תוכנית ארטמיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Gnome globe current event 1.svg
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ארטמיס
Artemis
ג'מיני 7 כפי שצולמה מג'מיני 6
סמל תוכנית ארטמיס
מידע כללי
ייעוד חללית לחקר הירח
יצרן לוקהיד מרטין, ושותפים
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
צוות 6-2
היסטוריית פעילות
סטטוס בפיתוח
מפעיל נאס"א ושותפים
משגר דלתא 4 כבד (טיסת ניסוי), SLS
טיסה ראשונה לא מאוישת: ארטמיס 1 (2022)
מאוישת: ארטמיס 2 (2024)
משימות 1 (צפויות עוד 4)
מידע טכני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
משימות משולבות בתוכנית ארטמיס 2019–2028
משימות מתוכננות של תוכנית ארטמיס בשלב 1
מבנה ה־Gateway מאוקטובר 2020 הכולל מודולים אירופיים, יפניים ורוסיים
מבנה ה־Gateway בתצורתו המורחבת הכוללת מספר מודולות. מצד ימין ניתן לראות את החללית אוריון עוגנת
אילוסטרציה של ה־Gateway

תוכנית ארטמיסאנגלית: Artemis program) היא תוכנית חלל מאוישת של ארצות הברית שמטרתה העיקרית היא הנחתת בני אדם על הירח ב־2025, לראשונה מאז 1972 בה נחתו אסטרונואוטים על הירח בתוכנית אפולו. הנחיתה מתוכננת להיות בקוטב הדרומי של הירח כיוון ששם מצויים מים בצורת קרח,[1] וכן תנאי האור והטמפרטורה סבירים, ביחס לאזורים יותר צפוניים של הירח. התוכנית הוכרזה ב־2019 על ידי נאס"א.[2]

שם התוכנית נגזר משמה של האלה ארטמיס, אחותו התאומה של אפולו מהמיתולוגיה היוונית.

מטרות התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתוכנית שלוש מטרות עיקריות:

כחלק מחזון ארוך טווח, המושבה על הירח תהווה ניסוי מוקדם לקראת הנחתת בני אדם על מאדים.

היסטוריית התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2017, דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי המורה לנאס"א לחזור לירח עד 2024.

אל התכנית הצטרפו הסוכנות האירופית, הקנדית והיפנית.[4]

בפברואר 2021, ממשל ביידן תמך בקידום התכנית.[5]

באפריל 2021 בחרה נאס"א ב־SpaceX, לפתח גרסה ייעודית של סטארשיפ עבור משימות מאוישות אל הירח כחלק מתוכנית ארטמיס. גרסה זו תשמש כרכב נחיתה ותסייע להנחית אסטרונאוטים ממסלול סביב הירח לפני השטח.[6]

הגעה לירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמיית החללית אוריון במסלול סביב כדור הארץ

לפני ההגעה לירח ימצאו כבר מבנים ורכבים ממשימות מסחריות, שימתינו לאסטרונאוטים על פני הירח. הגעה מחודשת של אסטרונאוטים לירח תכלול ארבעה כלים[7] :

  • החללית אוריון - חללית מאוישת שתשמש להגעה מכדור הארץ ל"גייטווי". החללית מפותחת על ידי חברת לוקהיד מרטין כחלק מחוזה עם נאס"א.[8]
  • משגר חדש בשם Space Launch System (‏SLS) שיישא את החללית אוריון. הוא יהיה חזק ב־15% יותר מהמשגר סטורן 5 ששיגר את חלליות תוכנית אפולו. מטרתו העיקרית היא הבאת חלליות למסלולים בחלל העמוק.
  • תחנת חלל קבועה הנעה סביב לירח שנקראת "גייטווי"(Gateway), ומשמשת כנקודת שחלוף בין המשגר לרכב הנחיתה על הירח.[9] יחידה זו תהיה קטנה - גודלה יהיה רק כיחידת סטודיו, שלא כמו תחנת החלל הבינלאומית שאורכה כמגרש כדורגל, עם זאת, תוכל להתחבר לעוד יחידות מודולוריות. השלב בעגינה ליחידת הגייטווי הוא הנוסף והשונה מתוכנית אפולו, בו לא היה קיים שלב כזה.
  • מערכת נחיתה ירחית שתשמש כמונית בין ה"גייטווי" לפני הירח.[10]

