אריאל אנרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריאל אנרי
Ariel Henry
אנרי, 2021
אנרי, 2021
לידה 6 בנובמבר 1949 (בן 72) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האיטיהאיטי האיטי
השכלה
מפלגה אחדות פטריוטית
נשיא האיטי (בפועל, אך לא מבחינה רשמית)
20 ביולי 2021 – הווה
(43 שבועות ויום)
ראש ממשלת האיטי (מ"מ)
20 ביולי 2021 – הווה
(43 שבועות ויום)
שר הפנים והקהילות הטריטוריאליות של האיטי
22 בינואר 201511 בספטמבר 2015
(33 שבועות ויומיים)
תחת ראש ממשלת האיטי אוונס פול
שר העבודה והרווחה של האיטי
11 בספטמבר 201526 במרץ 2016
(28 שבועות ויומיים)
תחת ראש ממשלת האיטי אוונס פול
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סמל האיטי
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של האיטי

אריאל אנריצרפתית ובקריאולית האיטית: Ariel Henry; נולד ב-6 בנובמבר 1949)[1] הוא פוליטיקאי מהאיטי, המכהן כראש ממשלת האיטי וכנשיא האיטי בפועל, אך לא מבחינה רשמית.[2][3] נוירוכירורג במקצועו. הוא נחשב בין הכירורגים הטובים ביותר בהאיטי.[4][5][6]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה רפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנרי נולד בשנת 1949. הוא למד נוירוכירורגיה אצל פרופסור קלוד גרוס בעיר מונפלייה שבצרפת, בין מרץ 1977 לדצמבר 1981. למד נוירופיזיולוגיה ונוירופתולוגיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת מונפלייה בין השנים 1981–1984. עבד בבית הספר לאחיות במונפלייה בין 1980 ל-1981. בשנת 1983 קיבל תעודה על ביצוע בדיקת אלקטרואנצפלוגרפיה.[2][7][5]

מינואר 1982 עד דצמבר 1983 הועסק אנרי כעוזר נוירוכירורגי לפרופסור גרוס בבית החולים האוניברסיטאי גי דה שוליאק במונפלייה. לאחר מכן שימש כעוזרו של פרופסור פיליפ פרברו באותו בית חולים מאוקטובר 1983 עד פברואר 1985. בהמשך שימש כמנהל בית החולים האדוונטיסטי בהאיטי, בין מרץ 1985 ליוני 1987.[2][7][5]

בשנת 1989 סיים אנרי תואר שני באוניברסיטת לומה לינדה, בתחום הבריאות הבינלאומית.[2][7]

את הפוסט-דוקטורט שלו עשה באוניברסיטת בוסטון מפברואר עד מאי 1990 ועסק שם בשיטות ניהול לבריאות בינלאומית. מדצמבר 1987 עד ינואר 2010 היה יועץ בתחום נוירוכירורגיה ונוירולוגיה במרכז סן ונסן לילדים עם מוגבלויות בפורט-או-פרנס, בירת האיטי.[2][7]

בנוסף לכל, אנרי היה מרצה בתוכנית "מאסטר לבריאות הציבור" של אוניברסיטת לומה לינדה, שהתקיימה מחוץ לקמפוס, בין השנים 1989 ל-1991, ופרופסור לנוירולוגיה באוניברסיטת קיסקייה מאוקטובר 1999 עד ינואר 2010.[2][7]

הוא שימש כיועץ לשר הבריאות של האיטי ממרץ 1993 עד פברואר 1995, וכן כיועץ לארגון הבריאות הפאן-אמריקני ולארגון הבריאות העולמי בין השנים 1993-1996.[2][7]

הוא היה מנהל סוכנות הפיתוח בהאיטי של פרויקט הישרדות ילדים באזורים עירוניים וכפריים מנובמבר 1985 עד פברואר 1992, מנהל התוכנית למרפאות שיקום תזונתי מינואר 1986 עד נובמבר 1989 וסמנכ"ל התוכנית בין השנים 1992 ל-1996. בנוסף, הוא היה מנהל הבריאות של הכנסייה האדוונטיסטית בקריביים. בין השנים 1992–1999 שימש כיו"ר הדירקטוריון של החברה לרווחה אקומנית.[2][7]

אנרי הוא חבר האגודה הצרפתית לנוירוכירורגיה מאז 1984, חבר בוועדה הלאומית למיגור שיתוק ילדים בהאיטי מאז שנוסדה, במרץ 1990, וראש המחלקה הנוירוכירורגית של בית החולים ברנאר מבס מאז אוקטובר 2014. הוא היה אחראי על בריאות הציבור לאחר רעידת האדמה בהאיטי בשנת 2010 ולאחר התפרצות הכולרה בהאיטי.[2][7][5]

