אהרימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אַהְרִימַן, או בלשון אָוֶסְטִית- אַנְגְרַה מַנְיוּ, 'הרוח הרעה',[1] הוא מייצג הרוע ויריבו של האל בדת הזורואסטרית,[2] המיוחסת לנביא האיראני זרתוסטרה. אהרימן הוא מקור הרוע בעולם. הוא אף מנהיגם של השדים (ה- Daeva.התפיסה הזורואסטרית את אהרימן לא נשארה זהה לאורך ההיסטוריה, כאשר בטקסטים המוקדמים הוא מופיע כ'רוח הרעה', ניגודה של 'הרוח הקדושה', ובמאוחרים כיריבו של האל הטוב, אוֹהְרְמַזְד (בלשון אווסטית- אַהוּרָה מַאזְדָה[3]).[4]

באווסטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האָוֶסְטָה, ברבים אווסטות, הם כתבי הקודש הזורואסטריים. הם מחולקים לשני חלקים, כאשר החלק הקדום יותר נקרא גאת'ה ומיוחס לנביא זרתוסטרה עצמו (ככל הנראה בין 1400 ל-1000 לפנה"ס),[5] והמאוחר יותר נקרא 'האווסטה הצעירה'.[6] תחילתם כתורה שבעל פה, ושרידיהם הועלו על הכתב ככל הנראה בתקופה הסאסאנית (מאות 3-6 לספירה).[7]

בגאת'ה מופיע אהרימן פעם אחת בלבד בשמו הקדום 'אנגרה מניו': "...ואז אדבר, על שתי הרוחות הראשיות של הקיום... והרוח הקדושה דיברה אל הרוח הרעה (מילולית- אנגרה מניו)...".[8] 'הרוח הרעה' מוזכרת שוב בגאת'ה, בשם מעט שונה, כאחת מבין שתי הרוחות הגדולות שבחרו בין הטוב ובין הרע. כלומר, אנגרה מניו בחר להיות רע ולא נולד כזה. יש המפרשים מהגאת'ה כי שתי הרוחות הן תאומות, בנותיו של האל אהורה מאזדה.[9]

אנגרה מניו מופיע באווסטה הצעירה במספר מקומות, בין היתר בתיאור מלחמתו ב'רוח הקדושה'. במקום מסוים הוא אף מוזכר כלוקח חלק בבריאת העולם, כאשר בתגובה לבריאת הדברים הטובים בידי אהורה מאזדה (ולא הרוח הקדושה), ברא הוא את הדברים הרעים. בחלקים מהאווסטה הצעירה לא קיימת הבחנה בין 'הרוח הקדושה' לבין אהורה מאזדה, רעיון המתקבע בבירור בטקסטים המאוחרים יותר, ומסביר את החריגה הנ"ל. במקום אחר מופיע כי אנגרה מניו ניסה לפתות את זרתוסטרה לנטוש את דרך הטוב, אך זה סירב.[10]

בטקסטים מאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שצוין לעיל, חלקים רבים מהאווסטה אבדו. הידע שקיים בנושא בריאת העולם לפי הדת הזורואסטרית נמצא בטקסטים מאוחרים יותר כמו ה'בּוּנְדַהִישְׁן' ("בריאת ההתחלה") ו'המבחר של זָאדְסְפְּרַם', כאשר החוקרים סבורים שמקורם של טקסטים אלה בחלקים האבודים של האווסטה. בטקסטים אלה מופיעים אהורה מאזדה ואנגרה מניו בשמותיהם בפַּהְלַוִי (ניב של פרסית אמצעית)- אוהרמזד ואהרימן.[11]

