תוכנית ארטמיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
סמל התוכנית ארטמיס
מבנה ה־Gateway. מצד ימין ניתן לראות את החללית אוריון עוגנת

ב־2019 הכריזה נאס"א[1] על תוכנית ארטמיס שמטרתה הגדולה הנחתת בני אדם על הירח ב־2024, לראשונה מאז 1972 בה נחתו אסטרונואוטים על הירח בתוכנית אפולו. הנחיתה תהיה בקוטב הדרומי של הירח כיוון ששם מצויים מים בצורת קרח[2], וכן תנאי האור והטמפרטורה סבירים, ביחס לאזורים יותר צפוניים של הירח.

שם התוכנית נגזר משמה של האלה ארטמיס, אחותו התאומה של אפולו מהמיתולוגיה היוונית.

מטרות התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתוכנית שלוש מטרות עיקריות:

כחלק מחזון ארוך טווח, המושבה על הירח תהווה ניסוי מוקדם לקראת הנחתת בני אדם על מאדים.

היסטוריית התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2017, דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי המורה לנאס"א לחזור לירח עד 2024.

הגעה לירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמיית החללית אוריון במסלול סביב כדור הארץ

הגעה מחודשת לירח תכלול ארבעה כלים[4] :

  • החללית אוריון - חללית מאוישת שתשמש להגעה מכדור הארץ ל"גייטווי". החללית מפותחת על ידי חברת לוקהיד מרטין כחלק מחוזה עם נאס"א[5].
  • משגר חדש בשם Space Launch System (‏SLS) שיישא את החללית אוריון. הוא יהיה חזק ב־15% יותר מהמשגר סטורן 5 ששיגר את חלליות תוכנית אפולו. מטרתו העיקרית היא הבאת חלליות למסלולים בחלל העמוק.
  • יחידה קבועה הנעה סביב לירח שנקראת "גייטווי"(Gateway), ומשמשת כנקודת שחלוף בין המשגר לרכב הנחיתה על הירח[6]. יחידה זו תהיה קטנה - גודלה יהיה רק כיחידת סטודיו, שלא כמו תחנת החלל הבינלאומית שאורכה כמגרש כדורגל.
  • מערכת נחיתה ירחית שתשמש כמונית בין ה"גייטווי" לפני הירח[7].

ב-2020 נחתם חוזה על פיו, החללית Dragon XL של חברת SpaceX תהיה חללית המשא שתישא ציוד ל"גייטווי"[8].

ככלי עזר לתוכנית מפותח רכב חלל חדש VIPER.

משימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימות ארטמיס:

  • ארטמיס 1 יהיה השיגור הראשון של החללית אוריון (לא מאוישת) על גבי ה־SLS. המועד המתוכנן לשיגור הוא נובמבר 2021[9].
  • ארטמיס 2 יהיה השיגור המאויש הראשון של החללית אוריון על גבי ה־SLS. המועד המתוכנן לשיגור הוא אוגוסט 2023.
  • ארטמיס 3 יהיה שיגור מאויש לשם נחיתה על הירח. המועד המתוכנן לשיגור הוא אוקטובר 2024.

אסטרונאוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 בינואר 2020 קבוצצת האסטרונאוטים ה-22 של נאס"א, המכונה "הצבים", סיימה את ההכשרה שלה ונרשמה כולה לתוכנית ארטמיס. הקבוצה עצמה כוללת גם שני אסטרונאוטים מטעם סוכנות החלל הקנדית.

חלק מהאסטרונאוטים יטוסו במשימות לירח, וחלק אולי יהיו חלק מהצוות הראשון שיטוס למאדים.

  • קאילה בארון (נולדה ב-1987)-לוטננט, הצי האמריקאי.
  • זנה קרדמן (נולדה ב-1987)-ביולוגית.
  • ראג'ה צ'ארי (נולד ב-1977)-קולונל, חיל האוויר האמריקאי.
  • מת'יו דומיניק (נולד ב-1981)-לוטננט קומנדר, הצי האמריקאי.
  • בוב היינס (נולד ב-1975)-טייס ניסוי בנאס"א.
  • וורן הובורג (נולד ב-1985)-עוזר פרופסור ב-MIT במחלקה להנדסת חלל.
  • ג'וני קים (נולד ב-1984)-פיזיקאי בצי האמריקאי, לשעבר לוחם באריות הים.
  • ג'סמין מוגהבלי (נולדה ב-1983)-מייג'ור, המארינס האמריקאים.

הסכמי ארטמיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכמי ארטמיס הם הסכמים בינלאומיים על עקרונות של שיתוף פעולה במחקר האזרחי של הירח, מאדים, ואסטרואידים, וכריית משאבים שם.

ב-15 במאי, מנהל נאס"א, ג'ים ברנסטיין, הכריז שהסכמי ארטמיס יהוו עקרונות שיתוף פעולה בינלאומיים בתוכנית ארטמיס.

ב-13 באוקטובר 2020 חתמו ראשי סוכנויות החלל של ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה, יפן, לוקסמבורג, איטליה, בריטניה ואיחוד האמירויות הערביות על הסכמי ארטמיס.

אוקראינה הפכה למדינה התשיעית שחותמת על ההסכמים האלו ב-13 בנובמבר 2020.

ברזיל הפכה למדינה ה-10 שחותמת על ההסכמים האלו ב-14 בדצמבר 2020.

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההערכות מדברות על תקציב של 30–40 מיליארד דולר. יש להניח שנתון זה ישתנה עם התפתחות ותכנון התוכנית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רכב הנחיתה הירחי - רכב חלל שנבנה במסגרת תוכנית אפולו לשם הנחתת אסטרונאוטים על פני הירח והחזרתם משם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תוכנית ארטמיס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]