ב-26 במרץ 2020 מונה על ידי נשיא האיטי, ז'ובנל מואיז, לחבר הקבינט המדעי, המונה 17 חברים, האחראי על המאבק במגפת הקורונה בהאיטי.[2][7][5]

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנרי נכנס לפוליטיקה של האיטי כמנהיג תנועת ההתכנסות הדמוקרטית שביקשה להפיל את הנשיא ז'אן-ברטראן אריסטיד. הוא ומיכה גילארד הובילו את האופוזיציה נגד הנשיא בפורום הבינלאומי. לאחר התפטרות אריסטיד בשנת 2004, אנרי קרא לממשלת מעבר המבוססת על קונצנזוס ובחירות חדשות. מאוחר יותר הוא הפך לחלק מ"מועצת החכמים", המונה שבעה חברים. המועצה נתמכה על ידי ארצות הברית ונבחרה לחברי ממשלת המעבר.

הוא תמך ברנה פרבאל לאחר שנבחר לנשיא.

ביוני 2006 הוא מונה למנכ"ל משרד הבריאות של האיטי. הוא נותר בתפקיד עד ספטמבר 2008,[5] אז מונה לשר הבריאות וכיהן בתפקיד זה עד אוקטובר 2011. במהלך כהונתו כשר הבריאות, הוא עסק בשביתות בבית החולים הכללי בפורט-או-פרנס, עבד לצד ארצות הברית בניהול בריאות הציבור לאחר רעידת האדמה ב -2010, וייעל את כספי המשרד, מה שאיפשר מימון אמריקאי ישיר של תוכניותיו.[2]

אנרי הוא חבר במפלגת אינייט (ליזום), מפלגת מרכז שמאל וסוציאל-דמוקרטית.

הוא נבחר לשר הפנים והקהילות הטריטוריאליות, בשנת 2015, על ידי הנשיא מישל מרטלי,[8] לאחר שהאחרון הגיע להסכמה עם מפלגות האופוזיציה בעקבות מחאה נגד הממשלה. אנרי כיהן בתפקיד זה בין 22 בינואר 2015 ל-11 בספטמבר 2015, אז מונה לשר הרווחה והעבודה על ידי ראש הממשלה אוונס פול.[2][5] הוא שימש כשר הרווחה עד 26 במרץ 2016.[2][7][5][9]

ב-5 ביולי 2021 הוא נבחר לראשות הממשלה של האיטי על ידי הנשיא ז'ובנל מואיז,[2][4][6][10][11] אך כעבור יומיים נרצח מואיז, מה שבלם את העברת השלטון.[5][12] באותה תקופה השתלט ראש הממשלה המכהן קלוד ז'וזף על הנשיא, בגיבוי הצבא. הוא הוכר על ידי ארצות הברית כראש הממשלה החוקי.

ב-19 ביולי 2021 הודיע ​​ז'וזף כי יתפטר מראשות הממשלה ומהנשיאות, ובמקומו יכהן אנרי כראש הממשלה וכנשיא בפועל, אך לא מבחינה רשמית. ב-20 ביולי התפטר ז'וזף.[5][13][14][15][6][3]

ב-8 בספטמבר הציג אנרי הצעה לחוקה החדשה. בין הצעותיו, ייתנו לנשיא סמכויות נוספות ואילו תפקיד ראש הממשלה יבוטל כדי לאפשר את העברת מדיניות הממשלה ביתר קלות. פקידי ממשלה, שרים ונשיאים יוכלו להישפט בפני בתי משפט ברגע שהם עוזבים את משרדם.

ב-11 בספטמבר חתם אנרי עם מפלגות מהאופוזיציה הסכם על ממשלת מעבר. על פי ההסכם, עד לבחירות, תהיה ממשלת מעבר ללא נשיא כלל, והכוח הביצועי יהיה בידי הממשלה וראש הממשלה. כמו כן, תוקם ועדת בחירות חדשה.[16]

ב-15 בספטמבר התובע הציבורי הראשי, בד-פורד קלוד, האשים את אנרי במעורבות ברצח ז'ובנל מואיז. אנרי הכחיש. לאחר ההאשמה, פיטר אנרי את קלוד מתפקידו.[17] בנוסף, פוטר שר המשפטים, רוקפלר ונסן, לאחר שהורה להגביר את האבטחה של קלוד, עקב איומים על חייו.