ב־2020 נחתם חוזה על פיו, החללית Dragon XL של חברת SpaceX תהיה חללית המשא שתישא ציוד ל"גייטווי".[11]

ככלי עזר לתוכנית מפותח רכב חלל חדש VIPER.

משימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימות ארטמיס:

  • ארטמיס 1 יהיה השיגור הראשון של החללית אוריון (לא מאוישת) על גבי ה־SLS. היעד למועד השיגור המתוכנן בפברואר 2022.[12][13][14] נדחה ל־17 במרץ[15][16] נדחה לאוגוסט 2022.[17]
  • ארטמיס 2 יהיה השיגור המאויש הראשון של החללית אוריון על גבי ה־SLS. המועד המתוכנן לשיגור הוא במאי 2024.
  • ארטמיס 3 יהיה שיגור מאויש לשם נחיתה על הירח. המועד המתוכנן לשיגור הוא ב־2025.
  • ארטמיס 4 שיגור מאויש לתחנת החלל במסלול סביב הירח, המתוכנן לשיגור ב־2026.
  • ארטמיס 5 שיגור מאויש לתחנת החלל במסלול סביב הירח, המתוכנן לשיגור ב־2027.

אסטרונאוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־10 בינואר 2020 קבוצת האסטרונאוטים ה־22 של נאס"א (אנ'), המכונה "הצבים", השלימה את הכשרתה ונרשמה לתוכנית ארטמיס. הקבוצה כוללת גם שני אסטרונאוטים מטעם סוכנות החלל הקנדית. חלק מהאסטרונאוטים צפויים לטוס לירח, וייתכן שחלקם ישתתפו בצוות הראשון שיטוס למאדים.

ב־9 בדצמבר 2020 הודיע סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס על "צוות ארטמיס הראשון" הכולל עשרה מהקבוצה ה־22 ושמונה נוספים מהקבוצה ה־21 (אנ') ומהקבוצה ה־20 (אנ'), מהם יבחרו ארבעה אסטרונאוטים למשימת ארטמיס המאוישת הראשונה:

הסכמי ארטמיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכמי ארטמיס הם הסכמים בינלאומיים על עקרונות של שיתוף פעולה במחקר האזרחי של הירח, מאדים, ואסטרואידים, וכריית משאבים שם. עליהם הכריז ב־15 במאי 2020 מנהל נאס"א ג'ים בריידנסטין. ב־13 באוקטובר אותה השנה חתמו ראשי סוכנויות החלל של ארצות הברית (NASA), אירופה (ESA), אוסטרליה, קנדה (CSA), יפן (JAXA), איטליה (ASI), לוקסמבורג (LSA), בריטניה (UKSA) ואיחוד האמירויות הערביות (UAESA) על ההסכמים. בנובמבר הצטרפה אוקראינה (SSAU) ובדצמבר, ברזיל (AEB). קוריאה הדרומית (KARI) הצטרפה במאי 2021, ניו זילנד וברזיל (AEB) ביוני, פולין (POLSA) באוקטובר ומקסיקו (AEM) בדצמבר אותה השנה. רומניה (ROSA), בחריין (NSSA), סינגפור (CRISP) הצטרפו במרץ 2022, קולומביה (CSC) הצטרפה במאי 2022, צרפת (CNES) הצטרפה ביוני 2022 וערב הסעודית (SSC) הצטרפה ביולי 2022.

הצטרפות ישראל להסכמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלת ישראל אישרה את הצטרפות סוכנות החלל הישראלית להסכמים ב־16 בינואר 2022.[18] הסכם ההצטרפות נחתם בתל אביב, ב־26 בינואר 2022.[19]

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההערכות מדברות על תקציב של 30–40 מיליארד דולר. יש להניח שנתון זה ישתנה עם התפתחות ותכנון התוכנית.

