לדלג לתוכן

ארדא ויראז נאמאג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארדא ויראז נאמאג
اَردا ویراز نامه
מידע כללי
שפת המקור פרסית אמצעית
הוצאה
הוצאה בשפת המקור המאה ה-9
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארדא ויראז נאמאג ("ספר ויראז הצדיק"; בפהלווי: Ardā Wīrāz-nāmag; בפרסית: اَردا ویراز نامه) הוא חיבור זורואסטרי בפרסית אמצעית שכתיבתו נתקבעה במאה ה-9 או ה-10, בו מתואר מסעו הרוחני של ויראז הצדיק בעולמות שמימיים, בגן עדן ובגיהנום.

ויראז נבחר לצאת למסע רוחני חוץ-גופי זה בזכות צדיקותו הרבה וכיוון שהיה מקובל על העדה כולה. מטרת מסעו הייתה לאמת את האמונה הזורואסטרית בעולם הנסתר וכדי לבדוק את מידת יעילותם של הטקסים הזורואסטריים.[1] הרקע לצורך באימות ובחיזוק מערכת האמונות הזורואסטריות נבע מהיחלשות הדת הזורואסטרית נוכח אויבים מבחוץ, האחרון והקשה שבהם היה חדירת האסלאם לאיראן. שבע נשותיו של ויראז (שהיו גם אחיותיו, בהתאם למנהג נישואי קרובים (xwēdōdah) בדת הזורואסטרית) התנגדו להשתתפותו במסע, אך לבסוף התרצו וויראז יצא למסע. המסע נמשך שבעה ימים במהלכם נדמה ויראז כמחוסר הכרה ונשותיו ואנשים נוספים שמרו על גופו. בתום שבעת הימים חזר ויראז להכר וסיפר לבני הקהילה את שראה במסעו.[2]

תיאור המסע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המסע ויראז פוגש באישה נאה המובילה אותו מעבר לגשר צ'ינוואט; אישה זו היא למעשה ה"דאינה" שלו, כלומר, החלק הרוחני של נשמתו. אז הוא פוגש בישויות סרוש ואדאר המלווים אותו לאורך המסע. בגן עדן ויראז פוגש באהורא מזדא המראה לו את מנעמי חיי הצדיקים בגן עדן. אז ויראז ומלוויו יורדים לגיהנום וחוזים במגוון העונשים הצפויים לחוטאים בהתאם לסוג החטא וחומרתו. בכניסה לגיהנום מקבלת את פניהם אישה זקנה ומכוערת שהיא התגשמות המעשים הרעים של כל אדם.[3]

בתרבות המודרנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 עלה הסיפור המומחז "דו"ח ארדא ויראף" (گزارش ارداویراف) מאת בהראם בייזאי (بهرام بیضایی) בסטנפורד.[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שאול שקד, "חזונות יהודיים ואיראניים בתקופת התלמוד", בתוך: אהרן אופנהיימר, ישעיהו גפני, ודניאל שוורץ (עורכים), היהודים בעולם ההלניסטי והרומי. מחקרים לזכרו של מנחם שטרן, ירושלים, תשנ"ו (1996), עמ' 484.
  2. ^ Ph. Gignoux, "Ardā Wīrāz", Iranica online.
  3. ^ The book of Arda Viraf, part 4, chapter 17.
  4. ^ "Ardaviraf's Report: A Play Reading by Bahram Beyzaie ", January 24, 2015, Stanford University.