עקב הכחשת אנרי בהשתתפות ברצח, התפטר מזכ"ל הממשלה, רנלד לובריץ'.

ב-27 בספטמבר פירק אנרי את מועצת הבחירות, ועקב כך, נדחו הבחירות לתאריך לא ידוע.[18]

ב-17 באוקטובר, לאחר טקס לזכרו של ז'אן-ז'אק דסאלין, קיסר האיטי, נזרקו אבנים לעברו של אנרי ולאחר מכן החלו לירות עליו. מאבטחיו ניהלו קרב יריות ולא היו נפגעים.

ב-1 בינואר 2022 בוצע ניסיון התנקשות באנרי, מחוץ לקתדרלה בגונאיב, שם התרחש טקס לציון 218 שנות עצמאות של האיטי. לאחר הטקס, יצא אנרי עם מאבטחיו מהקתדרלה, אז החל קרב יריות בין מאבטחיו למספר אנשים חמושים. אנרי יצא ללא פגע, אך בקרב מת אדם אחד ונפצעו שניים. כמו כן, נסדקה שמשתו של הרכב של אנרי מכדור.[19][20]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריאל אנרי הוא בנו של אלי ס. אנרי, שהיה כומר וזקן הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי.[5][21] אריאל נשוי לאנני קלוד מאסיאו. יש לו חמישה אחים, בהם אחיו אלי, שהוא כומר ונשיא החטיבה הבין-אמריקאית של אדוונטיסטים של היום השביעי.[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Haiti - Politic : Who is Ariel Henry ? - HaitiLibre.com : Haiti news 7/7, www.haitilibre.com
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 Qui est Ariel Henry, le nouveau premier ministre de Jovenel Moïse?, Le Nouvelliste (בצרפתית)
  3. ^ 1 2 האיטי: מונה ראש ממשלה חדש שבועיים אחרי רצח הנשיא, באתר ynet
  4. ^ 1 2 A neurosurgeon with a public health portfolio is Haiti’s newest prime minister
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 "Quién es Ariel Henry, el neurocirujano nombrado primer ministro de Haití tras el asesinato del presidente Moïse". BBC News Mundo (בספרדית). נבדק ב-2021-07-22.
  6. ^ 1 2 3 Jamaica Observer Limited, Jamaica Observer
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Haiti - Politic : Who is Ariel Henry ? - HaitiLibre.com : Haiti news 7/7, www.haitilibre.com
  8. ^ Haiti - Politic : Installation of Ariel Henry (INITE), new Minister of the Interior - HaitiLibre.com : Haiti news 7/7, www.haitilibre.com
  9. ^ Évans Paul installe trois nouveaux ministres et un secrétaire d’État, Le Nouvelliste (באנגלית)
  10. ^ Ariel Henry Appointed Haiti's New Prime Minister, http://www.radiojamaicanewsonline.com
  11. ^ Latin America News, Haitian president appoints new prime minister, The Rio Times, ‏2021-07-06 (בAmerican English)
  12. ^ סוכנויות הידיעות, התנקשות בקריביים: נשיא האיטי נרצח במעונו, באתר ynet, 7 ביולי 2021
  13. ^ Caitlin Hu, Natalie Gallón, Matt Rivers and Etant Dupain CNN, Haiti's acting prime minister to step down amid power struggle after president's assassination, CNN
  14. ^ Haiti - FLASH : Ariel Henry Prime Minister of Haiti (official) - HaitiLibre.com : Haiti news 7/7, www.haitilibre.com
  15. ^ Haiti - FLASH : New Ministerial Cabinet (Official List) - HaitiLibre.com : Haiti news 7/7, www.haitilibre.com
  16. ^ Ariel Henry tente difficilement de se rapprocher de la CRSHC et de « N ap mache pou lavi », le nouvelliste, ‏2021-09-17 (בצרפתית)
  17. ^ האיטי: התובע האשים את ראש הממשלה ברצח הנשיא - והודח, ynet, ‏2021-09-14
  18. ^ En pleine crise, les élections reportées sine die en Haïti, LEFIGARO (בצרפתית)
  19. ^ Reuters (2022-01-04). "Haitian prime minister survives weekend assassination attempt -PM's office". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-02-05.
  20. ^ Monique Beals, Haitian prime minister flees northern city after shootout between security, armed group, TheHill, ‏2022-01-03 (באנגלית)
  21. ^ Le Nouvelliste | Petites annonces, lenouvelliste.com