ככלל, תוכניות של נאס"א הוקפאו ב־2009 תחת ממשל אובמה משיקולי תקציב, והופשרו שוב ב־2017 תחת ממשל טראמפ. בפרט, תמך ממשל זה בהגדלת תקציבי נאס"א לצורך תוכנית ארטמיס, אך לאור התנגדויות הדמוקרטים בבתי הקונגרס להגדלה זו ייתכן שיעדי התוכנית יידחו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תוכנית אפולו – תוכנית שבוצעה בין השנים 1961–1972 ושיאה בנחיתה מאוישת על הירח
  • מושבת ירח – חזון להקמת יישוב קבע, אנושי או רובוטי, על־הירח

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תוכנית ארטמיס בוויקישיתוף
* NASA, fact sheet- What is Artemis?, nasa.gov, July 2019.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבי בליזובסקי, ‏נאס"א אישרה הימצאות של קרח בקטבי הירח, באתר "הידען", 23 באוגוסט 2018
  2. ^ איתי נבו, מכון דוידסון, צעד ראשון בחזרה אל הירח, באתר ynet, 3 ביוני 2019
  3. ^ Svetlana Shekhtman, What Artemis Will Teach Us About Living, Working on the Moon, NASA, ‏2019-07-15
  4. ^ בקרוב נקים יישובי קבע בחלל. נאס"א תבחר השנה בין המודלים. כך זה ייראה, Haaretz הארץ
  5. ^ White House endorses Artemis program, SpaceNews, ‏2021-02-04 (בAmerican English)
  6. ^ עודד כרמלי, "דרמה בחלל: נאס"א בחרה בסטארשיפ של ספייס אקס להנחית אסטרונאוטים על הירח עם חוזה בסך 2.9 מיליארד דולר", 18 באפריל 2021, אתר סוכנות החלל הישראלית
  7. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg NASA’s 2024 Moon Landing Mission Explained | Countdown to Launch, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:18)
  8. ^ תוך 5 שנים תגיע לירח: לוקהיד מרטין תספק חלליות לנאס"א | Israel Defense, www.israeldefense.co.il
  9. ^ אבי בליזובסקי, ‏לוויין שער הירח – אחד ממרכיבי תוכנית ארטמיס – יירכש מחברה פרטית, באתר "הידען", 24 במאי 2019
  10. ^ אבי בליזובסקי, ‏נאס"א בוחרת את שירותי ההנחתה על הירח המסחריים הראשוניים לתוכנית ארטמיס, באתר "הידען", 12 ביוני 2019
  11. ^ Sean Potter, NASA Awards Artemis Contract for Gateway Logistics Services, NASA, ‏2020-03-27
  12. ^ Stephen Clark, NASA targets February launch for Artemis 1 moon mission – Spaceflight Now (בAmerican English)
  13. ^ SLS debut slips to April 2021, KSC teams working through launch sims, NASASpaceFlight.com, ‏2020-02-21 (באנגלית)
  14. ^ First SLS launch now expected in second half of 2021, SpaceNews.com, ‏2020-03-02 (באנגלית)
  15. ^ https://www.indiatoday.in/science/story/artemis-1-moon-mission-sls-orion-spacecraft-launch-pad-rollout-nasa-1920080-2022-03-03
  16. ^ Stephen Clark, NASA targets February launch for Artemis 1 moon mission – Spaceflight Now (בAmerican English).
  17. ^ Stephen Clark, NASA’s moon rocket rolls back to Vehicle Assembly Building for repairs, spaceflightnow.com, April 26, 2022
  18. ^ איתמר אייכנר, בדרך לירח ומאדים: גם ישראל מצטרפת ל"הסכמי ארטמיס", באתר ynet, 16 בינואר 2022
  19. ^ Sean Potter, Israel Signs Artemis Accords, nasa.gov, Jan 27, 2022