ארטמיס 3
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
 | |||
| נתוני משימה | |||
|---|---|---|---|
| מטרה מרכזית | נחיתה מאוישת על הירח | ||
| חללית | אוריון | ||
| כן שיגור | LC-39B, מרכז החלל קנדי, פלורידה | ||
| שיגור | דצמבר 2025 (מתוכנן) | ||
| נחיתה | האוקיינוס השקט (מתוכנן) | ||
| משך המשימה | 30 ימים~ | ||
| נתוני חללית | |||
| משגר | Space Launch System | ||
| פעילות | |||
| אתר נחיתה | הקוטב הדרומי של הירח | ||
| צוות | |||
| אנשי צוות | 4 | ||
| משימות קשורות | |||
| |||
  | |||
ארטמיס 3 (באנגלית: Artemis 3) היא המשימה המאוישת השנייה בתוכנית ארטמיס של נאס"א והטיסה השלישית של חללית האוריון שתשוגר על גבי משגר ה-Space Launch System. משימה זו מתוכננת לשיגור בדצמבר 2025 ותהיה הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח מאז משימת אפולו 17 משנת 1972.[1]
משימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בארטמיס 3 ישוגרו ארבעה אסטרונאוטים על סיפון חללית האוריון, יחד עם נחתת נפרדת. שניים מהאסטרונאוטים יבצעו נחיתה על אדמת הקוטב הדרומי של הירח בזמן שהשניים האחרים יישארו באוריון במסלול היקפי סביב הירח.[2] שני האסטרונאוטים שינחתו, וביניהם האישה הראשונה על הירח, צפויים לשהות על פני השטח כשבוע ויבצעו עד ארבע הליכות חלל על אדמת הירח, יערכו ניסויים ותצפיות מדעיות וכמו כן יאספו דגימות של מי קרח הנמצאים באזור זה של הירח. לפני נחיתת ארטמיס 3, יונחת מראש באזור הנחיתה ציוד הכולל רובר בו יוכלו האסטרונאוטים לנוע אל מרחקים של מספר קילומטרים מאתר הנחיתה.
חללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 2019, נאס"א בחרה 11 חברות אותן תממן במטרה לפתח נחתת. הנחתת תהיה רב מערכתית ותכלול "מערכת העברה" (אל מסלול ירחי נמוך), "מערכת נחיתה" אשר תיקח את הצוות אל פני השטח של הירח, ו"מערכת המראה" אשר תטיס את הצוות בחזרה אל חללית האוריון. לאחר ארטמיס 3, הייעוד הוא להפוך את מערכות אלו לרב פעמיות ולעשות בהן שימוש חוזר ובכך להוריד עלויות.[3]
תכנון ופיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 2017, עם אשרור הצו "Space Policy Directive 1" שאותו יזם ממשל טראמפ, הוקמה תוכנית למשימות מאוישות אל הירח, שמאוחר יותר קיבלה את השם "תוכנית ארטמיס". במסגרת תוכנית זו הוחלט כי יעשה שימוש בחללית האוריון עבור המשימות וכי תוקם תחנת חלל מסביב לירח (Lunar Gateway). תחילה נקראה המשימה "Exploration Mission-3" (משימת מחקר 3) ומטרתה הייתה לשלוח ארבעה אסטרונאוטים למסלול אליפטי סביב הירח ולהציב את המודולים הראשונים כחלק מתחנת החלל הירחית.[4] במאי 2019, שונתה תוכנית משימה זו ונקבע שהמודולים שתוכננו להיות משוגרים במשימה זו, ישוגרו בנפרד על ידי משגר מסחרי. כמו כן שונה אז גם שמה של המשימה לארטמיס 3 ומטרתה המעודכנת הייתה לבצע נחיתה מאוישת כאשר ארבעה אסטרונאוטים ישוגרו בחללית האוריון, יעגנו בתחנת החלל הירחית אשר תהיה מינימלית ביותר ותורכב ממודול אספקת כוח והנעה ומודול עגינה ומגורים ולאחר מכן שניים מהאסטרונאוטים יבצעו נחיתה אל פני השטח באמצעות נחתת אשר תעגון בתחנה מראש.[5] בתחילת 2020 שונתה שוב תוכנית המשימה וננטש רעיון העגינה של האוריון והנחתת בתחנת החלל הירחית ובמקום זאת הוחלט שתבוצע נחיתה ישירה.[6][7]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוכנית ארטמיס, באתר נאס"א
- כתבות ועדכונים על חללית האוריון, באתר נאס"א
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Report No. IG-20-018: NASA's Management of the Orion Multi-Purpose Crew Vehicle Program", 16 ביולי 2020, נאס"א
- ^ קנת' צ'נג, "For Artemis Mission to Moon, NASA Seeks to Add Billions to Budget", 13 במאי 2019, ניו יורק טיימס
- ^ ת'ליה פטרינוס, "Artemis Moon Program Advances – The Story So Far", 31 במאי 2019, אתר נאס"א
- ^ פיליפ סלוס, "NASA evaluates EM-2 launch options for Deep Space Gateway PPE", 4 בדצמבר 2017, NASASpaceFlight.com
- ^ לורן גראש, "NASA administrator on new Moon plan: ‘We’re doing this in a way that’s never been done before’", 17 במאי 2019, The Verge
- ^ צ'לסי גוד, "NASA's 'critical path' to the moon no longer requires a Lunar Gateway: Report", 16 במרץ 2020, Space.com
- ^ ג'ף פוסט, "NASA refines plans for launching Gateway and other Artemis elements", 14 במאי 2020, SpaceNews.com
.svg)