לפי ה'בונדהישן' ו'המבחר של זאדספרם', במשך 3,000 השנים הראשונות של הקיום לא היה עולם גשמי. אוהרמזד ואהרימן, שתי ישויות יודעות כל, שכנו במקומות מנוגדים: "אוהרמזד שכן למעלה, באור הטהור, ואהרימן שכן במעמקים, בחשכה."[12] אוהרמזד הבין שאהרימן עומד לתקוף אותו, וכהכנה לתקיפה ברא את ה'אַמְשַׁה ספְּנְטַה', הישויות הקדושות. במקביל ברא אהרימן את יצורי האופל.[13] [14] אחרי 3,000 שנים אהרימן תקף, וביוזמת אוהרמזד הם קבעו זמן מוגדר ללחימה- 12,000 שנים, וזירה מוגדרת ללחימה- העולם הגשמי. זמן הלחימה המוגדר מחולק אף הוא לשלוש תקופות, כאשר 3,000 השנים של תקופת ההכנה הראשונית נספרות אף הן לפי חלק מהמקורות.[15] מיד לאחר הגדרת הזמן, גורש אהרימן שוב לחשכה, ואוהרמזד עסק בבריאת העולם הגשמי במשך 3,000 השנים הבאות.[16] עם סיומן תקף אהרימן בשנית, וניצח. הוא זיהם את העולם שאוהרמזד ברא ברוע והתחיל את תקופת הזמן בה אנו נמצאים כעת- תקופת העירוב בין הטוב והרע.[17] תקופת העירוב תגיע לסיומה כעבור 3,000 שנים נוספות, עם טיהור העולם מכל הרע ונצחונו המוחלט של הטוב. זוהי למעשה אחרית הימים.[18] לא ברור האם באחרית הימים יושמד אהרימן לחלוטין, או רק יאבד את כל כוחותיו.[19]

פולחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין עדויות רבות על פולחן שנערך לכבוד אהרימן. מקור אחד הוא פלוטארכוס שכתב בספרו 'איזיס ואוזיריס' על טקס קורבן מסוים אותו ערכו מאמיני זרתוסטרה, ונועד למנוע מחלות ו"דברים חשוכים" אחרים.[20] אזכור נוסף מופיע ב'דֶנְקארט', אחד הטקסטים הזואורסטרים,[21] שם כתוב על כת ה'מכשפים' הכופרים שסוגדת ל"אהרימן המשמיד".[22]

ייצוגים באומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר ולאוהרמזד ואהרימן אין קיום בעולם הגשמי,[23] לא נהגו הזורואסטרים לפסל או לצייר אותם. אף על פי כן, ייצוג וודאי אחד של אהרימן מופיע בכתובת סלע של ארדשיר הראשון, ששלט באימפריה הסאסאנית בין השנים 224 ל- 241 לספירה.[24] כתובת זו מתארת את ארדשיר מקבל את טבעת המלוכה מאוהרמזד לאחר נצחונו על אויביו. מתחת לסוסו של אוהרמזד שוכב אהרימן המובס, בדמות אדם, אשר שערות ראשו המסולסלות מסתיימות בראשי נחש ואזניו נראות כאוזני ארנב.[25]

השפעות על היהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר גלות אשור, בשנת 721 לפנה"ס, נוצר מגע בין העם האיראני ותרבותו ליהודים. מפגש זה השפיע רבות על התפתחות רעיונות שונים ביהדות, ודרכה גם על הנצרות והאסלאם. בין הרעיונות שניתן להצביע עליהם: אחרית הימים, טומאה וטהרה, העולם הבא ועוד.[26]

אף הרעיון של ישות רעה שנאבקת עם האל כלל הנראה לא היה קיים באמונה היהודית עד המפגש עם דמותו של אהרימן, או בשמו היהודי ה"שטן". בספרים שנכתבו לפני גלות בית ראשון מופיעה המילה "שטן" במשמעות כללית של אויב, או יריב.[27] לעומת זאת, בספרים מתקופת בית שני, כמו איוב, זכריה ודברי הימים, מקבל השטן את המשמעות אותה אנו מכירים היום- יריבו הרע של האל עצמו.[28]

