן פוסל כל גישה בלתי עניינית להתאמת המיועדים לנישואים, והסתמך על דברי "נפש החיים" באמרו שמי שאינו מסכים להשתדך עם אחר על רקע מעמד דתי או תורני שונה, חוטא בגאווה[64] הוא מצוטט בחוברת הדרכה לחתנים כמי שאמר שחיי זוגיות מאושרים תלויים בשלושה דברים: ויתור, ויתור וויתור, וכי שורש כל בעיה אפשרית ביחסים בין-אישיים נעוץ באגואיזם ששורשו גאווה‏[65].

נושאים מדיניים

בשיחה לעיתון המבשר בערב פסח תשע"ב התריע מפני התגרות באיראנים‏[66]. הוא הביע את דעתו נגד עלייה להר הבית אך סירב להאשים את העולים בטרור הערבי‏[67].

פסקי הלכה שלו

הרב שטינמן הוכר בבני ברק, עוד בשנות ה-50 כאיש הלכה[68], וחוג מקורביו בתקופה זו כלל בעיקר מורי הוראה כמו הרב בן ציון פלמן, שמצטט בספריו פסקי הלכה רבים מפיו, ואנשי הלכה נוספים בעיקר מקרב תלמידי החזון איש[69]. לחלק מפסיקותיו נודעה השלכה ציבורית כאשר הורה בתקופות מאוחרות יותר לחברי הכנסת הסרים למרותו להצביע לפי דעתו. בשנת 2003 חיווה דעתו במכתב אישי לרב יוסף שלום אלישיב כי עליו לעבור ניתוח נחוץ למרות היותו כרוך בסיכון חייו, בשל אחוזי ההצלחה של המנתח וסיכויי התועלת של הניתוח לטווח הארוך, בעקבות מכתבו זה החליט הרב אלישיב על ביצוע הניתוח‏[70].

  • הפקעת קרקעות פלסטינים: בדיון בכנסת על "חוק ההסדרה" (שעסק בנושא בעלות על קרקעות פלסטיניות פרטיות שיש עליהן בתים יהודים ולא אושר לבסוף) קבע הרב שטינמן כי על פי ההלכה, אי אפשר לחייב בעלים למכור את שדהו אם הוא מודיע שאינו מסכים לכך. בהתאם לזאת, חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב מסיעת יהדות התורה הצביעו נגד חוק זה‏[71].
  • תורה ותפילה: נקט שאדם הלומד תורה בזמן שהציבור מתפלל, אף שמעיקר הדין אינו חייב לענות אמן אחרי המתפללים, בכל זאת, אם שמע אותם ראוי שיענה, מפני יראת שמים[72].
  • חלה: נקט שמותר במצבי ספק להישאל על הפרשת חלה ולבטל את תחולת ההפרשה, כדי להפריש בצורה ודאית ולברך על ההפרשה, ואין זה נחשב כגרימת ברכה שאינה צריכה[73]
  • טבילת כלים: נקט שיש להתיר את השימוש בכלים שאינם טבולים באופן אקראי שלא לייעודם המקורי‏[74]
  • ארבעת המינים: דעתו שמי שנטל כבר את ארבעת המינים ורוצה להחמיר על עצמו וליטלם שוב, אסור לו לטלטלם ביום טוב ברשות הרבים כי לא התירו טלטול שלא לצורך ביום טוב‏[75].
  • מוקצה: דעתו שתנור אפייה נידון ככלי שמלאכתו לאיסור אף אם רגילים להשאיר בו את העוגות לאחסון, שזה שימוש היתר, מאחר שהתנור אינו משמש כארון אחסון לדברים אחרים אלא רק למה שנאפה בו ונמצא שאחסון זה הוא המשך לשימוש האסור ואין לו חשיבות עצמית מספקת להגדרת הכלי כמי שמלאכתו להיתר‏[76].

משפחתו

אמו של הרב שטינמן, גיטל פייגא, הייתה בתם של הרב משה אליהו מקמניץ[77] ועלקא. דודו של הרב שטינמן היה הרב חיים שלמה גורפינקל שכיהן כמו"צ בקמניץ.