לפי חוקרים מסוימים, גם התפיסה הקבלית לגבי מקור הרע נובעת מהיכרות של מקובלים עם טקסטים זורוואניים.[29] לפי תפיסה זו, מקור הרע הוא ב"מחשבה הרעה" של האל, רעיון המקביל לתורה הזורוואניסטית הגורסת כי אוהרמזד ואהרימן נולדו מספק, או מחשבה רעה, שעלו בנפשו של אל קדום יותר, זוּרְוָאן.[30]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תמר עילם- גינדין, הטוב, הרע והעולם: מסע לאיראן הטרום איסלאמית, ספריית "אוניברסיטה משודרת" (בן שמן: מודן, 2011), עמ' 33.
  2. ^ J. Duchesne-Guillemin, the entry “Ahriman”, Encyclopædia Iranica, Vol. I/6-7, pp. 670-673, 1984 Edition.
  3. ^ עילם- גינדין, הטוב, הרע והעולם, עמ' 33.
  4. ^ The entry “Ahriman”, Encyclopædia Iranica.
  5. ^ עילם- גינדין, הטוב, הרע והעולם, עמ' 30.
  6. ^ שם, עמ' 15.
  7. ^ שם, עמ' 23.
  8. ^ "Yasna 45.2", in Mary Boyce, Textual Sources for the Study of Zoroastrianism (Chicago: Chicago University Press, 1984) pp. 36.
  9. ^ The entry “Ahriman”, Encyclopædia Iranica.
  10. ^ שם, שם.
  11. ^ עילם- גינדין, הטוב, הרע והעולם, עמ' 33.
  12. ^ שם, עמ' 34, וגם: R. C. Zaehener, The Dawn and Twilight of Zoroastrianism (London: Weidenfeld and Nicolson, 1961), pp. 248.
  13. ^ ישנה אסכולה זורואסטרית נוספת המציגה גישה מעט שונה לבריאת העולם, ונקראת 'זורוואניזם'. היא נחשבת לכפירה. להרחבה ראה: עילם- גינדין, הטוב, הרע והעולם, עמ' 35-36, וגם: Mary Boyce, Some Reflections on Zurvanism, in: Bulletin of the School of Oriental and African Studies, Vol. 19 No. 2 (Cambridge: Cambridge University Press, 1957).
  14. ^ עילם- גינדין, הטוב, הרע והעולם, עמ' 34.
  15. ^ שם, עמ' 35.
  16. ^ שם, עמ' 38.
  17. ^ שם, עמ' 39, 36.
  18. ^ שם, עמ' 44.
  19. ^ שם, עמ' 53.
  20. ^ Plutarch: Isis and Osiris, 46, in: The entry “Ahriman”, Encyclopædia Iranica
  21. ^ Zaehener, The Dawn and Twilight of Zoroastrianism, pp. 193
  22. ^ Dēnkart, 182.6, in: The entry “Ahriman”, Encyclopædia Iranica
  23. ^ The entry “Ahriman”, Encyclopædia Iranica.
  24. ^ Georgina Herrmann, The Dārābgird Relief: Ardashīr or Shāhpūr? A Discussion in the Context of Early Sasanian Sculpture, in: Iran, Vol. 7 (London: British Institute of Persian Studies, 1969), pp.65.
  25. ^ שם, עמ' 71.
  26. ^ עילם- גינדין, הטוב, הרע והעולם, עמ' 126, וגם: Zaehener, The Dawn and Twilight of Zoroastrianism, pp. 57-58.
  27. ^ למשל: "וַיָּקֶם יְהוָה שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה אֵת הֲדַד הָאֲדֹמִי מִזֶּרַע הַמֶּלֶךְ הוּא בֶּאֱדוֹם." (מלכים א, יא:יד).
  28. ^ עילם- גינדין, הטוב, הרע והעולם, עמ' 129.
  29. ^ זורוואניזם- ראה הערה 13.
  30. ^ משה אידל, "'המחשבה הרעה' של האל", מתוך: תרביץ: רבעון למדעי היהדות, כרך מט, חוברת ג/ד- ניסן אלול תש"ם (ירושלים: המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, תש"ם), עמ' 356-357.