אחותה של סבתו עלקא, נישאה לדב, אביו של הרב שמחה זליג ריגר. אחיה של עלקא היה הרב משה אהרן וויצבלום שכיהן כרב בעיירה סמוכה לבריסק, ובאחרית ימיו עלה לארץ ישראל וכיהן כר"מ בישיבת תורת חיים[78].

הרב שטינמן היה נשוי לתמר (נפטרה: כ"ה בסיוון תשס"ב), בת שמאי קורנפלד, צאצא לאחיו של האדמו"ר מגור ה"חידושי הרי"ם". לבני הזוג שני בנים ושתי בנות:

  • רחל דבורה - נשואה לרב זאב ברלין, ראש ישיבת גאון יעקב בפועל
  • הרב משה - ר"מ בישיבה בבית שמש ומעורב בפעילות אביו. חתנו של הרב ישראל אשר וואלס, חתנו של הרב בן ציון ידלר. גיסו היה הרב ישראל יעקב פישר.
  • הרב שרגא נח - חתנו של הרב חיים קנייבסקי, ראש ישיבה לצעירים קהילות יעקב.
  • טובה צפורה - נשואה לרב דב שפירא, ראש ישיבת יד הלוי בירושלים (נינו של ראש ישיבת וולוז'ין הרב רפאל שפירא).

ספריו

  • אילת השחר, חידושים על כמה ממסכתות התלמוד, 15 כרכים
  • אילת השחר על התורה, ה' חלקים
  • הגדה של פסח - אילת השחר
  • חסד ומשפט, על מסכת סנהדרין
  • ימלא פי תהילתך, חמשה כרכים של שיחות מוסר, כרך ביאורים על סידור התפילה וכרך בענייני ציבור ומכתבים.
  • מפקודיך אתבונן, שיחות לימים נוראים
  • עזי ומגיני, שיחות על מתן תורה
  • קונטרס אגלי צפון, בתוך "ליקוט תשובות וחדושים מרבנו עקיבא איגר", בני ברק תשכ"ח. הקונטרס נדפס בעילום שם, אך רמוזים בשמו, שמו של הרב שטינמן ושמות הוריו.

משיעוריו בספרים נפש החיים ודרך ה' יצא הספר אפיקי איל, בני ברק תשע"ה.

לצד ספרים אלה התפרסמו ספרים וקונטרסים ובהם נערכו דברים שאמר בעל פה, כגון הספר "צדיק כתמר יפרח" (תשע"ד), מנכדו גדליה הוניגסברג, סדרת ספרים וקונטרסים בשם "אעלה בתמר" (בהם: תורת החזון איש, עם הערות הרב חיים קנייבסקי, תשס"ד, תורת והנהגות בית בריסק, תשע"ה), "מאחורי הפרגוד" מאת הרב יעקב אריאל, שבו הנהגות ואמרות ממנו ומרבי חיים קנייבסקי וקונטרס "מזקנים אתבונן" של הרב משה סחייק. מסוף העשור הראשון של המאה ה-21 מוציא תלמידו הרב משה יהודה שניידר מדי שבוע עלון בשם "פרי חיים" ובו שיחותיו, דברי תורתו ותשובות הלכתיות מהשבוע החולף. משנת תשע"ד יוצא מדי שבוע העלון "כאיל תערוג" שבו הדרכות ודברי תורה מפיו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אעלה בתמר-בריסק, עמודים רט-רי, מדברי הרב זאב איידלמן.
  2. ^ אעלה בתמר בריסק, עמוד רכז.
  3. ^ ראו מכתב של הרב שטינמן בהיותו במונטריי להוריו שבו הוא שואל באילו סוגיות עוסק הרב מבריסק].
  4. ^ גרסה אחרת היא שבכניסתו לשווייץ, פקידי רישום האוכלסין רשמו את שם משפחתו "שטינמן", וכשעלה לארץ המשיך להירשם בשם זה,הוניגסברג, צדיק כתמר יפרח, , 2014, פרק 43, עמ' תיג
  5. ^ באתר קדם
  6. ^ במכתב ההמלצה של הרב ליבוביץ' נאמר עליו: "עדיו לגדול בישראל".
  7. ^ מכתב מרן הגאון ר' ברוך בער לייבוביץ' זצוק"ל על מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א, המכתב המלא
  8. ^ למעשה כתב הרופא שאינו חולה שחפת, אך המפקד חשש ושחררו.
  9. ^ אעלה בתמר בריסק, עמוד רלד.
  10. ^ חלק מההתכתבויות ביניהם נדפסו בשו"ת חלקת יעקב ובספר היובל אהלי יעקב.
  11. ^ הוניגסברג, צדיק כתמר יפרח, , 2014, פרק 43, עמ' תכה
  12. ^ על פי "כאיל תערוג", גם משרה זו ניתנה לו בהמלצת החזון איש, שנתיים לפני כן, בעת שהרב כהנמן תכנן לפתוח את הישיבה.
  13. ^ ישראל מנחם, סיור בבית הרב שטיינמן באתר איגוד בתי הכנסת, 10 ביולי 2013
  14. ^ חיים גריידינגר הכירו את הרב שטיינמן, מעריב, 5 בדצמבר 2014
  15. ^ צפו: גדולי ישראל התכנסו בבני ברק למען הטהרה באתר כיכר השבת; ראיון עם הרב מרדכי אוירבך שליט"א אתר טהרת המשפחה
  16. ^ רשת "נתיבות משה": 18 בתי ספר ו-2,500 תלמידים תוך שלוש שנים, באתר הארץ
  17. ^ יאיר אטינגרהרבנים האשכנזים הבכירים קראו למזרחים של מארסיי לחזור בתשובה, באתר הארץ, 4 במאי 2007
  18. ^ ישראל כהן, מרן הגראי"ל לראש רשת הכוללים מגדל עוז: לא לאבטח בירושלים, ‏22.11.2014
  19. ^ למשל במסגרת "חלוקת ראש חודש" שערך בביתו יוסי וייס, ‏הפריצה בבית הגראי"ל: לגנב היה מפתח, באתר כיכר השבת, 17 בינואר 2010
  20. ^ ישראל כהן, ‏הרב שטיינמן ריגש את האלפים בצרפת, באתר כיכר השבת, 2 בספטמבר 2012
  21. ^ יאיר אטינגרהרבנים האשכנזים הבכירים קראו למזרחים של מארסיי לחזור בתשובה, באתר הארץ, 30 באפריל 2007
  22. ^ גיליון מזכרת מוסף שבת קודש יתד נאמן פרשת שלח תשס"ו עמ' 39
  23. ^ בין היתר אמר: "וכן לגבי נטילת מים אחרונים יש כאלו שאינם מקפידים על זה, ואף על פי שיש פוסקים שאין חייבים בזה"ז, אבל אם אחד יעמיד מפלגה של אנשים שלא יטלו מים אחרונים, ויאמרו וכי זה איסור כל כך חמור, אבל זה נקרא סטיה מהתורה, וזה חילול השם" (ימלא פי תהלתך ענייני ציבור, עמוד רצ"ג). וראו: יאיר אטינגרארץ השמש העולה: האופוזיציה החרדית לשלטון העסקנים והחצרות קמה בבית שמש, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2010
  24. ^ ישראל כהן, ‏פרופיל מיוחד: מי אתה יעקב אשר?, באתר כיכר השבת, 23 בינואר 2013
  25. ^ תמי גיל, עו"ד רוני פאלוך הודיע: אני לא רץ, באתר בחדרי חרדים
  26. ^ אהרן זילבר, מי שומר על השומר, באתר בחדרי חרדים
  27. ^ שרי רוט, שופר חדש להגראי"ל שטיינמן? • חשיפה בלעדית, באתר בחדרי חרדים
  28. ^ חיים שקדי, ‏רבי חיים קנייבסקי: "הנהגת הדור מסורה לרב שטיינמן", באתר כיכר השבת, כ"ב בסיון תשע"ב
  29. ^ עקיבא פלד, האברכים שהצביעו 'עץ' סולקו – חתמו והוחזרו לכולל • טלטלת הכוללים, באתר "kooker", ‏30 באוקטובר 2013
  30. ^ הודה הלוי ואבי גרינצייג, גדולי ישראל: "הפלס מחלל שם שמים ומפיץ שנאה", באתר בחדרי חרדים, 17 בפברואר 2014
  31. ^ ישראל כהן, ‏הגראי"ל שטיינמן עודד את הפורשים מישיבת "חדרה", באתר כיכר השבת, 2 בדצמבר 2013
  32. ^ ישראל כהן, ‏קרב נוסף הוכרע: מערכת הכשרות "שארית ישראל" משנה את פניה, באתר כיכר השבת, 2 בספטמבר 2014
  33. ^ דרמה ב'שארית': הדיינים החרימו את האסיפה, באתר "בחדרי חרדים"
  34. ^ אהרן יונג JDN, מרן ראש הישיבה שליט"א בסבב חיזוק בישיבות בחנוכה
  35. ^ שחר אילן, הרב שטיינמן מתון? אגדה שמוכרים לחילונים 19 במרץ 2012
  36. ^ יאיר אטינגרהמנהיג החרדי מעודד את יהודי צרפת להתרחק מלימודי חול, באתר הארץ
    יאיר אטינגרהרבנים האשכנזים הבכירים קראו למזרחים של מארסיי לחזור בתשובה, באתר הארץ
    עידן יוסף שני רבנים, שתי השקפות ומסע אחד באתר news1.
    במכתב לקהילה החרדית ביוהנסבורג כתב: "ויסוד חדר אשר כולו מיוסד על לימודי קודש בלי תערובות של דברים הפוגמים בנפש הילד, הוא הדבר המוכרח לחנוך של הילדים" (ימלא פי תהילתך, קובץ אגרות מכתב קנ"ח).
  37. ^ יאיר אטינגרארץ השמש העולה: האופוזיציה החרדית לשלטון העסקנים והחצרות קמה בבית שמש, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2010
  38. ^ חיים ברקוביץ', הגר"נ קרליץ: אין לשלב לימודי חול עם לימודי תורה אתר לדעת.נט
  39. ^ ימלא פי תהילתך, ענייני ציבור עמוד קט"ז
  40. ^ מודה
  41. ^ ימלא פי תהלתך, קובץ אגרות מכתב מז
  42. ^ בתרגום מילולי מיידיש "ישיבה דתית" - משמש כביטוי מושאל להגדרת ישיבה בסגנון שמרני יותר בה מקפידים כי הבחורים יתלבשו יותר בפשטות, ויקפידו על דקדוק הלכה ועוד
  43. ^ פרי חיים גיליון שלז
  44. ^ ימלא פי תהילתך, קובץ אגרות עמוד כ"ד
  45. ^ שי איזנברג, בחורים, תשארו בבית, באתר בחדרי חרדים
  46. ^ ימלא פי תהילתך, קובץ איגרות, עמוד כ"ח
  47. ^ אבישי בן חיים, גל חרדי נגד "אמנת כינרת", באתר ynet‏, 13 בינואר 2002
  48. ^ מודעה הקוראת להפגנה בחתימתו
  49. ^ סיקור עצרת הרבבות נגד הבג"צ, יתד נאמן באתר כבר היה לעולמים
  50. ^ הרב שטיינמן הכריע: אלפי בנות סמינרים מול נשות הכותל, באתר כיכר השבת, 3 באוקטובר 2013;
    בהוראת הגראי"ל שטיינמן – בנות הסמינרים יגיעו אל הכותל למחות בנשות הכותל, אתר "kooker",‏ 3 בדצמבר 2013
  51. ^ קובי נחשוני רבנים נגד סער: "סכנה קיומית לעצמאות החינוך" באתר ynet; ישראל כהן, מרן הרב שטיינמן: נעמוד כחומה בצורה נגד הליבה באתר כיכר השבת
  52. ^ הרב שך
  53. ^ 53.0 53.1 מכתבים מהרב שטיינמן בנושא גיוס בני ישיבות בכבר היה לעולמים
  54. ^ בני טוקר, ‏'חיילים חרדים מפחדים להסתובב ברחובות', באתר ערוץ 7, 4 בפברואר 2014
  55. ^ אבישי בן חייםהרב שטיינמן עם הפנים להיי-טק, באתר ynet‏, 1 ביוני 2001
  56. ^ יהודה הלוי, חשיפת מסמכי ועדת טל: המיגו של ר' ברוך מרדכי, באתר בחדרי חרדים
  57. ^ קובי נחשוני, הרבנים הליטאים: אסור לצאת לשירות האזרחי, באתר ynet‏, 10 בדצמבר 2012
  58. ^ ישראל כהן, ‏הגראי"ל שטיינמן רומז: נגד הפגנות ואלימות, באתר כיכר השבת, 23 במאי 2013
    אחדות בין מועצות הרבנים: "לא מתגייסים בכלל", באתר גלי צה"ל
  59. ^ ישראל כהן, ‏כינוס המועצות • הרב שטיינמן: "הממשלה עושה חילול השם", באתר כיכר השבת, 24 בפברואר 2014
  60. ^ קובי נחשוני, בדרך להפגנת המיליון: החרדים מתאחדים נגד חוק הגיוס, באתר ynet‏, 19 בפברואר 2014
  61. ^ יואל רביבו, בחזרה מן האוטופיה, תכלת
    תוכנתם אומנותם, אתר גלובס
    המכתב המלא בכבר היה לעולמים
  62. ^ מוסף שבת קדש של יתד נאמן, פרשת שלח תשס"ג
  63. ^ שיחה עם מרן ראש הישיבה הגראי”ל שטיינמן שליט”א עיתון המבשר ערב פסח תשע"ב מובא באתר jdn
  64. ^ אגרת רבנו חיים מוולאזין, ירושלים: מכון ירושלים, תשע"א, עמ' 102.
  65. ^ אדני הבית, ירושלים תשס"ח, עמ' קמ"ט
  66. ^ צבי שיימן הרב שטיינמן: האכזריות של היטלר בגלל הציונים אתר סרוגים
  67. ^ מנדי גרוזמן, הרב שטיינמן: לא להאשים את העולים להר הבית בטרור, באתר nrg‏, 23 בנובמבר 2014
  68. ^ גם חידושי תורה אחרים מצוטטים מפיו כבר בתקופה זו, ראו: הרב ליפא דב ויינטרוב, דבר שמועה, בני ברק ה'תש"כ, סי' י"ד ס"ק י'.
  69. ^ מחותנו, הרב חיים קניבסקי, מסר את טיוטת ספרו ההלכתי "שונה הלכות" לביקורת לרב שטינמן (ולשני רבנים נוספים: הרב דוד שמידל והר"ב פכטהלט). ראו בהקדמתו לספר.
  70. ^ הרב יצחק דרזי, "בדרכי העלייה" (נספח לספר שבות יצחק - יב, ירושלים תשע"ג), אות טו: הניתוח באלול תשס"ג.
  71. ^ יהונתן ליס, ברוב של 69 מתנגדים: חוק ההסדרה הופל, באתר הארץ, 6 ביוני 2012
  72. ^ אבני ציון, ירושלים תשס"ה, עמ' של"ג.
  73. ^ הרב בן ציון פלמן, בעניין גורם ברכה שאינה צריכה, בתוך: אהל שרה לאה, ירושלים תשנ"ט, עמ' שסה. ראו שם שכך הייתה גם דעתו של הרב יוסף שלום אלישיב.
  74. ^ שלמי תודה, מצוטט אצל: שלומוביץ, אבני שוהם - חנוכה, סי' מ"א אות ג'. זאת בניגוד לדעת הרב ניסים קרליץ שנקט לאיסור.
  75. ^ הרב מרדכי גרוס, אגרתא דחדוותא חלק י', סימן לו, בשמו. וראו שם שדעת הרב יוסף שלום אלישיב והרב שמואל וואזנר שחומרה זו כן נחשבת כצורך, ומותר לטלטל עבורה ברשות הרבנים בחג.
  76. ^ מוריה, ניסן תשנ"ט, עמ' קי"ד אות י"א בשמו. מצוטט גם אצל מגנוז, אדני שלמה, ח"ג, ירושלים תשס"ד, עמ' ק"ע, ר', רכ"ט.
  77. ^ היה חברותא של הרב יצחק יעקב רבינוביץ' ונפטר בגיל 40.
  78. ^ ראו עליו עוד.